תרצה. איזו אגדה

מאת: יעקב איזק – בוגר מכללת ACC ת”א
פרסומאי בכיר, אסטרטג ואיש יח”צ מוביל במגזר החרדי

לא בטוח שיש עוד תחום בו סטודנטים, תלמידים או חניכים יתאבלו על מות מרצה, מורה או מנהל קורס, כמו על תרצה גרנות. אולי זה התחום-ענף שמחבר רגשית את העוסקים בתחומו, אולי זו הפתאומיות, לא יודע האמת. ואולי כי זו היתה תרצה.

למניין בוגרי הקורס החרדי הראשון לקופירייטינג ותקשורת יש משמעות מיוחדת לפטירת מנהלת בית הספר ACC ומי שביום בהיר החליטה שהמוחות בב”ב לא פחות מבריקים מאלו שבהרצליה והימרה עליהם.

איתן דובקין, חיים גיל, ינון פלח, אלימלך ברנד, נתי טוקר, יאיר בורוכוב, חיים גלינסקי, אלון טיברג, ועבדכם הנאמן, חברנו יחד לפני כעשור, בתחושת חלוציות וראשוניות. נצמדנו לכנפי ההיסטוריה והחלטנו שלא להתפשר על מקצועיות. בתיווכו וארגונו של קובי אריאלי ניסתה תרצה גרנות (ויש אומרים שגם די הצליחה…) להביא לעולם את דור הקופירייטרים החרדיים, שרובם ככולם ממלאים כיום תפקידים בכירים בענף התקשורת, מדיה, פרסום, עיתונות ויח”צ.

לא אשכח איך בשיחה אחרי השיעור, אמרה תרצה לחלק מהחברים שהיא הופתעה ללמוד מאיתנו כלל חדש בפרסום, שלא הכירה עד היום. “אנחנו? לימדנו? אותך?”, תהינו. “כן, למדתי שאי אפשר לחוות דעה אמיתית על מוצר לפני שבוחנים אותו מקרוב. שנים חשבתי משהו על החרדים, עד שפגשתי אתכם…”

לצד הפן המקצועי קיבל הקשר בינינו משמעות בעלת אחריות לא מבוטלת. שאלות בעניין דת-מדינה ותהיות שונות שעלו על סדר היום הציבורי, הפכו לקבועים ומעוררי חשיבה (להלן חלק קטן ומייצג של שאלות שקיבלתי בדרך כלל מתרצה: למה צריך סלולר כשר? אם זה פתוח בשבת זה עדיין בד”צ? למה מותר לעשן בחג? וכמובן, שאלת הנצח: “למה אין צילומי נשים, צנועות, במגזיני ומוספי נשים במגזר?”).

נדהמנו בינינו יחד, כל בוגרי הקורס, איך הקפידה תמיד על יחס אנושי, לא מתנשא, מקצועי ומיוחד. איך אדם שלימד אותך בעבר וגם לאחר שנים, ידע לפרגן על קמפיין חזק, בדיוק כמו לקטול כותרת שבלונית. לברך על שדרוג בתפקיד, בדיוק כמו לנזוף על עזיבת משרה קודמת.

ולקינוח: בתאריך יום שני, 22 בינואר 2001, בשעה 21:56, בצל סערת המהפכה האזרחית של ברק ותקופה לאחר הפגנת חצי המיליון, (דז’בו??), סיימה תרצה גרנות מייל ארוך במשפט הבא: יעקב – ואולי הסיכוי לסגירת פער בין החרדים לחילונים טמון ברעיון לקמפיין בו תאגד את כול החברות לעזרה לנזקקים אצלכם (ארגוני החסד החרדים. י”א) שיהיו חתומים על פרינט כחול לבן ותן לי כותרת כמו – “מי אמר אני ולא קיבל”.

כמה פשוט. כמה מכבד. כמה מפרגן. וכמה רלוונטי.

תנחומים למשפחה ולחברים – בשם עשרות בוגרים ובוגרות מהציבור החרדי שעברו לתחום הפרסום דרכה ב ACC.
בשם בוגרי הקורס החרדי הראשון לקופירייטינג ותקשורת ב ACC.

יהא זכרה ברוך.