נתחיל בגנות: די! די! דיינו!
מספיק עם הכותרות שמקשרות הכל לפסח בצורה לעוסה: אחד מי יודע? חכם מה הוא קונה? פסח מצה ומבצע ועוד בלי סוף. פשוט די. בשניות אני יכול להמציא מלא כאלו: אף אתה הלבן את שיניו (למרפאת שיניים) ואתא מלאך המוות (לחברא קדישא), בקיצור – די. תהיו יצירתיים.
קריאייטיב טוב, מודעה מפוספסת
מכללת אורות, דרך בראש סרוג של בולטון פוטנציאל, יצאו בסדרת פרסומות מעניינת, אך קצת מפוספסת. הקריאייטיב טוב, הויז’ואל מסקרן ועוצר. הצל מראה את העתיד של הילד אותו מחנכים, חושבים על העתיד – מחנכים לטווח רחוק. לכו על זה: התמונה מספיק חזקה בשביל לחסוך המון המון מלל (כן. אני יודע שזו דרישה של הלקוח).
היה פשוט לכתוב שבאורות חושבים על העתיד של הילד. מחנכים אותו להיות מבוגר מצטיין וזהו! בקטן בקטן יום פתוח. כי זה לא המסר של המודעה. והכלל הוא פשוט: בפרסומת אחת יש מסר אחד! רק אחד! רוצים ליידע על יום פתוח? תדברו על יום פתוח, רוצים לספר שאתם חושבים על עתיד הילדים? תגידו את זה.
הפרסומות מזכירות סדרת פרסומות של לגו, שתמיד מספרות את הדמיון של הילדים במשחק הלגו, איך הילדים רואים את מה שהם בונים. הנה דוגמה אחת. בלי מילים – המסר מדהים.
מן הארכיון: קיצור שרוולים
פרסומת של אולפנת רעות שמנסה לרכוב על הדיון האין סופי של “צניעות זה לא רק אורך שרוולים” ומצליחה לסתור את עצמה.
אז קודם כל: הפרסומת הזאת (מדצמבר האחרון) בועטת בבטן של קהל היעד. אני בטוח שהרבה ראו אותה והתלהבו מהמסר, ואמרו: הנה, סוף סוף מישהו אומר את זה. תראו את הילדה הזו, היא מתנדבת עם נכים, אבל אם לא היה לא שרוול 3/4 היא לא הייתה מתקבלת ל___ (המוסד השנוא עליכם).
אבל שתי בעיות המשרד לא פתר: 1. כולם במודעה מסתכלים על היד של הבחורה. 2. יש לה 3/4, קהל היעד שמתלונן את התלונה דלעיל רוצה להצדיק את עצמו כשהוא הולך בשרוול קצר יותר. אבל זה כבר פלפול.
בסופו של דבר – המודעה עושה את העבודה. הייתי מחדד קצת את המסר ובמקום המשפט בשחור כותב אנחנו רואים אותך באמת.
