לספריה יש צליל מיוחד משלה, שקט ורעש שמשמשים בערבוביה. והרעש שקט כזה, רוחש, הוגה ויוצר. כזו הייתה התחושה בכניסה להאקתון החרדי הטכנולוגי למציאת פתרונות טכנולוגיים להשלכות הקורונה. במובנים רבים הפך הציבור החרדי לסמלה של התקופה, לכלי מאבק בידי דעות ואנשים, למושא אדיר של ביקורת ושיח בלתי פוסק, לחידה הגדולה ביותר, לרגשות הקיצוניים ביותר שמתפרצים. כעת, מתכנתים ומתכנתות מהחברה החרדית מגייסים את מיטב כישוריהם כדי להקל מעט על האתגר הציבורי על שלל תחומיו והשלכותיו.
החל משעות הערב של רביעי ועד לשעה שבע בחמישי התקיימה התחרות במתחם אמפרסנד בבני ברק אל מול שורת אתגרים שהציבו בפני המתמודדים בכירי עולם ההיי-טק והרפואה בישראל. ההאקתון התקיים בשיתוף עם עיריית בני ברק ומרכז הכוון וחברות טכנולוגיה מובילות, גוגל, פועלים הייטק וקרן ההון סיכון פיטנגו וכן גורמי רפואה מובילים, בית החולים שיבא וקופת חולים מכבי. למעלה מ-300 מתכנתים ויזמי היי-טק נרשמו עד כה, ובענף ההיי-טק הישראלי האקתון החרדי מעורר עניין רב.
בגלל המצב המיוחד, האירוע התקיים במודל היברידי, חלק מן המשתתפים ישבו פיזית במתחם אמפרסנד, ומאות נוספים השתתפו מרחוק על ידי זום. ביום ראשון האחרון גובשו הקבוצות ומיקום המפגש, ונקבע האתגר שכל קבוצה לקחה על עצמה לפתור. ביום שני הוצמדו מנטורים לכל קבוצה לפני נושאים, ובשלישי ורביעי נערכו פגישות הכנה בזום עם המנטורים לכל קבוצה.
בסוף מרתון התכנות, הקבוצות הציגו את מה שפיתחו לועדת שופטים שהורכבה מנציגי ממשל, נציגי עולם הרפואה ונציגי ענף היי-טק שדירגו את עבודתם של המתכנתים והיזמים. צוות השופטים בחר את הקבוצות המצטיינות שזכו בפרסים, בנוסף, הקבוצות זכו באפשרות ליצירת שיתופי פעולה עם גופי הרפואה המובילים בישראל שנטלו חלק בהאקתון.
משה פרידמן, מנכ”ל קמא טק, אמר: “ההאקתונים שקיימנו בשנים עברו עוררו עניין רב והעלו למודעות של ענף ההיי-טק את קפיצת המדרגה המקצועית של הציבור החרדי. מאות מתכנתים ויזמי היי-טק מוכשרים וחרוצים הוכיחו את עצמם בהאקתונים הקודמים שקיימנו וב”ה נחלו הצלחה גדולה. חלק ממשתתפי ההאקתונים הקודמים עשו קפיצת מדרגה משמעותית וייצרו שיתופי פעולה מבורכים עם ענקיות הטכנולוגיה וחברות ההיי-טק בארץ. ההאקתון השנה הוא אתגר נוסף שלקחנו על עצמנו וב”ה אנחנו עומדים בו בהצלחה”. האירוע התקיים במעמד ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין שבירך את המשתתפים וציין את התרומה האדירה של משתתפי ההאקתון למציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הניצבים בפניהם.
הרעיונות היו רבים, הפתרונות יצירתיים ובחלקם מהפנטים. מעל לכל בלטו כמה רעיונות יחודיים.
החבורה הראשונה שצדה את עיני הייתה קבוצת מתכנתים, שבאופן מעצבן במיוחד החליטו להקפיד על טוהר הבחינות, ולא לאפשר לסטודנטים לנצל את יתרונות הזום בכדי להעתיק במבחני סיום הקורסים. “בעצם יש שתי בעיות מרכזיות בטוהר הבחינות,” הם מסבירים, “זה מתחלק לשניים: א. המחשב עצמו עליו יושב הסטודנט במבחן. איך אנחנו מונעים ממנו להשתמש בתוכנות אחרות ברקע, במקביל? איך אפשר לדעת שהוא לא על המבחן בחצי מסך ובחצי השני הוא מתכתב עם חברים שלו והם משתפים את התשובות אחד עם השני? ב. הסביבה של הסטודנט. הוא יכול לשבת בחדר אחד עם חבר שלו, ומה שבדרך כלל קורה בזומים או בפתרונות טכנולוגיים אחרים, זה שהסטודנט מסתכל אל הבוחן, אבל אין לבוחן דרך לראות את כל הסביבה שלו. אולי יש לידו סיכומים, אולי יש לידו חבר, אולי יש לו מסך נוסף. אנחנו באנו לענות על שתי הבעיות האלה בשתי דרכים שמתמזגות יחד.
“פיתחנו אפליקציה שמנטרת את הסביבה ויודעת לזהות אם יש עוד פלאפון או משהו באזור. אנחנו מלמדים את התוכנה מה נחשבת התנהגות ראויה בזמן בחינה ומה לא. אם יש משהו חריג זה מקפיץ התראה במערכת. מה שטוב באפליקציה זה שהיא כל הזמן שם, והיא מבצעת את הבדיקות שלה אחת לזמן מה בצורה רנדומלית, שולחת תמונות או קטעי וידאו והמערכת בוחנת את זה. זה מתרחש לכל אורך הבחינה והסטודנט לא יכול לדעת מתי זה קורה, הוא פשוט יודע שיש עליו עיניים. זה לגבי הבעיה הסביבתית. וכדי למנוע את הבעיה של תוכנות נוספות שפתוחות במקביל, התוכנה מצלמת גם את המסך בזמנים רנדומליים ושולחת לשרת את כל מה שקורה.
“היו כמה ניסיונות של מוסדות לימוד, במיוחד מאז הקורונה שאז נאלצו למצוא פתרונות זריזים, שניסו לעבוד עם איזושהי תוכנה שתשלוט במצב, אבל התוכנה הזו דרשה הרשאות גישה לכל המערכת של המחשב וכללה חדירה לפרטיות. אנחנו הבאנו פתרון מאוד פשוט, מבוסס web. פשוט נכנסים לאתר ונרשמים, אין בקשה לשום אישור השתלטות ודומיו. כל החכמה מרוכזת בצד של השרת. אם יש איזושהי חריגה, אחראי הבחינות במוסד מקבל דו”ח עם התראות מסוימות ויש לו יכולת לבחון את זה ולראות את הסרטון או התמונה ולדעת מה קרה שם. הפתרון שלנו אמנם נותן מענה לבעיה רצינית שבלטה בזמן הקורונה, אבל אם מגיעים לפתרון אמיתי, אפשר להשתמש בו הלאה שנים ולמסד את הלימודים בזום.
“דווקא כסטודנטים שמכירים את כל הטריקים והשטיקים, הצלחנו לחשוב על כל הבעיות האפשריות ולמפות אותם, ולהביא את הפתרון הפשוט. אנחנו מקווים שהרעיון שלנו יתברר כנכון ומשמעותי, ושיוכל לשמש את המוסדות האקדמיים בכל העולם. הוא גם חסכוני מאד מבחינת עלויות”.
בעוד רוב הקבוצות התמקדו בתת-הבעיות שצמחו מן הקורונה, ועסקו במציאת פתרונות למצבי המשנה, הרי שיהודה נטע מרום וחברי הקבוצה שלו לא מסתפקים בהפיכת החיים שלצד הקורונה לנוחים יותר, ושואפים להילחם בנגיף עצמו, לעמוד על מאפייני ההתפשטות שלו ולקטוע את שרשראות ההדבקה בטרם נשזרו.
“אנחנו חברת סטארט-אפ שעוסקת בזיהוי פשיעה פיננסית על בסיס ניתוח של רשתות גדולות של אינטרקציות בין לקוחות. למשל, לקוחות של בנקים או לקוחות בתחום הפיימנט מבצעים פעולות אחד מול השני – ואנחנו מזהים אם יש תהליכים של פשיעה פיננסית על ידי ניתוח של רשתות האינטראקציה ביניהם. אחד מעביר לשני, שני מעביר לשלישי – נוצרת רשת ענקית של העברות, מאות מיליונים של אינטראקציות – והטכנולוגיה שלנו מזהה פשיעה פיננסית על בסיס ניתוח הרשתות האלה.
“מה שאנחנו עושים היום, בהאקתון קורונה של קמא טק, זה כך: אנחנו לוקחים את הטכנולוגיה שלנו ומיישמים אותה על ההתפשטות של הקורונה. מכיוון שההדבקה היא גם רשת גדולה, אנחנו מנסים לזהות ברשת הזו מבנים חריגים של הדבקה. כמו שאנחנו יכולים לזהות בפשיעה הפיננסית מבנים חריגים, כך אנחנו שואפים לראות אם בעולם הקורונה נוכל למצוא תבניות חריגות של הדבקה ורכיבי הדבקה מסוימים, תוך שימוש באותם כלים.
“כך למשל תוכל עיריית בני ברק לראות שיש רכיב הדבקה שמתחיל להתפתח אצלה שהוא לא שרשרת הדבקה רגילה, ותוכל להיות לה שליטה בהתפרצות. אפשר גם לנתח אירועים רטרואקטיבית, למשל אם הייתה הדבקה במוסד חינוכי נוכל לחשב כמה מהר זה הגיע לאוכלוסיית הסיכון, ואולי גם לזהות מי הם באמת האנשים באוכלוסיית הסיכון שנפגעו שלושה ימים אחרי ההדבקה במוסד החינוכי המדובר.
“בשורה התחתונה זה מאפשר לנהל את המשבר בצורה פחות דרסטית ויותר עדינה, ומי שיוכל לעשות את זה אלו הרשויות המקומיות. התהליך יהיה פחות ספונטני ונבהל ויותר מחושב. ובעיקר, נוכל לראות די מיידית איך ההחלטות משפיעות על התוצאות בשטח. אחד הדברים שאנחנו רואים כבר עכשיו זה הבדלים בין רכיבי ההדבקה בגל הראשון בבני ברק לבין הגל השני, זאת על בסיס נתונים שקיבלנו מעיריית בני ברק, מדובר בהבדלים דרמטיים. על בסיס זה אנחנו מניחים שגם ברמה הלאומית אפשר לראות הבדלים כאלה”.
לפחות 50% מן המשתתפים היו נשים, שישבו במרכז עבודה אחר בירושלים. אחת הקבוצות שבלטה במיוחד הייתה בנות סמינר ירושלמיות, שלקחו לתשומת ליבן את בעיית חדרי הכושר. טוויסט שנשמע מעניין, ואף לא מאד צפוי כשהוא מגיע מהכיוון החרדי-נשי.
“חדרי הכושר מהווים חלק בלתי נפרד מחייהם של חלק בלתי מבוטל של אנשים. וזה לא מסתכם באימון של כמה שעות, האימון מזרים חיות ואנרגיות למתאמנים ומשפיע במיוחד על בריאות הנפש שלהם. מה שבעצם מנע מן הרשויות את פתיחת חדרי הכושר זו התקהלות אנשים מעל למותר, וסכנת הדבקה דרך הזיעה המוגברת בפעילות ותחלופת אויר מוגברת במערכת הנשימה של אנשים.
“אז פיתחנו אפליקציה יעילה וידידותית שתוכל לפתוח מחדש את שערי חדרי הכושר תוך שמירה על כל הכללים ועל כושר. הפתרון שלנו מותאם לימי הקורונה אבל גם בהחלט לעתיד שלאחריה. האפליקציה מאד ידידותית ונוחה למשתמש, ומותאמת לכל זרמי האוכלוסיה. יש בה אפשרות להזדהות באמצעות סריקת ברקוד דרך הפלאפון, ועבור אלו שאין להם גישה, יהיו בשטח מכשירים סורקים המותאמים באמצעות ת.ז. או דרך האתר. במערכת יש לכל אחד פינה אישית השומרת את הפרטים האישיים שלו ואת היסטוריית הפעילות שלו. המערכת שלנו מסתנכרנת באופן תמידי על פי הוראות התו הסגול, ואם מספר הרשומים יגיע לרף המותר, לא תתאפר הרשמה של מתאמן נוסף בחדר בזמן זה.
“האפליקציה באמת ידידותית וקלה. יש בה אפילו מצב של שיחת וידיאו עם מאמן אישי. היא גם מעודדות את המשתמשים לבוא למכון הכושר על ידי הודעות המחשבות את מספר הקלוריות הצפויות להישרף באימון היומי, ואפשרות ביטול עד לרגע האחרון. אם המערכת מזהה תקופה של חוסר שימוש היא מתריאה למתאמן. לדעתנו, זו המצאה מעולה וקריטית לבריאות הגוף והנפש כאחד”.
הרעיונות לא פסקו מלזרום, והפיתוחים כולם ידידותיים למשתמש ובאנרגיות טובות. הקבוצות במתח גדול לקראת התוצאות, כשכל קבוצה בטוחה שדווקא הפתרון שלה צריך לזכות, כי מה זאת אומרת, הוא הולך לשנות את העולם.
אבל על התחרות והשופטים, ובעיקר על הזוכים הנרגשים והפרס, בפרק הבא.
