רבנים, אישי ציבור ובכירי עולם ההייטק השתתפו ביום חמישי שעבר בטקס קביעת מזוזה וחנוכת הבית לקמפוס החדש של קמא-טק במגדל בסר 4 בבני ברק, לאחר סגירתו של מתחם אמפרסנד.
מרכז קמא-טק מוביל את עולם ההייטק החרדי בשנים האחרונות לצמיחה משגשגת, ומהווה חממה וכר פורה לגידול הייטק חרדי, על ידי הענקת מעטפת רחבה של מאיץ ליזמי הייטק, קורסי הכשרה, הדרכות, הרצאות, מסלולי למידה בסמינרים ועוד.
טרם החל האירוע סקר מנכ”ל קמא-טק משה פרידמן בפני הרב הראשי לישראל בדימוס, הרב ישראל מאיר לאו, את פועלו של קמא-טק ואת חשיבותו של המיזם עבור ציבור בני התורה. לאחר מכן נערך טקס קביעת המזוזה על ידי הרב לאו.
מנכ”ל קמא-טק, משה פרידמן, נשא דברים והודה לכלל המשתתפים שהגיעו לאירוע ועל פעילותם למען קמא-טק במהלך השנים, וביניהם סגנית נשיאת סיסקו זיקה אב-צוק, מנכ”ל נוקיה וראש תחום הגיוון באיגוד תעשיות התוכנה גיא שמש, מנכ”ל מעוף מרכז במשרד הכלכלה גולן טובי, משנה למנכ”ל טוגה נטוורקס רחלי רוזנבוים, משקיעי ההייטק אפי הוכשטיין, אילון תירוש, ח”כ אורי מקלב, מנכ”ל הרשות לפיתוח כלכלי של הציבור החרדי רועי אסף, ראש העיר בני ברק אברהם רובינשטיין, מנכ”ל העירייה שמואל ליטוב, אלי סלומון מצוות העירייה ועוד. בסיום דבריו פרידמן העניק לח”כ מקלב תעודת הוקרה על פעילותו והתגייסותו הרבה למען קמא-טק ולמען תלמידות הסמינרים.
הרב לאו נשא דברים בחשיבות תעסוקת נשים החרדיות המסייעות לבעליהם לשבת באהלה של תורה ואת הזכויות שיש לדורות האלו בשונה מהדורות הקודמים בהם חייב היה הבעל לצאת ולפרנס, ועל מעלת קמא-טק שעל ידם הנשים יכולות להתפרנס בכבוד והודה לכל המסייעים בעניין החשוב.
ראש העיר בני ברק אברהם רובינשטיין דיבר בגודל הזכות של המקום, סיפר על משלחות רבות של בכירי ההייטק והכלכלה שמגיעות לביקורים בקמא-טק ועל כך שמקום כזה שנמצא בתחומי העיר בני ברק מוסיף כבוד לעיר, והוסיף שמקום כזה מסייע לעיר להתפתח ולשגשג.עוד הוסיף וסיפר שהסטארטאפ הראשון של משה פרידמן היה ספר הלכתי שהוא חיבר בסוגיית משקים מגולים, בהיותו אברך בכולל חזון איש, ועל החיבה היתרה שזכה הספר והמחבר ממרן הגר”ח קנייבסקי.
ח”כ מקלב דיבר על הצורך לזהות את החסמים והדברים המפריעים לחיבור בין העולמות השונים, לגשר עליהם ויחד לעשות דברים מועילים ושיבח את פרוייקט קמא-טק וראשי החברות המהווים דוגמה לחיבור וקשר מועיל עבור כל הצדדים והמגזרים. עוד הוסיף ח”כ מקלב שהממשלה הקודמת נרתמה לסייע בעניין, וקיווה שגם בממשלה הנוכחית יראו את הדברים עין בעין וימשיכו לסייע לפרויקט חשוב זה.
גיא שמש נשא דברים באותו עניין והרחיב על ההנגשה שקמא-טק בנו בין החברה החרדית לתעשיית ההייטק. הוא ציין את כישורי הלמידה המיוחדים של הציבור החרדי, והוסיף שאחוז המצטיינים מהמגזר החרדי בחברת נוקיה גבוה יחסית מהציבור הכללי. עוד הוסיף כי לפני ההיכרות עם קמא-טק, אחוז החרדים בנוקיה היה נמוך מאד ומאז התחיל שיתוף הפעולה עלה אחוז החרדים בחברה ל-10%.
אחרונת הדוברים היתה זיקה אב-צוק. היא סיפרה שכבר אין צורך בשיכנוע ראשי החברות לקלוט את הבוגרות של קמא-טק, ועל המהפכה שחוללו בתחום ההייטק שסייעה הן לציבור החרדי והן לחברות ההייטק. אב-צוק חשפה שזרוע ההשקעות של סיסקו מתעניינת בהשקעה ואף ברכישה של סטארטאפים חרדים ומתקיים קשר הדוק עם קמא-טק בנושא זה.
לאחר מכן ערכו ח”כ מקלב וראש הרשות לפיתוח כלכלי של הציבור החרדי רועי אסף סיור בכיתות הלימוד, שמעו מפי התלמידות המשתתפות בתוכניות על תהליך הלמידה, וקבילו סקירה מפי סמנכ”לית קמא-טק שרי רוט, שמובילה את התכנית בסמינרים, על שיתוף הפעולה עם החברות הגדולות בתעשייה ההייטק העולמית, כגון וואווי והאוס איתם עובדות הבנות תוך כדי הלימודים.
בין צילום ללחיצת יד תפסנו את משה פרידמן לשיחה קצרה לרגל המעבר.
ספר לנו כמה מילים על הקמפוס החדש ומה החידוש אותו הוא מביא?
“כאשר פתחנו את מרכז החדשנות אמפרסנד לפני ארבע שנים, הבאנו בשורה חדשה לשוק החרדי בצורת חללי עבודה משותפים, בסגנון WeWork, בכדי לאפשר לאנשים לשכור מקום עבודה איכותי ונוח. זה היה הראשון מסוגו בבני ברק. עם הזמן נפתחו עוד מקומות כאלו, מקומות מצויינים וטובים, והגענו להבנה שאחרי ארבע שנים ולאחר שיש הרבה מקומות מצויינים מהסוג הזה, אין צורך במקום שלנו כחלל עבודה משותף לסטארטאפים, ולכן החלטנו לעשות שינוי ולבנות קמפוס מסוג שונה שמתאים לצרכים של השוק היום.
“עולם ההייטק הוא עולם דינמי ומשתנה, ואנחנו רוצים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק, להבין מה הצרכים של השוק ולתת מענה בהתאם לזה. בקמפוס החדש המיקוד הוא על מקום שיתן מענה לפרויקטים ואירועים של קמא-טק, כגון מאיץ סטארטאפים, הכשרות, הדרכות, בוטקאמפים, כנסים, האקתונים, ועוד דברים שאנו מתכננים אבל אי אפשר לגלות את כל הסודות ככה מיד. צריך לשמור כמה הפתעות להמשך.
“בנוסף, בקמפוס הזה יוכלו השותפים שלנו מחברות ההייטק להגיע ולראות בעיניהם את ההכשרות המקצועיות ולהתרשם, מה שיעזור בתהליך קליטת בוגרי ההכשרות בחברות שונות בתעשיית ההייטק”.
צילומים: יעקב נחומי
