דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
אחרי הכל, די קשה להתמודד עם מבצעי ה’עוף בשקל’ של רמי לוי, בטח כשהמחותן בא ומתמקם בדירה ממול, בערך. וכנהוג אצל האסרטיביים, כשקשה הולכים לפסיכולוג, הוא בחר למכור לקוטיינר סוג של פסיכולוגיה בגרוש, בלי טריקים ובלי שטיקים. רק שאלה קטנה, אם “קונה חכם לא קונה פרסומות”, למה שיקנה את זה.
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אחרי הכל, די קשה להתמודד עם מבצעי ה’עוף בשקל’ של רמי לוי, בטח כשהמחותן בא ומתמקם בדירה ממול, בערך. וכנהוג אצל האסרטיביים, כשקשה הולכים לפסיכולוג, הוא טען באוזני פרנסי אושר-עד, שאם ‘הם’ צועקים לך באוזן על מבצעים גרנדיוזיים, סימן שהם במצוקה, ולא אתם. הם מבלבלים במוח, ולא אתם. סוג של פסיכולוגיה בגרוש, בלי טריקים ובלי שטיקים. זה מה שקוטיינר הבין, ולכן זה מה ש’בראשית’ הפיקו. רק שאלה קטנה, אם “קונה חכם לא קונה פרסומות”, למה שיקנה את זה.

אם נפנה לעבר הקריאייטיב, יש כאן עומק רב. המרוקאים, אלה המתעטרים בשופרו המתגלגל של משיח בן דוד, הם נוהגים לטעון את טענת הקיפוח, ‘רק אצלנו’. לעומת האשכנזים, התוקעים בקרנו של אייל כשהוא מיושר, הם יטענו את טענת התכלעס, מה מרוויח יותר, מה “הכי משתלם”. וכן על זה הדרך כפי שתחזנה עינכם מישרים.

אפרופו רמי לוי, ידידנו אבריימי מפרוג, הביא סיפור עסקי רותח, ומתברר שמדובר בשיטת שיווק עקבי ומעורר התשאות של הבעלים בכבודו ובעצמו. שווה לימוד. קליק לשרשור בפרוג.

סולם השטיבל: 8.5

הבדלי גזע ושופרות 1

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

14 תגובות

  1. מה לעשות צריך גם לפרסם שאין פרסומת ושטיקים אחרת איך ידעו? מזכיר את העניו המדומה שצריך דרך לפרסם את הענווה שלו..

  2. לפרסומת כזאת יכולים להיות הרבה הקשרים, אבל במקרה של אושר עד המסר הוא חד משמעי
    אנחנו לא סופרים אותך, לא מורידים מחירים בשבילך, ולא עושים לך מבצעים, מזל שיש לנו תירוץ טוב (לדעתינו)

  3. אתם מצחיקים אותי כל פעם עם הראיה המעוותת שלכם.

    תקשיבו ותקשיבו טוב. למדית העיתונות החרדית נחשפים כמאה שלושים אלף בתי אב. כמה מתוכם אתם חושבים נחשפים לפשקוויל? חושבים כמו הכותבים בו? מעניין אותם מה דעתכם על ההיגיון או הקומבינה שמתחת למודעה?

    בשורה התחתונה, בעלי אושר עד מציגים קבלות כבר שנים רבות:

    זול פה – מה שזול פה, מה שלא זול לא פה. – הצלחה מסחררת!

    אלף – פשוט לקנות בזול. – הצלחה מסחררת!

    ועכשיו,

    אושר עד – בלי טריקים בלי שטיקים.

    הניסיון שלהם הוכיח (במיליונים רבים ששוכבים בחשבון הבנק שלהם) שאם אתה משכנע את הצרכן שאתה לא עובד עליו כל היום ומנסה בכל דרך לפתות אותו – סופו שיאמין לך שאתה רוצה בטובתו. זו עובדה וההצלחות הקודמות שלהם מעידות על כך.

    בשורה התחתונה הצרכן לא רוצה לשמוע שהוא פספס את המבצע של הטיטולים ביום או שזה בדיוק היום של המבצע על הקומקומים החשמליים (סטוק מטורקיה, תודה ששאלתם). הוא יבחר לערוך את קניותיו אצל מי שיסביר לו שהוא לא מנסה לפתות אותו אלא להיות שקוף מולו.

  4. @ איש:
    צר לי לאכזב אותך איש,
    אבל בציבורנו לא מחפשים אמון, מחפשים זול!
    את הקניות יערכו בחנות הזולה להיום.

  5. לא אכזבת אותי, כי זו לא תאוריה שלי. הרשתות ‘זול פה’ ו’אלף’ נבנו על האסטרטגיה הזו במשך שנים. אני רק מתאר לעצמי שגם הפעם הם יצליחו.

  6. איש יקירי,

    בנתיים ביש ורמי לוי רק סופרים את הכסף אז תפסיק לחשוב שהמודעה עם הציורים היא זו שתעשה את ההבדל.

  7. @ איש:
    כשמגיעים מתחרים שמציעים את אותה נוחות, מיקום, מוצרים וכו’ וכו’… יש לשנות אסטרטגיה, כי זול שם!

  8. אתמול ב-יש היה פיצוץ, כמו ערב פסח.
    מה קרה? יש נבהלו מהפתיחה של אושר עד והריצו רמקולים ומבצעים ב90 אג’…
    אנשים נדחפו לחנות וחיכו, אני לא מגזים – למעלה מ-3 שעות בתור. חלקם עזבו את העגלות העמוסות והלכו לאושר עד.

    יש מתנהגים ללקוחות בצורה זוועתית. אני מאוכזב מהם.

  9. סליחה, אבל באושר עד בבני ברק, אתמול, בשעה 11:30 בלילה,
    לפני שהמודעה עלתה בכלל לאויר העולם, היו כבר תורים במקום (עיני ראו ולא זר)

    והכל, לא מפרסום, ולא מגימיקים, רק מהמקוואות (האסט געהערט, אושער עאר האט גיהעפנט אין מתחם סטימאצקי) ומנשות הטלפון הפטפטניות.

    בשפע שוק בערב פסח לא היו חצימהאנשים שהיו אמש באושר עד בבני ברק.

    ואגב, רמי לוי מפרסם, ומפרסם. הכתבות שלו בעיתונים בתשלום מלא (מידיעה)

  10. בי-ם משהו קרה ליש!

    בחמישי בלילה היו פעילות 5 קופות בלבד!
    וגם בהן לא היו תורים.

    ליש תודעת שירות נמוכה מאד, בכל מקרה ביחס למתחרות.

  11. אושר עד יודעים לעבוד.
    וזה שקוטיינר איתם מהתחלה ואיתו ההצלחה זה אומר משהו.
    הוא מביא קמפיינים לא שיגרתיים.
    המודעות של שפע-שוק רמי לוי ויש נראים אותו דבר רק בשינוי צבעים…
    אושר עד לעומת זאת, זה קמפיין חשיבתי וחכם.

    אני חושב שאושר יגנבו ת’קופה.

  12. שאפו גדול!.
    זה המיטב שאפשר להוציא נגד רמי לוי ודומיו, בלי לרדת למחירי הטירוף של העוף בשקל.
    אבל בכל זאת רגלי מוליכות אותי לאיפה שמוכרים עוף בשקל יותר מלמקום שמייצר קרייאטיב.

    (נוחעם, חשבתי שירדת למחתרת…)

  13. אין לי מושג מה קורה בחשבונות הבנק של אושר עד ושל רמי לוי, כמו שאין לי מושג מה קורה בחשבונות הבנק של יש ופשע שוק.

    אם אני לא טועה, גם באושר עד וגם אצל רמי לוי, יש תורים מלאים.

    אבל, משהו העלה פה נקודה מעניינת, הקמפיינים של כל הרשתות דומות אחת לשניה, צבע אדום וצהוב, פרסום של מחירים וכו’. אף אחד כבר לא זוכר מי נגד מי ומה נגד מה.\

    בראשית הלכו פה על משהו אחר, זה לא מודעה רגילה, זה מודעה שרוב רובם של אנשים מסתכלים חצי דקה, ולא משנה מה הם רואים, את המסר של אושר עד בלי טריקים ובלי שטיקים כולם רואים.

    אני עושה את הקניות שלי במכולת, לא בסופר ולא ברשת, יש לנו מכולת שכונתית, שם אני עושה את הקניות, בשקט בנחת ועם רשימה מראש, ועם מזומן.

  14. עם כל הכבוד לקוטיינר, את שיטת הפרסום קבעו השותפים (מרגלית את בוים) כבר בזול-פה, והם לא שינו אותה מאז משמעותית.

    איני יודע מה חלקו של קוטיינר בעסק (ולא אתפלא אם הוא רק משפץ רעיונות שלהם, כפי שהיה בעבר במשרדי פרסום שעבדו איתם), אבל אם יש הצלחה, היא נזקפת לזכותם של מרגלית את בוים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן