תקראו לזה רפלקס מולד, אבל ככה הייתי תמיד, טיפוס אובססיבי שחוקר מה עומד מאחורי כל מה שזז. לאחרונה נחטפתי לכבלי הבריפים, כאשר באובססיביות מטופשת אני מנסה להבין את הבריפים ששורטטו וקדמו לפרסום, לרוב ללא הצלחה. אך בראותי את קמפיין ‘אפיקים’ לביטוח סיעודי של ‘כללית’, ידעתי לחזות את הבריף, הטעימה לפניכם:
“מדובר בצרכן עייף, שנחשף כל יום לשלושה עד ארבעה קטלוגים של ‘קופות הצדקה’ השונות. לרוב ה”קריאות” נזרקות לפח או נערמות בכניסה למגורים, אך בכל זאת, כאשר יש מבול, אין מצב שלא יזלפו כמה טיפות פנימה, כך שהצרכן נחשף לתיאורי עצב, דם ודמעות, לפחות אחת לשבוע, והתאהב בסבל על גבול המזוכיזם. למרות שהצרכן בסטאטוס סוציו-אקונומי גרוע ומטה, הוא עדיין ער לדציבילים מאיימים ומפחידים. תפחידו אותו, והוא כבר משתרך בתור אצל גמ”ח נויבירט. הצרכן מגלה רמת-מעורבות-נמוכה בכל מה שקשור לחתימה על הוראת-קבע, תהליך שחוזר על עצמו דבר יום-ביומו, בשטיבלאך, בכויללים ובשיטת ה’שנור’ מדלת-מדלת, לפי קצב ה”מיקרים”, ה”עימנואלים”, ו”פדיון שבויים”.
התוצאה מושלמת: “ככה ביום אחד לא בהיר זה קרה… איש לא תיאר לעצמו לאן זה יתדרדר…”, מתוק, זיס.
רגע של רצינות: אהבתי את הגוון המחוספס החדש והנה הוא לפניכם בשני פרינטים מעניינים, לא לפני שאחליף את כובעי, ואומר, שהמגילה הווקטורית המגולגלת הזכירה לי את הדפוס הראשון בירושלים, טיפה’לה מאמץ בארט, ויש לנו אחלה חידוש מרענן בבליל היובש החמסיני במדבר פרסומי הקופ”חים.
קרדיט • פרסום: אפיקים • מנהלת לקוחות: שרי טווסי • סופרוויזר: אריאל בירנבוים • תקציבאי בכיר: עידו אנצילביץ • מנהל קרייאטיב: עמיחי עשהאל • קופי: מתניה טל, ציבי גריינימן
9 תגובות
f תהיה הראשון מבין חבריך שאוהב את זה.
לא רוצה! ממש לא!
הפרינט הראשון – מבריק במיוחד
השני ממש מיותר!
השני מוחק במחי יד,
את מה שהראשון בנה בהצלחה…
אני מבינה את הקושי והצורך בלבלוט מעל כל שאר המודעות בעיתון, וליצור משהו שידברו עליו.
אבל יש גבול!!
המודעה הראשונה מבוצעת על הפנים.המודעה השניה נמרחת, ארוכה ומיותרת.
וכל הקמפיין הזה בכללי יורד לרמה שלא ראוי להגיע אליה. יש קריאייטיב ויש זלזול ורדידות , ואם הזלזול והרדידות הם לא הברקה ממש לא מומלץ להשתמש בהםו.
אהה ונ.ב:
טרחתי לעדכן במחשבותיי אלה את הסובבים אותי, עוד לפני שהקמפיין הועלה לכאן ושאלו לדעתי.
כל כך הרבה קרדיט על משו שבושה לראות(דפדפתי מהר, לא היה לי אומץ לקרוא את כל המלל המיותר והנוטף הזה, במוצ”ש הנשמה היתרה עזבה אותי והיה לי אומץ לקרא, לא הקאתי, אבל בהחלט הרגשתי את הפיקה עולה ויורדת בדרך לבעעעעעעעעע אחד גדול)
ואם הקרטון המצוקמק היה מופיע באינסרט ( למה לא אטאצ’מאנט או צרופה) קרטון אמיתי, היתה גאוה ישראלית בערך כמה קוצי קקטוסים מכובדים!
מצטער על הדיסלקציה, עד סיום התגובה היה מונח לי בראש שמדובר על קמפיין מבית קרטלי וברוני הצדקה,
שניהם מאד מיוחדים ומרעננים!
כל אחד פונה- לאיש שעינו תפסה את המודעה.
הראשון- לחפיפיניקים כמו בעלי התגובות שמעליי, (לתשומת ליבכם קופירייטר, ריאלי, לצרוך העניין, מארק וכל החברים)
השני- למתעמקים, אנשי התוכן, המחושבים..
כמו זה שייצר אותה! 🙂
וזה לא אני…
יפה, אפיקים, המשיכו כך!
@ אחלה בבר:
האמן לי,
מעולם לא ניסיתי לקרוא את הטקסט הנ”ל…
אם כי יש לי ביטוח סיעודי בקופה אחרת, ובדיוק עכשיו התחלתי לשקול לבטל אותו, העלות שלו למשך חיינו בסופו של דבר גבוהה בס”ד מהניצול שלו…
אני חושב שמס’ 3 הגדיר במדיוק! ואכן המודעה הראשונה היא יוצאת מן הכלל והעשני כבר אמרנו.