קראנו בשבוע האחרון את מדור הפרסום ביתד נאמן ולא האמנו למה שראינו.
תחת הכותרת: עשרת הקמפיינים המובילים לתשע”א בעיתונות החרדית היומית, הובאו הנתונים כדלהלן (באלפי דולרים):
1. סימילאק – 206,279
2. מקסי הלט – 191,005
3. קרן דרשו – 190,001
4.בית יעקב בתיה – 181,452
5. פינוק – 175,288
6. מלכות וקסברגר – 169,011
7. דפוס השושנים – 168,950
8. פלדהיים – 156,029
9. קנור – 149,984
10. סלקום – 145,636
שימו לב לסריקה המלאה שמופיעה כאן למטה. מישהו פה “לכאורה” עשה טעות.
איך הגיעו דפוס שושנים ובית יעקב בתיה למקומות הראשונים והמכובדים מעל מפרסמים כבדים כמו: פלדהיים וקנור? ואיפה ‘אור החיים’ בכל הסיפור?
השערה שלי: הנתונים אכן שוקללו על פי קמפיינים ולא על בסיס מפרסמים, אך מה שהביא את: דפוס שושנים, מלכות וקסברגר, בתיה וקרן דרשו לעשיריה הראשונה, זה התייחסות לכל הפרסומים שלהם במהלך השנה כקמפיין בודד, בעוד המותגים הגדולים שפרסמו במהלך השנה מספר קמפיינים, לא הגיעו להיקפים גדולים בקמפיינים בדידים (ודו”ק בסריקה).
מסקנה שלי: הוצאת נתוני פרסום במדיה המתבססת אך ורק על העיתונות היומית זו פיקציה אחת גדולה ומעוותת. אחרת, מישהו פה לא יודע למדוד את המדיה החרדית כמות שהיא, ותשאלו את מחלקות רכש מדיה במשרדים.
הנה הסריקה (הנתונים מוקפים בסימון אדום):
8 תגובות
למה בארטרים נחשבים לתקציב פרסום?
מה אתם מצפים מ**** וחבריו
הנתונים מסולפים לגמרי.
איפה ר’ קדמי בתמונה…
168,950 דולר לדפוס השושנים.
זה יותר משווי כל הדפוס— זה הכל ברטרים במחירי אפססססס.
אני לא רוצה לחשוב איזה בארטרים מקבלים מבית יעקב בתיה…..
@ פונביז’ער:
גועל נפש של תגובה.
אני מתנצל אם פירשת את כוונותי לדברים לא ראוים.
אתה צודק שהיה נראה מדברי שכוונתי לדברים לא ראויים, ואחר הכתיבה חשבתי כי שגיתי.
התכוונתי להיפך!!!!
לא לכל דבר יש בארטרים ולכן תמהתי, ובלשון מליצית טעיתי.
כוונות בתפילה, ולכן תיקנתי.
@ פונביז’ער:
גועל נפש של תגובה.
בני איש קריות כתב:
אדם רואה מה שרוצה לראות, וד”ל ואכמ”ל.
לקח לי כמה דקות טובות להבין למה חשבת שזה גועל של תגובה.