ביקורת עיתונים • פרשת בשלח

רמת המאקרו

פנס בעין: הנושא הראשון שהעסיק את עיתוננו, הוא ביקורו של סגן נשיא ארה”ב מייק פנס. הסיקור התמקד בשני מישורים, סיקור הביקור עצמו ובמרכזו הנאום בכנסת, ופרופיל לדמותו של פנס. הסיקור הכי קטן היה דווקא במשפחה, שנוהגים להרחיב אפילו בסיפורים קטנים. הפעם הסתפקו בעמוד אחד, וכמובן איזכורים בפרשנויות.

בקהילה נתנו יותר הרחבה. הביקור עצמו (כולל גם מילים על פנס) סוקר בטורו של פלדמן, לאחר מכן נפרשו 2.5 עמודים נוספים, גם הם של פלדמן, כפרופיל. הדרך מתחו דאבל על הביקור ועמוד פרופיל. יום ליום נתנו את הביקור בטור הפרשנות המדיני והקדישו את שער המגזין לפרופיל, ובכל ישראל הקדישו לכך את הכותרת הראשית של העיתון, שעסקה בקצרה בדמותו וקצת על הביקור.

ועל הנסים: פטירתו של הרה”צ רבי נסים מויאל, סוקרה גם היא בהרחבה. בהדרך הקדישו לכך את שער המגזין, שכלל שיחה עם בנו ודיווח על הלוויה וההספדים בעמודי החדשות (אחרי שבשבוע שעבר בפטירת הגר”י מאמן, נעדר סיקור הלוויה מעמודי החדשות).

ביום ליום דמותו נפרסה על שער המוסף התורני, שכלל שחזור של ראיון שהעניק בעבר לעיתון וכן דיווח וביוגרפיה בעמודי החדשות.

במשפחה נתנו לכך דאבל שכלל גם סיפורים אודות הרב. הסיקור המינורי ביותר נרשם בבקהילה שהסתפק בפינת “בכו להולך” קצרה ולא מתאימה. בכל ישראל כרגיל הסתמכו על מקומוני הרשת ולא כתבו מילה.

כי אשמרה שבת: מאבקי השבת העסיקו בהרחבה את העיתונים. חלק אחד עסק בגינוי מעשהו המחריד של השר ליברמן, שהלך לחנות לממכר חזיר בעיצומה של השבת בליווי כלי התקשורת רח”ל. כאשר הפרשנים חלוקים בשאלת יחסי ליברמן ודרעי, בעוד ברייטקופף ואחרים טוענים שההודעה על ניתוק היחסים היא מצג שווא תקשורתי, ריבלין טוען שמדובר בניתוק אמיתי ומציג לראיה את כך שדרעי לא עונה לשיחות של איווט. בביטאון הבית של ש”ס הדרך, הקדישו לכך רק כותרת קטנה בעמוד השער, ואת הדאבל הראשון בעיתון, שכלל גם גינוי לליברמן, אבל בווליום לא גבוה במיוחד, במה שנראה כהליכה על חבל דק. בבקהילה פרידלנדר סקר את הסטטוס קוו הגוסס למוות. ביום ליום הסתפקו בידיעה קצרה על עצרות תשובה המתוכנות כ’קונטרה’ לליברמן.

בהקשר הזה, אהבנו לקרא את טורו של זקן השבט הרב משה גרילק, שכתב על האחריות של כלי התקשורת והעיתונאים, התוקפים את הנציגים החרדים, תוך ביקורת גם נגד העיתון שהוא מוגדר כעורכו הראשי, חבל מאוד שבשנים האחרונות מדובר רק בתואר. חסרים עורכים כמוהו.

אשורר שירה: שבת שירה נתנה את הרקע לכתבות על עולם השירה. במשפחה זה היה בראיון של זאנוויל וינברגר (ראיון ראשון!! כפי שנטרח להדגיש פעם אחר פעם אחר עוד פעם). בהדרך, ראיינו את החזנים שמלמדים את הדור הצעיר את תורת הפיוט והמקאמים. ביום ליום הקדישו לכך כתבה במוסף התורני, על אחד הכנרים המוכרים במוזיקה האנדלוסית. בקהילה פחות שרים והסתפקו באיזכורים בטורים.

רמת המיקרו

משפחה

באופן כללי במשפחה הציפו השבוע, שוב, נושאים חשובים. הכותרת הראשית ושלושת העמודים הראשונים, הוקדשו לסוגיית האפליה, הפחות מדוברת בדרך כלל, האפליה בתלמודי התורה. כתבה נוספת עסקה, שוב, בהרחבה בחילולי השבת באשדוד, לאחר כתבה בנושא בשבוע שעבר, תחת הכותרת “אשדוד בכותרות”, הלקוחה משמו של המקומון שעורכו גם רואיין בכתבה, ובעלת כפל משמעות לבקיאים במאבקי הכח בין הפוליטיקאים והמקומונים בעיר. אליעזר שולמן הוסיף לכתבה כמה מילים, והטיח האשמות חריפות ואמיצות בגורמים המשתיקים את מאבק השבת, כולל בעיתון המודיע. נקווה שבהמשך שמותיהם של האחראים למחדלים יכתבו במפורש בעיתונות. באופן קצת מוזר, למרות 4 עמודי הכתבה על אשדוד, זה גם היה האייטם הראשי במדור המקומי של משפחה.

אחרי שבשבוע שעבר תהינו כיצד שכחו השבועונים ה”אשכנזים” את הילולת הבבא סאלי, השבוע התנוססה על שער מגזין משפחה, תמונתו של נכדו רבי שלמה בוסו. הכתבה עצמה של יהודה רוסט, הורכבה בעיקר מסיפורים ממקורביו, ומקצת ראיון עם הרב עצמו. אגב, בכותרת המשנה נכתב “נחשף לראשונה”, אבל רק במגזין סוכות האחרון של קו עיתונות, יעקב אמסלם ראיין את הרב.

בקהילה

העורך שלמה קוק, המשיך בטורו במאבק המשגיחים בפתח תקווה, שלאחר טורו בנושא בשבוע שעבר, בו מתח ביקורת נגדם, הללו הפיצו הודעות בוואטסאפ נגדו. דבריו של קוק חשובים, אבל ההשוואה ההירואית לסיפור על סבו שאויים בסכין בגלל ענייני כשרות, קצת היסחפות.

במגזין שרטט פלדמן קווים לדמותו של הגר”ד כהן. כתבה יפה, עם השפעות סגנוניות של יעקב ב., יחד עם זאת היא לא לגמרי ממצה.

הדרך

שבוע לאחר הביקור של ראש הממשלה בהודו, נזכרו בהדרך לסקר את הנושא במעט הרחבה, וראיינו את רו”ח דוד קינן, שהתראיין בשבוע שעבר למשפחה בעיתונות החרדית ולעוד מחצית מכלי התקשורת הכללית.

עמוד וחצי הוקדשו לנושא ההפגנה מול בית הכנסת של היועמ”ש לממשלה מנדבליט בסוף השבוע שעבר, כולל עוד ראיון עם העיתונאי שתיעד את התקרית אריאל שנבל. קצת טו מאצ’. גם במשפחה הקדישו לכך עמוד. מדור ‘דיווחי כנסת’ של שמעון ליברטי, הוחלף, ככל הנראה בסוג של טור של הכותב בשם ‘פרלמנטרי’, נראה עדיף על פני הדיווחים הלקוניים, ועדיין צריך מעט שיוף וקיצור ציטוטים.

במגזין, הוציאו מהניילונים את ח”כ נחמן שי, לרגל 27 שנה למלחמת המפרץ, אז כיהן כדובר צה”ל. שתינו עוד כוס מים.

יום ליום

העיתון גדל שוב ל-32 עמודים (אם כי רוב הגדלת העמודים הלכה למודעות אבל ותנחומים לגרש”מ עמאר על פטירת אחיו). אהבנו את הכותרת “עיר מקלט”, הדו משמעתית לכתבה שעסקה בצפת. אגב, זה רק אנחנו, או שאברהם ישראל פרידמן, יכול כבר לקבל את התואר “כתבנו לענייני צפת”, עם התעסקות בלתי נגמרת בעיר המקובלים?

ועכשיו לנס. בעיתון סיקרו בהרחבה את פטירת הגר”נ מויאל, אבל באורח נס, הכותרת “מעשה/מעשי ניסים” חזרה על עצמה שוב ושוב. בשער העיתון, הכותרת הראשית של הביוגרפיה בחדשות, כותרת ביניים באותה כתבה עצמה, כותרת הסטריפ בשער המגזין, כותרת טורו של הרב משה שפיר במוסף התורני וכותרת הראיון המשוחזר של הרב מויאל באותו מוסף תורני. שעשה נסים לאבותינו, פחות לעורכינו.

במגזין, כתבה נרחבת עסקה בעולם התשובה ובקהילות הנפרדות שמקימים לעצמם בעלי התשובה. אנחנו מברכים על כל כתבה שעוסקת בנושא החשוב הזה.

כל ישראל

לא התחברנו במיוחד לכותרת הראשית על ביקור פנס, שקראה באנגלית “Thank you Vice President”, בטח לא בעיתון חרדי ובטח לא גם בכותרת הפנימית של הכתבה. עמודי החדשות, התחדשו בעוד מדור מבזקים בשם דו”ח ביטחון, המסכם את הכותרות הביטחוניות.

במגזין, הופיע פרופיל “ראשון ובלעדי” לדמותו של הגאון רבי איתמר גרבוז. בנוגע לראשון, נזכיר שכבר התפרסם פרופיל, בפרויקט החג של משפחה על החתנים של גדולי הדור, בתור חתנו של הגרי”ג אדלשטיין. הפרופיל עצמו, קצר מאוד, ולא כ”כ מקיף את הדמות.

לכבוד ט”ו בשבט רואיין הרב המזוהה ביותר עם התחום, הרב משה ויא.

פישל רוזנפלד בעוד ראיון פוליטי-כלכלי עם שר הכלכלה אלי כהן, רק לא הבנו מה הקטע בתמונה הפותחת לכתבה, שנמרחה על פני דאבל והציגה את המראיין והמרואיין לוחצים ידיים, לא פחות, משל לא מדובר בראיון אלא בחתימת הסכם כלכלי.