מאת: אברומי נויבירט
ביום שמלאו לו לבֶּערִי שוורץ, שלושה עשורים וארבעה לקוחות, נחתה עליו ההכרה שהסטודיו לעיצוב גרפי שאימץ, עדיין חסר שם. “סטודיו” קרי: חדר הזבל המשותף בדימוס, שעבר הסבה לסטודיו, תמורת דמי שכירות לשכנים וספונג’ה בחדר המדרגות.
“אני חייב להתייעץ עם מייבין”, חשב בערי שוורץ. כברירת מחדל פנה אל מענדי דיפולט, חבר קרוב ואיש בעל שאר רוח לעת מצוא. החברות האמיצה בין בערי שוורץ למענדיפולט נבעה מעבודת עיצוב שעיצב לו בערי למענדי חינם, היה זה פלאייר – חמש מאות ואחת סקיצות, כמניין פראיי”ר – כשמענדי מפטיר בסופה של עבודה: בערי! “גם אם לא אשתמש בזה, זכור את האימרה “שלח לחמך על פני המים”… “כי ברבות הימים תאכל את הכובע”… משלים אותו בערי סימולטנית.
וכעת, בהגיע עת מתוג, נענה מענדי דיפולט לאתגר והחל להפציץ שמות בלתי אפשריים: בלאק-בערי דיזיין, יו אס בערי עיצובים, סטודיו מידל איסט, הפקות העולם השלישי, לואי השני, בערי הראשון, המוהיקני האחרון וכן הלאה.
“אתה מבין, מענדי”?! מיתוג, זה משורש מֶתֶּג, יש’ך מתג, אתה מדליק. אינ’ך את זה, אתה נשאר בחשיכה. “אולי צנטריפוגה דיזיין?!, שם עדכני ופיצוצי בעליל!” שלף מענדי בהארת פתע.
לא. שיסע בערי, זה מעורר אסוציאציות של אייאתולות בנעלי בית.
ומה תאמר על “פידבק” עיצוב ופרסום?!,
“יש לזה צליל של קיטבג”, יש לי רתיעה מתנאי שטח.
שקע בערי במאמציו למתג עצמו לדעת, ומענדי בנסיונותיו להפעיל את בלוטות הקריאייטיב.
מה דעתך על המותג “מתחת לבלאטה- עיצובים”?! שאל מענדי.
“לאידע”. זה נשמע כמו מפעל קרמיקה ברהט פיתוח, כך בערי .
ומה לגבי “קלאסה” שירותי גרפיקה?!
גם את זה פסל בערי ונימוקו עמו: “גם זה מזכיר קרמיקה.”
נסיונות בכיוון של שמות פירות הדר נכשלו מראש. לא נשארו דומיינים פנויים. התפוז תפוס, גם האתרוג והלימון. שלא לדבר על אגס, אננס, נענע ובננה. המאויישים מזמן. גם במחלקת שבעת המינים המצב עגום. ה”גפן” כבר נסחט וה”רימון” מזמן איבד את הכתר… אלא אם כן – הבריק בערי – נפנה לתחום הצמחים הקוצניים, סטודיו “סאברעס” לדוגמא. אך מענדי ביטל אותו במחי יד, “זה עלול להרתיע לקוחות, בפרט את החוצניקים מביניהם”.
“אוליגרף” נפסל בגלל האסוציאציה לליאוניד נבזלין, ו”הוליגרף” המיושן נפסל באשמת הגרף פוטוצקי הי”ד. פיהוק, ועוד פיהוק, האסיפה נתפזרה ללא החלטות.
שלוש שעות לפני:
העזר כנגדו על האפרכסת. “בערי” אני תקועה באמצע הכנת הקוגל, אני צ’כה תבלינים, אל תשכח להביא כשתחזור ! רגע… חשב בערי, אולי קוגל יתאים כמותג. לא. חסר לזה משהו… אפעס…. זה לא זה.
חודשיים לאחר מכן:
יום ככל הימים, שום דבר לא מעיד על המפץ הגדול העומד להתרחש. בערי עומד בתפילת שמונה עשרה בברכת ראה נא בעניינו ומהרהר על האוברדרפט. הנייד מצלצל… זו בוודאי העֲקֶרֶת, תקועה עם הפשטדת ללא פלפלת, הרהר בערי…
בינגו !!!
איך לא חשב על זה.?!
“פלפל שחור”!!! השם שיחרט באותיות של שְחוׂר בתודעה הלאומית. שילוב של שוורץ, חריפות, חרדיות ומקוריות גם יחד. כמה שחור – ככה פשוט – ככה פלפל.
מה שנותר לעשות זה רק לעצב את הלוגו, להדפיס כרטיסים ובלאנקים למותג החדש ולהמתין להצפה הצפויה של הלקוחות.
חלפו שבועיים…
מה נסגר עם הסטודיו ומה שמו בישראל?! ובכן, זה לא רלוונטי יותר. יען, בערי, מסוחרר מיצירתיות, עשה הסבת מקצוע. קופירייטר בישראל. “חשיבה חוץ קופסתית” בע”מ.
לאחר שנה:
המותג אַיִן, לקוחות מִנַּיִן, ספונג’ה עדיין…
18 תגובות
אברומי, ביזבוז עליך כתיבה בפשקוויל, יצירות בפרוג, יאללה, קופירייטר!
שנון. קטלני. ישר מהחיים.
אין יותר נוירא מזה.
רוצים עוד.
זה בערך התהליך שכל אחד בתחום עובר 🙂
זה בערך התהליך שכל אחד בתחום עובר
אויי וי מדהים !
.
אם זה לא היה מצחיק, זה היה מצחיק מאוד.
.
הכל שנון וחד, רק נשכח דבר חשוב אחד, שעדיין חסר מאחורי מיתוג מוצלח. וזו חשיבה אסטרטגית והבנה שיווקית.
זהו הסוד מאחורי מותגים מצליחים.
העיצוב והקופי חשובים, אך הם לא מטרה. הם כלים למימוש האסטרטגיה. אמצעים לכיבוש יעדים שיווקיים.
הם יעבדו רק אם הם תוצאה של תהליך מובנה וסדור, שבסופו בריף לעבודת הקריאייטיב.
ולא במקרה זה הסוד.
כי את התהליך החשיבתי, את ניתוחי קהל היעד והמתחרים, את בחינת החלופות והיעדים לא רואים מבחוץ, זהו סוד מסחרי משמעותי.
ואם לא מצאת שם ראוי ורציני, כנראה שהיה חסר לך בריף משמעותי.
.
האייקון עם הפייאלעך בצד ימין לא טוב מספיק?
שנון ומצחיק,
מה אתה עושה עם מכחול ביד, מה? שים אותו בפה!
נתן בראש זה.
# עגום .
זה מזכיר קצת את הדרך שבחרו ברשת “א” לשעבר.
ישבו להם האחים מרגליות, והאחד עשה אאאאאאלללל”ף בי”ת גימ”ל, וכו’, והמנקה האתיופית שעברה במקום צעקה באנגלית רעועה “סטאפ”, או אז האחים מרגליות אמרו זהו זה… היא אמרה את הסטופ, קוראים לרשת א’.
מהצד זה נראה שבכל שטות נמצא גימיק גדול שיכול להצליח בטעות.
“חשיבה חוץ קופסתית” בע”מ
ענק…
ספונג’ה, איך אומרים את זה בעברית?
שפשפת-מרצפת?
אייל, אתה נצמד למיתוג יופי!
אייל גור כתב:
100%
זה גם בעייתם של כמה מן השמות שלא נכנסו לתודעה הישראלית על אף היצרים הענקיים שלהם.
שוקו-שוק לדוגמא. יוצרי השם הניחו על שולחנם של מנהלי השיווק של תנובה הררי שמות מסווגים לפי כמה אסטרטגיות (שוקושוק היתה מן הרעים שבהם), אולם מנהלי השיווק בחרו בסוף בשם שהכי הצטלטל להם יפה, אולם לא ממש בחרו בשם שישב על הזיקה שבין המוצר ובין הצרכן, בנערוו של ההנאה שלו. וזו התוצאה. נישקושה.
@ אייל גור:
זו היית הכוונה וה”מסר” שבסאטירה זו.
להציב מראה מולי ומול כל העוסקים בעיצוב
שבשלב מסויים מתיימרים שהם כבר יודעים הכל
פרסום, שיווק, מיתוג
ושוכחים את מקומנו הטבעי:
הכסא הרעוע שב”משרד” המקרטע.
שלום אנשים, סליחה שמחקתי את תגובותיכם הלא-ענייניות.
השתדלו לא להיסחף למחוזות לא רלוונטיים.
תודה מראש, והמשך שבוע נפלא.
עד היום חשבתי שהוא רק אחד הגרפיקאים היותר מוכשרים שיש לנו…מסתבר שטעיתי.
הוא גם כותב מוכשר פשוט פנומנלי!!!
אתה ג-א-ו-ן של אמא (-:
מה? ככה זה אצלכם?
בקיצור אני רואה שכולם בוכים…
בכל המקצועות ובכל התחביבים..
אבל סתם כדאי לדעת שכתוב אצלנו במקורות עצה להצלחה,
והוא להתמקצע במשהו אחד, ולא להתמקצע ולהשקיע בכל מיני דברים,
צריכים סדר בחיים,
והכי חשוב זה להתמקד במה שאתה חזק, ואת מלאכת השיווק להפקיד בידי מומחה,
עוד משהו – תגיד לי איזה הכשר היה הדובשניות?, אתה בטוח שלא היה טעות באריזה?
אבריימי, חד ושנון.
במקום להעלות קונספירציות כמו בערי (חמיש). תתחיל לפעול בנידון. 🙂