הפוסט הזה קצת ארוך, וקצת לא פשוט. אבל כל מילה בו חרוטה מהמקום הכי עמוק בלב שלי. אני באמת מתפללת שכמו שיוצא מהלב יתקבל אל הלב.
גיוסי המונים למען ילדים חולי סרטן זה תחום כואב ומורכב.
מידי שבוע יוצא לי לשבת מול משפחות כאובות, מול עניים דומעות וסיפורים באמת קורעי לב.
משפחות שברגע אחד הכל קרס עליהם, משפחות שהתרסקו ומשפחות שרואות את הילד שלהם נגמר להם בידיים והן חסרות אונים.
המקרים מגיעים אליי לפעמים דרך עמותות לאחר שעברו בדיקה של הוועדה בעמותה, ולפעמים ישירות דרך המשפחות – או אז הם מופנים לעמותה עם כל האישורים הדרושים כדי לעבור בדיקה איזה סכום הם צריכים ולאמת את המקרה.
למרות שמתפקידי אני מנהלת משרד דיגיטל, אלוקים יודע עד כמה כל מקרה נוגע אצלי עמוק בלב. ואיך בערב שבת מול הנרות לפני שאני מתפללת על ילדים משלי, ותפילות לחיי הפרטיים הדמעות יורדות באמת נטו על כל אותם ילדים ואמהות, מבוגרים וצעירים שנמצאים במלחמה על החיים שלהם.
מלחמה שמעבר לפיזי והנפשי כרוכה בהמון הוצאות ואני מתפללת שלפחות בזה אני אוכל להיות שליחה טובה. לפחות שהכסף לא יהיה המניע שיחסום אותם מלהציל את החיים של הילד שלהם, לפחות שהכסף לא יהיה שיקול כשלוקחים מונית כשמצלצלים מהמחלקה שהילד לא מרגיש טוב.
והנושא הרפואי במדינת ישראל מורכב, ולמרות שאני עובדת בתחום הדיגיטל והאנליטיקה אני אנסה להסביר.
קחו לדוגמה את נושא מימון הקופה. הרבה פעמים יש ניתוח שאפשר לעשות בארץ, רק שיש אחוזים רבים שבארץ הניתוח לא יצליח.
הרופאים מהבית חולים לא יסכימו להוציא מכתב בכזה מקרה לקופה ולהצהיר שהם לא יכולים לעשות את הניתוח בארץ, ז”א שאין סיכוי שהמשפחה תקבל אפילו מימון חלקי של הניתוח. רופאים לא מוותרים על כבודם כ”כ מהר ואומרים שהם לא יכולים לעשות את זה עם כמה שפחות סיכונים.
בפועל? למשפחה יאמר ע”י כל היועצים הרפואיים והרופאים מחו”ל שהסיכויים בחול לשרוד את הניתוח עולים ב25%.
אני שואלת אתכם: איזה הורה לא יתפשט ויתחנן בשביל כזה דבר? 25 אחוז מהחיים של הילד שלו?
ואם גייסו את הכסף ובאמצעות קשרים הצליחו להשיג כן מימון? או שהילד נפטר לא עלינו.
האם הייתם רוצים שאחרי הגיוס הכסף ילך למשפחה להוצאות פרטיות, או הייתם רוצים שבאמת הכסף ילך לילדים אחרים שעכשיו ברגעים אלו במצב של סכנת חיים?
בקיצור. לא פשוט, זה דיני נפשות ומורכב.
ככל שהנושא הזה יותר מורכב, אנשים לא מבינים איזה פעולה מטורפת הם עושים בתרומה.
איך בתרומה של 100 שקלים הם נותנים חיים לילדה. איך הם נותנים כח למשפחה בזמן המחלה ועוד דברים מדהימים שאני חושבת שרק ביום אחרי שנצא מהעולם הזה ונראה את התמונה מלמעלה נבין כמה כח היה לנו להאיר באותם רגעים של חושך לאותן משפחות.
רבי נחמן אומר שבכל מקום שיש נקודה של קדושה יושב שם הסתרא אחרא. חזק.
בכל מקום שיש כח טוב, יכנסו רמאים.
וכן, למרות שאני משרד דיגיטל ולא עמותה, אני נתקלת בכאלו גם.
אחד מהם הגיע אלי לפני חצי שנה עם בקשה לגיס לילד שנראה בתמונה ילד מתוק בטירוף.
תוך כדי שיחה עם מי שהציג את עצמו כדוד, אני מעלה את התמונה לגוגל תמונות ומגלה שהתמונה מופיעה תחת כתבה על ילד שנפטר ב-2016.
אין לכם מושג מה עבר לי בלב באותם רגעים.
איך אתה מעז? לרקוד על דם של משפחות?
אבל שוב, מתוקף תפקידי כמשרד דיגיטל אני לא יכולה להחזיק בתפקיד של בדיקת המקרה עד לעומק. העליתי לשיחה את אחד ממנהלי העמותות שאני עובדת איתם, ויחד ניסינו לשדר עסקים כרגיל ולהוציא מהבנאדם את כל הפרטים כדי להגיש תלונה. כמה הוא אסף, מספר חשבון בנק. תצלומי תעודת זהות.
השלב הבא היה כמובן לגשת בהמון כאב למשפחה השכולה כדי להגיש איתם תלונה למשטרה, וכן נתתי עדות למשטרת מודיעין.
הסיפור הזה היה לערך לפני חצי שנה. מצד אחד רציתי לצעוק אותו כי כאב לי בטירוף העוול הזה, מאידך גיסא ידעתי שהציבור לרוב יש ראיה קולקטיבית,
זאת אומרת שאם הם ישמעו על סיפור אחד שהתגלה כתרמית (לא שהוא הצליח לאסוף כסף מידי) הם יכלילו את כל אותם עשרות סיפורים של ילדים שברגעים אלו ממש חייבים כסף כדי להציל את חייהם.
הסתפקתי בזה שהבנאדם עבר לטיפול (הקשוח!) של המשטרה ולא יוכל לפעול עוד.
הערב בחדשות עולה כתבה על המקרה שהעברתי למשטרה, ועל הדרך הם ניסו להכניס בהקשר שלילי עוד קמפיינים בלי שמץ של בסיס ובלי הוכחות.
בטיזר שעלה הבוקר אומרת המראיינת “א”א לדעת על מה לסמוך בגיוסי המונים, אל תתרמו הרבה”.
ואני שואלת את אותה מראיינת, האם את לוקחת אחריות?
האם את לוקחת אחריות על כל אותם החולים שעכשיו יושבים בבית והסיכוי היחיד שלהם זה טיפול ניסיוני.
האם את לוקחת אחריות על ידי הצגת מקרה אחד בודד או שניים (שהוצגו בצורה פשוט מעוותת, אבל עזבו) לשרוף לאנשים את האמון מול עניים של אמא שמתחננת על החיים של הילד שלה?
האם את תממני את הטיפול אחרי שהאמון של האנשים יפגע?
האם את תפתחי את הדלת לאותה אימא שבין הטיפולים תצטרך לחזור לנקוש בדלתות כמו לפני 10 שנים?
או שמא תציעי לה לעשות יום שידורים מיוחד אצלך, בכוכב הבא לדוגמא בהימור של משוער 2 מליון שקלים בלי לדעת כמה יכנס?
אני מבינה שיש פה בעלי אינטרסים, והרבה. פעם, לפני עידן הפייסבוק, האתרים היו עובדים חזק, סוגרים עסקאות בעשרות אלפי שקלים (אם לא יותר) בלי התחייבות על כלום מלבד שטחי פרסום.
הקמפיינים בפייסבוק מאיימים עליהם. השיטה שהפרסום הממומן בפייסבוק מציע של תשלום לפי אחוזים (תשלום לפייסבוק רק על חשיפות והקלקות עם מדידה ברמת אחוז של תועלת) עם מעקב כמה תרומות נכנסות ובדיוק מאיזה מודעה – דבר שמוביל לזה שהמשפחה תצא עם רווח כמה שיותר גדול להצלת חיים, פוגע באותם אתרים וחדשות.
אני מבינה שיש פה כתבת שמקבלת מהם כסף כדי למצוא בנרות במשך כמעט שנה (!) ולעוות סיפורים שלא קיימים. כדי לגרום לכולנו להפסיק לתרום גם כאשר חיים של ילד עם עומדים על הפרק עם שעון זמן מתקתק. עם חרדה מצד האמא שהולכת וגוברת.
ואני באמת כותבת עם דמעות בעניים, נכון שאני יכולה להתייחס לתחום כמו לעוד אחד מהלקוחות הרבים שיש לי בתחומים שונים. להסתכל על קמפיין של גיוס המונים כמו קמפיין נדלן ולהתנתק רגשית.
אבל זה לא אפשרי כשאת בשטח.
אין לי מושג מה יהיה מדובר בכתבה הערב. גאה שעשיתי את הדבר הנכון והסגרתי את אותו חסר לב למשטרה.
אבל אל תתנו לזה לאבד את האמון בכאב של האנשים, ביכולת שלכם להציל און ליין אנשים.
תעיד שלומית חיה, יעיד חנוך ויעידו כל אותם עשרות אנשים שנצלו בזכותכם. בזכותכם, בזכותינו.
בזכות שהקשבנו לאינטואיציות שלנו ותרמנו.
אל תתנו לכל מקרה חד פעמי ומעוות ושהמפיצים הם בעלי אינטרסים ולא, האינטרס לעזור לאותן משפחות לא בטוח שנמצא ברשימה.
אל תתנו להם לכבות לכם את הלב.
אל תתנו לזה לכבות את הסיכוי של אותם אלו שכן צריכים חיים, שצריכים את זה נואשות.
בעזרת השם אכתוב עוד פוסט באריכות בנושא איך מזהים גיוס המונים אמין (בקצרה: עמותה רשומה ומאושרת, טופס רפואי ושקיפות, זה גם הדברים שאני מקפידה עליהם בקמפיינים שלי)
אבל באמת , אף אחד לא חשב להפסיק לבא לכותל כי מתקבצות שם כתות מוזרות מידי פעם. נכון?
אם יש מקום שמנסים להפיל, סימן שיש בו המון קדושה, המון כח. ומסיבה זאת הם לא יצליחו.
נמשיך לעשות ולהתפלל להיות שליחים לדברים טובים.
הכותבת היא מנהלת של סוכנות ‘טורבו דיגיטל‘
