דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
מילר פוינט
משרד פרסום
WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
ישבו חכמים בירושלים ובערי הפרזות, ודנו במהות הפרסום השטחי של בייגלה שטוחים. זה ניסה בכה, וזה ניסה בכה. אך לא עלתה בידם להגיע לעמק השווה, גם אם ניסו לעקור ולטחון הרים זה בזה. עד שבא אליהו, וסטר על לחיי, וגילה לי רז זה בהקיץ ולא בחלום.
shtuchim
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

ישבו חכמים בירושלים ובערי הפרזות ודנו במהות הפרסום השטחי של בייגלה שטוחים. זה ניסה בכה וזה ניסה בכה, אך לא עלתה בידם להגיע לעמק השווה, גם אם ניסו לעקור ולטחון הרים זה בזה. הן מחמת שהראביי היוצא מן המסגרת קרוב יותר לתלת-מימד, מרובע או משושה – וכרחוק מזרח ממערב הוא משטוח – כך שגם ‘איפכא מסתברא’ אין לנו כאן. והן מחמת שלא נמצא האיש שידע לנמק איך במהות השטחיות יימצא טעם נפלא, הרי הדעת נותנת שכמה שטוח ככה דוחה.

עד שבא אליהו הנביא וסטר על לחיי וגילה לי רז זה בהקיץ ולא בחלום. ובכן, את הקמפיין המדוייק והמצויין של אוסם-את-שטוחים במגזר הכללי, מלווים בן שובב, אבא (מנכ”ל בכיר), אמא (רופאה בכירה) וספתא מתוקה. הבן פותח את הארון במטבח ומגלה את אריזת השטוחים ריקה. הוא רץ לאבא, שנמצא בעיצומה של ישיבת חירום עם מלוכסני עיניים: “אבא, אתה חיסלת ת’שטוחים?”. האבא, כרגיל, מגלגל את האשמה על אמא. הבן רץ לבית החולים, מפתיע את אימו באמצע ניתוח שהיא מבצעת. האמא, איך לא, מגלגלת את האשמה על הספתא. מתברר שכך היו פני הדברים. הספתא נמצאה בביתה נוגסת שטוחים, תוך כדי מלמול: “ככה לפחות אתם באים לבקר”.

באפיקים, כנראה, ניסו ללכת על בטוח. הם ציירו קריקטורה גרועה שעונה בול על הקליפ הטלוויזיוני. שימו לב: יש ילד, יש אבא ויש סבא, שבידו כמובן נמצאה הגניבה. הלקוח, חשבו לכאורה באפיקים, בוודאי יקפוץ על המציאה (והוא אכן אישר את זה) מחמת שזה משלים לו את הקמפיין הכללי. ואנו תמהים, האם לא נמצא האיש שילחש מילה על אוזני אנשי השיווק של אסם? חברים, המגזר המקסים שלנו לא נחשף ולא ייחשף לגאונות שהשפרצתם במגזר הכללי. צר לי, אך יצאתם שטוחים – לגמרי. אבל בינינו, מה זה משנה, העיקר שביפעת ספרו גם את זה.

סולם השטיבל: 1.8

יצאתם שטוחים 1
יצאתם שטוחים
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

34 תגובות

  1. ורק לי נראה הסבא כמו הטיפוס המפוקפק שיגרום לי להבטיח לילדי הקט ערימה של תופינים בבית אם רק יואיל להימנע מלקחת מידיו סוכריה בשבת בבית הכנסת?

    זוועה!

  2. אחרי שטעמתי קצת מהשטוחים האלה, אני מוכרח להודות.

    נעשה כאן עוול למוצר!

    הם ממש טעימים וחבל שהפרסומת לא מספרת את זה כמו שצריך.

  3. דוקא כאן, כשכ”כ פשוט להעביר את המסר באמצעות המדיה ה’שטוחה’ פיספסו את זה.
    חבל.

  4. היטבת לכתוב נוחעם.

    לא הבנתי כלל למה מכוונת המודעה.

    עכשיו לפחות הבנתי למה כיוונו יוצריה.

  5. איך קורה כזה דבר, הרי יושב צוות שלם מנתח את כל הבריף מתחילתו ועד סופו. יש חשיבה חרדית אז לאן היא נעלמה????

    אחלה פוסט, באמת.

  6. וואלה, גם אני לא הצלחתי להבין בשום אופן על מה מספרת הפרסומת, חן חן נוחעם, תודה לך.
    ולאפיקים, כמו שהיטיב להגדיר בכותרת, יצאתם מזה שטוחים.
    בושה לגמרי, הסבא הזקן הזה בכלל לא מגרה לשטח ביגלה..

  7. אולי הם פשוט רצו סלוגן חדש וחיפשו תמונות לקשר אליו…

  8. לשם מה פורגן הציון 1.8 בשעה שהוא שטוח נדחק אל מתחת לסף?

  9. פשוט זלזול באינטליגנציה.

    או שפשוט הם משוכנעים שכל החרדים צופים בטלויזיה.

  10. מצטרפת לאלה שכתבו “בושה” ודומיה..
    לא אהבתי.

  11. הבת של יגאל מתחתנת. החברה שם מתעסקים בהפקה הגדולה שמתוכננת..
    בייגלה שטוח?
    נו מה הבעיה?
    תרשמו משהו…תדביקו תמונה, מה כבר יבינו .. כוווולה אוסם. כווולה חרדים.

  12. איזה כיף לשסופסוף אפשר לרדת על המשרד המעצבן הזה.
    התמזגו עם טריו, ובכלל גנבו כמה ‘מוחות’ גדולים.
    טיפסו במדרג, קיבלו את התקציב של כללית, וזה לא הלקוח הראשון שלהם שמוציא את העיניים.
    אוספים כותרות.
    נו, בחייאת זומזום, מי הם ומה הם שווים.
    תיראו איזו הפקה שטוחה, בושה!!
    ועוד פעם בושה, ועוד רעיון למה באה הבושה הזו לעולם, ושוב בושה…

    לא. אני לא עובד באפיקים, וכמאמר הפראזה הקבועה שלי: גם לא מתכוון לעבוד שם.
    אבל אתם כאן, תפסיקו עם הצביעות המתנשאת הזו.
    אצלכם אף פעם לא היו כשלונות?
    אף פעם לא הגיע לקוח שרצה “כזה, בדיוק כזה רעיון מגניב”?
    אף פעם לא הייתם צריכים להוציא מודעה בתוך חצי שעה?
    אף פעם לא פגשתם בעוד מאה ואחת סיבות אמיתיות חוץ מטמטום וחוסר רצון להפיק משהו טוב, שישמור על המוניטין?

    מותר לבקר, זה בסדר.
    חשוב לכבד את קהל היעד, ולהתאמץ לבוא אליו עם שטויות.
    אבל מה לזה ולהנאה שלכם מלצלוב מישהו על גבי המנגל של עצמו??

  13. תיקון טעות – שורה לפני הסוף:
    ולהתאמץ לא לבוא אליו עם שטויות.
    (מתבייש על הטעות…)

  14. תשמעו סיפור:

    “אלה עיניים שובבות”, אמר “המבקר” והמודעה הוחלפה

    אוי לעיניים שכך רואות: “המבקר” של “המודיע” פסל פרסומת של חברת “אסם” (המקדמת את הבייגלה החדש), בכיכובו של אברך חרדי מלוד. “העיניים שובבות”, נימק “המבקר” את החלטתו. משרד הפרסום “אפיקים” נאלץ להזיז את העיניים לצד השני. צפו במודעה, “הכשרה” ו”הפסולה” (בכיכר, עיתונות)

    קליק לסיפור המלא ב’כיכר השבת’

  15. א. הייתי במקומם עושה פרסום בסגנון : בייגלה ב(ש)טוח שזה טעים או ש(ב)טוח שזה טעים
    ב. לסיכום פרסומת שטחית לבייגלה שטוחים עם מבקר של המודיע שטחי ומיועד לקהל שיטחי והפתעה : הטעם …. ממש שיטחי

  16. @ פוליצר:
    פוליצר כתב:

    איזה כיף לשסופסוף אפשר לרדת על המשרד המעצבן הזה.
    התמזגו עם טריו, ובכלל גנבו כמה ‘מוחות’ גדולים.
    טיפסו במדרג, קיבלו את התקציב של כללית, וזה לא הלקוח הראשון שלהם שמוציא את העיניים.
    אוספים כותרות.
    נו, בחייאת זומזום, מי הם ומה הם שווים.
    תיראו איזו הפקה שטוחה, בושה!!
    ועוד פעם בושה, ועוד רעיון למה באה הבושה הזו לעולם, ושוב בושה…
    לא. אני לא עובד באפיקים, וכמאמר הפראזה הקבועה שלי: גם לא מתכוון לעבוד שם.
    אבל אתם כאן, תפסיקו עם הצביעות המתנשאת הזו.
    אצלכם אף פעם לא היו כשלונות?
    אף פעם לא הגיע לקוח שרצה “כזה, בדיוק כזה רעיון מגניב”?
    אף פעם לא הייתם צריכים להוציא מודעה בתוך חצי שעה?
    אף פעם לא פגשתם בעוד מאה ואחת סיבות אמיתיות חוץ מטמטום וחוסר רצון להפיק משהו טוב, שישמור על המוניטין?
    מותר לבקר, זה בסדר.
    חשוב לכבד את קהל היעד, ולהתאמץ לבוא אליו עם שטויות.
    אבל מה לזה ולהנאה שלכם מלצלוב מישהו על גבי המנגל של עצמו??

    סליחה סליחה .. אולם כל מה שבאנו לומר שיש גבול לזלזול ולטמטום הן של המפרסמים והן לגבי הרמה שהם מחשבים אותנו הצרכנים
    ומה לעשות שזלזול גורר זלזול..

  17. יווו כמה רעל כמה רעל…

    דווקא יחסית לקונספט החילוני, זה עבודה לא רעה בכלל. אפילו טובה

    הקוספנט של הכיף עובר, המשפחה עובר. והטעם.. נו קצת קשה להעביר טעם בפרינט.

  18. דווקא הסבא הקופץ מהחלון צד חזק את עיני, אבל מכאן ואילך …. לא מבין כלום, ובוודאי לא השתכנעתי לקנות ביגלה שטוח (ולולא הזיקה שלי לפרסום ספק אם בככל הייתי מגיע לביגלה עצמה). סורי.

  19. טוב, אז סרן שמועתי מרח’ ר’ עקיבא מעדכן בזאת כי: הדיונים הפופולריים ביותר ברחוב , בכיתות בביה”ס, בחדרי הכושר ובישיבות הממשלה היו:מי זה הזקן, למה האיש בצד ימין נראה מוכר הפלאפל ממול איקוביץ’, והילדים מהתמונה בכלל היו זכורים מפרסומת אחרת…
    מי זכר את הכעך המוזר שאפילו תמונתו אינה ברורה, ומה שמועה שמעו ובאו לחדש?!
    שלא לדבר על החיקוי העלוב מהפרסומת החילונית (כמה חינוכית- ככה מגוחכת…)
    לדעתי האטרטגיה לא שעשתה עבודה שגויה- לא נעשתה כאן שום עבודה אסטרטגית
    השטוחים נותרו שטוחים על המדף בצרכניה. אתכם באבלכם…

  20. מה הוא אכל במשרד? שטוחים במלעיל או במלרע?@ אורן:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן