שישה יזמים ויזמיות חרדים וחרדיות הציגו בשבוע שעבר את הסטארטאפים שלהם במסגרת ‘דמו-דיי’, אירוע המציין את סיום המחזור השישי של תוכנית ההאצה (אקסלרטור בלע”ז) של קמא-טק.
האירוע התקיים בקמפוס של מיקרוסופט בהרצליה, מול חדר מלא במשקיעים מקרנות ההון סיכון המובילות בישראל ובעולם כגון סקויה, ג’נרל אטלנטיק, ורטקס, סטיג’ וואן, דיסקונט קפיטל, פועלים הייטק, קוואלקום וונצ’רס, מנומדין, קרן טו.בי, מנהלים בכירים ממיקרוסופט ועוד.
השנה השתתפו באקסלרטור השישי של קמא-טק שישה סטארטאפים, שביחד גייסו כבר 34 מיליון דולר מקרנות מובילות כמו NFX, גלילות, Mangrove ואחרות. לפני שנצלול לשיחה מעניינת עם מייסד האקסלרטור מוישי פרידמן, בואו נכיר את המתמודדים שהציגו בדמו דיי.
SHTAR
יזמים חרדים אמריקאים הקימו סטארטאפ שמנסה לפתור בעיה גדולה של חברות הנהלת חשבונות. עולם הנהלת החשבונות עדיין דורש הרבה עבודה ידנית של סריקת מסמכים, העברות בנקאיות ותיאום ידני מול חשבונות הבנק.
כבר היום יש חברות שפותרות את התהליך הזה אבל לא לכל השווקים. ‘שטר’ מתמקדת בשוק הנדל”ן ובתי האבות, והיא מציעה פתרון אוטומציה מלא לתהליך הלוקח בממוצע כ-24 דקות, באמצעות ‘שטר’ זמן הביצוע הוא כדקה אחת בלבד, ובעתיד עתידה להפוך את התהליך למיידי.
הכון להיום עברו דרך החברה 183 מיליון דולר, והיא גייסה 8 מיליון דולר, כמחצית מהסכום מקרן NFX.
SCAL
סקאל הוקמה על ידי ארבע נשים חרדיות והיא מציעה פתרון לזיהוי ופתרון של באגים בתוכנה, או כמו שקוראים לזה בצורה מקצועית: דיבאגינג.
כחלק מתהליך כתיבת תוכנה, ישנם מתכנתים שצריכים לעבור על הקוד במטרה לאתר את התקלות או הבאגים, למפות אותם, להבין מה גורם לתקלות ואז לפתור אותן.
לטענת היזמיות, כיום בתהליך דיבאגינג של תוכנה מתבזבזים לא מעט משאבים על תקלות קוד שלא אותרו ולא נפתרו, מה שהופך את התהליך ליקר ומסובך. הפתרון של סקאל הוא בשימוש מצד אחד בדיווחי תקלות ובאגים מהמשתמשים, ומצד שני במידע הטכני הקיים של התוכנה, כדי לפתור ולסמן באגים.
triple whale
חברת טריפל וול מספקת כלי אנליזה לבעלי חנויות בפלטפורמת האיקומרס שופיפיי.
המוצר הוא דשבורד שמרכז נתונים מכלל מקורות המידע שיש לבעלי חנויות אונליין, החל מנתוני שיווק ופרסום מפלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק ועד מידע על המבקרים בחנות האונליין.
החברה רואה צמיחה אדירה. מאז שהמוצר הושק בחודש מאי האחרון ועד היום משתמשים בו למעלה מ-2,000 חנויות בצמיחה של 1,000% מחודש לחודש.
בעתיד החברה מתכוונת ליצור מערכת אוטומציות לדאטה עצמו.
moon
המייסדים של הסטארטאפ הזה מתמקדים בתחום הפיננסים ואם לדייק יותר, בתחום ההשקעות.
אחד מסוגי ההשקעה הנפוצים ביותר הם השקעות אינדקס. כלומר, לא השקעה ישירה במניות אלא השקעה בקבוצה של מניות שמייצגת תחום או שוק מסויים. לפי היזמים, מושקעים כיום 12 טריליון דולר רק בשוק האינדקסים. אינדקסים שנבנו על סמך מידע מועט יחסית וניתוח בסיסי של השווקים.
בעזרת שימוש מתקדם בבינה מלאכותית, החברה בונה אינדקסים חכמים המתבססים על יותר מידע וניתוח מעמיק יותר. על פי המודלים של החברה ושל משתמשים שבחנו את מוצר ההשקעה של החברה, האינדקסים של החברה רווחיים יותר מאינדקסים הקיימים היום בשוק.
insureDao
בלוקצ’יין פוגש חברת ביטוח. החברה משתמשת בחוזים חכמים כדי ליצור חברת ביטוח מבוזרת שיכולה לתת כיסוי לכמעט כל אירוע ביטוחי בצורה שהיא זולה יותר, מהירה יותר וגם שקופה יותר, בגלל הבסיס הטכנולוגי שתלוי בבלוקצ’יין.
כיום החברה מתכננת להתמקד בשוק ביטוחי המנהלים, אבל בעתיד היא יכולה לשמש לכל סוג ביטוח.
קרנות הון סיכון ואקסלרטורים מובילים כבר השקיעו בחברה.
phone.do
בעולם של היום ישנם לא מעט עסקים שצריכים מערך של נציגי שירות טלפוני עבור העסק. הסטארטאפ הזה מחבר בין בעלי עסקים שצריכים נציגי שירות לבין פרילנסרים המעוניינים להיות נציגי שירות ולענות לטלפונים.
החברה מספקת תשתית בה היא מאפשרת לחברות להקים, לאתר ולאייש נציגי שירות לכל מטרה, בין אם זה לפרוייקט קצר טווח או למערך קבוע של נציגים.
החברה עובדת עם חברות טלפוניה מרחבי העולם כדי לספק את הכלים לחברות איתן הן עובדות וכן לנציגי שירות כדי שאלה יוכלו לספק שירותי טלפוניה למספר חברות בהתאם לצרכים השונים.
החברה כבר גייסה 6 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון גלילות קפיטל ומנגרוב.
“היום היזמים החרדים מגיעים מוכנים”
“מאיץ סטארטאפים זה לא משהו שהמצאנו, אבל אנחנו הראשונים שעשינו את זה בציבור החרדי”, אומר לי מוישי פרידמן, ממייסדי האקסלרטור של קמא-טק, שליווה עד היום כ-60 סטארטאפים.
במהלך דברים שאמר באירוע, פרידמן הציג את מספר היזמים החרדים שצמח מ-5 בלבד בשנת 2013 לכ-1,830 כיום (!), נתון המבוסס על מספר היזמים שפנו להתקבל לתוכנית של קמא-טק.
אורך האקסלרטור של קמא-טק ארבעה חודשים, במהלכו היזמים מתאספים אחת לשבוע ליום למידה כחלק ממגוון התכנים הסובבים את כל שלבי ההקמה והבנייה של סטארטאפ.
“הרעיון הוא לקחת יזמים ויזמות חרדים בתחילת הדרך ולעזור להם להאיץ את התהליך, לבנות את החברה, לגייס את האנשים הנכונים, לבנות את האסטרטגיה הנכונה, להגיע ללקוחות בשוק ובסוף לקבל משקיעים”, אומר פרידמן.
המאיץ מחבר בין היזמים לאנשי מקצוע כמו עורכי דין, רואי חשבון, יועצים ומנטורים בתחומים רלוונטים לכל חברה מתוך מטרה לאפשר לאותם הסטארטאפים קרקע פורייה לצמיחה והצלחה.
לקמא-טק מודל מעניין בנוגע למקום בו היזמים נמצאים בזמן המאיץ. המודל המקובל והנפוץ הוא שהמאיץ מספק חלל עבודה משותף לכל היזמים. בקמא-טק ראו את הערך שיש בחיבור של אותם הסטארטאפים לתעשייה כבר בתחילת דרכם, ולכן, חברות ותיקות וגדולות בתעשייה מאמצות את היזמים הצעירים ומעניקות להם סביבה ואווירה מקצועית ויזמית. הדבר מאפשר נגישות אל אנשי מקצוע ופיתוח קשרים מקצועיים ועסקיים בין החברה המאמצת לסטארטאפ המאומץ.
ראית כבר 6 מחזורים שונים של המאיץ, במה שונה המחזור הראשון מהמחזור השישי?
“קודם כל אני רואה שיש יזמים חוזרים. במחזור הנוכחי ישנם שני יזמים שהיו במחזורים קודמים, ועכשיו חזרו בפעם השניה. הפעם קרה משהו מיוחד שלא קרה בסבבים הקודמים: חברות נכנסו לתוכנית בלי גיוסים או משקיעים, אבל הן היו כל כך טובות ומהירות שצמחו בצורה מדהימה ועוד לפני סיום התוכנית, 3 מתוך 6 הסטארטאפים, גייסו כסף ממשקיעים”.
לדברי פרידמן, “במחזורים האחרונים שלנו יש יותר יזמים שחותרים מהר לביצוע, מגיעים לשוק, מתחילים למכור ובתוך תקופה קצרה מבינים אם השוק מקבל אותם, אם לקוחות רוצים את זה. וזאת התפתחות מבורכת כי היזמים הם כבר מהירים וחותרים מהר לביצועים ולקבלת פרספקטיבה מדידה”.
פרידמן תולה את התפתחות היזמים בעיקר בהתבגרות ההייטק החרדי וגם של קמא-טק עצמו. “אני בהחלט רואה שיש איכות גבוהה יותר של יזמים”, הוא אומר, “היזמים יותר מבושלים. הם מקשיבים לפודקאסטים, קוראים, הולכים למפגשים. הם מגיעים למסע היזמות כשיש להם יותר ידע”.
“בשנים האחרונות החלו לצמוח סיפורי הצלחה”
פרידמן מצביע על תופעה נוספת, והיא היחס של קהילת הייטק הישראלית ליזמים חרדים.
לפני שנים לא רבות, קהילת ההייטק לא לקחה ברצינות את היזמים החרדים ממגוון סיבות. חרדים לא נכנסו לסטריאוטיפ היזמי הקלאסי של בוגר 8200/מחונן/מתכנת מגיל 10, ולא היו דוגמאות טובות לחברות מצליחות של יזמים חרדים.
“בשנים האחרונות התחילה לצמוח תעשיית סטארטאפים חרדית, התחילו לצמוח סיפורי הצלחה”, אומר פרידמן. “נגיד סיפור חברה כמו של אלמנטור, בוגרת המחזור הראשון של האקסלרטור, זה עוזר כי פתאום המון אנשים אומרים רגע, חרדים יודעים להקים סטארטאפ. עובדה שיש את אלמנטור ואחרים שמצליחים מאוד. ועם סיפורי ההצלחה גם קהילת המשקיעים בחברות הגדולות מבינה שצומח פה משהו רציני ואמיתי וזה כבר לא צחוק”.
ואכן עם שיפור תדמית היזמים החרדים, משקיעים רציניים יותר מסתכלים ומתעניינים בסטארטאפים חרדים.
אז מתי המחזור הבא של האקסלרטור?
השגנו לכם לינק בלעדי להרשמה למחזור השביעי של האקסלרטור. אם יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים להגיע למחזור הבא של האקסלרטור, אפשר למלא את הטופס בקישור הזה כבר עכשיו.
בהצלחה!
