כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
מילר פוינט
משרד פרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
אין מחאה חברתית. פעילות האוהלים החביבה נקודתית ומינורית לחלוטין. המחאה היא מחאת וויינט. היא מתקיימת בידיעות, בוויינט ובחדשות ערוץ 2. הוצא את התקשורת מהמחאה – ואין מחאה • אני מתבייש במקום הנורא שהתקשורת הגיעה אליו בימים אלה • קובי אריאלי מנמק ב-18 סעיפים מפורטים מדוע הוא מתנגד למחאה ובז לה בוז עמוק • ב’ זה בוווווז
תמונת מצב - אריאלי בערוץ 10 בנושא פייסבוק
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת: קובי אריאלי

הנה למה אני מתנגד למחאה החברתית:

  1. אין מחאה חברתית. פעילות האוהלים החביבה נקודתית ומינורית לחלוטין. המחאה היא מחאת וויינט. היא מתקיימת בידיעות, בוויינט ובחדשות ערוץ 2. שלושה כלי תקשורת טוטאליטריים שללא כל בושה מארחים אותה ומעניקים לה חיים מיום ליום ומשבוע לשבוע. הוצא את התקשורת מהמחאה – ואין מחאה.
  2. מדוע, איפוא, קיימת תחושה כי מחאה אדירה והיסטורית שוטפת את הארץ כולה ומוסדי ארץ נעים ונדים? מפני שכך כתוב בוויינט. בוקר בוקר. שעה שעה. דרכה של תעמולה לעבוד והיא אכן עובדת. במעגל ראשון – על התל אביבים, בני השבט הלבן שמצאו להם עניין לענות בו ובמעגל שני, על אלפי אנשים בארץ שממש לא מתנגדים להרוויח יותר כל חודש ולשלם פחות מיסים. אם לא יועיל, הם אומרים, לא יזיק.
  3. כיון שכך, חל איסור מוחלט לעסוק בסעיפים המקצועיים המרכיבים את ה”מחאה” הזו ומה שצריך זה אך ורק להתעמק בסיפור המסגרת המזעזע – איך קרה שהתקשורת כולה התגייסה למסיבת השבט שלה, והצליחה לטלטל מדינה שלמה סביב לא כלום. הבעיה היא שאין לי את הפריוילגיה הזו, מאחר וקהל עצום, גם כזה שלא תומך במחאה, עוסק באובססיביות בנושאים אלה. על כן אין מנוס מלרדת לכמה פרטים.
  4. המצב. אין סיבה דרמטית למחאה חברתית. איני מבין בכלכלה (גם המפגינים לא), אבל נראה לי שהמצב אינו רע מאי פעם, הכלכלה יציבה למרות הזעזועים בעולם ומתקיים בישראל שוק חופשי אמיתי הבנוי, בפשטות, על היצע וביקוש. נקודת הזמן הזו היא נקודת שפל במפגש שבין גובה ההשתכרות ליוקר המחיה ועל כן המצב קצת לחוץ. זה יעבור מעצמו ושום לחץ לא יעזור.
  5. ביבי. הממשלה הנוכחית, נמענת הזעם העיקרית, אינה אשמה במאום. היא יציבה, איתנה ויש לה סדר יום כלכלי מדוקדק. לא חייבים להסכים עם התפיסות שלה, אבל צריך להתגאות על כך שזו אחת הממשלות הבודדות שיש להם תפיסה כלכלית מסודרת. גם אם יש איזושהי אמת בביקורת – היעד איננו הממשלה הזו אלא הממשלות לדורותיהן. אז למה שרו השוטים “לביבי שלי שלוש דירות שלוש דירות לביבי שלי, לולא היו לו שלוש דירות אז היתה לי דירה משלי”? מפני שהם שוטים. ומאיר שלו וגרוסמן עמדו בצד, הביטו והאזינו ולא אמרו מילה.
  6. דיור בר השגה. איני מבין בכלכלה (גם המפגינים לא), אבל נראה לי ששוק הדיור הוא השוק הכי שקוף וצפוי בעולם. היצע מול ביקוש. הדירות במרכזי הערים הגדולות יקרות כי יש להן ביקוש גדול. על כן מי שאין ידו משגת לקנות או לשכור דירה במרכזי הערים הגדולות, שיקנה או ישכור דירה בפאתי הערים הגדולות או במרכזי הערים הקטנות. מה בדיוק לא ברור כאן?
  7. יוקר המחיה. יוקר המחיה הוא עניין שאינני מבין בו (גם המפגינים לא), אך גם אני חש לעיתים שהמחירים גבוהים מידי, במיוחד בשוק המזון. למרות זאת אנחנו מצליחים, כמו רוב המפגינים, לחיות ואף לאכול היטב. אגב, המאבק ביוקר המחיה צריך להיות ממוקד ומופנה נגד הגורמים העיקריים ליוקר הזה – אלה שמרוויחים ממנו לכיסם. הממשלה גובה מיסים עקיפים כדי לקיים את המדינה, על כן קשה לבוא רק אליה בתלונות. אם אנו שמים לב שלא מתקיימת תחרות הוגנת והמחירים גבוהים – אפשר לעשות משהו ישיר ואפקטיבי. למשל? חרם קוטג’. אבל מי זוכר היום שהיה בכלל דבר כזה. היום מדובר על “צדק חברתי”. דפני אמרה להרים ידיים.
  8. הטפילים. נמענים נוספים של ה”מחאה” הם הציבורים הטפיליים שאינם תורמים ושמעמד הביניים צריך לשאת על גבו. אבקש לדון בהם בקצרה: מדובר, אם אני מבין נכון, על ארבעה כאלה: חרדים, ערבים, מתנחלים ועניים. ובכן כך: על שניים מהם לא תשמעו לעולם. על עניים – כי לא יפה לתקוף עניים ועל ערבים – כי זה נוגד עקרון אחר מעקרונות השבט, והוא שהשבט אמור לאהוב ערבים (במקורו, השבט הלבן הוא “שמאלני”). על כן, כל שתשמעו אלה טענות על מתנחלים וחרדים.
  9. המתנחלים. טענת “הכל בגלל המתנחלים” פסולה מעיקרה מאחר והיא טענה פוליטית. איש אינו מטיל ספק באיכותו ובתרומתו של השבט הכתום, מבחינתי בכיר שבטי מדינת ישראל. השאלה היא רק לגבי העלות המושתת על המדינה בגין מיגון והגנת יו”ש. זוהי טענה פוליטית, שאמורה להיות מוכרעת בקלפי. הפתעה: היא הוכרעה בקלפי. נקסט.
  10. החרדים. טענת “הכל בגלל החרדים” היא אכן טענה ותיקה וידועה, אלא שהיא סובלת משתי בעיות: א. החרדים הנתמכים הם גם עניים! טוב, אבל הם עניים מבחירה, יאמרו המתנגדים, מה שהופך את הויכוח שוב לפוליטי; ב. הביקורת כלפי החרדים ותקציביהם נגועה בהרבה חוסר מידתיות ובהרבה שנאת אחר יוקדת ומפעפעת. ככזו, לא רק שלא אתמוך בה אלא אאבק נגדה בכל תוקף ואף אוסיף את השורה: הכה בחרדים והצל את ישראל.
  11. עוד על החרדים. טענה נוספת נגד החרדים נוגעת לשירותם של תלמידי הישיבות בצה”ל. על טענה זו אין לי תשובה. כל שניתן לומר הוא שניכר שינוי מגמה בנושא ואני בטוח במאה אחוז שבעתיד מצב זה ישתנה. ועוד עניין קטן: אחוז גדול מההיפסטרים שחוגגים בחוצות תל אביב משתמט מגיוס.
  12. הטייקונים. מה בדיוק חטאם של העשירים? זה שהם עשירים. היש ראיות כלשהן להתנהגות לא ראויה מצד דנקנר, תשובה, שטיינמץ ולבייב? לא ולא. הם פשוט מאוד עשירים. האם אפשר לקחת מהם כסף ולתת למעמד הביניים? ממש אין צורך. מעמד הביניים חי וקיים. האם אפשר לקחת מהם כסף ולתת לעניים? בוודאי שאפשר. יוסף סטאלין ולזר קגנוביץ’ ישמחו ללמד אותנו איך עושים את זה.
  13. ובינתיים, רוח בלהות שוטפת את ארץ וויינט, רוח הבלהות של שקר המחאה. בכל יום היא סוחפת אל תוכה עוד קורבנות ועוד תופסי טרמפ. אני סולח סליחה גמורה לאנשים הפוליטיים או המעוניינים להיכנס לפוליטיקה שרוצים להיבנות על גבה פוליטית. זהו תפקידם כפוליטיקאים. לשקר, להעמיד פנים, לתפוס טרמפ. אני יכול להבין אומללים כמו עופר עיני שעלו לרכבת רק בתחנת אמצע הדרך וצריכים להשלים פער דמגוגי, על כן הם נוקטים בפאתוס מוגזם ופאתטי. פחות אני סולח לנפתלי בנט הנלעג ולהרב בני לאו התם שלא עמדו בפיתוי והלכו בשטותם אחרי הזרם. נו. קריאת מפה מעולם לא היתה אומנותו של הימין.
  14. אני מתבייש במקום הנורא שהתקשורת הגיעה אליו בימים אלה. לא שציפיתי ממנה למשהו אחר. אני בז לה כבר שנים מפני שאני מכיר אותה היטב כבר שנים. ואל תטעו: היא פועלת כך בימים אלה לא מפני שהיא שמאלנית ולא מפני שהיא שונאת את ביבי ולא מפני שהיא סוציאליסטית. היא כלום. היא פשוט כלום. היא מגוייסת למחאה מפני שהחבר’ה שעובדים בה הם החבר’ה של המחאה התל אביבית. זה הכל. הכי טריוויאלי בעולם. פשוט מסיבה של החבר’ה. זה הכל.
  15. ואני גאה בחברים הטובים שלי, בלי שמות, שרובם ככולם אנשי תקשורת ובכולם אני מוצא שותפים נאמנים לבחילה ולקבס ולתסכול ולתחושת חוסר האונים. אל תטעו. לא כולם מטומטמים. בסופו של דבר, השווים באמת נותרים מחוץ לכל החרטא הזו. האמינו לי.
  16. ומילה אחת טובה על המחאה, בשביל האיזון – היא לא אלימה. ממש ממש לא אלימה. אין בה גרם אחד של אלימות. אז או שזה מאפיין מרכזי בלא-כלומיות שלה, או שאכן ראוי לציין זאת לשבחם של מארגניה. או גם וגם. בכל אופן. כל הכבוד.
  17. גם אם כל מה שכתוב לעיל לא נכון, והמצב ממש נורא – זו עדיין מחאה שתכליתה חיים טובים ונוחים יותר. אז איפה כאן הקדושה, לעזאזל? איפה כאן הערכים? איפה חברת המופת? כולה שאיפה לחיים נוחים יותר חומרית. האם אנחנו גאים במהפיכה כזו, גם אם היא קיימת?
  18. על כן אני מתנגד למחאה ובז לה בוז עמוק.

פורסם במקור בפייסבוק של קובי אריאלי

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

15 תגובות

  1. העיתונות החרדית לאן

    כל העיתונים החרדים מתחרים ביניהם מי יעשה העתק הדבק מהביביתון של שלדון
    המבשר מוביל בראש אחרי זה בקהילה משפחה המודיע יתד
    זה כבר מגעיל האייכלריזם הזה… לחוש כל רגע נרדפים .+וימניים קיצונים
    השטיפת מוח הימנית הזאת מורידה את שפל העיתונות לתהום אדירה שתוצאותיה מי ישורנה
    אין פובלציסט אחד במגזר החרדי שבאמת שולף מהעט שלו כתיבה יפה [למעט גרילק בכל זאת מפאיניק]
    אין חבר כנסת חרדי [למעט גפני את אטיאס שיש להם משנה סדורה] שיכול להזדהות עם המאבק כולם נהיו בן ארי יותר ממיכאל בן ארי

    תתקדמו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  2. אתה צודק בנקודות של הנגד, אכן גם אני נגד המחאה הצפונבונית המפונקת…

    אבל גם אתה רואה הכל במשקפי שמנת,
    יש בציבור עשרות בעלי משפחות עובדים המגיעים להכנסה של 8000 ש”ח משני בעלי הזוג,
    ולהם 3-5 ילדים (יש כאלו אם יותר) אין להם רכב והם לא ממש תאווים למותרות, והחודש מסתיים כשהם בדפיציט.

    זה לא הגיוני.

    זה לא הגיוני שעלות הדיור, מוסדות לילדים, מיסים וארנוניות ושאר הוצאות שאין מנוס מהם או אפשרות להדק את החגורה, מגיעים לסכומים האוכלים את רוב המשכורת, ולאחריה, יוקר מחיה המכלה את השארית.

    ומה קורה עם ביגוד? הנעלה? שיניים? עוד לפני חופשות, ושאר מעדנות.

    הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן,
    (וגם לנתניהו להחזיר את הקיצבאות העשוקות)

  3. דודי

    קרא המודיע. הוא דוקא מפתיע אותי בקיצוניות לצד השני.

  4. דווקא אני קורא המודיע
    הבעייה שגשייד לא מפסיק להעתיק מכתבים שאני קורא אותם במקור

    העם דורש עיתון שמאלני

  5. תעשו טובה, כל הבניברקים שאין להם כסף לדירה, מבזבזים על מותרות כפליים מאלה שיש להם.
    אל תוציאו על מותרות ואל תבכו. דייי זה כבר נמאס לגמרי.

  6. כלומניק, עושה רושם שאתה מתאמץ להצדיק את הכינוי שלך.
    כנראה שגם אתה נולדת עם כפית זהב בפה.
    ואין לך את ה”כלים” להבין את אלה שאין להם.

  7. צודק לגבי התקשורת, טועה לגבי כל השאר. ההתנהגות הקלוקלת והמאוסה של התקשורת איננה צריכה לקבוע עבורנו מה לחשוב, ואיננו יכולים לקבוע באופן גורף את הכלל “ההפך הוא הנכון” לגבי כל דבר שנאמר בה.
    אענה בכלליות ולא לכל סעיף וסעיף.

    צדק חברתי הוא דרישה קדושה. בשוק חופשי אין שום דבר קדוש.

    מי שאמור היה לצאת בדרישה הזו, אלה הדתיים והחרדים, ומכיוון שלא עשו זאת אלא אחינו החילוניים, מה שנותר לנו הוא קודם כל להתבייש לעצמנו, שאנחנו עוסקים רק בארץ ישראל (הדתיים-לאומיים) ובשבת וקברים (החרדים), ואז להצטרף לאחינו ולדרוש צדק כפי שנאמר בתורה ונשנה בנביאים ומשולש בכתובים.

    אכן, לעשירים אין כל זכות מוסרית וזכות דתית להיות כל כך כל כך עשירים, בצורה שאי אפשר לדמיין בכלל, כשלאנשים אחרים אין אוכל וגם כשלאנשים אחרים אין דירה. מדיניות מס איננה דבר קדוש, אפשר לשנות אותה ולגבות יותר מהעשירים. אל תדאג, הם עדיין יהיו עשירים, ועדיין תוכל לאהוב אותם ולהגן עליהם כפי שמשום מה אתה נוהג לעשות.

    לגבי הדיור: שוק חופשי לא שוק חופשי. המציאות היא שרוב תושבי ישראל אינם יכולים לרכוש דירה במרכז הארץ + ירושלים, ומאידך גיסא אינם יכולים להתפרנס ולזכות לחינוך ולבריאות בשאר אזורי ארצנו הקדושה. הדבר הזה צריך להשתנות, ויכול להשתנות, באמצעות פעולות של הממשלה. לממשלה יש אחריות, והמחשבה שלך שהדברים כאילו מתנהלים מעצמם ובאופן טבעי, וכאילו עד עכשיו לא הייתה יד מכוונת – היא מחשבה תמימה ופשטנית. לא היה שוק חופשי מעולם, אלא שעד עכשיו הדברים כוונו לפי האינטרסים של בעלי ההון, וכעת אנחנו דורשים שהדברים יכוונו לפי האינטרסים של שאר בני העם היושב בציון.

    זו מהפכה קדושה, ואנו גאים בה, והיא ערכית, ויש בה שמץ של תקווה לחברת מופת. וכמו כל דבר קדוש, יש בה גם כמה סיגים וכמה קליפות וכמה אינטרסים ונגיעות. לא נורא.
    “ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה”.

  8. קובי מסכים איתך בכל מילה.
    מתנגד למחאה ובז לה בוז עמוק.
    כל מי שקצת מכיר את התקשורת הישראלית יודע כמה היא מגמתית ואינטרסנטית.
    אגב ארץ ווינט, שמתי לב שעיתון הבית שלך “גלובס” הפך גם הוא את עורו ונהפך למרקסיסט.

  9. שלום קובי ,גם אני חשבתי כמוך .. ברור גם שמי שמוביל את העניין אלו אנשי המדיה במדינה הזו . בעתיד כמובן יותר ויותר גם דתיים שיהיו במקום הזה . בינתיים אין ספק העם נשלט ע”י התשקורת.. אבל . אבל .. העם הזה הוא אחים שלך . עם ישראל . רובו הוא דתי חרדי מסורתי . רובו מחובר לשרשים רובו אוהבים את החגים . ורובו לצערנו לא מבין משמעות החגים והמצוות – מאחר ונלקח מהם הזכות הזו לדעת . עכשוו הם כמו יתומים מסתובבים .. מחפשים מתחננים לקבל קדושה . ולא יודעים מה הם מחפשים . כמו בן אובד . ראה ברגע שהגיע תשעה באב . הבחנתי יותר מאי פעם כמה העם “החילוני” הזה צמא לקדושה . קבוצות קבוצות מכבדים את היום הזה . העם הזה “גם אם נגרר אחרי התקשורת שמובילה אותו . אבל זוהי בכל זאת מחאה אמיתית של כאב . העם הזה הוא מחכה שיבוא הדתיים ולקראת ראש השנה ויום כיפור
    כולנו ביחד נתפלל . . הייתי שמחה לראות אומנים דתיים כל אחד שיזמין אומן חילוני שיעלו ביחד על במה . רק הם יובילו לאחדות . .. המחאה הפרטית שלי —היא כעס על אוזלת היד של המשטרה . כעס שלא מפשירים קרקרעות לתושבים בכל עיר . ולמשל בנתניה מוכרים רק דירות יוקרה ליהודים שבכלל גרים בחו”ל . הכעס שלי הוא על הסחבת של בתי המשפט . הכעס שלי הוא על ילדים ממשפחות מצוקה שלא מטפלים בהם כראוי . הכעס שלי הוא על כך שלא נבנים ערים חדשות ביו”ש . הכעס שלי הוא על כך שהוריי ברגע שנזקקו לעזרה סיעודית מביטוח לאומי מי בא לחקור אותם ?? ערבי ! הערבים נכנסים לכל פינה ץ מקבלים זכויות אדירות מפעלים ביו”ש מעסיקים אותם – הרי אין שיתוף פעולה נפלא מזה – ומה המפעלים הם מקבלים ? חרם . התקשורת אשמה בהכל . ועכשוו שהעם זועק זה הזמן להצטרף אלא לחשוב יצירתי איך עושים משהו טוב מזה . כי הרי הכל מאת הקב”ה . .. 8

  10. למה אני מתנגד לדבריו של קובי איראלי ובז להם בוז עמוק
    והנה הסיבות:
    1. משום שכנראה קיבלת הרבה כסף בכדי לכתוב מאמר זה, ולא שאני לא מפרגן לך להתפרנס בכבוד כעיתונאי ויחצ”ן אלא שיש לדברים גם השפעה ועל כך בסעיף הבא.
    2. קובי כנראה הרבה מעל ‘מעמד הבניים’ במדינה וע”כ כל הלגלגנות למחאה (“ממש לא מתנגדים להרוויח יותר כל חודש”).
    3. תרצה או לא תרצה מדובר במציאות במחאה היסטרית והיסטורית וגם אם התקשורת מובילה את המחאה זה לא משנה את המציאות בשטח וכדאי שתצא פעם ממשרדך הממוזג לרחבי הארץ שמשום מה קראת לו ‘ארץ הוויינט’.
    4. איני מבין בכלכלה (וגם קובי אריאלי לא) אבל אם אדם עובד קשה ואין לו בסוף החודש מה לאכול מדובר בכלכלה כושלת ביותר.
    5. דיור בר השגה, איני מבין בכלכלה (וגם קובי איראלי לא) אבל אם רק בגיל 40 בנאדם יכול לרכוש לעצמו דירה וגם זאת עם משכנתא כמעט עד סוף החיים אז משהו כאן לא בסדר.
    6. מותר לעשירים להיות עשירים ואפי’ כמו קובי אריאלי שלא מבין בכלכלה (וגם אני לא) אבל זה לא אומר שלא צריך רגולוציה למנוע ריכוזיות ושחיתות במשק וסחיתת הציבור עד לשד עצמותיהם וזאת בלי להיות סטאלין.
    7. זה שאתה בז לשבט השמאלנים זה בסדר, אבל אין לזה שום קשר למצב הכלכלי הקשה שאיני מבין בו (וגם קובי אריאלי לא).
    8. זה שאתה נגד ההתקפה על הציבור החרדי ממש כל הכבוד בין אם כוונתך ישרה ובין אם זה גם בגלל סעיף א’ בכל מקרה כל הכבוד.
    9. אם אין לך תשובה על אי גיוס החרדים לצבא אני לא בז לך אלא מרחם עליך.
    10. מותר לך להיות אופטמי שהקשיים יעברו מעצמם, אבל זה לא אומר שלאדם עם בטן רעבה אסור לנסות לשנות את המצב.
    11. אני מתבייש בעיתונאי שכמוך, למרות שאני סולח לך במחילה גמורה על הדמוגגיה שכתבת כי הרי זה הרי תפקידם של עיתונאים לשקר ולדמוגג בכדי לרצות את לקוחתיהם,
    12. למה אתה לא חושב שאם העתונאים עצמם בין המפגינים זה בגלל שלהם גם קשה במצב הכלכלי?
    13, אני גאה באנשי התקשורת, בלי שמות, שלמרות שאין להם שום קשר למחאה ולמארגניו הם מבינים את הבעיה האמיתית ומביעים אותה בפומבי.
    14. ומילה אחת טובה, בשביל האיזון- המאמר לא אלים ואפי’ לא משכנעת אז או שזה מאחריות ציבורית להשלכותיה או שזה מאפיין את הלא כלומיות שגלום בה, בכל מקרה כל הכבוד.
    15. וגם אם מה שכתוב לעיל לא נכון והמצב ממש גן עדן – זו עדיין מאמר מתנשא ומזלזל בחלשים והעניים מה שממש מנוגד לערכים, ואיפה לעזאזל חברה למופת? איזה קדושה זה לדרוך על הציבור תוך התנשאות ושירות הלוקחות העשירים והפוליטיים שלך.
    16. אני לא מבין בעיתנאות (וקובי איראלי דווקא כן) אבל אם מישהו כותב מאמר כה מרגיז אני חושב שמותר לענות לנו כאיוולתו.
    17. ובהתאם לכך אני מקווה כי תסלח לי על הסגנון ולא תיקח כלל את הדברים באופן אישי למרות שאני דווקא לקחתי את הדברים אישי וקשה לי לסלוח.
    18. על כן אני מתנגד להתנגות למחאה ובז לה בוז עמוק.

  11. יחיאל,
    חבל שלא לקחת עוד יומיים, היה יוצא לך קצר יותר.
    ואולי אפילו היית מבין.

  12. עצוב כל כך.
    קובי אריאלי. המאמר שלך גרם לי לבכי. באמת..
    ייאשת אותי סופית. גם אתה?
    המחאה הזאת – תחילתה של תקווה קטנה. אבל אם אתה, שאני מאוד מכבד את דעותייך בדרך כלל, מתנגד ואף בז לה – זה גורם לי לעצב כבד ויאוש מר.

  13. קובי – אולי אתה צודק בחלק מהדברים.
    אבל בוז לצדק חברתי?
    זאת מחאה חשובה לכל מי שעובד קשה ולא חי ברווחה.

    איכזבת אותי קצת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן