טובי המוחות בעולם הניו מדיה מייגעים את גלגלי אונותיהם בפיתרון לשאלה הגדולה, איך אפשר להרויח מתוכן באינטרנט? מהלך מעניין שהתרחש בשבועות האחרונים עם אחד מאתרי התוכן הגדולים בעולם – ‘הניו יורק טיימס‘, אולי יכול לתת לנו מבט מעניין ושונה על המתרחש בעולם התוכן – און ליין.
קצת היסטוריה:
אתר הניו יורק טיימס עלה לרשת בימי תקומת האינטרנט בשנת 1996
בחודש מרץ 2005 היו בו כ 555 מיליון דפים נצפים! ו 15 מליון יוניקים מידי חודש.
בספטמבר 2005 העלה האתר לרשת את ארכיון עיתונות של הניו יורק טיימס החל משנת 1980 כאשר הגישה לארכיון ניתנה למנויים בלבד, כך גם מנויי המהדורה המודפסת ומקומות לימוד כגון אוניברסיטאות יוכלו להיכנס אף הם בחינם לארכיון הענק. התוכנית שנקראה TimesSelect זכתה להצלחה גדולה במובני תוכן-אינטרנט, ו 227,000 מנויים שילמו מידי שנה $49.95 כדי לצפות בתכנים המיוחדים. סה”כ כ 10 מיליון $ רווח נקי מידי שנה מתוכנית זו.
בספטמבר 2007 הודיע האתר כי הוא מבטל את התוכנית ופותח לגלישה חופשית את כל החלקים הסגורים באתר.
למה בטיימס החליטו לסגור תוכנית כ”כ מוצלחת שמניבה רווחים של 10 מליון דולר בשנה?
ההסבר טמון במונח הקסם: SEO – אופטימיזציה למנועי חיפוש, או פשוט יותר: קידום אתרים. השיקול שעשו בניו יורק טיימס הוא שיקול מתמטי פשוט. אם נהפוך את התוכן לחופשי, הוא יהיה חופשי גם לרובוטים של גוגל, התוכן שהיה סגור עד כה למנויים יחשף למנועי חיפוש ואלו יעלו בתוצאות החיפוש של מיליוני אנשים ברחבי העולם. מה שיניב הכנסות כפולות ומכופלות הרבה יותר מ-10 מיליון דולר בשנה כתוצאה מפרסום מקוון.
ואכן, התוצאה היתה זינוק של 64% בתנועת גולשים בעקבות כניסות מחיפושים בגוגל. מדהים!
אבל זה לא סוף הסיפור.
לפני שבועיים הודיע אתר הניו יורק טיימס כי מתחילת השנה האזרחית הבאה הוא יחל לגבות תשלום עבור גלישה בחלקים נרחבים באתר. מה קרה? מסתבר כי המודל להכנסות מפרסום באינטרנט בלבד לא הוכיח את עצמו בגדול כמו שחשבו קברניטי האתר רק לפני כשנתיים, וכדי להגיע למודל עסקי מכניס הם נאלצים לחזור למתכונת של קריאת תכנים בתשלום.
אז אני שואל אתכם, מה הפיתרון להניב רווחים מיצירת תוכן איכותי באינטרנט?
ומה זה אומר על אתרי האינטרנט החרדים שהולכים לצוץ שוב לאחר קבלת ההכשר?
לטוקבקים הפתרונים, או שלא.
13 תגובות
נכון להיום אין פתרון חד משמעי לבעיה הזו שטובי המקלדות נשתברו בגינה. ככל שהעולם יהפוך לוירטואלי, יגדלו ההכנסות מפרסום. ככל שיותר תכנים ייחודיים, מפולחים וייעודיים יהיו רק ברשת, תגדל הנכונות לשלם תמורתם.
התהליך כבר בעיצומו. מי שמסוגל לראות קצת יותר רחוק, כבר רואה את השינוי. זה בא לידי ביטוי בענפים נוספים ולא רק בתקשורת. המודל הכלכלי הישן משתנה ומפנה את מקומו למבנה חדש. אך מטבעם של תהליכים שהם ארוכים ואורכים זמן רב.
בסיום התהליך גם השיח ישתנה. הפסולת תוותר חינמית, האיכות תהיה בתשלום. העולם עובר לאלף השביעי, למימד הוירטואלי. תרצו או לא. השינוי כאן והוא לא הולך להיעלם. נהפוך הוא, הוא הולך ומשתרש ומשפיע על כל תחומי החיים.
חיים גיל..
ודברי הפסימים?
אוי, כמה יושבים על המדוכה, כמובן שהכל מסחרי יש צורך למקסם רווחים אבל אסור לעשות שטויות על הדרך.
לדעתי בשנת 2010 אין מקום למדיה בתשלום חוץ מתחומי נישה.
קחו למשל את ישראל היום, אם זה היה בתשלום אני לא בטוח שהוא היה מגיע לרבע מהחשיפה שלו.
בדומה לזה, קחו כדוגמא את המהלך של יתד נאמן ביום שלישי שהכפיל ושילש לו את החשיפה, והרוחים איפה? כמובן מהפרסום.
ואלה דוגמאות מהעיתונות, קל וחומר בעולם האינטרנט שבקליק אחד אתה יכול לעבור לתחנה אחרת שלא תגבה תשלום.
כל עוד יש תכנים בחינם אנשים לא ישלמו כסף על עוד קצת איכות, ובפרט שיש עומס של תוכן.
בתקופה הזאת זכיינית ערוץ 2 קשת גם מנסה מזלה על “ארץ נהדרת”, כשהם דורשים כמדומני 3 שקלים בשביל לצפות באתר ב36 השעות הראשונות לאחר השידור,
אני מוכן להמר שבעוד חצי שנה קשת יורדים מהסיפור, והירידה לחשיפה של ארץ נהדרת תיהיה יותר קשה מהשלושה שקלים שהם הכניסו מאלה שהיו לארג’ים.
שלא תבינו לא נכון, אני לא חושב שהעם עד כדי כך קמצן, כי יש נתונים מדהימים על כמויות שאנשים מסמסים לתוכניות ריאליטי, אבל זה שונה פסיכולוגית אם מבקשים ממך את זה כתשלום על הצפייה.
יש בזה תחושה כלשהיא של ניצול.
כולנו זוכרים את הימים שוואלה עלה כסף, השעון לא יכול לחזור אחורה.
הנוסחה של הכנסות מפרסומות היא המנצחת לדעתי, לקורא/צופה לא איכפת שיהיה עוד כמה פרסומות והוא ימשיך לבוא כל עוד יהיה מעניין.
נניח שגולש “חינמי” מכניס בממוצע כ-15$ בשנה דרך היענותו לפרסום.
לא צריך להיות כלכלן גאון כדי להגיע למסקנה שאפילו אם היתה עליה של 100% בתנועת הגולשים, עדיין היו ההכנסות נמוכות מאלו שהתקבלו במודל בתשלום.
מצד שני יש את גוגל שהוכיחו שניתן להצליח עם מודל רווחים שמבוסס על פרסום בלבד.
אולי ההסבר לזה נעוץ בנוכחות הקריטית שיש לגוגל בכל תחומי השימוש באינטרנט.
אולי זה גם יכול להסביר את הההצלחה של יתד ביום שלישי. הדומיננטיות האבסולוטית של יתד בקרב קהל היעד מעניקה לו כוח דומה לזה שיש לגוגל ובכך מאפשרת לו לבסס את רווחי יום ג’ על פרסום בלבד.
כמובן שזו תאוריה בלבד, אבל מעניין לעשות ניסוי ולחלק את יתד חינם במשך חודש. יכול להיות מעניין…
אין ספק שהמודל העיקרי שבכלל ריאלי לרוב אלה מבינינו שמעונינים להרויח כסף באמצעות תכנים שנעלה לאינטרנט זה מפרסום.
אמנם יש אתרים שיכולים להרשות לעצמם לנסות להרויח כסף גם מתשלום של גולשים, אבל ממש קשה להאמין שזה יתפוס. מאז שגוגל שינו את כללי המשחק והגדירו את המודל העסקי של האינטרנט יהיה מאוד קשה לגרום לאנשים שהורגלו לא לשלם על שירותים שונים ועל תכנים שפתאום יום אחד יתחילו לשלם.
וזה לא שהעם קמצן, אבל אם יש לך אפשרות לקבל תוכן בחינם, למה שתלך לספק תוכן אחר שרוצה עבור אותו תוכן תשלום?
מה שלדעתי כן יקרה בשנים הקרובות – זה שינוי שיטות התמחור של הפרסום באינטרנט – כבר היום יש כמה וכמה סוגי תמחורים – תשלום פר קליק, פר חשיפה, פר לידים, פר מכירות ועוד. בזה אני מאמין שיגיעו אנשים יצירתיים ויחדשו לנו כל מיני מודלים מענינים.
מה שהכי מענין זה איך תחום החיפוש באינטרנט יתפתח, בינג הגיעו עם כיוון די חדש ושילבו את הגישה של חיפוש ושל אינדקס ביחד, וזה דווקא די עזר להם לעלות באחוזי החיפוש דרכם.
אולי הוא שילש את החשיפה שלו אבל יודעי דבר טוענים כי הרווחים עדיין לא משהו….
יהושע: נניח שגולש “חינמי” מכניס בממוצע כ-15$ בשנה דרך היענותו לפרסום. לא צריך להיות כלכלן גאון כדי להגיע למסקנה שאפילו אם היתה עליה של 100% בתנועת הגולשים, עדיין היו ההכנסות נמוכות מאלו שהתקבלו במודל בתשלום.
לא הבנתי איך הגעת לזה, אבל בחישוב פשוט של 15 מיליון בחודש כפול 2 = 30 מיליון. נניח שכל גולש חינמי מביא בחודש הכנסה של דולר אחד מפרסום, יוצא שהם מרויחים הרבה יותר מ 10 מיליון בשנה, בחישוב גס זה יוצא עוד 15 מיליון $ בחודש!!!!1
יהושע: הדומיננטיות האבסולוטית של יתד בקרב קהל היעד מעניקה לו כוח דומה לזה שיש לגוגל ובכך מאפשרת לו לבסס אתרווחי יום ג’ על פרסום בלבד. כמובן שזו תאוריה בלבד, אבל מעניין לעשות ניסוי ולחלק את יתד חינם במשך חודש. יכול להיות מעניין…
אין לי מושג מה הרעיון העסקי של יתד, אבל התחושה שלי היא שמעיתון כביכול אמין ומבוסס בקרב הציבור החרדי הליטאי, הוא נהפך להיות חינמון… זה לא סותר מה שחשבתי בזמנו שזה היה רעיון מעולה לעיתון שחיפש קהלי יעד חדשים לצאת מהקופסה קצת ולשבור קצת את כללי המשחק.
אריאל, פוסט מעולה!
מה שגילו זה לא שאין רווחים, זה יש בשפע, השאלה מי מקבל אותם כך גוגל חטפה את הכינוי הקלפטומנית של המידע, כמו הניו יורק טיימס, כך גם איל התקשורת רופרט מרדוק על רשתות העיתונות שלו, לדעתי המודל האחרון שלהם יצליח אולי אבל זה עדיין לא מה שאפשר למקסם רווחים.
לעומת זאת יש ועדיין כלל לא רואים רווחים ואף מענקי האינטרנט כמו פייסבוק טוויטר ועוד,
ראשית אין הרבה עיתונים חינמיים ששורדים תקופות ארוכות בלי גב כלכלי שמסבסד אותם.
הבעיה של רוב האתרים היא לא בהכרח החסר בפרסום, תמיד ניתן להכניס מודעות של גוגל וכדומה, ולמרות שהרווח בהם הוא מועט ניתן לראות שהמדד הקיים כיום של תשלום פר קליק הוא לא ריווחי כמעט (אלא אם מקימים אתרי נישה מאוד ממוקדים).
הבעיה העיקרית היא הגישה של המפרסמים, שמעוניינים לשלם על בסיס הצלחה (קליקים\צפיות) ולא על בסיס פירסום.
אף אחד לא משלם בעיתון על בסיס של מכירות, אולם באינטרנט זה שיגרתי.
כך שבמצב הנוכחי שהאתר נותן את המיתוג, התדמית וכל שאר הרווחים הפירסומים חינם ומקבל תשלום על מכירות בפועל בלבד (או קליקים לצורך העניין), אי אפשר לצפות לרווחים משמעותיים.
תקוותי שהמצב (לפחות בציבור החרדי) ישתנה עם כניסת משרדי הפירסום הגדולים עם תקציבים משמעותיים, וגם אז זה יהיה תלוי אם הם ישלמו על בסיס פירסום כמו בעיתונים או על בסיס קליקים וכדו’
הפתרון שאני משתמש בו ואותו אני מציע ללקוחותי הוא מציאת מודלים של רווח תמורת שירותים, שבשונה מתשלום תמורת תוכן, שבו הגולש משלם תמורת השימוש בתכנים הצלחתי למצוא מספר מודלים שבהם ניתן לשמור על האתר ותכניו בחינם ובו זמנית למצוא מקורות רווח שהם לא פירסומיים.
זה בדיוק הנקודה. גם אם תמצא באמת סל גדול של שירותים מכניסים, עדיין אני לא מאמין שיצליחו לכסות מערכת תוכן איכותית שכמובן דורשת כמויות של השקעה בזמן וכסף.
אגב, אני לא רואה כ”כ הרבה שירותים עבור הציבור החרדי באינטרנט שיכולים להניב רווחים,,,
למה שזה לא יהיה מכניס?
בסופו של דבר זה מה שגוגל עשו, הם נותנים לגולשים שירותים חינם ומכניסים פירסומות בצד.
אמנם המציאות מוכיחה שמה שטוב להם לא יעזור לנו, אבל אפשר להרחיב את האופקים ולמצוא את המודל הבא, שבאמצעותו תוכל לגרום לאתר שיש בו משתמשים שמקבלים את כל השירותים חינם, ולמצוא דרך לפנות גם למגזר העסקי שמוכן ויכול לשלם על השירותים שתתן לו (ועדיף שהם יהיו כמה שיותר רחוקים מפרסומת).
מה הבעיה בתשלום פר הצלחה, להיפך, זה המודל הכי טוב ונכון לעבוד איתו.
רק שבפרסום במדיות אחרות שלא דרך האינטרנט זה הרבה יותר מורכב למדוד את ההצלחה, אבל באינטרנט שהכל מדיד אין ספק שזו הדרך הנכונה ביותר לפרסם.
@ שמחה מרגליות:
אין בעיה בתשלום פר הצלחה, כל עוד גם הפרמטרים כגון מיתוג וחשיפה נכנסים לתחשיב ההצלחה, ולא רק מכירות בפועל.