מחר כבר תראו את עיתוני החג בחנויות. בינתיים, נספר לכם קצת על מה שאנחנו יודעים (ואל תשאלו איך אנחנו יודעים). עיתון בקהילה עובר שדרוג משמעותי, והחל מהשבוע המוסף קולות הופך להיות ‘המגזין’ – בפורמט A4 (כרומו). בנוסף יצורף לעיתון מדי שבוע מגזין למשפחה (פנינים) ומוסף ילדים (חברים). בעיתון החג מצורף מגזין מתכונים מיוחד (מחמאות) ודיסק של תזמורת המנגנים עם שיר חדש של פריד (הוא יבנה), בין השאר. הלוגו החדש – פרי עמלו של ידיד המערכת (בקהילה ופאשקעוויל) צביקה סלומון, לצד פינישים המשותפים לו ולסטודיו המקצועי של בקהילה. בינתיים, קבלו טעימה: חלק מן השערים החגיגיים.
44 תגובות
כבוד!
לענ”ד הלוגו כשלעצמו מבריק. מבשר על חדשנות, זרימה, ותחושת רעננות. איך מסופקני מאד אם היה שווה להתנתק כליל מהלוגו הקודם. אין שום דמיון בין הוותיק לנוכחי. ובעיני זה פספוס לא קטן.
בכלופן, צביקה, שיחקתותה.
ומילה אחת על העיתוי. מי אני הקטן שאבוא ואומר משהו, אבל ההמתנה לעיתוי הזה, של חג הסוכות, גאונית, מבריקה, חשיבה שיווקית עתידנית. גאונית אמרתי? בדיוק כמו הבעלים החדשים, יהודי מבריק ויוצא דופן בחשיבה שיווקית מעוררת התפעלות, ולדעתי עוד תילמד בפקולטת האווארד!
זה פשוט מדהים, איך נתן ל’משפחה’ להוציא את כל הקלפים שלהם בימי החמסין המשעממים אי שם בתמוז, מרעד פחד ובהלה שמא ‘בקהילה’ יקדימו אותם. ועכשיו בשיא הביקוש לנייר הצהוב, בא האיש והפתיע את כולנו, בחומרים שעל פניו נראים מרתקים.
המוספים ‘אורח לרגע’ ו’סוכת שלום’ נראים מרתקים כבר מהשער. אחרי החג נדע אם צדקנו.
מהמם…
מפריע לי הגוציות של ראש האות “ל”
אני מבין את ההכרח בגלל שורת הטקסט לידו, אבל היה מקום להגביה אותו.
שימו לב (בשער המגזין) לסימון } שהחליף את ה | המיתולוגי, או את ה >, כהבדלה בין משפט למשפט.
לא אהבתי.
עם כל הכבוד הראוי…
א. לוגו סתמי ללא חדשנות, מזכיר מאוד את הלוגוס של מורשה ואחיו הקטנים…
ב. ברכות על הרחבת העיתון, אך חוששני שהעיתון הופך לעיתון צהבהב, באופי הכתבות ובסוג העיתונאים שמגייס לשירותיו..
הלוגו, מרענן.
הקלפים, הונחו על השולחן.
נותר רק לבודקם בזכוכית מגדלת, לראות אם מסע הייח”צ האדיר שנעשה לשידרוג, אכן מצדיק את עצמו.
רונית. הייתי שמח על נימוק בדבריך ה”סתמיות”, בענין ההקשר בין לוגו ‘מורשה’ ו’בקהילה’.
שיחקו אותה. ציפיתי לזה חודשים…
סוף סוף פייט אדיר למשפחה.
חיים כתב:
יח”צ? אדיר? איפה, מי מו מה? תפנה אותי בבקשה.
וכן, נוחעם, הלוגו מזכיר מאד את מורשה, בפונט ובזרימה. (גם אותו גרפיקאי אאל”ט).
אתה מיתמם ? אכן נעשה כאן העתק הדבק ממורשה אך בשונה מרונית לדעתי הלוגו מראה שהעיתון לא הולך ומצהיב עצמו אלא ההפך. סוגשל הארץ נוחעם כתב:
מה שגם חסר לי זה מוסף תורני. לא יכלו לדאוג גם למנה רוחנית?
ABC לדעתי גם זה יבוא.
אל תשכח שהכנת מוסף תורני דורשת עבודה רבה ומייגעת ביותר ביחס לכל חלק אחר בעיתון.
כל חומר שאמור להיכנס למוסף זה אמור להיות איכותי ומיוחד. אחרת עדיף לא להכניסו.
לדעתי הם ילכו על זה, קצת סבלנות…
בתור קורא ותיק של בקהילה (משפחה ETC בעעע), תאמינו לי שאינני זוכר לא את הלוגו הישן אות את החדש, או ההבדל בין שניהם, טוב או לא טוב?
בקהילה אני מתכוון לריבלין כמובן, ורק, ולא בגלל זכרתי לך חסד נעורייך, כשהיה במיטבו, והוא היה, אגב היכן ילדי הצ’אלמערס מתבלי הסוסים בפלפל חריף במקומות הנכונים? “ריבלין על האש” נשמע די קסום…
וכל זאת בכפוף למנת הדוריטוס-חריף-אש, קו אדום לעיתונות הכתובה
ואם לוגו, אין על משפחה של יוני גרשטיין
אומר זאת כך יונית.
מהנתונים שלפנינו מו”ל בקהילה מניח למשפחת פלאי ושותפותיה את אתגר חייה.
אל תטעו, זה לא ליפקין ולא ריבלין. ממקורות פוריים נודע שהמו”ל הנוכחי הוא חיית עיתונות מסוכנת וסוחר בעל חוש מסחרי דוגמת משפ’ סולצברגר מהניו יורק טיימס.
הוא בעצם קלט שהמשחק האמיתי נערך בכמה זירות. בעיקר בתחום הכרומו. יש עוד כמה דברים שיצטרך לתת כדי להוות אלטרנטיבה. כמו מינוי עורך אחראי, מודל גרילק, שיעמוד בראש הפירמידה. ועדה ריחנית עם פיגורה כמו הרב מנחיים כויהן.
בקהילה נתפס עדיין כאנטי רוחני ומה לעשות, המצפון שלי אוהב את זה על יד הגרעינים השחורים של עפולה בליל שבת.
בכל מקרה, ברגע שראיתי את השער הזה, עם אדמו”ר הנחשב למיין סטרים אצל הליגה הרצינית של האדמו”רים, יש לו מה למכור והוא בחור פיקח – נשרק לי מהפה “גווול”. פשוט אחד אפס לטובת בקהילה. אחרי זה קראתי את הטור מימין ואת המשך התוכניות והבנתי, מישהו ערק מ’משפחה’ ל’בקהילה’. נפל דבר בעולם העיתונות השבועית.
מה לעשות, את הוואו הגדול שכולנו עשינו מדי חג כששטפנו עיניים בשער החגיגי של ‘משפחה’, הוא כבר לקח. אצטרך לראות שיחת פסגה בין הגראי”ל לאדמו”ר מגור כדי ממש לצאת מהכלים.
לא ניתחנו עדיין את הברקת המתראיינים (בפוזה אולטרה מקצועית של ריבלין המנתח, כדי לתת לי תחושת אקדמאי ציני. האבא של הבולשיטים). דומה הדבר כי אף אולי התעלו על עצמם ולקחו בהליכה את הברקות “כרטיס ביקור” ו”ליפא מתחפש”. מבחינה עיתונאית טהורה זהו מוסף הרבה יותר רציני ובוגר. אבל לא קראתי. הכל מחזות חיצונית שלא אומרת דבר.
מצד שני, הוא צריך לדעת שהוא לא מתעסק עם זאטוטים בשוק הזה. מולו ניצבים שופכי כסף שלא יהססו לקרוע לו את אם אמותיה של מושגי התחרות שהעמיד לפניהם. הוא יצטרך להחזיק את הראש הרבה זמן מעל המים בתקווה שהאי שמולו הוא יבשה ולא רפסודה משקשקת.
חדדו חבר’ה את ת’ענין: הוא בעצם שבר כללי משחק. אם עד היום היה איזשהו בידול בין העיתונים. התחרות לא היתה כל כך בוטה. אנחנו כרומו, אתם נייר. אתם מכסים תחומים מוגדרים בעיקר בזירת האקטואליה, ואנחנו נותנים חבי’ למשפחה, פנאי סולידי ומוסף לילדים. (וכמובן, אתם כותבים מקצועניים ואצלנו הרבה עלגים). הסיפור הזה נגמר. מעתה בקהילה נותן פייט בכל הזירות, השטחים, הנושאים וצורות ההגשה. ולך תדע, אם תוסיף את מעלותיו שהיו לבקהילה עד היום (מקצוענות, עיתונאות, בגרות, יסודיות, סיכום שנה מתומצת בלי לברבר על אלף עמודים) – הוא הופך להיות המלך.
אם לבנות על סוכות תשע”א, אז פלאי-רוזנטל-אליטוב חייבים יהיו להידרש לפרובוקציות כדי לגרום לי לשלוח את היד לעבר המגזין העטוף עם הלוגו האדום והגמלוני באותה מהירות, כמעט רפלקסיבית, שעשיתי בכל בוקר יום ה’. קם להם יריב שהולך לבלוע אותם.
בבקהילה כבר לא אכתוב עם הטרחנות הזו. מממ, יאלה ביי.
השער של המוסף “אורח לרגע” נראה משגע
מעניין אם התוכן גם
צר לי, אולי יש לי בעיה במשקפיים, אבל אני לא רואה הקשר מחייב בין הלוגו של מורשה לזו של בקהילה. (לענ”ד של מורשה טוב יותר בייחודיותו). זה שזה מיוצר ע”י אותו מעצב-על נחשב ומוערך, לא אמור לחייב הקשר, כמו שאין דמיון בין לוגו מורשה ללוגו של זק”א, שבוצע גם הוא ע”י אותו מעצב. (בקיצור, שטויות).
@מק
ETC???
נוחעם כתב:
בהחלט גאונים ומבריקים, אבל הם למדו לבחור את העיתוי החגיגי מ…מורשה.
🙂
@ חומי:
זה לא זה, וגם לא התככים והקנוניות שעשויים לבוא לאחר נבואות המלחמה והגזרות שציינת,
הזוכה בקופת הלקוחות יהיה הראשון שיצליח להעיף את אספסוף לבלברי הספאם מבין שורותיו בכלל וצמרותיו בפרט, לא יזיק פעם להשקיע בתוכן ראוי,
די! לאפיפיורית שחזרה בתשובה והפכה לגדולת דור, ויצאה בשליחות עלומה כשמפציצי קרב חמקניים במזוודותיה כשכל גופי הביון דולקים בעקבותיה, הספיקה להציל את כל העולם, המטפלת של מוישלה, הדג שקרא שמע ישראל, והלטאות של הכותל, באמתחתה מספר תוכניות שלום גלובליות, קוזינה של היטלר מצד אחד, ומצד שני של ניר בן ארצי, דוברת יידיש צחה (מה זה?!), מתגוררת בשכנות למקובל נדיר, ושביס צחור על ראשה עם קעקועי ארבעת המינים והסיפור שמאחריהם.
מי היזם הזריז המוכשר והגאון? המתקרנף במסתוריותו?
דינקיס כתב:
Electronic Throttle Control
Electronic Toll Collection
European Topic Centre
Echo Tracker Classifier
Electronic Temperature Control
et cetera
European Transport Carrier
electronic timing control
Estimate to Complete
Estimated Time of Completion
electron transport chain
electronic toll collecting
Enhanced Throughput Cellular
Environmental Technology Council
Earth Terminal Complex
Earth Terrain Camera
Eastern Telephone Center
Eligible Telecommunications Carrier
Emergency Transportation Center
employee transportation coordinator
Employment and Training Center
Energy Technology Center
Environmental Technology Centre
Environmental Tectonics Corporation
esophageal tracheal combitube
Essential Transfer Contactor
Estimate to Completion
Experiment Test Containers
ATTICO
Eagle Tree Continuation
לייבלה שיחקת אותה.
נראה מדהים.
א’סאך הצלוחה
נוחעם כתב:
נוחעם כתב:
נוווחעם,
במקרה אתה קשור באיזה צורה ליהודי המבריק ויוצא הדופן.
חשיבה שיווקית לא ראיתי כאן, כל דרקד מתחיל ביח”ץ וכו’ היה נותן את העיתוי,
וחוץ מזה אולי בזכות ההזעה של משפחה במשך כל הקיץ, גם במערכת בקהילה עבדו המזגנים שעות נוספות, בכדי להביא תוצאות,
אז מצידי תזיעי כולכם , המבשרים, והמודיעים, הנאמנים, במשפחה, ובקהילה, בקיץ ובחורף ביום ובלילה, ותביאו חומרים טובים,
מבטיח.
משפחה – אכזבתם גם בלי כל קשר לחדש של ליפקין.
מה השתנה אצלי מאתמול להיום
אתמול הבנתי שהולך להיות כאן מלחמה רצינית בין “משפחה” ל”בקהילה”
זה אפי’ קצת הזכיר לי את מלחמת ארנון מוזס וישראל היום.
לא עוד מגזין יחיד “משפחה” שחקן יחיד, אלא נכנס לכאן שחקן ידוע וכבד משקל.
אבל היום לאחר שהונח על שולחני המגזין החדש לבן ע”ג שחור
הבנתי ששם במשרדים בהר החוצבים נושמים קצת לרווחה
היוקרה והאלגנטיות של המשפחה זה מה שכבש את ציבור הקוראים. ובדיוק פה בקהילה נפל.
אם כל הכבוד למילה הכתובה שבקהילה ידע ויודע לתת בהרבה יותר טוב ממשפחה, עדיין בעיצוב (וגם בעובי הדף) הוא נמצא הרבה מאד מאחור.
אני מאמין שאנשי בקהילה יצטרכו להזיע חזק ולהתאמץ הרבה יותר כדי להגיע לרמת האלגנטיות והיוקרתיות שנושבת מדפי הכרומו הנוצצים של עיתון משפחה.
ועד אז הכל נשאר במשפחה.
עוד מהלכים גאוניים של האיש:
עיתון ‘מורשה’ היה חלק בלתי נפרד מהמבנה הכולל שקורם כעת עור וגידים. כאחד שהיה שותף למהלכים בשעתו, (כהיום כבר לא), אני יכול לספר שהבעלים של ‘מורשה’ שרטט לעצמו תוכנית פעולה מדוקדקת לפרטיה, כאשר היעד האמצעי הוא “בקהילה”, והיעד הסופי עוד יזעזע את כל מושגי התקשרות שהכרנו עד היום, ולע”ע יישארו חסויים מעיני אדם זר.
ולכן מצחיק אותי מאד הטענות, שאנשים חכמים כביכול “חשפו” את “הבלוף הגדול”, בזה שמוספי בקהילה “פנינים” ו”חברים”, הם אותם תכנים של מוספי מורשה לבית ולילדים. כי זה בדיוק הרעיון הגאוני שעמד בבסיס הדברים, לבסס את המוספים בעיתון מורשה, ללמוד את הקהל, לייצב את המדורים, למצוא את העורכים המתאימים, ואז להביא את הדבר המבושל היטב לקוראי ‘בקהילה’, מוכן ומזומן, באפס פאשלות מקצועיות. הכל היה מתוכנן לפרטיו.
2. השדרוג העיקרי בבקהילה זה הן בתכנים, והן בעיצוב. על העיצוב הופקד איש מוכשר במיוחד, בשם חיים ויינריך, שמונה למיטב ידיעתי גם לסמנכ”ל העיתון. (לפי “פאשקוויל”).
3. אינני מעורה בנעשה בשטח כהיום, אך למיטב ידיעתי, מורשה שהיה קצת רדום בתקופה מסויימת, בעקבות ההשקעה המקבילה של הבעלים ביוזמות בקהילה, מצמיחה כעת כנפיים, ובשת”פ פורה בין העורכים הרב אברהם דב גרינבוים (איש מוכשר בטירוף, שעוד יגלו אותו ואת ייחודיותו התקשורתית בקרוב), והרב חנוך ברסלר (בעל ניסיון עשיר של כ 15 שנות יצירה ספרותית מקצועית במיוחד ועריכת עיתונים) – מספרים שזה הולך להיות להיט מושלם.
נוחעם
אתה גורם לבוס שלך יותר נזק מתועלת.
בהתחלה זו הייתה נראית מחמאה נחמדה, אחר כך אתה הופך לדובר רשמי ומעריץ.
הבנו. הבנו. אם תכתוב ישירות מי אתה זה יועיל קצת יותר כשנראה בזה תגובה רשמית ולא סתם אחד ש””במקרה”” מביע דעה. פחחח
נוחעם, קצת נסחפת עם תיאורי הגאונות וההברקות של פפר. (מה עוד, שזה לא סוד, שפפר הוא No. 1 ב…. למצוא אנשי מקצוע סביבו. לא חושב שאפילו הברקה אחת – אם ישנה כזו – רשומה על שמו).
וינרייך – “סמנכ”ל מערכת”, כך, ע”פ הריבוע של הקרדיטים. (איך דובר הגיע לניהול סטודיו ועיצוב? וראה להלן אודות העיצוב של בקהילה)
אשר למוספי הנשים והילידם: אפחד לא “חשף” בלוף. בטיזרים שפורסמו מפה לאוזן אי שם בקיץ,כבר ידעו לספר שמו”ל מורשה (פפר) קנה מניות ניכרות ב’קבהילה’, ומשכך הוא פשוט מוכר את אותו המוצר לשני קהלי היעד. אנא, בכל הנוגע ליח”צ, זו טעות טראגית. יד על הלב.
אינני יודע איזה זעזועים צפויים לנו. לבינתים הזעזוע הוא שמורשה לא נצפה בדוכני החנויות של ערב החג.
======
ולגופם של עיתונים: משפחה הפציץ עם פאנל של בכירי הכלכלנים שנערך בבנק ישראל בשיתוף כווולם (סטנלי פישר, גפני, ליצמן, בכירי האוצר התמ”ת והמשק), וכן הוציא מוסף נושא על תעסוקת חרדים. מצטער, אבל הנושא כבד, אפור ומשעמם. המגזין נראה כחוברת גרפים ואחוזים טרחנית, חפה מצבע וענין. מוסף חג חייב להיות עניני ומרתק. עוד מוסף: גיבור לרגע, עוסק בסיפורים שחלקם ממוחזרים, חלקם ידועים,וחלקם לא מעוררים ולו גרם של ענין.
המגזין ברמה מעולה, מעוצב יוקרתי ונאה כמו שרק משפחה יודעים להפיק.
ציון משוקלל: 5.5 מתוך 10.
בקהילה הביא את מוסף “אורח לרגע”, יצירת מופת בכל קנה מידה. ערוכה בטוטו”ד, ומאופיינת בהפגשת ניגודים הרבה מעבר לדמיון. בקהילה פלוס מבלף עם כאילו ראיון עם אולמרט, בזמן שכל מה שהביאו זה רק פרק המספר את התמנותו למ”מ שרון בליל השבץ של שרון, ועוד 3 מילים שהצליחו לחלץ מפיו. לא אתי, ולא הוגן. את ריבלין לא מצאתי, ומבחינתי זה כמו אתרוג בלי פיטם.
המגזין – בסיידר גמור, תוכן עשיר, אם כי לא מפתיע עד כדי שריקה. עיצוב חדשני, קצת מבולגן, קצת הגזימו עם האייקון { שכבר הערתי אודותיו לעיל, הוא מופיע בכל מדור 200 פעם בכל וריאציה אפשרית. משהו מפריע לי בעימוד של הטקסט, חסר טאצ’ סופי וגימור. הקונספט כאמור חדשני, וקצת קשה לתפיסה, אך שוב – לקרסולי משפחה לדעתי עדיין לא הגיע. מוספי הנשים והילדים, אך, איפה פנינים, ואיפה ‘בתוך המשפחה’. חבל על הזמן. אין מה להשוות.
ציון משוקלל (בהתעלמות מההברזה של ריבלין): 7.
ובקיצור: בקהילה התעלה מעל עצמו במה שהוא תמיד היה טוב – תוכן, ובעיצוב, יש לו עוד מה ללמוד, והרבה. מוספי הנשים והילדים – בינוני.
משפחה הביא ים חומר, לא מענין, טרחני, אפור – אך באריזה מהודרת ומשובבת, כמו שרק הם יודעים.
ואיך שכחתי: המחיר: בקהילה:9.90 משפחה: 15.90
כמנוי מורשה שממצב עצמו כמחפש עיתונות נקיה,
אני די נבהל מהצעד!
כמוכן לתשומת לב בעלי מורשה,
כדאי להכניס משהו חדש ורענן לשורות שקצת נעשו יבשושיות לאחרונה.
איציק. אני מזמין אותך לעשות קצת שיעורי בית. פפר לא ממונה עלי מזה תקופה ארוכה, אין בינינו שום קשר עסקי, ואני יכול לומר לך כבר עכשיו שגם לא יהיה, והמבין יבין.
את הדברים אני כותב מנקודת מבט אישי, כצופה מהצד על מהלכים מבריקים בעיני. הייתי יכול לכתוב אותם באותה מידה גם בשם בדוי אחר, ולא, אני כותב אותם בשמי המלא. ומי שיודע יודע שאני כותב אותם על דעת עצמי, ולא מתיימר לדברר אף אחד, בקושי את עצמי.
ומותר לי לומר, שכצופה מהצד אני לומד שיווק שונה ממה שהרגלנו.
נוחעם כפרה, אולי תגיב משהו…..?
אברום כתב:
כאילו שלא הגבתי מספיק. נשאר חור פתוח?
אברום כתב:
כאילו שלא הגבתי מספיק. נשאר חור פתוח?
אברום כתב:
חזק !!!
וואלה מה שעשיתי פה.
מוטי,
ראה לאן נלקח הדיון ותחשוב טוב על שדרוג האתר והרחבתו. בעיקר בפורומים מקצועיים ייעודיים שמטוקבקים כדיון רציני אך אינם עוסקים בפוסטך בדווקא. צריך לבנות עבורם אכסניה לגולשים. אין לנו היכן לפרוק את המטען הזה.
‘עיתונות חרדית’, ‘יחסי ציבור’ ‘פרסום’ ו’שיווק’ הן נישות שאינן מקבלות ביטוי בלוגי או פורומי באף במה חרדית מרכזית. בבחדרי זה דיון בכל נושא בעיקר בג’יפה שבתוכנו. בפרוג עוסקים בעיקר סביב גרפיקה ובתפוז? נו, עמוס גרעינים. אשתי, בניגוד לחווה אמנו, אינה מאשרת לי לאכול מהפרי האסור. צודקת למדי.
נוחעם,
שמך עדיין רשום ב’מורשה’. הורד אותו ונדבר אחרת. הורד גם את הסופרלטיבים היתרים. גם אם לא ממש תשבו יחד לאכול צלחת צ’ולנט, השונאים שלי לא זוכים להשתפכויות כשלך. דווקא העובדה שאתה כותב תחת שמך אינה ראיה לניתוק אינטרסים. כאיש שיווק גם אתה מכיר את אפשרות ההפוך על הפוך. בכלל, לא כדאי לבחור דווקא בניסוח מתלהב. כבר שמענו על עורכים ועיתונאיים מוכשרים בטירוף, גאונים, מבריקים, ביל גייטסים. על פי רוב היו העובדים גם קושרי הכתרים.
ABC:
נכון שאותו פפר ההוא גאון בלמצוא אנשי מקצוע סביבו, בדיוק כמו שדרקסלר-הירשמן-זילברשלג היו גאונים בעת שהפכו את בקהילה מחינמון לשבועון וסחבו אליהם את צמרת הכותבים החרדים, ליפקין וריבלין. (בלי לשכוח ממהלך באמת מפתיע ודי גאוני של תוספת שקל בכל שנה).
אבל בשונה מהם, המו”ל הנוכחי הוא עיתונאי בהשכלתו. מבין היטב גם במוצר עיתונאי ולא רק איך למכור אותו. זאת לעומת פלאי שמבין טוב בביזנס ולא ממש את החאפ של העורך שלו (הקוסם) אברימי רוזנטל. אני מניח שגם ליפקין יודה בזה. אגב, לא קנה מניות אלא רכש את בעלות העיתון כולה.
בשורותיך על מוסף הכלכלה טעית בענק, לדעתי. איני מדבר על התוכן אלא על הרעיון ומהתרשמות עלעולית. עדיין לא קראתי לעומק ויכול להיות שהם נטלו נושא שהוא בגדר הברקה ושוב מרחו אותו בחוסר מקצועיות משוועת.
אבל בגדול, עצם בחירת הנושא והגשתו המדהימה (וכאן לדעתי הסוד של העורכים שם, ההגשה והכותרות) – נותנים רושם מעולה.
זהו נושא חם, דעתני, מעורר ענין בכל במה נחשבת, מעלה ארומה אקדמאית מעמיקה. יש בו אקשן וטיפל’ה צהוב, והוא עם חיבור לשני הקצוות: אליטות והציבור הכללי.
אין לי ספק שמבחינה מיתוגית בדעת הקהל הם ייתפסו כמגזין שמקבלים בו משהו רציני שלא קיבלנו בשום במה חרדית, יומונים ושבועונית.
כל בכירי הפרשנים בעיתונות הכללית ועורכי דה מרקר, גלובס, כלכליסט המתים לדעת מהי תרומתו של הציבור החרדי לכלכלה, ישקעו בקריאה בו וישאבו משם נתונים. על שולחנו של הנגיד, שר האוצר ובכירי המשק יונחו המגזינים ומסתבר שהם יעלעלו בו.
‘משפחה’ מעביר כל הזמן מסר למשרדי הפרסום כי מדובר בעיתון של בעלי הממון בציבור החרדי, ובד בבד עוסקים תכניו בשכבות הנמוכות המחבבות חומרים מהודרים. במוספים הללו הוא בעצם אומר להם: רבותי, אנחנו הדה מרקר החרדי.הנה, יש לכם כלכליסט אמיתי. (מה שבתחילה פימפם לנו המודיע במוסף שמפיק ליום ג’. כיום הוא אוסף של כמה ידיעות שקראתי בגלובס יום קודם וכתבות מדע של כמה בוגרות בית יעקב שלמדו ל’גגל’. אף פרויקט ושום מחקר פנימי רציני. אפס אחד גדול).
באותו נושא, אעדכן את הניתוח שערכתי למעלה ושנבע מהתרשמות משערי העיתונים באתרנו. אבל זה כבר לא.
כתבתי שבקהילה שינה כללי משחק. קבלו תיקון, עדיין לא. נתן פייט אבל לא חד משמעי. התאכזבתי לגלות שמוספי הנושא אותם היללנו מודפסים בנייר עיתון. חשבתי שתיפתח תחרות רצינית בכל הזירות אבל אגלי הזיעה של גבעת שאול היו מיותרים.
בקהילה השיל מעליו אמנם את הגיליון הגדול והאקטואלי (הימור לא פשוט. היום שמעתי לפחות שלוש מעמיקי סברא שתהו על טשטוש הבידול הייחודי) והפך את קולות לעיקר החבילה כשהוא מגזין כרומו, כאומר לקהל: אני מהיום משפחה. אבל לא הותיר את האקטואליה השוטפת במרכז הבמה כפי שנעשה לחדשות משפחה. הבנתם? אליעזר שולמן וריבלין נעמדים באותה שורה? לא טוף.
הגרוע מכל היה לציד מגזין הכרומו. בהר חוצבים החליטו להדפיס רעיונות גדולים בעיתונים קטנים ובנייר עיתון שהזכירו את עיתונלי.
גם אם הנושאים מבריקים, אבל חבר’ה, הייתם מעלים בדעתכם שמשפחה היה מגיש גיליונות נושא לא בחוברת כרומו? נפלתם על הראש? מה עשיתם? חדשות משפחה הישן והעלוב. תפנימו: חוברת מהודרת מתקבלת אחרת וההשקעה משתלמת. אם לא, הייתם מותירים את פורמט בקהילה הקודם והגדול, עבה ורציני.
אז פלאי כנראה עדיין לא מושיט יד לארנק. פפר יצטרך לפשפש שם ולמצוא עוד כמה אגורות.
שדרוגים נצרכים:
בנוסף לאמור למעלה על הצורך בעמדת עורך רציני ומבוגר בראש הפירמידה (או בחלון הראווה), בנוסף להצמדת איש ועדה רוחנית עם פראק ועניבה (אולי הרב גרוסמן) – אצטרף לדעתו של מאנדהו למעלה ואוסיף לסל המיתוג צורך גדול במוסף תורני ייחודי. שלוש נקודות שהופכים את חבילת משפחה למה שהיא ושאינן בבקהילה
אפשר קפה? הצטרדתי. לא מדי חם.
דינקיס כתב:
גיגול וקליק ראשון (ויקי)
לאחר חשיפת אנשיל פפר… והקשרים עם מורשה מובן הלוגו המשויך לאמפרייה הטריה, והקונטציה דו סטרית, הצועדת לטענת נחעם למסע רכישות עויינות עד להפיכת הקונגלומרט המגזרי הראשון,
וכמובן שהלוגו של מורשה הרבה יותר מוצלח
נ,ב, תוכיחו לי סטטיסטית אחרת, התת-מגזר של פפר מנפיק בומבסטיקה ופומפוזיות בקנה מידה ראוותני, אם כי לטווח קצר, השקיעה והקריסה שלהם בתוך שאר נפגעי משקיעי הפירמידה מגיעים מהר מאוד
@ חומי:
כולי תקוה שמיתרי הקול שבו לפעילותם. (רד מאג?)
גם אני מסכים שנושא הכלכלה הוא יוקרתי, עם ארומה אקדמאית, ויעלה על שולחן בכירי המשק וכו’ וכו’, אבל כאן שוב נפלו משפחה בטעות ידועה: חכמת השיווק נמדדת ע”פ קהל היעד אליו אתה פונה, לא ע”פ הדירוג שהוא יקבל במגדלי שן כאלו ואחרים. לכן, דה מרקר הפונה לקהל היעד האדקמאי כלכלי – לו יתאים כזה מוסף.
אבל משפחה, הפונה אלי ואליך (?), המשתוקקים לקבל מוסף חג סנציוני, מרגש, מפתיע ומדליק את הדמיון, ותחת זאת מקבלים ערימת גרפים, נתונים וראיונות עם מילים של ביתמרקחת – הרי זה כישלון עבורם.
האמירה – אנחנו דה מרקר החרדי, כפי שהיטבת לנתח – היא ירייה ברגלים וגול עצמי. מה לעשות, קהל היעד הוא ויספיש – אייזנבך – ועקנין, ולא עורכי כלכליסט וגלובס.
ABC
דברים של טעם אמרת שאינם חד משמעיים.
התשובה תהיה לכאורה: גם וגם.
גם למתג את עצמי במוסף מושקע (ואגב, גם ואקנין וויספיש יודעים להעריך יוקרה, גם אם לא ממש יודעים מאיזה צד קוראים את הטבלה).
וגם לתת צבע והפתעה במוספים הנלווים.
ואגב, מבלי לרדת לעומק עושה רושם שנשמר שם האיזון בין עומק לצבע. גם אם הנושא הוא חשבון וגרפים יש שם את ציוריו של אבישי חן שוייספיש יתעכב עליהם הרבה, תמונות ענק ובכלל נושא חתרני. הבנתי שאחרי החגים הולכים הרבנים לצאת בחרמות נופטות נגד השבועונים. אחרי הצעקה הנוכחית של ‘משפחה’ כי ‘תורתו אומנותו’ היא פסה, בכלל נקבל יאמבה פולסא דנורא.
עוד מילה: אחרי החגים ככל הנראה עומד משפחה להוציא מוסף כלכלי רציני מדי שבוע. לא ד’ע למה חוצניק לא התייחס לכך.
חומי כתב:
…כי הוא עובד בבקהילה 🙂
ומשפחה לא היחיד ששומר מצבור ארטילרי בשרוול.
איפה המקוריות??
משפחה הוציאו במקצוענות הידועה שלהם את גיבורים לרגע, אז בקהילה חייבים להיות כמוהם??
לא אהבתי
מישהי כתב:
גיבורים אפילו לרגע לא עניין כ’אורח לרגע’.
ומה עם המקוריות של ‘מרואיינים מראיינים’ בבקהילה גם את זה לא אהבת?