עיתוני החג כבר מזמן אי שם מעל למקרר או עמוק בתוך סל העיתונים בסלון. אבל לאלו מכם שעדיין לא חפרו עמוק בתוך כל הררי הנייר מפאת קוצר הזמן, כמוני למשל, מגיעה תקופה משעממת של אפטר פסח קוצני במיוחד כדי לעבור על כל הפרסומות המעניינות, הכתבות היחצניו”ת והסיפורים המשעממים. נו, ככה אצלינו קוראים עיתונים. הכל היה טוב ויפה אילו לא נתקלתי בפרסומת קריאייטיבית במיוחד אבל אפעס, ממש לא מתאימה למשרד חרדי. בימינו, הייתי מצפה למעוף קצת שונה.
קרדיט • משרד פרסום: גל אורן BSD | קופירייטר: מנדי פרומר | ארט: מיכל בן נתנאל | מנהל קריאייטיב: נדב שגיא | סופרוייזר: ישובב פרידברג | יחסי ציבור:חני וייזר.
29 תגובות
יפה מאוד
(מבלי להיכנס לרגישויות שבעניין.זה כבר עניין של מבקר אחר..)
‘פרסום גל’ קוסמים, או ש’המודיע’ עיורים?
באופן חד פעמי אני ממש מסיר את הכובע שאין לי בפני גל אורן…. ודינקיס, אני יגיד לך משהו אל תעלב ת’לא מבין פרסום
עיניים להם ולא יראו
המבקר נרדם בשמירה?
שובבים…
המודעה של אמישראגז (על אותו אינסייד) הייתה יותר מוצלחת,
בהתחשב בשאר “פצצות הקריאייטיב” שהנפיקו לנו שאר המשרדים אז שאפו.
טוב, אתם.
מנדי, אתה חזק!
אז יש קריאייטיב במגזר.
@ כאילו דא מארקר?:
להתייחס בכלל?
מה ההבדל בין משרד פרסום למגזר הכללי למשרד למגזר החרדי?
הראשון, מיועד לאנשים שחושבים ועושים רק מה בא להם ולכן מאכילים אותם באיזה קרייאטיב שבא למשרד שלהם
לעומת זאת במגזר החרדי, אתה צריך להתאים את הפרסום לקהל היעד, שמדקדק בכל מילה, ולכן גם אם למשרד החרדי יש קרייאטיב ענק ומדהים (כמו זה למשל…) הם צריכים לראות אם זה מתאים לקהל היעד או פוגע קשות / מזלזל בקהל היעד ובאמונתו (כמו זה למשל…)
אצלי במשרד, אני כמעט בכל מודעה מוותר על רעיונות גדולים מאד, אפילו אם זה יפגע רק בקבוצה מסוימת בלבד, אמנם אני מתאכזב על כך שהמודעה היתה יכולה להיות טובה יותר, אבל אני מלא סיפוק על כך שאני פרסומאי חרדי באמת!
מעשה שלא היה
המקום: רמת גן, רח’ מנחם בגין 52 , משרד הפרסום גל אורן BSD
הקופירייטר העביר את הסלוגן המבריק לארט לאחר סיעור מוחות עם מנהל הקריאייטיב, וכך יצרו פרינט עוקצני ושנון.
כשהמודעה הגיעה ליומונים נזעקו ה’מבקרים’ ועמדו על 2 רגליהם האחוריו
“בשום אופן – לשנות כיוון לגמרי!” זעק המבקר מיתד,
“אין על מה לדבר” החרה החזיק אחריו המבקר של המודיע,
“אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בשנה הראשונה לאשר מודעה כזו” סיכם המבקר מבית המבשר
מה עושים? מכנסים ישיבה דחופה עם כל בכירי המשרד, עד שבגל אורן, כמו שבגל אורן, יודעים להבריק, קם אחד מיושבי השולחן וביקש לארגן לו בדחיפות שיחת ועידה לשלושת המבקרים, עוד לפני שהם הספיקו לפתוח את הפה, פתח הוא את פיו ואמר בקול ברור וצלול את מילות הקסם הבאות:
בימינו, ככה עושים קריייאטיב!
בלי מילים נוספות, ככה קר ויבש, הוא נתן להם להבין לבד מה היה פעם, ומה יש היום, אלו העובדות, צאו מהשמרנות, כנסו למציאות.
וזה עבד, אוהו עבד וגם עבר ונכנס למיטב העיתונים השמרניים.
ואם על מבקרים קשוחים זה עבד, אין סיבה שאם בני ישראל היו רואים את זה בזמנו, אולי היו מנסים להזמין כרטיס באלעל במקום לנסות לשנות סדרי בראשית…
היטיב להגדיר זאת דינקיס:
“פרסומת קריאייטיבית במיוחד אבל אפעס, ממש לא מתאימה למשרד חרדי”
משהוא שם בעננים לא מסתדר לי.
אז לכל הלא מפרגנים! גל אורן יש אחד ויישאר האחד!!!
מותר לפרגן זה לא עולה כסף!
דינקיס כתב:
למה התייחסת?
זה נקרא להתייחס…..:)
אחת שמבינה כתב:
למה את חושבת שלא פרגנו? אני דווקא קראתי את התגוובת כאן והבנתי שפרגנו מאד והחמיאו על הקריאייטיב!!
זה שזה לא מתאים בדיוק לציבור חרדי? זו נקודה אחרת. אבל זה לא נקרא לא לפרגן.
רעיון יפה.
קצת לעוס בהתחשב בקונספט שעושים בו שימוש מידי שנה.(על משקל קטעי הגדה וכו’ וכו’).
וההתאמה למגזר?
זו לא מילה גסה, זה רגישות. והיא אמורה לצרום לא רק לציבור, אלא גם לחבר’ה הפירסומאים החרדים . ולא כמאמר הנודנדיק, שעלינו להתקדם ולהתרגל למציאות.
לא! צריך לדעת מתי לעצור ולומר:”גדול, אבל לא מתאים לי”, ולהמשיך הלאה ולחפור.ככה זה,הלא בינינו, א”כ מה מייחד את הפרסומת החרדית?
אחת שמבינה כתב:
את באמת מבינה.
אבל לא רק אחת.
חברינו הצדיקים ה’ עימכם,
רגישות לכל סוגי קהלי היעד ורלוונטיות הם נר לרגלינו. יעידו על כך אלפי השיחות שלנו עם בכירי העורכים במגזר וטונות של מודעות מדהימות שנותרו “על הריצפה”.
הסיבה שהמודעה הזו עברה נחלקת לשתיים:
א. אין מושג כזה “חציית ים סוף” אלא קריעת ים סוף. קראו לזה סמנטיקה אבל בסמנטיקה עסקינן. אין הכוונה שאלעל יודעת לקרוע את הים אבל היא מצויינת בלחצות אותו.
ב. מדובר ברעיון אמיתי שכן בימינו באמת ככה חוצים את הים.
קיץ בריא ויצירתי
🙂
קלסה, רגוע ועובד מעולה!
אהבתי.
זה רק אני שלא הבנתי מה פה לא מתאים למגזר?
מאיר גל יקירי!
למה אתה לא אומר היכן פורסמה המודעה? לא ראינו אותה לא בהמודיע, לא ביתד, לא במשפחה, לא בבקהילה. זו מודעה שפורסמה אך ורק בעיתון המבשר. זו מודעה שפורסמה במסגרת חסות שאל על נתנו למוסף החג של המבשר ואכן זו הייתה אחת המודעות החזקות של פרסום גל אורן BSD ובטח חיים קליגר נתן להם ציון גבוה במדור רזולוציה….
האמת שזו בהחלט מודעה חזקה. אני לא יודע למי מגיע שאפו? האם לפרסום גל או להמבשר אבל לעצב מודעה במיוחד עבור עיתון אחד זה בהחלט חזק!!! אז למי שמגיע נא ליטול את הקרדיט…
מדהים!!!
מאיר, שאפו.
מאיר גל כתב:
מאיר יקירי, אם כבר ראש קטן וסמנטיקה אז עד הסוף.
אם היית שם את המודעה בסוכות, היה מקום לחשוב
חציית ים סוף – קריעת ים סוף, רעיון אמיתי – לא אמיתי
אבל בעיתוי כזה… במוסף מיוחד לחג הפסח, הכוונה הברורה שמשתמעת לקוראים (גם אם לא התכוונתם) היא, שכל הסיפור של קריעת ים סוף וכו’ וכו’ שייך לפעם… בימינו, יש את אלעל…
אין מה לומר, הקרייאטיב מדהים, ואת זה תוכל לראות מכל התגובות למעלה
אבל בנושא של הרגישות לקהל היעד …
“הייתי מצפה למעוף קצת שונה” (קרדיט לדינקיס)
אין ספק שזו המודעה של החג (שעבר)!
אני מפרגן למשרד הפרסום גל אורן BSD
(אפילו שזה עולה לי בבריאות…)
נורא והיום! ככה חוצים קוים אדומים גם אם ארצה מאד להאמין לפרשנות התמימה של מאיר, באות השלוש נקודות … ולא מאפשרות לי לעשות זאת.
כיפה סרוגה כבר אמרנו???…
קריאייטיב חילוני טוב
מה קורה שם עם העננים? מה זה הנקניקיות האלו בשמיים?
חבר,
קראתי את כל התגובות וחשבתי שאני זו שלא רואה טוב אבל כנראה שכולם מתרכזים יותר מידי בטקסט ולא שמים לב מה קורה כמה סנטימטרים מעל…
עננים, מה נסגר???
אני מפספס משהו בשמים?
זה כאילו מטוס מעננים? לא ברור…