מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
WebDuck
בניית אתרים
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מרכז העניינים
חינמון ארצי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

בוגר אנונימי מספיד את תרצה גרנות

תרצה,

כמה ילדים השארת אחריך. אלה שהגיעו ללוותך ועוד אלפי תלמידיך שלא הספיקו להגיע ביום ראשון ב-12 בצהרים לבית העלמין ירקון, כולם היו בניך. מעטים הם האנשים שהעולם היה נראה אחרת בלעדיהם. שהצליחו באמת לשנות משהו, להטביע חותם.

אנשים שבלי נוכחותם, הכל היה פשוט שונה. את היית כזו, תרצה. תמיד ידעת לחדש, להמציא את הגלגל, לשנות, לייצר. לעולם לא לחזור ולהיות נדושים, לתבוע שלימות. והצלחת.

שינית את העולם תרצה. אולי לא בדיוק באותה מושלמות כמו שרצית, אבל אין ספק, את יכולה להביט אחורה בגאווה ולהנות ממעשה ידיך. אם יש איכות בעולם הפרסום בישראל, זה בזכותך, תרצה.

ההכרות בינינו נוצרה לפני בערך שמונה שנים, כשפתחת את קורס הקריאטיב הראשון לציבור החרדי. מאד חששת בתחילה. את, הגורו של עולם הפרסום החילוני, פונה פתאום אל קהל חדש, עם קודים אחרים, שפה שונה. אבל כמו ווינרית אמיתית, כמו קריאטיבית בנשמה, לא פחדת מהחדש והשונה. הלכת על כל הקופה, ובתוך שנים ספורות, נפתחו בזה אחר זה מגמות וקורסים לצעירים וצעירות חרדים, מאות במספר, המאיישים היום את עמדות המפתח במשרדי הפרסום הטובים במגזר.

זרעת וקצרת, תרצה. והיום, מעריציך המוסווים, בסמטאות מאה שערים מזילים דמעה. בדיוק כמו שהזלתי אני, כששמעתי על פטירתך בלא עת.

אני מנסה לחשוב, תרצה, מה היה קורה אם היית יכולה לקום ולהשתתף בהלוויה של עצמך. בטח היית מביטה סביב, רואה את כל התלמידים שהתקבצו ומכריזה על תערוכת “המצבה של תרצה”, בו היית מבקשת לנסח לך את המצבה הכי קריאטיבית.

לא קשה לי לדמיין אותך מסתכלת על העבודות וגוערת במי שהיה פשטני מידי, לא מקורי. בטח היית רוטנת על אותו תלמיד שבנה לך מצבה בצורת קופסת סיגריות מלבורו, ואומרת שהצעירים של היום מחפשים עבודה קלה ותוקעים ויזו’אל וזהו.

ובמקום הראשון הייתה זוכה המצבה האהובה עליך, ועליה כנראה היית מוסיפה בטוש אדום: אהבתי, פשוט ונקי, עם שני פסים למטה וסימן קריאה.

הסקרנות שלך, והיכולת שלך להקשיב באמת, תמיד עשתה חשק לבן שיחך לדבר, לספר. תמיד כשהתלמידים החרדים היו אומרים לך משהו מהמקורות, היית עוצרת, מקשיבה בעניין ומספרת כמה החכמת.

אז הנה תרצה, קטע מתוך הגמרא: משמת רבי יוחנן בטלה חכמה, משמת רבי בטלה ענווה, משמת רבי יהושע בטלה עצה. והיום אפשר לומר עליך: משמתה תרצה, בטלה יצירתיות.

והיה בך, תרצה, גם פן נוסף. אנושי, טהור. פניך הפיקו חכמה וטוב לב. למרות הכותרות והמיתוגים שנגעו במיליונים, למרות הקמפיינים המוצלחים, היה בך משהו אמיתי, לא ממוסחר. היית יהודיה אמיתית, תרצה. נשארת בענווה ולא נשאבת לרע שבפרסום.

כי את היית פשוט טובה.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

2 תגובות

  1. מאד מרגש ומזוהה, מאד.
    אבל הרחקת לכת, היא היתה חילונית עם דעות אנטי ידועות ומכאן ועד צטוטה כהמשך למשנת ר’ יוחנן, הגזמת בגדול, בבחינת חלול הקדש. וזה לא סותר את הערכתי הכנה אליה, אנשים, פרופורציות!

  2. בהגזמה פראית כזאת עדיין לא נתקלתי. ואכמ”ל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן