עולם הפרסום יצטרך לעבור פאזה בקרוב, בעקבות התגייסות החוק לצד אוכלוסיית לקויי השמיעה שכיום מודרת, לדבריה, מחלק מהקמפיינים שאינם מותאמים עבורה. את ההדרה הפרסומית הזו ינסה לתקן החוק שהציע ח”כ עיסאווי פריג’, שאושר בשבוע שעבר פה אחד ע”י ועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית.
בעקבות החוק, כל הפרסומות הנצפות יחויבו בכתוביות או בתרגום לשפת הסימנים ונתח גדול מהאוכלוסייה (כ-13%) בעלי מוגבלות, בעיקר שמיעה, שמנעה ממנו להבין את המסרים עד היום יקבל את המגיע לו כשווה בין שווים.
“זכותם המלאה לקבל נגישות לתכנים בפרסומות” – הבהיר יו”ר הישיבה ח”כ יעקב פרי שמילא מקום היו”ר כבל והמליץ להחיל את החובה על כלל הפרסומות ובייחוד על תשדירים בעלי מידע חיוני לציבור בנושאי חיסכון, בריאות, תזונה ועוד. בשלב הבא מתכוונים להתקדם שלב אחד קדימה עם החוק ולפעול כדי שההנגשה תיעשה גם בשפת הסימנים, כיון שכתוביות יכולות להעביר רק באופן חלקי את המסרים והרגשות שמאחורי הפרסומת.
עבור לקויי השמיעה מדובר בבשורה פרסומית גדולה והשאיפה שלהם היא שהפרסומות יעברו באופן טוטאלי לשפת סימנים. לדבריהם, זו שפת האם שלהם וטבעי שהפרסומות יונגשו גם בשפה המתאימה להם כדי שיוכלו להבין את כל הניואנסים בדומה לאנשים שומעים.
החשש: העלויות הגבוהות יובילו לירידה בהיקפי הפרסומים
אלא שהיו מי שהעלו גם פן אחר, שלא לקחו בחשבון, העוסק במשמעות הכלכלית של העלויות הכרוכות במהלך. החשש העיקרי הוא שהעלויות של התרגומים ועריכת הפרסומות בדרך החדשה יגרמו לירידה בהכנסות מהפרסומים שכן הם ירתיעו מפרסמים קטנים שיחשבו פעמיים לפני הפרוצדורה החדשה ואולי גם ימנעו מחלק מהפרסומים שתכננו, מה שיצמצם את עוגת הפרסום.
מארגני ההצעה הבהירו כי הנושא ידון עם כלל הגופים שהחוק ישפיע עליהם וכי לדעתם השינוי המבורך דווקא ירחיב את מעגל הצופים בפרסום ויהיה כדאי למשקיעים. הנגשה עולה כסף, גם בפרסום, ולפעמים הגופים הפרטיים צריכים לממן אותה – הדגישו.
בפועל נקבע כי ההצעה תחול על כל הפרסומות ובתשדירי שרות מטעם מוסדות המדינה יופיע גם תרגום לשפת הסימנים. וכי עולם הפרסום יעבור לכתוביות 120 יום אחרי הפרסום ברשומות וכל הפרסומות החדשות שיעלו לאוויר מיום פרסום החוק ואילך יחויבו בכך. במקביל 5% מכלל הפרסומות יעברו לשפת הסימנים אם מגמה להמשיך ולהרחיב בכך.
