לקראת חיסול מלאי בסניף רבי עקיבא 113 של פלדהיים, אנשי גל אורן הנפיקו מודעה מעניינת עם הבשורה המרעישה מחופשת לרב מכר חדש: “המחסלים”. הפרינט נשלח למערכות העיתונים וראו זה פלא, המבקר של המודיע ביקש מיד פרטים אודות הספר. מי המחבר, האם יש הסכמות ועוד דרישות מדרישות שונות. בנוסף, מאז פרסום המודעה, אנשים נכנסים לסניפי פלדהיים (לא רק בבני ברק) כדי לשאול אם הגיע הספר החדש. האם המודעה פוגעת בול במטרה? ספרים יגידו.
38 תגובות
לא חראם על הכריכה? לפחות שיוציאו את זה.
עבדו על ההדמיה וכו’, דוקא נראה ספר מתח!
שווה לקנות?
אני חייבת לציין כשנתקלתי במודעה התלהבתי מאוד והבטתי עליה שעה ארוכה. הרעיון מגניב!
למרות שאני, בשביל להשלים את הענין, הייתי מחליפה את התמונה שבכריכה לצילום של האזור של החנות, עם אפקט מענין, שעת לילה אולי או משהו כזה. גורדי השחקים לא קשורים לענין, חוץ מהעבודה שהם מנסים לשוות ארו של ספר מתח.
לא יודעת, מודעה שלא מבינים אותה מהמבט הראשון לא עוברת.
לייק +.
תמיד שאני רואה פרינט של פלדהיים אני שוב שואל את עצמי
למה אוה”ח (בולטון) משתמשים בפרינטים עם צבעים שלא נעימים לעין.
למה המודעות של פלדהיים ברורות וכיפיות לקיראה ורק אוה”ח מלא מלל וצבעים מדכאים.
הבהרה: אני צרכן נאמן (משתדל לכל הפחות) גם של אוה”ח וגם של פלדהיים.
יש לי בארנק גם כרטיספר וגם ספי.
מימי כתב:
זה רק את !
יותר מדי אנשים ייכנסו לסניפי פלדהיים ויבקשו את הספר הזה.
זה רעיון מתוחכם אבל אני חושב שיש דרכים הרבה יותר קלות ומוצלחות למכור הרד-סייל.
מגניב לגמרי.
פלדהיים וגל מדהימים בעבודה המעולה שהם עושים.
(קצת צרם לי עקיבא)
עמרם כתב:
רשת אור החיים בנויה על מיצוב ישיבתי תלמודי, חסידי, לכן הסגנון שלה הוא של בתי כנסת וכריכות עבות מוזהבות.
פלדהיים ממוצב יותר לכיון מוסד הרב קוק (עה”ת) וספרי הרש”ר הירש עם כריכה צבעונית רכה….
יש לי בעיה איך באמת האסטרטגים של כל אחד חשבו שיוכלו למצב כך את הרשת (הלו בתכלס שניהם מוכרים אותו מוצר). וצע”ג.
ואגב גם משרדי הפרסום מתאימים איש לרעהו. גל-אורן דתי לאומי. אור החיים בעלזאי…
שלומפער כתב:
מצטרף
.
יופי.
טוב שלא כתבו: חסילונים.
.
שלומפער כתב:
לייק ענק!
וגם לי צרם ה’עקיבא’. בפרט שזה נראה שם של סופר (אנ”ש?) אבל בגדול פרינט ענקקקק!
ועל זה היה אומר מאיר
“שאפו “.
לקח לי כמה שניות להבין את הפרסומת.
מה שאומר שאנשים שלא קוראים ספרי חול כממו רוב האברכים בחורים וגברים בכלל יסתכלו על המודעה מבט שני..
וזה גרוע מאד
שאפו למנדי פרומר .. פשוט מפתיע כל פעם מחדש….
מחשבה כתב:
מצטרפת. (חותמים עצומה?)
פששש…
חברים, הפצצתם!
לדעתי זה מתוחכם מדי.
אני מניח שכמה סבתות יכעסו על פלדהיים ויותר לא ייכנסו.
אבל מי שאהב ועשה לייק, קנו אותו!
מדי מחוכם.
מדי אובר – קריאטיב.
המבקר טיפש גמור אמנם, אך המשרד שמוציא כזאת מודעה, לא ממש אכפת לו מהלקוח, הוא מחפש את טובתו האישית בלבד.
אדוור..
@ אדוורטייזינג:
מסתבר שהמבקר הרבה יותר חכם ממך.
שאלת את עצמך למה הוא שאל מי כותב הספר?
התשובה פשוטה מאוד (אם רק היית נושם עוד רגע):
כמו כולנו, נפל בפח הקרייאטיבי המבריק אותו מבקר והיה משוכנע כי הפרסום מדבר על ספר חדש. צריך לקרוא כמה פעמים, אם אתה לא איש פרסום, כדי לקלוט שבאמת כל תמונת הכריכה והספר המצולם – הוא רק כדי לספר לי משהו אחר והכל משחק מילים ותמונות.
מכאן ועד לברר מי עומד מאחורי ספר שמצלצל כמו סרט אימה הוליוודי שלא שיערום אבותיהם מעולם, הדרך ממש קצרה ומחויבת המציאות.
כל אימת שיוצא קריאייטיב (מדי) טוב במגזר, אמות הסיפים שלנו לא מרגישות בנח עם עצמן.
קריאייטיב? שמוכר? גם חכם וגם הרדסייל? אתמהה!!!!!!!!!!!
מנדי, נדב, כל הקריאייטיביה – כבוד : )
לא ברור…
כשדפדפתי בעיתון, ואתם יודעים סטטיסטית בדיוק כמה שניות מוקדשות לכל פרסומת…
זה פשוט היה נראה פרסום לאיזה ספר מתח בידיוני,
אנשים עסוקים חברה, זה אובר, אובר קראייטיב.
כל מי שלא מתחבר למתח ודרמה לא היתה לו העוד חצי שניונת לשים לב מה החביאו לו כאן,
וגם כשהו קלט… זה נו, מכירת חיסול….
@ פוטנציאלית:
עכשיו עשית לעצמך אאוטינג.
@ פוטנציאלית:
למה הקמפיינים הטובים באמת בעולם (ובארץ), לא צריכים אפילו משפט אחד של הסבר/תרגום והם מגרים אותך שוב ושוב לשוב ולהתבונן בהם?
קראייטיב כזה הוא התחכמות מ-א-ו-ל-צ-ת .
כשיוצא קראייטיב טוב יודעים גם כאן לפרגן עד מאד.
@ מימי:
נעים להכיר.
כל השאר ידעו מזמן.
נאך א-מאל כתב:
אתה רק הוכחת למה צדקתי בטענותיי.
המבקר לא נפל בפח, הוא לא יכל להבין כי זה מה שנקרא “אובר קריאטיב” (over creative) והכוונה באמירה זו היא – קריאטיב מוגזם שבדרך לעיני הלקוח איבד את עצמו לדעת והעביר רק קריאטיב ולא מסר פרסומי, וזה איך להגיד בצורה נעימה, טיפשי.
אדוור..
קבלו ח”ח =)
חזק ביותר
אהבתי לגמרי מבחינתי מתמודד ראוי למודעת השנה
רק שאני לא מבין, את מי שלא הבין. הכול הרי כתוב במודעה, ובגדול. רבי עקיבא 113, ומיד מתחת מכירה מיוחדת בסניף 113 לרגל סגירתו ( או ‘איחוד סניפים’). אז, מה כ”כ קשה להבין?
@ אחד משלנו:
נו, מתי ראית משהו שמדפדף וקורא בו זמנית את האותיות הקטנות?
כל מה שהעיניים מצליחות לתפוס זה: אה, עוד איזה ספר חדש.
מובן
ברור
יפה
גדול
ענק
שאפו
@ אדוורטייזינג:
לא ולא. אתה מסתבך לחינם וחבל. אין שום ספק שהמונים, יפים וחכמים, שנחשפו למודעה ולא היו סגורים עליה: ספר חדש או מכירת חיסול.
עצום עינים:
1. שעת לחץ מטורפת בעיתון. המבקר עובר על העיתון רגע לפני הדפסה.
2. הוא נתקל במודעה שבמבט ראשון, לפי כל הדעות, יוצרת רושם כי מדובר על מותחן חדש במגזר, (ואגב, מעולם לא פורסם ספר עם שם מצמרר דוגמתו).
3. המבקר גם רואה “עקיבה 113” שזה ודאי שם הסופר.
4. “נו, שוין. היום כבר חותמים הסופרים בכתובת המייל שלהם. מי יודע, אולי רח”ל בניק שלו”, נאנח המבקר בינו לבין שפמו.
5. הוא ממשיך לקרוא ומבין שלא ממש מדובר על רצח אלא על חיסול מדפים. אך לא ממש מצליח להבין האם מדובר באמת בספר חדש המספר את סיפור חיסול המדפים של פלדהיים (גם לי לקח להבין עד שהגעתי לסוף הטקסט).
6. או שכוונת המפרסם לספר לו בהתחכמות מבריקה על מכירת חיסול שנעשית בפלדהיים כפשוטו של מקרא. צילום תמונת הספר ושמו מעורר החלחלה בעיתונות החרדית (בעיקר היום, ברררר), מעוררים גלי זיעה קרה בגבו. “מחר המחסלים יהיו אלפי קוראים שימחו על קלקול הדור”, הוא מצטמרר.
7. “תסלח לי אבל מהדפוס הורגים אותי”, כך העורך. “להשאיר את המודעה או להחליף אותה? תחתוך הרגע!”.
8. אדווווררר, נכנס לאווירה? מתחיל להבין?
אופס, יצא לי כתב הגנה על המקצוע הכי לא קולי בעולם.
פחחחחחחחחחח.
פסיכי מי שלא הבין, לא צריך להיות יותר מדי חכם או במדיה הפירסומית בשביל להבין מה הפרסומת רוצה.
קצת לקרוא את המודעה בעיון מעבר לחצי שניה המרפרפת ומבינים.
לא הבנתם? זה אומר שאתם אהבלים, לא שבגל-אורן+ פלדהיים יש סופר דופר של קריאייטיב.
נעמי כתב:
למרות שאת בצד שלנו כאן, כדאי שתשמרי על הלשון שלך מותק
זה חזק!! ללא עוררין. אין מי שלא חשב שזה ספר אמיתי…
הם הצליחו בגדול!
@ גרפיקאית מקצועית:
חמודה, זו הבעיה…
זה מה שהם רצו, גברת.
בא נאמר שמי שמתעניין בפרסום קרא עד הסוף כדי להבין.
ומי שלא באמת עבר הלאה…………
אז הצדק איתכם.
מבחינת ביצוע-אהבתי!