הפעם אני לא מתכוון לדבר על דיגיטל. הפעם לא אעסוק בעולם הווירטואלי. אדרבה, אחרוג ממנהגי ואקדיש את הטור הזה לסיפור מהחיים, סיפור שמפתיע אותי בכל פעם מחדש. סיפור שיש בו ערך רב לכל מי שרוצה לעסוק בשיווק ופרסום.
הסיפור עצמו אמיתי בכל רמ”ח פרטיו ושס”ה דקדוקיו, אלא שמטעמים של כבוד הבריות, החלטתי לטשטש את הפרטים ולהסיר סימני זיהוי בולטים. מי שבכל זאת יתאמץ, יגיע ככל הנראה לפרטים המדויקים. סיפור זה התרחש לפני כך וכך שנים בעיר שראש העירייה שלה מכהן שנים כה רבות בתפקידו עד כי רבים סבורים שהפך לאבן באבני בניין העירייה.
הוא זוכה לאהדה ציבורית כה גדולה שבאה לידי ביטוי בכל מערכת בחירות מחדש בה הוא זוכה שוב ושוב לאחוז תמיכה שאפילו אסד יכול לקנא בו. למעט תושב אחד, איש לא העז להתמודד מולו. אותו תושב זכה בכל מערכת בחירות לאחוז חד־ספרתי שאפשר לספור על פחות מאצבעות יד אחת. כך עד ש…
ביום מן הימים נחת בעיר אדם מן החוץ שהחליט שהוא זה שיעמוד בראש הרשות המקומית. הוא השקיע הון עתק בקמפיין בחירות מוצלח ששאב רעיונות מקמפיינים מנצחים בארץ ובעולם, ומהר מאוד הצליח לעורר דאגה בסביבתו של הראש המכהן. בשלב מסוים, שבוע-שבועיים לפני הבחירות, הצביעו הסקרים על תמיכה של 40% ויותר במועמד המקצועי. הוא לא השאיר קלישאה שיווקית ללא שימוש. הוא פעל לפי הספר. ללא דופי. עשר מעלות מעל הקמפיין הכי טוב שאתם מכירים. כך עד ש…
טעות במאות אלפי שקלים
עד שהגיע שבוע הבחירות. במודעות שפורסמו בסוף השבוע האחרון של הקמפיין על גבי כפולת עמודים, הבטיח המועמד המבטיח להעלות את קרנו של הקניון המקומי על־ידי פתיחתו בשבת, ומימון עירוני לפעילות תרבותית בשבת הכוללת כניסה חינם לסרטים באולמות הקולנוע המקומי. ביום הבחירות שבא לאחר מכן זכה ידידנו המקצועי ב… אתם יושבים? שבו, שבו. בעשרים ושמונה קולות בלבד! לא. לא אחוזים לא אלפים, לא מאות ולא עשרות. עשרים ושמונה קולות בלבד וספק אם ניתן למנות בהם את בני משפחתו… ככל הנראה אנשים שטעו, שהתבלבלו בפתק.
הטעות שלו עלתה מאות אלפי שקלים ואולי יותר. אך מה הייתה הטעות ואיך התהפכו היוצרות ותוצאות הסקרים. עשרים ושמונה קולות?! פחות מאחוז מבעלי זכות הבחירה. זה לא יאומן. טעות כה חמורה?
לא האיש ולא צוות הקמפיין היוקרתי שהביא, נולדו וגדלו בעיר הזאת. הם לא ידעו (וככל הנראה אף לא טרחו לדעת) שרוב מוחלט מתושבי העיר הם מסורתיים. הם לא ידעו שגם אלה שלא הולכים לבית הכנסת בשבת, שומרים שבת או לפחות לא רוצים לחלל את השבת בפרהסיה. הם לא הכינו שיעורי בית והיו משוכנעים שכולם חושבים כמוהם.
הבטחתי לא לדבר על דיגיטל. אז לא. לא אדבר. אבל הלקח מהסיפור הזה מאוד פשוט. אל תצאו לשום קמפיין ולא משנה אם מדובר באון־ליין או באוף־ליין, אל תצאו לקמפיין בלי לפלח את קהל היעד באופן מקצועי. לעולם אל תישענו על תחושות בטן ועל הסביבה הקרובה. תאתגרו את עצמכם שוב ושוב כדי לוודא שאתם לא טועים.
ובכל זאת אי אפשר בלי דיגיטל. הרי לשם כך אנחנו פה. לא?
מידי שבוע מגיעים אלינו ל’גיל דיגיטל‘, הרבה מאוד לקוחות. מהם כאלה שכבר שפכו הרבה כסף מבלי לראות תוצאות. כואב עליהם. את הטעויות שלהם אפשר לחוש מקילומטרים. רק להמחשה, לקוח שמשווק ציוד רפואי לגיל השלישי שפרסם במשך תקופה ארוכה באפליקציות משחק לילדים ובטיק־טוק ולא הבין מדוע כרטיס האשראי שלו מחויב שוב ושוב כשאין לו אפילו לִיד אחד לרפואה. והדוגמאות רבות ועד כמה שקשה להאמין, אמיתיות לגמרי.
אל תעשו את הטעות של המועמד ההוא שארז את עצמו בבוקר שאחרי יום הבחירות וככל הנראה לא חזר להראות את פניו בעיר ההיא לעולם. עד היום אני לא מבין איך זה קרה. אין דבר יותר טריוויאלי לכל מי שעוסק בתחום השיווק והפרסום. איך עושים טעות כזאת?
