אני ממש אוהב את התקופה הזו שאחרי פורים. כמו אחרי גשם, האוויר נקי מפרסומי פורים רדודים, ופרסומות פסח רדודות טרם התחילו להופיע.
אז בעיתון ‘בקהילה’ של השבוע יש באמת פחות פרסומות במידה ניכרת, אבל למיטב התרשמותי הלא-פרסומאית איכותן גבוהה בהרבה, ואם נהיה כנים די בכך שיותר אין בהם תמונות של ליצנים מדושני עונג.
תושבי אשקלון והסביבה – תתחדשו!
במודעה זו של גל אורן, היטיבו לתת לדלתות חדר המיון תדמית חייכנית יותר. אין כאן הרבה תוכן ויזואלי או מילולי, אבל מה צריך יותר משני חיוכים רחבים כדי להזמין בני אדם? סמל המרכז הרפואי ברזילי זכה כאן למיקום די זניח ואינו מוזכר בגוף הטקסט, ולדעתי חבל.
כשחושבים על זה ביחד – זה מקל!
המלמד בחיידר אמר שאסור לשחק באוכל, ואם יורשה לי אני מוסיף שזה גם לא קול לפרסומת, אבל אף אחד לא שואל אותי (לא פרסומאי או לא לא פרסומאי?). אבל מכיון שאני דואג לכם, הנה סוד (האק בלע”ז): את המשחק הייחודי שבפרסום הזה אפשר לשחק גם עם בייגלה מקלות. נכון שפותח לכם אופקים? כדאי לכם להישאר איתי…
תמיד רצית? עכשיו זה הזמן!
הנה עוד פרסום שרק הצבע שבו כבש אותי. מדובר בעבודה של פלטפורמה ACV, המפרסמת מסלולי לימודים קולינריים, ומה טבעי יותר מתמונה של סידור פירות עסיסי? ה-Layout של הטקסט מסודר ולא מעמיס, הכותרת פשוטה וממצה, ומה שנותר לי להבין הוא הקשר של צבע התכלת לעניין הויזואלי.
בורסלינו – לחבוש את העולם בכובע אחד
במודעה זו ניכרת ההשקה בין ישיבתיות לאופנה, בין קודש לחול ובין ישראל לעמים. למרבה הפלא אין כאן אף תמונת מגבעת, אלא גלובוס המונח על נייר עמוס תרשימים (אהבתי!). בתרשימים שזורים בדלי מידע רבים הזמינים ללקוח המחפש מידע, אך אינם בולטים מדי ובכך נחסך עומס בעיניים. מלבד הכיתוב בפינה העליונה -ימנית (לא יודע, חלטוריסטי בעיני), כל פרט כאן במקום. שאפו למילר פוינט.
ווינרס מכירות פומביות
מודעה שאין בה כותרת, ולמרבה הפלא גם אינה מנסה לשכנע אתכם לרכוש מוצר. בפרסומים הקודמים של ווינרס הופיעו פריטי אספנות של אלברט איינשטיין, מה שגרם לי להתפלא לאן הם חותרים מבחינת פרסום חרדי, אבל עכשיו עם מכירת כתב יד של החתם-סופר נראה שהם כן מתקדמים לכיוון הנכון. העיצוב פשוט וכולל את דיוקנו וחתימתו של החתם-סופר ומעט מלל על הפריט הנמכר – סטייל המזכיר לי כמה יינות. כאמור, אין כאן כל מידע על המחיר, או השירות, או האמינות. זה המוצר, מעוניינים? חפשו אותנו.
תגובה אחת
ניתוח יפהפה, אהבתי!