דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
WebDuck
בניית אתרים
אפרת פינקל ישבה עם דנה ורון לשיחה פתוחה, אמיצה וכנה על הסרטונים ברכב, השאיפות המקצועיות ועוד מלא דברים מעניינים. שווה קריאה
דנה ורון
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

הסרטון שצילמה דנה ורון לאחרונה כתגובה לשערוריית ‘טיסת השבת’ של אל-על, זכה ליותר ממאה אלף צפיות והופץ ברשתות החברתיות כאש בשדה קוצים, ולא בכדי.

בניגוד למאות ניסיונות של אנשים אחרים להתגונן מפני המתקפה של אל-על כנגד המגזר החרדי, ורון היטיבה להסביר בשפה רהוטה וקולחת מדוע החברה צריכה להתנצל לאלתר והגחיכה את הניסיון הפתטי של “אל-עלוש” להטיל את האשמה כלפי הנוסעים החרדים “הטפילים הקטנים הנהנתנים האלה שרוצים שיכבדו אותם כבני אדם, השרצים”.

הלכנו לשוחח עם דנה ורון. ביקשנו לדבר על התופעה ולעמוד על סוד ההצלחה שלה. פגשנו אותה עומדת על גשר ומושיטה ידיים לשני הצדדים – החרדים מצד אחד והחילונים בצד השני. שמענו על החבר הטוב שלה (הרכב), האהבה הראשונה (הרדיו), הקרייסיס של אל-על, העוול שעשתה עם עצמה, ההכפשות והאיומים על חייה.

הצטיידנו בנחישות ובחוצפה ישראלית מצויה כדי להוציא ממנה את ה”בפנוכו האמיתי”, וגם כדי ללמוד דבר או שניים על שיטות העבודה שלה, כי אחרי הכל אנחנו פרסומאים ויש נקודות השקה בינינו – ואינטרסים זה החיים.

דנה ורון בראיון מיוחד: "התקשורת החילונית לא תחליט מה אגיד ומה לא" 1

נימוסים והקדמות זה לחלשים. תתחילי.

תמיד קסמה לי התקשורת. בביה”ס למדתי במגמת עיתונאות, ולעבודת הגמר נדרשתי להכין סרט בבימויי, בהפקתי, בצילומי ובעריכתי. לנושא הסרט בחרתי את גלי צה”ל, ובמהלך העבודה עליו הכרתי את המקום ואנשיו לעומק, שלקראת הגיוס לצה”ל הציעו לי להצטרף כמפיקת מבצעים מיוחדים. זה קסם לי מאד. להתקבל לשם היה עוד יותר קשה מהיום, והרגשתי שזו הזדמנות ושער להרבה דברים בתחום.

למרות שבאתי מבית שאינו שומר מצוות, הייתה לי זיקה לאידישקייט. האווירה במקום כל כך לא התאימה לי, שבסוף כל יום הרגשתי מותשת ועמלתי לקלף מעליי שכבות של ציניות ומרעיה. חשבתי שאני ממש נפרדת מהאישיות שלי שם, אז סירבתי במסירות נפש ועשיתי שירות לאומי במקום.

החלום נגנז, והחיים ממשיכים בשלהם. התחתנתי והתחלתי ללדת ברצף, עד שכאמא לארבעה שקבורה עמוק במטבח, הרגשתי שעשיתי עוול עם חתיכה מנשמתי, שאני חייבת לנסות את הדבר הזה. ברדיו ׳קול חי׳ נתנו לי פיילוט שהצליח, משם ל’זווית אישית’ כמחליפה, ואז כקבועה, ואז תכנית ילדים. התשוקה להשמיע את קולי התחילה לקרום עור וגידים, עד שהעזתי אפילו לחלום על במות.

באחת השנים בכנס של חב”ד בארנה גמרתי אומר ששנה הבאה אני זו שאהיה שם על הבמה. קצת חפרתי לחב”ד, ועליתי. שם בעצם נוצרה חשיפה מאוד גדולה. מאז האירוע ההוא התחלתי להופיע על במות עם הסיפור האישי שלי והמוזיקה שבאה מהלב. לאט לאט פושטת רגיעה בלב, ויש מן תחושה של מימוש עצמי.

אבל הפרנסה… לא מצאתי את עצמי. פתחתי עסק, ציירתי על קירות, מיזכרתי רפואית, רציתי למות. ואז כשעבדתי בניהול קשרי חוץ, עשיתי דיל עם הבוס שלי ויצאתי לקורס פיתוח מנהלים, שם קיבלתי כלים למיקוד והעצמה. כל המשתתפים ראו שאני אשת תקשורת בנשמה ולא הבינו מה אני עושה שם. הבנתי שאני לא ממוקדת, הצבתי יעדים לחמש שנים הבאות, והגשמתי אותם תוך שנה וחצי טפו טפו.

כשהמשכתי לקורס של ‘רשת’, הבינו שם מהר מאוד שאני בעלת ניסיון ענק וצילמו איתי פיילוט לתוכנית שלא עלתה בסוף, אבל הבהירה לי מעל לכל ספק איפה המקום שלי. סיימתי בהצטיינות. אחר כך הגשתי תוכנית בערוץ הכנסת, שידרתי כתבה על זוגות מעורבים, הרגשתי שהגעתי הביתה.

בתחילה עוד כתבתי טורי דעה שיועדו לחרדים ובמקביל הוצאתי טורים מצולמים דרך ‘דיבור’ של רשת 13. הפידבק על הסרטונים היה כל כך חזק, שזנחתי את הטורים והתרכזתי בפנייה לחילונים.

זו דרך קלה שעושה באזז ויש לי הרבה מה להגיד, והרצון להנגיש תכנים יהודיים ממקום לא מתנצל ולא מתפשר בער בי. אני לא דתיה מחמד מחד, לא עושה הכל כדי למצוא חן ולא פוחדת מהאמת, אבל מאידך עושה את זה עם הרבה חן ופיקנטיות.

מה את עושה בעיקר?

ה-20% שלי זה להיות בפריים טיים, מאקו או רשת. זה החלום. ה-80% מהם אני מתפרנסת זה הופעות לנשים, הפרשות חלה וכו’. באופן עקרוני, בנישה האקטואלית אני מרגישה פחות טבעית, אבל לרבי יש משנה סדורה לגבי כל מה שקשור בשלמות הארץ – אז קל לי להתחבר.

מה הסיפור עם הסרטונים?

אני פשוט מתעצבנת בקול רם ורצה לרכב לצלם. היד שלי קלה על המקלדת, זו מתנה של ה’. הבנתי שיש סוגיות שלמות שקיימות בהן בורות נוראה בציבור הכללי, פלוס דעות קדומות קשות, והחלטתי לנסות לפרק סוגיות שראיתי לנכון לפרק.

למשל?

אמירות כמו: מה הקטע שלכם. למה צריכים לשאול את הרב כל דבר. איזה מטומטם זה קול באישה ערווה. נשים חרדיות מופלות לרעה. צניעות זה פרימיטיבי. כל מיני כאלו. זה מפוצץ אותי.

למשל הסרטון עם אל על, איזה טירוף שיש לו למעלה מ-100,000 צפיות. בתחילה בכלל העליתי את זה לווטסאפ כטור כתוב, אבל תוך דקות ספורות קיבלתי מלא הודעות ששאלו אותי למה זה לא סרטון, אז רצתי לצלם.

את רואה בעצמך כמייצגת מגזר?

בשום אופן לא. הרבה חרדים גם מתעצבנים עליי, כך שזה מאוד יומרני לנסות לייצג. מה שכן, אני משתדלת להגיד את דעתי בצורה שתסייע למגזר. אני בעיקר בקטע של הקדוש ברוך הוא, מנסה לייצג את הדת בכבוד, פחות את המגזר. כי המקום המתנצל והמתרפס לא מכבד את הדת. יש משהו ביהדות שהוא בא בתוקף, וזה עושה קידוש ה’. אני לא מדברת על תוקף נאג׳סי, כמו אלו שזורקים אבנים בשבת, אני מדברת על שיח נוקב, בלי אלימות. שיח מטבעו הוא מפשר, מפרק מתחים, מייצר אמפתיה. הדיאלוג כל כך חשוב לביחד שלנו כאן, זו חובת השעה לייצר כזה מצב.

אני תמיד נמצאת איפה שיש דיבור בין דתיים לשאינם. השתתפתי בחוגי שיח של צעירי ׳יש עתיד׳ עם ׳גשר׳, זה מעניין אותי וחשוב לי. יש תשובות וחשוב לשמוע ולהשמיע.

בעבר הייתה לי המון ביקורת לשני צידי המתרס, הרגשתי שאני עומדת על גשר ומנסה להושיט ידיים לשני הצדדים. אני מאמינה ששני הצדדים חייבים לשלם מחירים כדי שיהיה פה חיבור אמיתי. הטורים שכתבתי לקוראים חרדים ניסו לגעת בחסר הזה שהרגשתי במגזר.

איזה תגובות את מקבלת?

המון חרדים תומכים והמון מבקרים, גם מהציבור הלא דתי מקבלת ריקושטים בלי סוף וגם המון אהבה. למשל, אחרי סערת ההדתה בעקבות האישה בשדה התעופה שצחקה על החב״דניק שהניח תפילין, עשיתי סרטון נוקב. החב”דניקים חשבו שאני צריכה לפעול יותר מתוך אהבת ישראל.

דוגמאות. למדי אותי לקלל

מי שמך? כמה שטויות את מדברת. מי בכלל נתן לך במה? תחזרי למטבח! את חשוכה ונבערת. כמה בורות.

מה זה עושה לך?

אני אפילו לא קוראת טוקבקים. הגישה: שגר ושכח. מהרגע שזה יצא, שלום. שכל אחד ייקח למקום שלו, זה לא קשור אלי בכלל. רק לפעמים אני חושבת איך יצא תחת ידי כזה חוסר הבנה, הרי אני כל כך ברורה, אבל הרשת היא ים סוער וגועש של המון מידות, טבעים וחוסר איזון, אז אתה מפסיק לקחת כל טוקבק ברצינות. אתה פשוט מקווה שזה יגיע למישהו אחד. אפילו אם זה נגע במישהו אחד זה היה שווה.

למה את מצלמת דווקא ברכב?

מה, זה כמו לירון חולצה אפורה. הרכב הפך לסוג של מיתוג שלי. כל פעם שבאתי לצלם מהבית אמרתי לעצמי: למה את הורסת? זה נורא חמוד וחינני, שם אני וזה מקומי וממנו אני משדרת לעולם. זה מרגיש כמו טעות לפרק את זה כעת, וברור שכל הציניקנים יקומו, כי זה כבר נהיה אישיו. זה התחיל חמוד ונהיה גימיק, ומשם זה המשיך להיות ה-דבר. למפרע אני חושבת שיש בזה גם מסר שנכון לגביי, שבא ואומר: נשים חרדיות הן לא הדמות של הכיור והשביס, אפשר גם מהרכב. אני אוהבת את האיך-בעלך-בכלל-מרשה-לך-לנהוג שזה גורר בעקבותיו.

איך זה התחיל?

הרבה מהטקסטים שצילמתי לא הוכנסו לדיבור. לפעמים הם לא מסכימים עם התכנים ולא נכון להם להעלות, אז הם מתחילים לסנן. וסליחה, אין מצב שפלטפורמה לא דתית תחליט מה ייאמר ומה לא, אז החלטתי שזה בכל זאת ייאמר, ומצאתי את הדרך.

יש יצר להיות פרזנטורית? מה עם פרסומות מסחריות?

יש יצר להתפרנס. אני מכבדת את עצמי, אז לא אעשה דברים שלא מתאימים, וכבר סירבתי בעבר, אבל אם יהיו דברים רציניים שלא סותרים את הערכים ואת העולם הפנימי שלי, אז אני לא שוללת. התחום שבחרתי בו לא פשוט מבחינת פרנסה. יש חודשים שזה גרוע ממש, ולכן כל דבר לגופו.

הסרטון הכי ויראלי

הדברים שלי על הקהילה הלהט״בית עשו הרבה מהומה וגררו תוקפנות לא פשוטה. בריונות רשת כמשמעה. זו הייתה תקופה לא קלה, הדף שלי הותקף על ידי קהילות שלמות. זה גם מאוד ציער אותי, וגם הפחיד. דאגתי למשפחה ולילדים. סרטונים עם תגובות קיצוניות ותיוגים בלי סוף רצו בקבוצות, זה הגיע עד גיא לרר בצנרת. רטרואקטיבית אני מאוד מצטערת שהלכתי, התקיפו אותי חזיתית ולא באמת הקשיבו.

על איזה סרטון את מתחרטת?

לא מתחרטת בשום אופן. באופן כללי לא הטיפוס המתחרט. חשוב לי לציין שאני עושה שאלת רב או עצת משפיע ופועלת על פי דעת תורה וחסידות. בנושאים קיצוניים יש כמה עיניים שעוברות על הטקסטים לפני שידור.

מה שמפליא אותי זה שאני מקבלת המון ביקורת מתוך חב״ד למה אני לא פונה באהבה, למה אני מתקיפה. זה מוזר לי, אני באה ממקום טוב ועדיין מגלה שזה מתפרש כתוקפנות. לא בא לי ללקק, אני הכי כל האמת בפרצוף, אבל אחר כך מקבלת ביקורת ש״זו לא אהבת ישראל״ ו״לא ככה עושים״.

החותמת על הסרטונים שלך מסגירה את האפליקציה של הטלפרומטר…

זו העקיצה הגדולה שלי ל׳דיבור׳. כשרשת דחו את הטקסטים שלי כמה פעמים, קלטתי שאני מסורסת. לא רוצה ללמוד בעל פה את הטקסטים שלי, ומצד שני לא רוצה לדבר בטבעיות, כי אז אני שוכחת נקודות חשובות. מפה לשם, מבינה שאני צריכה פרומפטר.

גיליתי את האפליקציה המהממת הזו, שפשוט עושה סלפי פרומפטר, וכך אני אומרת הכל בטבעיות. בעידן של צילום עצמי, האפליקציה הזו היא מצרך מתבקש, כי זה מאפשר לנו להביא תכנים בקלות ובמהירות, בלי להיות תלויים בגוף תקשורת כזה או אחר.

העובדה שזה מופיע בסרטון זו טעות טכנית, הייתה שמחה להסתיר את זה ולא יודעת איך. לא בטוחה שיש הרבה חדי עין כמו מוטי שהיו מבחינים בזה.

מה את חושבת על התקשורת החרדית?

המתנוול עם המנוול – מתנוול. גם אני עצמי באה במגע עם הג׳יפה, אי אפשר להגיד שזה לא דבק בך, אבל איש תקשורת חייב להיות ממוקד מטרה ולדעת למה הוא עושה את מה שהוא עושה. האם הוא פה כדי להרבות אור ושלום, או כי הוא רוצה לחרחר ריב וללכלך. בתקשורת החרדית יש כאלו ששכחו את השליחות בדרך, התלכלכו והפכו להיות לא מייצגים מגזר, ודאי לא מייצגים דעת תורה. אבל יש גם כאלו שהסאב טקסט שלהם הוא כזה שמבקש לתקן עולם, להוסיף אור ולהרבות חיבור, הבהרה ותיקון.

איך את מסבירה את הרייטינג שלך?

מבחינת הציבור החרדי, סופסוף יש להם מישהי שמצליחה לגעת בנושאים שהרבה שנים הם היו מתוסכלים מכך שאין להם פה שיגיד את הצד שלהם. ובצד הלא חרדי מהלך איזשהו קסם על הסרטונים, כי מגישה אותם אישה לא נורא מכוערת ולא ממש טיפשה שמתנסחת ברהיטות ומדברת מהלב. יש גם סקרנות וגם השתוממות, ובסופו של יום זה קידוש ה’.

טוב, אי אפשר להימנע מזה: את חושבת שאפשר לשלב בין קריירה עם חשיפה גדולה כמו שלך לבית של תורה?

אני משלמת מחירים כל הזמן, אבל בציבור החרדי אני שרופה מילא. אני לא מיינסטרים וגם לא רוצה להיות, לא טיפוס קהילתי. אל תשכחי שאני שייכת לחב״ד ששם יש הרבה יותר פתיחות, אז אין לי בעיה בקבלה למוסדות וכאלה. אבל בחייכם, קהל היעד שלי אליו אני מכוונת אינו שומר מצוות, מי שחרדי וזה מפריע לו, שלא יסתכל, זה גם ככה לא בשבילו.

די, פוליטיקלי קורקט עושה קמטים

טוב, זה חזק ממני. זה מה שאני אוהבת ואת זה אני עושה. והדרך היחידה שלי זה להגיד לה’ – קח את זה אליך. וכמובן שיש דברים שאני לא אעשה. פנו אליי ממאקו בהצעה לריאליטי, אבל אני רוצה להישאר ערוץ תוכן שבא להגיד לאנשים שיהדות היא לא מטומטמת, ושהדוסים השחורים שמסתובבים ועושים מה שעושים – יש לזה סיבה, יש רעיון מאחורי זה, ואתם לא תפתרו אותנו בקש.

גם לחרדים אני מנסה להגיד משהו. יש אור ותשוקה בעולם החילוני שקצת התייבשו בכם. גם המגזר החרדי צריך לחזור בתשובה, אי אפשר להיות שומר מצוות כי ההורים אמרו ואתם רק ממשיכים לסחוב. יש חרדים שכל הסאב-טקסט שלהם הוא חילוני. אתם חייבים יראת שמים חיה ואמיתית, אתם חייבים להיות מחוברים, תפסיקו לשים כזה דגש על החיצוניות של הדברים, כי בפנים יש בעיות, יש נתק מהעם שלנו, וצריך ללמוד לעשות את החיבור. החרדי המתבדל לא שורד היום, הוא חייב לעבור מטה-מורפוזה שדורשת להשאיר את ה׳פרומקייט׳ אבל לדעת למה. הרבה פעמים הגטו הופך לשנאה תהומית למי שהוא לא אתה – וזה סותר את עצם יהדות.

יצאת יפה מדי בכתבה הזו, אני חייבת שתתני לקוראים שלי סיבה לטוקבק מרושע, ואת מבינה בתקשורת אז תגידי לי משהו שנשמע טוב כזה לסוף

האמת הזו שאני מביאה, היא לא שלי, היא רק נאמרת דרכי. לכן להיות אומר ועושה זה לא קל. אני בדרך, יש לי הרבה נפילות וקימות, וכבעלת תשובה יש לי בלי סוף התמודדויות.

ועוד משהו שאנשים לא מבינים, זה שאם לא התכנים של החסידות והלימוד של התניא, לא הייתי מגיעה לכזו רמה בשליחות שלי בתקשורת. בתקופות החשוכות שלי הייתי חייבת להמציא כלים כדי לשרוד, חלק מהכלים היו הלימוד. למדתי להתמקד ולהעמיק, ולרתום את הכישרון לשליחות שלי בחיים. התכנים החזקים של חב״ד הם האור שמשך אותי למעלה.

הכותבת מרכיבה חלק מהפסיפס האנושי והמקצועי של מחלקת התוכן בסוכנות הדיגיטל Webetter

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

12 תגובות

  1. אפרת המדהימה איזה הגשההההההההההההההההה

  2. אפרת הבתדודה במושלמתתתתת!!!
    איזההה כתבהה!!!
    גם בלי להיות קרובה שלך אני יכולה להגיד בפה מלא, את מוכשרת!!!
    תענוג לקרוא כל מילה!!!
    נראה אם תעלי עלי…
    מליון הצלחות!

  3. הפעם זה באמת אני…..
    אפרת הבת דודה המושלמת!!!!!
    כתבה מטורפת!!!כתובה בטוב טעם ובשפה קולחת….
    אוהבת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  4. מעניין מאד!!!!! איזה יפה היא אפרת הזאת….

  5. אפרת- אני מתחילה לומר שקראו לי על שמך:P
    כבוד וגאוה גדולה
    אלופההההה
    תזכרי אותי כשתגעי לאן שאת רוצה…שהאמנתי בך מכתבה ראשונה
    אוהבת

  6. חיפשתי תוכן אחר דנה ורון,
    ואז הגעתי לכתבה הזו.
    פינקלית, את נמצאת בכל מקום!!!
    בכל מקרה, נהניתי לקרוא ראיון שמורכב משתי דמויות שמאד חביבות עליי

  7. יישר כח על עמלך ותמשיכי להיות כמו שאת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן