עידן הבלקברי
מאות אנשים הצטרפו בשנת התשע”א למעגל הצרכנים הנאמנים והמרוצים של בלקברי. הם הכירו שיטה חדשה, דרך חיים חדשה. ה-BBM.
בעלי סמארטפונים אחרים גילו השנה את הווטסאפ, תוכנה ירוקה לשליחת מסרונים ללא תשלום. משתמשי התוכנה הירוקה שיגרו השנה אלפי הודעות טקסט, לרוב בדיחות קרש ולעתים נדירות אף בדיחות טובות.
משתמשי הבלקברי יציינו בגאווה גלויה כי ה-BBM זה משהו אחר לגמרי. יש בזה משהו.
רק רציתי לאחל
ערב ראש השנה זה לא כמו ערב שבת רגיל.
ביום שישי, לפני הדלקת נרות, “השולח” יכול לאחל ‘שבת שלום’ קבוצתי ולזכות באפס תגובות – למרות שהוא מצרף זמני הדלקת נרות, ואולי דווקא בגלל זה. משתמש הבלקברי מזהה את “השולח” לפי צבע הטקסט: שחור זה אומר הודעה שנשלחה באופן אישי ופרטני, סגול מעיד על הודעה קבוצתית.
כאשר הוא מאחל “שבת שלום” סגול, “השולח” יודע שאף אחד לא יטרח להשיב. אך הוא מקפיד להמשיך לשלוח מדי שבוע. אם תשאלו אותו, הוא יגיד שהוא אוהב “לשמור על קשר עם חברים”, או לחילופין: “להישאר בתודעה שלהם. גם אם הם לא מחזירים לי ‘שבת שלום’, הם יזכרו אותי תמיד”.
אבל, ערב ראש השנה זה לא כמו ערב שבת רגיל.
השנה, לשם שינוי, חבריי טרחו לעדכן מבעוד מועד בסטטוסיהם השונים: “חברים, נא לא לשלוח שנה טובה בסמס או במייל, זה מטריד מאוד”. זה מפריע להם ו… ניחשתם נכון, זה מפריע לכולם. לא כולם יודו בזה, אבל רוב בעלי הבלקברי (להלן: האשכנזי מבין הסמארטפונים) יקבלו הודעה קבוצתית והמחשבה הראשונה שתחלוף במוחם היא: האם למחוק את הנודניק מרשימת אנשי הקשר ולחסום אותו לצמיתות עכשיו, או לתת לו צ’אנס נוסף.
גם “יעקב מהפיצה לא לענות” יקבל איחול (בטעות)
אז אמרנו שראש השנה הוא לא כמו ערב שבת רגיל.
אף אחד לא מחפש לעצבן. אבל אחרי הכול, הדחף לאחל לאנשי הקשר ‘שנה טובה’ הוא בלתי נשלט. איך ייכנס “השולח” לראש השנה בלי לשלוח ל”יעקב מהפיצה – לא לענות” שנה טובה ומתוקה, בסמס קבוצתי? אז הוא מחפש להתחכם. לכתוב משהו שעוד לא כתבו, ש”יעקב מהפיצה-לא לענות” לא יתעצבן עליו.
“אני לא איש של מילים אבל… שנה טובה”, יכתוב “השולח” המתחכם. וגם: “תרשה לי הפעם לא להיות מקורי. שתהיה לך שנה טובה…”, וכן על זה הדרך. זה עדיין מעצבן, נכון?
הודעה קבוצתית היא הודעה קבוצתית היא הודעה קבוצתית. ולמדנו מרבותינו שלשלוח הודעה קבוצתית זו עבירה שאין עליה מחילה אפילו שריצה את חברו. אז מה עושים? עד כאן כתבתי כדי לספר לכם על החידוש המרענן הרשמי של תשע”ב.
זו הודעה קבוצתית סמויה
“השולח” המתחכם יעשה ‘העתק’ על איחול נדוש שהעתיק מחבר שעובד בפרסום, כי הוא הכי מקורי, ויקדיש ‘הדבק’ פרטני לכל חבר ברשימת אנשי הקשר שלו, באופן אישי, מכל הלב. היתרון: אין צורך בהקלדה או חשיבה מחוץ לקופסה, רק ‘הדבקה’ ושליחה. הכיתוב בצבע שחור ישרה בבעלי הבלקברי תחושה כאילו “השולח” כתב את זה רק להם, למרות שזה נשלח לכולם.
“השולח” המתחכם והמחמיר יותר, אף יוסיף את שם הנמען בתחילת ההודעה. “שולח” ממש ערמומי, אין מה לומר. לפני שיעשה ‘העתק’, הוא ישאיר מקום פנוי לכתיבת שם הנמען, אותו הוא יוסיף אחרי כל ‘הדבקה’, רגע לפני השליחה. דוגמה של הודעה כזאת שקיבלתי השנה: למוטי היקר/ה והחביב/ה, שנה טובה ומתוקה. מאחל, ידידך, יעקב מהפיצה.
זה שיש פתיח עם שמי הפרטי המלא, תגידו לו, לא אומר שהוא לא נכנס לרשימה הסגולה שלי.
ובנימה אישית
אם הגעתם עד הלום, שנה טובה לכם. אני לא מתנצל על כך שלא שלחתי לכם הודעה אישית עם איחול לבבי. עם יד על הלב שלכם, אתם לא באמת המצאתם איחול מקורי השנה. הכול הרי כבר נכתב בספרם של צדיקים בראש השנה אשתקד, ואתם רק העתקתם.
שנה טובה באמת. וגם סליחה על הכל (לא יהיה פוסט נפרד לבקשת מחילה. ראו הוזהרתם).
