היחס של עקרת-בית ממוצעת לסיר הצ’ולנט, מתפצל לשניים. כאשר הסיר מלא, אזי היחס אדיב, מלאת תקוות לקצירת תשבחות, על הפפריקה במידה, ועל הגריסים במשקל, שלא נדבר על הקישקע המעודן. אך אי-שם בצהרי יום השבת, כאשר הקטנטנים סיימו ללקק ת’האצבעות, היחס לסיר משתנה בהתאם, ועמו העצבים, שלא לומר הדציבלים הרועמים, בויכוח, מי ישפשף את הסיר במוצאי שבת. יש שיאמרו, שמנוחת השבת באה לאגירת הכוחות לקראת ניקוי הסיר שבצאתה. סבתא ע”ה נהגה לקרצף את הסיר עם שפכטל, וזה מה שנשאר מזכרון הילדות העשוקה. תזכורת לכך אני מקבל בכל מוצ”ש.
בניקול ‘רקדו’ על שתי התחושות גם יחדיו. בקופי מעניין מבית “מגזרים” טוענים ש”הצ’ולנט היה מדהים, עכשיו נשאר רק לשפשף”. ועם נ’יקול’ תחסוך גם את זה. התמקדתי בקופי, כי בארט, לדעתי הענייה, לא נאמרה כאן המילה האחרונה. הייתי מקצין, שהארט המיושן מקשה טיפה על קליטת הקופי המרענן.
קרדיט • פרסום: מגזרים • מנהל סטודיו ואינטראקטיב: שי גביזון • ארט דירקטור: סאלח אבו-ערישה • קופירייטרית: הדר תא שמע • תקציבאי: יוסי דץ
25 תגובות
“הקישקע המעודן” ?!?!
זה מה שקורה כשהעולם עוצר את נשימתו…
קישקע = כמה שיותר אגרסיות
כשתשחיל אותו לגרון המעיים ירעדו…
וואו! כמה זמן לא הגבתי פה..
האמת היא, שהיה פה די משמים וחיכיתי לראות אם תשכילו להעלות את המודעה הזאת לטובת ניגוח אישי שלי..
אני אקצר בדבריי.
מי האידיוט שאישר להעלות מודעה שהויז’ואל(מזל שהשאירו לו מקום בגריד המוזר הזה..) שלה הוא סיר צ’ולנט (איפה הצ’ולנט???) ובפועל באים למכור לי ניירות מיוחדים לאפייה וצלייה???
אולי אני סנילי. אולי אני לא מבין בבישול. אבל למיטב ידיעתי, צ’ולנט איננו נאפה בתנור וגם לא ניצלה על האש! הוא מתבשל!
אז אולי יסבירו לי חכמי מגזרים ושאר אנשי קריאייטיב מוכשרים, איך מוציאים מודעה ראשונה ללקוח חדש בקנה מידה מכובד כמו ‘ניקול’ עם ויז’ואל שאומר אל”ף ומסר שמתכוון נו”ן?
אדוור..
מודעה נחמדה.
בכל זאת לא משכנעת לעזוב את גל אורן.
אדוור
כל פילה מנינה.
נוחעם, הגיע הזמן שתפסיק להתפייט ותתחיל קצת לקרוע פרינטים לחתיכות קטנות…
אדוור, חשבתי, ואני עדיין חושב, שזה בדיוק מה שהפרינט בא ללמד, הניקולאי הזה מתאים גם לסיר הצ’ולנט, ואם נכונו מחשבותי וקביעותיי, אזי יש כאן שיחוק לא מבוטל. ואם זה באמת לא מתאים לסיר הצ’ולנט הזה אלא לצלייה ואפייה, אזי דינם שנתיים כלא, ולא על תנאי. (נטע, קיבלת).
רגע לפני שתאשימו אותי בגזענות: לגבי הארט היבש, המשעמם רצח, והלא אסתטי בעליל, (נטע, קיבלת 2), רק עתה האסימון מתחיל ליפול. וכי מה רציתם, שארט- דירקטור שאינו מבני עמינו, ידע מה זה צ’ולנט? זה יקרה בערך ביום שבו נתחיל לגלגל נרגילה בטעם תפוח.
(ארט דירקטור: סאלח אבו-ערישה).
הקונוטציות. אוי.
מישו נרדם שם?
למשועממים במשרד ההפקות אין מה לעשות הכאב מובן ככה זה כשמפסידים בנוק אאוט, קמפיין שעבר קבוצות מיקוד ומדבר נטו לנשים ולא לגברים – משועממים,
מודעה נקיה קליטה ברורה סוף סוף פצצה לפנים.
לגבי הארט, תמנשיכו להתענג על המודעות של משרדי השטיבל, מקצועיות היא מקצוע גלובלי,
עד שקלטתי מה מוכרים כאן…
חבל.
ענק!
יחסית למודעות שגל הפיקו מדובר במודעת קקטוס!
לא אכנס לדיון על הארט והקופי,
אבל מדוע הפנייה ל”אמא” שאוהבת להשקיע?
האם הסיר צריך את הרגש האמאי?
יקול התמודדו מול קליעה למטרה?
וואו…
אגב, יוסי דץ לא עזב את מגזרים? (לטובת יח”צ ב….)
לענ”ד ניקול התכוונו לשווק נייר בסיס לסיר צ’ולנט, המהווה תחליף מושלם לתחתית הטלפון. ובסופה של שבת חמה ומתישה, אין לה למאמא ניקול אלא להרים את הנייר, להעביר וויש, ולהחזיר לארון הסירים המתגלגל.
זה שכתבו בקופי – לאפייה או צלייה – זו באמת פאדיחה.
זה שלא העמיקו חשוב בקונוטציות – פאדיחה2.
זה שאין ויז’ואל קולינרי כלשהוא – פאדיחה3.
ומכיוון שאני אשת חיל, אני אצנזר את שאר פניני בענין.
ההשקעה בפרטים הקטנים צריכה את הרגש האימאי.
מודעה מעולה
בול פגיעה בקהל היעד
למה לאמא שאוהבת להשקיע?
נראה לי שהמוצר מתאים לאמא שאוהבת נקי ואין לה כח להשקיע…
אוי וואי
אם יורשה לי, בעדינות: מודעה ממש לא משהו…
🙁
אחת היפות שראיתי
גריד ברור ונקי
הקופי לשפשף עשה לי תשבת…
המודעה מדברת לרגש שלי בקיצער, עכשיו מובן למה הם עזבו את גל אורן… אם מישו מכם זוכר את הזוועות שהיו עד עכשיו לניקול.
כל הרעש שהיה סביב ניקול , בסוף זה מה יצא?!
חוצניק,
אתה מרשה לצטט את תגובתך?
עוד מודעה שדפדפתי הלאה,
לא מדבר לאף אחד, לא לעקרת בית ולא לבעל שמנקה תסירים במוצש
אולי רק למגזרים שהוסיפו לקוח נוסף למשרד
חבל. תחזרו לגל
עקרת עקרת,
התסכול מובן, ככה זה שמאבדים לקוח, לא נורא עוד קצת מאמץ בשביל הלקוח והכל יהיה בסדר בנתיים תתאמצי על המודעות של פלדהיים, להם, אתם עושים יופי של עבודה….
אוי ווי,
אם יורשה לי בעדינות: אבל הקופי מבריק!
אה , אופס , זאת אני….
🙂
בכל מקרה תודה רבה לכולם על ההתעניינות ועל ההערות הבונות.
טוב שיש אותכם.
ותנסו את זה,
זה אשכרה עובד 🙂
המודעה מצויינת.
אין מה לומר משו טוב עובר על מגזרים ניקול, ביקור חולים,
מסתבר שכשעובדים נכון רק מרוויחים,
שאפו ליפעת טוקר, אבשה שילין, יוסי דץ, הדר תא שמע.
מסתבר שזאת אחת המודעות שאו אוהבים או ממש לא.
“לאמא שאוהבת להשקיע” = “לנקות עם ניקול זו עבודה קשה” ?
קופי משמים.
ויזו’אל וגריד… רע. רע מאוד.
כרוניקה של הרס מותג.