אם חשבתם שלאדם מבחוץ קשה לחדור את הגטו החרדי וללמוד אותו שתי וערב במחקר מעמיק עד לכדי הבנתו באופן מקצועי נכון ונבון, הכירו את אבי קורנס, פרסומאי וותיק, בעל רקע של 23 שנות פרסום ואסטרטגיה שיווקית, בעבר מנכ”ל מקאן-מגזרים וכהיום בעל חברה עצמאית המייעצת לחברות בכירות במשק הישראלי והמגזרי, ומנהל מגמת הפלנינג בבצפר | בראיון מרתק לנוחעם וללאה בלוי משרטט קורנס את הפרסומאי המושלם בעיניו “חייב להיות איש שיווק בדי.אן.איי שלו”, מציב רף גבוה למחלקת האסטרטגיה “להביא תוצר חדש וערך מוסף ללקוח ברמת המוצר או השירות”, מדבר גלויות על מלחמת-העולם העקובה מדם בין מחלקת האסטרטגיה “שמאוישת באנשים מיושבים ומשכילים” לבין מחלקת הקריאייטיב “שמורכבת מאנשים צעירים חסרי חוט שדרה”, ממפה את הפרסום החרדי “אפשר לקנות 8 פעמים את המודיע וישאר עודף”, ואינו חוסך שבט לשונו בביקורת קטלנית ממוקדת, שספק אם תזיז “את היושבים על סיר הבשר משיטת ‘יד רוחצת יד’ במונופול על הפרסום החרדי של ארבעת הגדולים” | ראיון מחכים ואנרגטי על הפארענצעס בשטיבל
– – –
מכלכלה לפרסום
אבי קורנס התחיל את חייו המקצועיים במחשבות על כלכלה וניהול, וכמעט במקרה מצא את עצמו שוחה רוב ימי חייו הבוגרים בעולם הפרסום והשיווק. קורנס הינו בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת ת”א ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון.
דובי פקלמן, המרצה של קורנס לתואר ראשון היה בין הראשונים בישראל שהקים משרד ייעוץ שיווקי, ולשם כך גייס כמה מהסטודנטים שלו, והציע גם לקורנס להצטרף לחברת הייעוץ והאסטרטגיה פי. או. סי, בה כיהן לצד ענקי המוחות הגדולים בישראל, אילן שילוח המיתולוגי, היום מנכ”ל מקאן אריקסון ישראל, ואילן כהן, לימים מנכ”ל משרד ראש הממשלה בימיו של אריאל שרון.
אדם קם בבוקר עם כישורים במנהל וכלכלה, ומחליט לעבור את הכביש מלוגיקה לפרסום ושיווק?
“אני חש שהתארים שלי בכלכלה וניהול, נתנו לי את הרקע הכלכלי היציב של הלקוח, להבין שיש גם צד של עלויות ושיקולי רווח שאנשי שיווק ופרסום לא מחוברים לזה. לא מספיק רק להביא רעיון שיווקי טוב, צריך לראות מה דו”ח רווח והפסד שלו, כמה זה יעלה. לפעמים הרעיון נהדר אבל עולה מדי הרבה כסף. רעיון שיווקי אינו עומד בפני עצמו, הוא אמצעי”.
מבחינת קורנס, הוא היה מציב תנאי מרכזי לפרסומאי, והוא היותו איש שיווק בדי,אן,איי שלו. “אני מסרב להכיר בעצמי כנטו איש פרסום. איש פרסום שהוא במקורו לא איש שיווק לא יוכל להניע את הלקוח רחוק. איש פרסום טוב במקורו צריך להיות איש שיווק טוב. ואיש פרסום טוב צריך להיות אדם שבאוריינטציה שלו הוא מנהל לקוח, במובן של נותן שרות ללקוח, רוצה לעזור ללקוח, בא בשביל הלקוח. נכון, גם צריך להתפרנס ולהרוויח, זה לא בושה, זה לא מילה גסה.”
נדמה לי שאתה הראשון שאומר, רגע, בואו נעצור לפני שאנחנו יוצאים עם הרעיון הפרסומי הגדול כדי לשמור על כיס הלקוח.
“סוכנות פרסום טובה היא כזאת שמטרתה ליצור ביקושים חדשים עבור הלקוח. ליצור ביקושים זה אומר לעבוד בצד ההכנסות, וכאשר היעד הסופי הוא הכנסות, נוכל להשקיע ביעד הזה הוצאות במשורה ובמשקל. איש פרסום טוב אמור להביא ללקוח ערך מוסף מעבר למוצר המוגמר שהלקוח מציג בפניו. הפרסומאי אמור לקחת את הלקוח הזה מהעמדה שלו הנוכחית אל ייצור ביקוש חדש. זה יכול להיות מוצר חדש, שרות חדש, קהל חדש, פלטפורמת מכירה חדשה, שיטת אריזה חדשה או שיטת תמחור חדשה. רק לאחר הצבת היעדים החדשים נתרגם את הבשורה החדשה הזו למדיה, לקריאייטיב. אך זה המוטיב המרכזי וזה המוטו שלי”.
אתה מצפה מכל איש פרסום סטנדרטי להציע ללקוח פריצת דרך חדשה ברמת המוצר?
“אני מצפה קודם כל מאיש פרסום סטנדרטי לא להיות סטנדרטי. אני חושב שסטנדרטי זה בינוני וזה אסון. זה דבר ראשון”.
“איש פרסום טוב חייב לדעת לעבוד מול הלקוח גם ברמה האסטרטגית. ומה אומרת הרמה האסטרטגית אם לא לעזור ללקוח בזמן ובמוח לראות דברים אחרים שהוא לא ראה, לפרוץ דרכים חדשות. איש פרסום שכל מטרתו ליצור לך קריאייטיב מגניב ולשים לך אותו במדיה, לא יהיה שם לאורך זמן. משרד פרסום טוב הוא משרד פרסום שמסוגל לא לעשות רק פלנינג במובן השטחי של המילה הזו, אלא אסטרטגיה שיווקית, ואז הוא נותן ערך מוסף עצום ללקוח ויוצר לו פתרונות לאורך זמן“.
קורנס חתום על כמה וכמה שינויי יעדים ברמת המוצר והפיתוח של הלקוח, ובכך הביא את הלקוח לפריצת דרך משמעותית, שמבוססת על בסיס “פתיחת-הראש” של קורנס, יעד שהלקוח לא חשב על כך עד שהפקיד את תיקו בידי הפרסומאי שמייצר ביקושים חדשים.
כאשר נעצור ישראלי ממוצע ונשאל אותו איזה עיר בנה דוד המלך, סביר להניח שרובם יצביעו על עיר-דוד, כהיום אתר תיירותי מועדף. בודדים יודעים שאין שום ממצא ארכיאולוגי המאושש את העובדה שהעיר אכן נבנתה על ידי דוד המלך, והחיבור בין הממצא הארכאולוגי לעיר דוד הוא פרי מוחו הקודח של קורנס ואנשי צוותו, עבור לקוח אידיאולוגי, קו נטוי, פוליטי, שעונה לשם עמותת ‘אלעד’. האמנם?
“נקבת-השילוח הייתה תמיד במה שמכונה היום “עיר-דוד”. ובכל זאת פעם ביקרו שם 60-70 אלף תיירים בשנה, והיום גודשים את האתר חצי מיליון איש. זה קונספציה שיווקית. עשינו סקרים וגילינו שיש קונצנזוס במגזר החילוני, הכותל המערבי. לא ברור למה, אבל גם חילונים מובהקים לא מוכנים להחזיר את הכותל, גם אם ייאותו לוותר על חלק מירושלים. אלו עובדות מחקריות. המטרה בשורת הבריף הייתה איך גורמים להכניס את העיר הארכיאולוגית בחבילת הכותל, ולבנות גם סביבה קונצנזוס רחב. הדרך להגשמת היעד עברה ביצירת ערך חדש שנקרא “ירושלים-הקדומה” המהווה משולש שבקדקודיו יש הכותל, ולצידו במשולש ‘עיר-דוד’ ו’הר-הזיתים’. יצרנו אמנם זיקה לכותל, אך לא הסתפקנו בזיקה, החלטנו לקחת טייק-אובר על הכותל ומפה בא הסלוגן “עיר דוד, כי כאן הכל התחיל”, כלומר ההתייחסות היא אחרת, אנחנו היינו כאן קודם, קונספט שיווקי לגמרי”.
גם ב”פארק תמנע” הזרקת אדרנלין מחודש בחוט-השדרה של מטרות הלקוח, והפכת את המקום לסיפור הצלחה בעקבות שינוי יעד אסטרטגי. הלקוח חשב על תיירות שבוששה לכתת רגליים בחום המדברי אי שם ליד אילת, ולכך נוסף אינתיפאדת 2000 שהוריד את מפלס התיירות בישראל, מה הטקטיקה שהפכה את הקערה על הצד הנכון?
“אתה מסתכל על הפארק ושואל: מאיפה אני מביא כסף? הבנתי שצריכים שינוי יעד: עמודי שלמה, אגם, טבע, ומדבר בליל ירח מדהים, בואו ניכנס לשוק האירועים. עוברות 10 שנים ואירועים מהווים 60-70 אחוז מההכנסות של הפארק. זה פריצת דרך של חשיבה אחרת. לצאת מהקופסה. לפעמים אתה מקובע בפרדיגמה להביא אנשים. לא, צריך להביא כסף, זה יעד שונה לגמרי”.
ולפעמים על האסטרטג להניח את האצבע על הפן המיתוגי של המקום, מיתוג מחדש הוא כלי מצוין למינוף הלקוח. גם שם עשה קורנס ניסים ונפלאות.
“במועצה המקומית של בקעת בית שאן הוצב בפנינו יעד מוכתב סביב צמיחה דמוגרפית. תוך כדי מחקר הבנו שלפני צמיחה דמוגרפית, כמובן צריך שיהיה איפה לגור, איפה לעבוד ומקומות חינוך, אבל יש גם משמעות למותג, האם הוא מושך אותך, או שמא דוחה אותך. הלכנו ובדקנו את בית שאן, היו לה גיבנות כאלה ואחרות. והמסקנה הראשונה הייתה, שמשנים את תדמית המועצה ואת שם המועצה. וכך בא שם “עמק המעיינות” לעולם, שאושר אחר כך גם במשרד-הפנים. היום הם במקום אחר לגמרי. מיתוג הוא חלק בלתי נפרד מהשיווק. מנתחים כל רכיב לאחר הדיאגנוסטיקה, מבינים את המורכבות היתרונות לצד היבלות, ומחפשים את ההזדמנויות ליצור את פריצת הדרך.”
רבות דובר על קונפליקטים ומלחמות עולם שמתרחשים בין אנשי האסטרטגיה לאנשי הקריאייטיב בתוך המשרד. אנשי קריאייטיב אכלו ממך לא מעט ביקורת משך כל השנים, טענת שהם מצטעצעים ומשבשים לגמרי את שורת האסטרטגיה, בעוד אנשי הקריאייטיב טוענים לעומתך שבסופו של דבר הקריאייטיב מוכר, והקריאייטיב הבועט הוא ורק הוא מחזיק את הלקוח באוויר?
“יש מכנה משותף שהוא הבריף. אמנם לא הרבה אנשי פלנינג יודעים לכתוב בריפים טובים אשר בכוח משפט אחד לתמצת עולם ומלואו. מהצד השני יש אנשי קריאייטיב שמרביתם כנראה די צעירים ולא מנוסים מספיק. הם לא מבינים שצריך להידבק אל האסטרטגיה, והרעיון הקריאייטיבי שלהם צריך בסופו של דבר להוציא את שורת הבריף לפועל. והם בורחים. כי נוח, כי החיים קשים, אז יותר קל לברוח ולא להתמודד. שלא לדבר על מקרים נוראים שקיימים בשוק, של רברס אסטרטגיה. הנה הרעיון הקריאייטיבי, עכשיו תבנו מצגת שתוכיח שזה הרעיון”.
קריאייטיב מוכר?
“בוודאי שקריאייטיב מוכר, בסוף מהלך טוב זה מה שרואים. אתם יודעים, אסטרטגיה בסוף יכולה להיגמר באיזו מצגת מעניינת שערוכה מאוד יפה, אבל בסוף, יש יתרון לקריאייטיב. הוא הרבה יותר חי, צועק, מדבר. אבל לא צריכה להיות סתירה מובנית. קריאייטיב צריך להיות טוב, מעולה, מדהים, איך שלא תגדירו אותו, אבל כשהוא מוציא החוצה את האסטרטגיה שמישהו אחר בנה”.
האם “תקנה” קריאייטיב טוב, נדיר, מפיל מהכסא, אם אינו עונה על האסטרטגיה שבנית?
“אני מוכן לשנות את האסטרטגיה אם יוכיחו לי שהאסטרטגיה לא טובה. אך בשום אופן לא בגלל שייצרו קריאייטיב בועט, הקריאייטיב כלל לא בדיון הזה. כמה פעמים הייתי כבר בסיטואציה הזו. וחמורה אף מזו כאשר הלקוח בא עם מיתוג וקריאייטיב, ואני בא עם שאלות הא’ ב’ שלי, איך זה שיש מיתוג אם עדיין אינם יודעים מי קהל המטרה שאתה הולך אליו?”.
– – –
קורנס והמגזר
המפגש עם אבי קורנס מערערים בי לא מעט את הקביעה החד משמעית של רבים בעולם הפרסום החרדי, אשר גורסת שפרסומאי, ולא כל-שכן אסטרטג, שאינו נושם וחי את המגזר ברמ”חיו ושס”הו לא ידע לקלוע ליעדים נכונים עבור המגזר על כל המורכבות שבו. קורנס יודע שנים רבות וטובות של פרסום חרדי, גם בעבר כמנכ”ל מקאן מגזרים, וגם בהווה, ונדמה שהוא מכיר את הניואנס החרדי מבפנוכו.
איך הגעת למגזר שלנו?
“כמו הדרך שעשיתי מעולם הכלכלה והניהול לעולם הפרסום, עשיתי מפרסום כללי לפרסום מגזרי. גם כאן “במקרה” הגיעו לידיים שלנו תיקים מגזריים. הראשון שבהם תכנית לעידוד תיירות פנים במגזר החרדי, מטעם משרד-התיירות. המגזר סקרן אותי ברמות גבוהות. הגיע עוד תיק ועוד תיק, ועד שב-2001 החליטה מקאן להקים את מה שלימים נקראה מקאן cultures. הקשר עם שילוח גרר אותי לנהל את מחלקת המגזרים במקאן”.
עד כמה יכול אדם המטייל לו מבחוץ לפרוץ את הגטו ולהבין נכונה את הרגלי החיים של המגזר החרדי?הרי יש להכיר את הדקויות, את הקודים התרבותיים, ואינספור פינות קטנות שנדמה שאינן ידועות כלל לאדם הממוצע במגזר הכללי, ותעיד הבורות המשוועת ואי-קבלת המגזר ככל המגזרים.
” אחד הדברים המרכזיים שאנחנו צריכים לעשות בעבודה על מגזרים, גם החרדי וגם הערבי, זה לנפץ סטיגמות. זאת העבודה כל הזמן. ועוד הפעם – אין חרדי מייצג, חרדים הם הטרוגניים, הערבים הם הטרוגניים, החילונים הם הטרוגניים.
“מעולם לא עבדתי לבד, גם בפרויקטים במגזר הכללי. אני איש של צוות. גם בגישתי לעבודה במגזרים עבדתי עם אנשים מתוך המגזר.
“אני מאוד סקרן, אני לא בא ומדבר, אני בא וחוקר. עשיתי אינסוף עבודות ומחקרים איכותיים וכמותיים ונפגשתי עם אנשים, ולמדתי. ואני חייב להגיד שלפני 10-12 שנים כשהתחלתי להתעסק עם המגזר דיברתי בפחות פסקנות ונחרצות, יותר שאלתי ויותר למדתי, והיום אני חושב, לא מתיימר להיות, אבל אני חושב שאני מכיר אותו כבר די טוב ומחובר למספיק אנשים שעוזרים לי להכיר אותו ולהכיר את ההתפתחויות, ויש התפתחויות”.
אילו התפתחויות יש?
“המגזר החרדי של היום והמגזר החרדי של לפני 10 שנים, הוא לא אותו מגזר. המגזר משתנה, פועל יוצא, של מספר תהליכים שקורים בו זמנית. אחד – שזה כבר לא הכל נטו ירושלים ב”ב, אלא יש המון קהילות. ברחובות, בפתח תקווה, באילת, והרבה יותר חרדים נמצאים בסביבה שאיננה סגורה, ובעל כורחם או מרצונם, מתממשקים עם הסביבה החילונית. הולכים ברחוב, אז מה לעשות, יש בו שילוט חוצות ומכוניות וחומריות, והם נחשפים לכך. וזה מביא פתיחות. גם העובדה שלפני עשור החלו רשתות השיווק לחדור למגזר, הביאה בעקבותיה כרטיסי אשראי ואלמנטים תרבותיים רבים שתרמו לפתיחות צרכנית ואולי מעט תרבותית של המגזר. המגזר פתח עיניים, קיבל היצע, ופידבק חזרה”.
“יש את אלה שלא חפצים בכך והם סגפנים, והם יישארו איפה שהם היו, ויש ציבור לא מבוטל במגזר החרדי שנשאר שם. ויש ציבור אחר צעיר וצומח, שנולד למציאות אחרת, חדשה.
נוסף על כך התהליך המתמשך של קיצוץ הקצבאות שעליו נוסף המשבר הכלכלי העולמי שהקטין העברה של כספים, אז אנשים אומרים רגע, או שאנחנו יורדים מאוד ברמת החיים או שאנחנו צריכים לשנות איך שאנחנו מתנהלים פה. וזה הוביל יותר ויותר אנשים ללמוד מקצוע ולצאת לעבודה ולרכוש השכלה. חבר’ה, קורה פה משהו”.
החרדים מתקלקלים?
“זה הם צריכים להגדיר. הכל בעיני המתבונן. החילונים לדעתי מסתכלים ואומרים המגמה הזו תמשיך עוד כמה שנים, ואפשר לנהל דו-שיח. יש פערים תרבותיים ענקיים, ויהיו, אבל נוצר סוג של מכנה משותף בראיית עולם, ולו במישור הצרכני. חרדים מסוימים יראו בזה ‘אוי ואבוי’ וקלקול, וחרדים אחרים יראו בזה חרדיות עכשווית, כי הם נשארו נטו חרדים. בסך הכל מתקיימת סוג של הפרדה בין ה”אני החרדי” ל”אני הצרכני”, לא קרה כלום”.
כאיש שיווק אסטרטגי עד כמה תציע ללקוח לחדור למגזר החרדי?
“אני לא רק אציע – אני הצעתי ומציע. זה קורץ מצד אחד אבל דורש שינויים, השאלה אם עושים אותם או לא. רשת ‘זברה’ כדוגמא מצוינת, יש בה את רוב הדברים שמצדיקים חדירה למגזר,היא גם סגורה בשבת, האג’נדה חופפת, אבל בשבילה חדירה כזו מתבטאת גם בשינוי קולקציה, הרבה מעבר לפרסום. זו כבר החלטה קשה יותר, אבל העליתי את זה על סדר היום.
“בתקציב התיירות קיימתי כמה דיונים בהחדרתם למגזר החרדי, מגזר שמטייל בתקופות מסוימות. ישנה מורכבות בעיקר בליצור תקשורת. כי אם האתר פתוח בשבת, זה לא שחרדים בהכרח לא באים אליו, אבל העיתונים לא יתנו לפרסם אותו. קייאקים של כפר בלום למשל, יש להם איזשהו פתרון שנקרא “גלאט קייאק”. בזמנו כשעבדנו עם עיר המלכים, שהייתה סגורה בשבת אז, טיפלנו בפלח החרדי. במיני ישראל לא יכולנו כל כך לטפל בגלל שהוא פתוח בשבת.
אם המגזר החרדי הולך וגדל, ולצד זה נפתח ומגיב נכון למותגים ושיווק, ואם נכונו הסטטיסטיקות שבאופן קבוע ויציב מראות שהמגזר אוטוטו עוקף את המגזר הרוסי, עד שיהווה אחד המגזרים החזקים בישראל, למה אם-כן תקציבי הפרסום עבורו קטנים באופן יחסי, למה לא חושבים על המגזר כשחותכים את העוגה?
“המגזר החרדי גדל כבר היום. יש הערכות שונות, אבל ההערכה שלי שיש 950 אלף חרדים. במדינה של 7.7 מיליון איש זה הרבה כבר היום. זה לא משהו שאתה יכול להגיד ‘בשולי המדינה’.
“למה העוגה אינה נחתכת באופן יחסי? אל”ף– אין מודעות. יש המון סטיגמות:”כן הם רבים, אבל עניים”,”הם לא קונים”, “הם קונים אבל רק מה שזול”, ואני יכול להוכיח לכם שהם לא קונים תמיד רק מה שזול. לקוקה-קולה יש נתח שוק ענק במגזר החרדי. פפסי זול יותר, RC זול יותר, עובדה. אתם יכולים ללכת לבדוק את הנתונים. חרדים מגיבים למותג. אגב, עוד מקרה מעניין עם קוקה קולה – כשרות. לפפסי יש בד”ץ העדה החרדית, לקוקה קולה יש הרב לנדא. בד”ץ העדה החרדית הוא הכשרות האולטימטיבית, והנה – מחיר זול ובד”ץ העדה החרדית, ועדיין פפסי אינה כובשת את השוק החרדי. אז הצרכן החרדי הוא צרכן שמוכן לשלם פרמיה, צרכן שהמותג כן עושה לו את זה.
“לצד זה יש בעיה עם היצע מדיות. לאן הולך הכסף הגדול? לטלוויזיה. אפשר להאשים את המפרסמים ואני לא אומר שאין במה, אבל בשורה התחתונה – תביא לי תקציב נורא גדול, מה אתה רוצה שאני אקנה? אני יכול לקנות 8 פעמים את המודיע, מה אני אעשה? אין איפה להשקיע את הכסף. אני יכול להגיד לכם שהיו לי מפרסמים שכן רצו, וסוג של החזרתי להם עודף.
– – –
הפרסום החרדי
שוחחת הרבה על מחייבות הפרסומאי לייצר פריצות דרך ללקוח, ולשרטט בפניו אסטרטגיה ברמת פיתוח ונגיעה באופיו של הלקוח להטיב עמו ביעדים חדשים, איפה עומד הפרסום החרדי ביעדים אלו כלפי הלקוח?
“אני לא חושב שיש היום במגזר החרדי משרד שהפלנינג שלו מוכוון ליצור פריצות דרך ללקוח. בטח לא אחד מארבעת הגדולים”.
הטלת פה פצצה.
“אני מוכן שתושיב פה בחדר את בריסק (בולטון-פוטנציאל), את דנה (בולטון-פוטנציאל), את מנחם (מימד), את מאיר (גל-אורן) טוב, עכשיו הוא זז הצידה, את אורן, ואת אדון רווח (אפיקים). ואני אגיד להם את זה בפנים. הם יודעים. יש להם מחלקת פלנינג, אבל יש הבדל בין פלנינג שהוא: ‘בוא נעשה סקר ותוצאות ומצגת יפה’, לבין פלנינג שבוא נייצר פריצת דרך ללקוח. זה לא שם.
“ענף הפרסום החרדי לא מתקדם לשום מקום. את ענף הפרסום החרדי מובילים 4 משרדים, לפי נתוני יפעת, כולם יודעים מי הם, שמחלקים ביניהם את השוק. המצב מאוד נוח להם עד כדי שהם משתדלים לא לריב אחד עם השני. עד כדי שבמכרזים מסויימים גם כאשר הלקוח אוזר אומץ ומוציא מכרז, אז מישהו בוחר להתמודד במכרז, ופתאום הוא בוחר לא להתמודד במכרז. כי הוא עושה את החשבון שלו ואומר, אוקיי, אז אתה תפריע לי פה, אז אני אפריע לך שם. כולם מספיק גדולים ושמנים, אין סיבה לריב ולאבד. אז כולם יושבים על סיר הבשר. כולם מאוד מבסוטים ואין בעצם מישהו שקורא תיגר על הרביעייה הזו, נכון להרגע, בצורה רצינית. אולי אפשר להגיד ש’בראשית’, איכשהו קורא על כך תיגר, גם אם זה על חורבות טריו, אבל לדעתי גם הוא לא יגיע לשום מקום”.
מה התוצר של הישיבה על סיר הבשר?
“התוצאה שאין מי שמוכן לקחת סיכונים, אין מוטיבציה לפתח, אם היה אינטרס למישהו לפרוץ אז אולי היינו רואים יותר פריצות דרך מפתיעות כמו שקורה בפרסום המודרני העולמי, אבל כרגע זה נורא נוח. יד רוחצת יד, ארבעתנו גדולים ושבעים, המדיות הגדולות מכירות אותם, יחסי עבודה טובים. אז אנחנו נמשיך להוציא להמודיע עמודים, וליתד ולמשפחה, ולבקהילה, ואנחנו נמשיך להגיד ללקוח שזה ואין בלתו, והכל יהיה בסדר. סטטוס קוו, בקיצור. המצב כבר שנים: סטטוס קוו”.
וזה מה שגורם להם לא לשפר את המחלקות, האסטרטגיה והקריאייטיב?
“הקריאייטיב של מרבית המשרדים האלה הוא קריאייטיב שבחלקו תקוע עשר שנים אחורה אצל החרדי שהיה פעם, שלדעתי רוצה לראות היום תקשורת אחרת לגמרי. נקודת אור היו טריו ומקאן, שבאופן טבעי הם משרדים שהדיסציפלינה היא יותר מתקדמת, ואני חושב שברמת הנראות הכללית נתנו משהו שהוא הרבה יותר חרדי אפדייט. ‘טריו’ עברה מהעולם, ו’מקאן’ עוד לא עשתה את פריצת הדרך שלה. יתכן שהבשורה תצא למרות הכל ממקאן אריקסון למשל, כי יש שם תשתית. יש שם כמה לקוחות טובים, יש שם יכולות. צריכים לקום גם לקוחות שמסוגלים להעז, באמירה שהחרדי השתנה כצרכן, בואו נלך עם מישהו שמבין גם אפדייט חרדי, ונפסיק כל היום רק לפחד מחרמות. הגישה הפופולארית היום שהלקוח רואה בפרסומאי סוג של “גורו” חרדי שיכולים להישען עליו למקרה שאם חס וחלילה יפרוץ משבר עם הרבנים, אז הוא ידע לפתוח את הדלתות הנכונות.
“לדעתי צריכה להיות הפרדה כמו במגזר הכללי. יש משרדים שההתמחות שלהם זה טיפול במשברים, אז כשיש משבר עובדים איתם, ובשוטף עובדים עם משרד פרסום שעושה פרסום ועושה אסטרטגיה. משם באופן היסטורי הגיע הכוח של המשרדים המסורתיים. הכוח הזה של לפתוח את הדלתות הנכונות, לדבר עם החשובים הנכונים במגזר, זה נכון לאריה פרנקל, זה נכון לבריסק, זה הכוח שלהם, משם זה הגיע. שניהם לא הגיעו מאסטרטגיה ולא מקריאייטיב”.
בהיבט האישי, יש קרבה בינך לבין מהות המגזר החרדי?
“שם המשפחה שלי הוא קורנס. קורנס בעברית זה פטיש. אבא שלי, כשעלה לארץ, מאוקראינה, הוא היה בתנועת נוער שקראו לה הנוער המרקסיסטי, יותר קומוניסט מקומוניסט. קראו לו קרופניק במקור. כשהגיע לארץ הוא רצה שם עברי, היה לו את ה-ק’ של הקרופניק, היה לו את הדגל הקומוניסטי עם הפטיש והמגל. החליט ללכת על הפטיש, בדק את השם העברי שלו ונתקע על קורנס. רוצה לומר, גדלתי בבית קומוניסטי. אבא שלי נפטר כשהייתי בן 7, לא הספקתי הרבה לספוג, אבל גדלתי בבית חילוני, והתפיסה הייתה חילונית.
“אפשר להאריך בנקודת המשבר החילוני, אך במילה אחת, ישנו משבר זהות עמוק מאד במגזר החילוני ומתפתח חיפוש של חילונים אחרי תרבות ותוכן. ובמשבר הזה אני נמצא. אני רואה בעצמי חד משמעית יהודי. אני חושב שיש יותר מאשר עזות מצח בממסד החרדי לקחת מונופול על היהדות. אני לא רואה בעצמי יהודי סוג ב’, אני גאה ביהדות שלי.
“אתם לא שונים כמו שאתם חושבים שאתם שונים. וואלה, חבר’ה, חרדים הם בני אדם, זה שאתה מתלבש אחרת ומתנהג אחרת, אתה בבסיס בנאדם, הרצונות שלך בדי.אן.אי הבסיסי שלך הם כמו שלי. אתה אוהב מתוק, אתה לא אוהב מתוק, נכון שזה צריך לבוא עם כשרות מהודרת, מה קרה? ואני אוהב מתוק וזה לא חייב לבוא עם כשרות מהודרת. ההבדלים הם לא כאלו דרסטיים. אם יתחילו להסתכל על זה ככה אנחנו נוכל לחיות הרבה יותר טוב, והמדינה הזו תוכל לתפקד טוב יותר”.
69 תגובות
לא אהבנו בכלל! מאיפה התובנות הטפשיות האלה על משרדי הפרסום שעובדים קשה מאד כדי לחדש ולפעול במסגרת הגדרות והמחסומים ועדין עושים עבודה נפלאה.
הטובים מצליחים יותר מהבינוניים בדיוק כמו במגזר הכללי. מכל מילה ניכרת הבורות וחוסר ההבנה למה שקורה באמת בשטח.
אף פעם לא הבנתי את רגשי הנחיתות הגלותיים שיש לחלק מהציבור החרדי כמו נוחעם ודומיו שזקוקים לחוות דעת “מקצועית”על מה שנעשה פה מפיו של “הגוי” התורן. לארבעת המשרדים הגדולים יש לא פחות נסיון בתחום ממר קורנס רק בתוספת התמחות בלתי אמצעית בקהל שאליו הם פונים.
לטפטף ביקורת שלילית זה הדבר הקל ביותר, בוודאי כשיש קורנס ביד.
מנדי
על איזה בורות אתה מדבר, שבריסק ופרנקל רק פותרים משברים והם לא באים מרקע של פרסום ואסטרטגיה? אתה יודע אחרת? וכשאתה מדבר על כך שהפרסומאים במגזר יש להם את אותם שנות נסיון כמו קורנס, אולי תביא לנו אחד שפעיל היום ויש לו נסיון של 23 שנים. הראיון הוא קשה כי הוא מטיח אמת בפרצוף. מי שקוטל בכינויי גנאי סתמיים זה אתה, הוא לפחות נימק מצויין את הביקורת שלו.
ראיון אדיר לפנים.
הבנאדם פשוט טורף את כל הקלפים ומטיח את האמת בלחיינו הנפוחות, כאומר:
אתם פשוט מפגרים.
המונח מפרכסות זו את זו, זה מה שקורה במשרדי הפרסום החרדיים. וד”ל.
אבל נחמו נחמו עמי.
עוד תזכרו את זה, הפרסום החרדי יפוצל לשני תקופות:
זו שלפני נוחעם&בלוי, וזו שאחרי.
אהבתי מאוד את הראיון. אני חושב שכבר שנים ארוכות לא היה מי שהגדיר טוב כל כך את עולם הפרסום בכלל והמשרדים החרדיים בפרט.
טוב, להגיד שמשרד פרסום צריך ב-די, אן, אי שלו אסטרטגיה – זה כן ולא.
ולא משנה אם מדובר במשרד חרדי או לא חרדי.
והויכוח הוא עתיק יומין.
השאלה מה המשמעות של משרד פרסום.
סוכנות פרסום במשמעות המקורית שלה – היא קריאייטיב נטו. על סמך בריף שהונפק ע”י מחלקת השיווק של הלקוח.
ויתרה מכך – אם הכנסות הפרסום מתבססות נטו על 15% האחוזים בני האלמוות, כמה מוטיבציה יש למשרד ליזום מהלכים שמעבר להם?
ובפרט בציבור החרדי – שבו עלויות המדיה הן מזעריות לעומת המגזר הכללי. (כמה עולה קמפיין פרינט לעומת טלביזיה?)
אמור מעתה, יש לשנות את שיטת התמחור למשרדי הפרסום.
וזו דילמה שעימה מתמודדים גם משרדים במגזר הכללי.
בפרט על רקע עליית נתח ה-BTL בתקציב הפרסום.
אבל אין ויכוח על כך שפרסום חייב, חייב, חייב להיות מונחה אסטרטגיה.
ושאסטרטגיה צריכה לפרוץ, הרבה מעבר ל-מה נגיד ואיך, ל’איזו הזדמנות שיווקית חדשה נביא ללקוח’.
אם האסטרטג מגיע מתוך הסוכנות או מחוצה לה – זה כבר סיפור אחר.
שבוע טוב לך מר קורנס מרתק לקרוא את הראיון איתך שמותיר בנו את הרושם שאתה מקצוען אמיתי שעושה עבודה איכותית ולא סטנדרטית
אבל לפני שאתה מטיל פצצות שפוגעות באחת במשרדי הפרסום הגדולים במגזר, (שאכן, לא יזיק להם ללמוד את את התובנות שבראיון זה), ובכלל, לפני שאתה מגיע לערב היכרות עם המגזר החרדי חשוב שתדע שהחילוני והחרדי למרות הדי אן אי המשותף ביניהם, הרגלי הצריכה וכל החשיבה הכלכלית של השניים שונה לחלוטין, ומעובדה זו נגזרת שפה פרסומית שונה לגמרי ביניהם.
הציבור החרדי ברובו- בניגוד לאחיו החילוני- נותר עם הרגלי צריכה המבוססים על צרכים אמיתיים ובסיסיים שכן הוא לא בא במגע עם מנגנוני ומסעות פרסום, תקשורת ויחצנו”ת מפותחים ומשומנים כמו המגזר הכללי (ביינתיים).
הפרסום החרדי, אני שוב מדגיש ברובו, לא מתבסס על יצירת לחץ חברתי /שימוש בדוגמנים / יצירת טרנדים ואופנות חברתיות, כאן אף אחד לא יקנה מה שהוא לא באמת צריך רק כי הוא ראה שלסלברטאי האלמוני יש כזה, הפרסום החרדי נדרש רק להפנות את תשומת הלב של הצרכן ללקוחות שלו, להציג את היתרונות שלו והשירות/איכות המוצר/החברה הם אלה שיקבעו את עתידם בקהילה החרדית.
העקרונות של הציבור החרדי מiנעות מהאסטרטגים לקבוע להם את סדר היום והרגלי הצריכה.
אז נכון שאם משרדי הפרסום החרדיים היו פונים למגזר הכללי הם היו מדברים לקיר, אבל במגזר שלנו יש משרדים שעושים עבודה מצוינת שלפי דבריך גם מביאה לתוצאות מדהימות ע”ע קוקה קולה שהוחדרה למגזר ע”י אחד מארבעת המשרדים עליהם לגלגת, וממשיכה לחדור בצורה מוצלחת ע”י פרסום מימד.
נוחעם לא מפסיק להפתיע אותי.
מאיפה הוא מצא את הקורנס הזה שיעשה לו את העבודה ויבעט ככה בפרצופם של כל בכירי התעשייה?
נוחעם אתה עשר.
אבי קורנס יודע יותר טוב מכולנו מה הם התקציבים שהמשרדים החרדים מקבלים, לכן אני מתפלא עליו בתור אחד שגם מכיר את המגזר מבפנים וכן את הכוח הצרכני שבו, למה הוא מפנה אצבע מאשימה לכיוון המשרדים שמנהלים את תקציב הלקוח?
הלא החברות שמקצות תקציבים עבור המגזר החרדי הם עושים זאת רק על מנת לצאת ידי חובת התייחסות למגזר שהם פועלים בו, אז מה הפלא שהמשרד שמיצג את המגזר פועל בהתאם ויוצא ידי חובת פרסום.
אילו החברות היו מקצות יותר תקציבים להבין את המגזר, יכלו המשרדים לערוך יותר תחקירים על הרגלי הצריכה, ואז לצור פרצות דרך חדשות מחוץ לקופסא.
שלא לדבר על תקציבים נוספים כמו על קד”ם ויח”צ שאצלנו במגזר זה גלום כטובת הנאה מהפרינט…
אני באמת חושב שהבעיה היא שפרסומאי חרדי אין ב DNA שלו איש שיווק, שאם היה כן בוודאי היה יודע לשווק ללקוח את המגזר שאותו הוא מיצג, אך במצב הקיים אין עניין לאף אחד מהמשרדים הגדולים לעשות את זה, בגלל שהמכרזים מתאימים רק למשרדים בעלי מחזור שמתאים רק למשרדים הגדולים.
להערכתי בעוד חמש עד עשר שנים המפה תשתנה, מספר משרדים קטנים יחברו יחד, ואז יבעטו במשרדים הוותיקים, ונראה אייך שדברים ישתנו, כמו שבכל דבר אנו קצת יותר פרימיטיביים מהמגזר הכללי, אבל מה שעדכני היום במגזר הכללי, יהיה עדכני אצלנו בעוד חמש שנים, אז לא צריך להיות נביא גדול, אלא רק לחשב את הקץ!
קופירייט, במחילה, אתה חי ב-2012?
הציבור החרדי קונה רק מה שצריך?
לא מדברים אליו לחץ חברתי, יצירת טרנדים ואופנות?
הוא צריך שפה פרסומית שונה, נכון.
אבל תרבות הצריכה מתקרבת בצעדי ענק (לצערינו. תלוי כמובן את מי שואלים…) למקובל במחוזות אחרים.
ראיון פשוט הזוי, אם נוחעם לקח כל כך קשה שהוא לא בעשרייה אז מה יהיה שנה הבאה.
ראיון בלעדי עם אילן שילוח שידבר על גובה העמלות במשרדים החרדיים?
ראיון בלעדי עם מנכ”ל מקסי הלט על שבירת שיא גינס בכמות המודעות בבית שלנו?
טור נוקב של לאה בלוי על התערבותם של בריסק ורווח וחסימת בתי גדולי ישראל עבור חברת התפילין של נוחעם
מה יהיה?
אסתרא בלגינא קיש קיש קריא.
פשוט לא יאומן איך שחצן שחושב שהשמש זורחת לו מאותו מקום מטיף לכולם חכמת חיים בלירה. שיספר מר קורנס על הכשלונות המהדהדים שלו, שיספר על שיבוט המציאות בהתאם לשלמוני לקוחות. פשוט פטיש אויר שברח מהגודל הטבעי שלו.
לא אהבתי.
את היודושקייט ואת התובנות שלך (נוחעם) ושל אבי קורנס לגבי מצב החרדיות של המגזר תשאיר בצד, אולי לערב יום כיפור לחשבון נפש
כזה רעיון אמור להיות מקצועי פרסומי-שיווקי נטו
פתטי לחשוב שידעתי לפני הראיון את מה שהוא אמור להכיל, מפי אישיות שלא הכרתי עד לשעת הראיון. קיימתי ואקיים ראיונות עומק נוספים ככל שאראה בהם ערך מוסף אישי, לי ולגולשים, כמו הראיון הנוכחי, ראיון מחכים המעלה דברים מהותיים על שולחן הניתוחים.
הקוטלים, איך לא, מסווגים כ”מבוקרים” בגוף הראיון, המעודדים איך לא נמצאים בצד המבקרים את השיטה מאז ומעולם. כל אחד והאינטרס הצר שלו.
אם המבוקרים מרגישים נוח בלהיטפל לשוליים במקום להתמודד עם הדברים, אני מוכן להיות להם לשק איגרוף, בתאבון.
“אני לא חושב שיש היום במגזר החרדי משרד שהפלנינג שלו מוכוון ליצור פריצות דרך ללקוח. בטח לא אחד מארבעת הגדולים”. אשאל את מר קורנס, שהיה מנהל מגזרים במקאן אריקסון, איזה פריצות דרך אתה עשית במגזר החרדי (במגזר הכללי אנחנו יודעים – הרי אתה חוזר על זה כמנטרה קבועה – יד מרדכי, עיר דוד, yelow, ועוד. יש שיחלקו שמדובר בעבודות בלעדיות שלך) אבל אחרי שנים רבות במגזר, אשמח לשמוע איזה פריצת דרך אתה עשית ????
קשה לי להבין איך בטיפשותך שרפת את עצמך בכל משרד פרסום במגזר החרדי…
הציון שלי לראיון מתחלק לשניים.
לגבי המקצויעיות הידע הנסיון בפלנניג אסטרטגיה ואיך לעשות פרסום טוב – 10
לגבי ההבנה במה שקורה בפרסום החרדי – 5 בקושי
ואני אנמק, קודם כל אם אתה מבקר אתה צריך להוכיח שאתה טוב מהם לא רק במילים אלא במעשים. העובדות מוכיחות אחרת! המחלקה החרדית נסגרה לא כי היא היתה רווחית אלא כי היא צלעה וחרקה וזאת כשאתה היית אמון על האסטרטגיה שבשמה אתה מדבר. ממה שאני יודעת ממקור ראשון אספר לך שבמקאן רצו מאד לחבור למימד וחיזרו אחריה נואשות דווקא מיתוך הכירות עם העבודה המעולה שהם עשו באורנג’ (משם הגיעה המנכלי”ת הנוכחית איריס בק).
האם יתכן שהקנאה והתסכול מדברים מתוך גרונך? אבי?
בכל פעם שאני רואה/שומע/קורא
נוחעעם אני מיד מנסה להזכר במודעות של אותו נוחעעם.
אבל אנשאללה מה יש לך להציג
מודעות ברמה ירודה,לא מעניינות,לא מאתגרות
גם הרמה הוויזואלית ממש לא מקצועית
אז נכון שבחרת לשווק את עצמך בדרך אגרסיבית
אבל ממש ממש אין לך מה להציג
מר קורנס”המבין” הגדול מאוד מעניין למה בסיבוב הקודם במקאן כל הלקוחות הגדולים סלקום,בורסלינו,כרמל מזרחי כולם נטשו ברגע ש”המבין הגדול פתח את משנתו.
אח”כ גדי מטריו לקח את שרותיו ותראו איפה טריו היום..
כנראה שזה גם יהיה גורלו של מקאן חרדי שהביא אותו שוב עכשיו כדי לסגור סופית את המשרד אחרי שהמשרד הרוסי(ששם חשבנו שקורנס אולי ידע לעשות משהו בתור בן לקומינסט …גם הוא כבר נסגרהאמת היא שהוא המבין הגדול ביותר בארץ ב”פו הדוב” שנמצא על כל אביזר שלו
וכך גם הוא נראה
המשרדים הגדולים ,כל זמן שמולכם נמצאים אפסים כמו קורנס אתם יכולים להיות רגועים
ממתי תבינו ששכל במגזר החרדי לא מספיק ! צריך להבין גם את הנשמה והלב של הציבור החרדי.
אז עם כל הכבוד למספרים של אבי קורנס – לעולם הוא לא יכול לעשות פריצת דרך של ממש במגזר החרדי !!!!!
והאם הפרסום במגזר החילוני יותר מתקדם מהמגזר החרדי – בנתיים אנו רואים מודעות יצירתיות ואינטרקטיביות במגזר, משא”כ בציבור החילוני שרוב הפרסומים פונים לצערינו למקום אחד !
מצליח כתב:
מילים כדורבנות
קודם התגובה אולי כדאי לומר למר קורנס בור ששתית ממנו וכו’
עכשיו לעצם הראיון הטפשי והמראיין ה….
עם כל הזלזול בארבעת המשרדים הגדולים
אולי כדאי באמת לבדוק מה הם עשו ב15 שנות קיומם ומה אחרים עשו
בריסק ודנה[מין זלזול באנשים] עשו דברים מדהימים ללקוחותיהם,קריאיטיב שלא נופל ממקאן אריקסון ללקוחותיהם, יח”צ שלא היתה מביישת את רהב תקשורת וזה לא מה שאני אומר זה הלקוחות אומרים
מר רווח לא עשה דבר או שנים בחיים שלו,האם הוא לא פרץ דרך עם מהלכים גאוניים למגוון לקוחותיו? המהלכים המבריקים בשפע שוק, אוסם,
מימד לא הביא קריאטיב פורץ דרך ליוניליוור, מזרחי טפחות
גל אורן לא מיתג את תנובה כחזקה במגזר, ניהול משברים עם אל על,אגד,מאוחדת,
אני לא חושב שיש מישהו בכלל שחושב שמישהו ברמה נמוכה יותר ממשרדים אלו יכול לעשות משהו, עיין ערך זול בשפע,מקסי עלט,מיה,מנה, המשותף לכל הקריאטיב שלהם זהה שהחברות לא מכרו שום דבר ולאט לאט עוזבים את המגזר
בקיצור נוחעם היקר המשרד שלך ייכנס לרביעייה הפותחת רק אם מישהו יקנה אותך ולא דרך קורנסים למיניהם
@ נוחעם:
עדיף שתעסוק באיורים לילדים שצריכים לספוג ולספוג ולספוג
אולי נוחעם ילמד משהו מהראיון וכמו שנאמר פה הוא הראשון שצריך. נמאס לי להסמיק כל פעם שיוצאת עוד מודעה הזויה ולא הגיונית מתחת ידו
בשורה התחתונה, הבנו שרק מקסי העלט וקידי מקס וקידי מקס ומקסי העלט ומקסי העלט וקידי מקס וקידי מקס ומקסי העלט עובדים עם אסטרטגיה מעולה שבמעולים! קריאייטיב חד שבחדים, יצירתיות ומקוריות – לפנים. כל השאר – זיפט.
אם כך, איה השיירה שמתדפקת על דלתות המשרד המבטיח, היחיד בעל האסטרטגיה בציבור החרדי?
ההגיון מושפרץ פה מהתגובות האחרונות.
רק להזכיר, שאבי קורנס ונוחעם אמרו מה שאמרו בשמם המלא, והמגיבים מאחורי מסיכה שחורה.
@ אַבְרֵימִי:
שום מסיכה שחורה
כל המגיבים נגד, עובדים בארבעת המשרדים הגדולים,כן כן כן אנו לא מתביישים בעבודתנו, אנו לא פחות מקצוענים ממקאן, שלמור,באומן,יהושע, אנו ממש גאים כנ”ל הלקוחות שלנו
המגיבים בעד עובדים בנוחעמים למיניהם וזה באמת מתסכל לספוג ולספוג ולספוג ובסוף גם לפשוט את הרגל
למה בכלל שרפת האנרגיה על אדם שאם לא היה הראיון לא היינו יודעים שהוא עדיין קיים. הייתם צריכים להביא את הראיון באחד במאי אם. אנני טועה זה החג של הקומוניסטים ואז אולי היינו מבינים מה רוצים מאיתנו ביום יפה כזה כנראה הדבש עלה לו למוח
השיירה לנוחעם בדרך. רק היום סגר קדם-ישראל תקציב גדול ושמן אצל נוחעם על 4 המותגים הגדולים של קדם ארה”ב. ביינתיים תמשיכו לבעוט בקורנס דרך נוחעם.
ורק לי מתנגנת השורה: מי שיש לו חמאה על הראש, אל ייצא לטייל ביום שמש
ועוד שורה, בלי שיר: עם כל ההנאה המזוכיסטית שלנו בקיטור עצמנו לדעת, גם לפרסום הכללי אין הרבה עם מה להשוויץ. מיט דער גאנצע ריספקט.
האמת כמו תמיד איפשהו באמצע, בין היצרים הגועשים…
הקוורטט עשה גם עשה משהו בחייו
והמודעות של נוחעם לא כאילו איומות
תגידו, חבר’ה, לא לימדו אתכם איך מטקבטקים באופן שלא מציג לעין כל את השתייכותכם?
זה נראה שנוחעם החליט לקחת ברצינות את התובנה על פפסי-קוקה-קולה שהוא הביא במאמר ‘התבגרנו’.
הוא חושב שע”י התנגחות במשרדים הגדולים הוא יגדל ויגדל. דווקא רעיון לא רע.
עלה והצלח.
אני מנסה כבר כמה שעות להבין איך הפכו כאן את נוחעם ממראיין למרואיין. נוחעם בסה”כ המשיך את המסורת הנהדרת שלו להביא לנו ראיונות מעניינים. זה שהראיון עם מנלה היה נעים לאוזן 4 הגדולים והנוכחי בועט יותר, חבר’ה תתבגרו. תלמדו לאכול ביקורת. וכאן הביקורת נאמרה בכלל ע”י קורנס. נוחעם כולה ראיין ושאל את השאלות הפתוחות.
יש כאן לינץ לא מוצדק של אנשים שתפסו טרמפ ליעד לא מוגדר.
נוחעם. סחטיין על התקציב החדש (קדם-ישראל). פריצת דרך משמעותית. בהצלחה.
נוחעם, מזל טוב לתקציב החדש.
עוד טיזירים???
אני חייב לומר שהופתעתי, הופתעתי כי חשבתי שאדון נוחעם באמת יביא לנו איזו בשורה חדשה של אדם שהינו אנטיתזה לפרסומאי,לא נראה כפרסומאי ולא חושב כפרסומאי אבל גם ממודעותיו המביכות וגם מהתפארויותיו המגוחכות על “הצלחותיו” עם אחד וחצי לקוחותיו הבנתי שזה עוד חוליה בשרשרת הבלתי נגמרת של נפלים וכשלונות כמו פרסום נכון,קשב,טריו ועוד ז”לים למיניהם.
גילוי נאות:עבדתי במשרד הפרסום תוצאות אפקטיביות עד לפני מספר שנים ואני עוד זוכר שמקאן ישבו עם בעלי המשרד בהצעה שיתחברו אליהם, לאחר שיצאו הזוג איצקוביץ מהפגישה עם בכירי מקאן סיפרו לנו בתדהמה בלתי מוסתרת על הפסדי הענק של מקאן ועל אפס המקצועיות של אנשי “המקצוע” בחברה שהביאוה אל עבר פי פחת וגרמו לבריחה מבוהלת של לקוחות.
אבי קורנס וחבריו שהיה בידם מחלקה חרדית של משרד הפרסום הגדול בישראל עם לקוחות ענק שרק המתינו לעבודה סבירה מהם וקיבלו נאדה מינוס הוא זה שיתן לנו עצות? מאיפוא החוצפה ועזות המצח הזאת למען השם?
פחחחחחח,
התחברו להם כשלון מוכח (קורנס) וכשלון עתידי (נוחעם) לשיח נכשלים מתוסכלים.
לכו לעבוד חברים ויקח לכם שנים להגיע לקצה הציפורן החודרנית של בריסק, רווח, יעקב, גל,שעיה ונתי.
36 ו- 37 מעובדי ‘תוצאות’
לא ליפגע מזה שאיש לא ספר אותכם.
זה רק בגלל שאתם לא מצליחים עם זול בשפע, ואתם מסובכים עם אלקטרה.
38 האידיוט והקנאי,
אני בניגוד אליך לא מתחבא ואומר איפוא שעבדתי,היום אני עובד במשרד אחר ובתפקיד אחר.
לעצם השמצותיך תנסה לדבר עובדות ורק עובדות, כשתוצאות בזמני לקחו את שפע שוק היו כתשעה סניפים זכר לחורבן שהשאיר יגאל רווח שבעצותיו המדופלמות הפיל את הרשת היום כזול בשפע הרשת כבר הגיעה ללמעלה מעשרים סניפים עם תקציב פרסום מטורף ואם זו לא הצלחה אני לא יודע מה זאת הצלחה.
לגבי אלקטרה זה בכלל סיפור הצלחה מסחרר, נכנסה אלקטרה למשבר ברחו הפרסומאים שלה טריו וקרימלובסקי כמו מאש, הגיעו תוצאות פתרו את הבעיה עד לקצה ולקחו כמו גדולים לקוח ענק אז מי כאן מקנא בדיוק?
ומה זה קשור לאוטיסט שנותן כאן ביקורות?
זה לא להאמין, לאן נעלם היגיון של בני אדם?
כמדומני, לפני כשנה נוחעם הביא לנו כמה וכמה ראיונות, כולם טובים אחד אחד, אנשים גדולים, כתוב וערוך בטוב טעם, מגוון ומוסיף ידע.
התגובות היו מפרגנות,ענייניות, והיו גם דיונים פוריים על עצם הדברים שנכתבו.
מה השתנה?
אם אותו אדם שראיין לפני שנה, החליט לפתוח משרד, אז אין כבר זכות להמשיך לראיין, ולהביא דברים בם המרואיין?
מה הראיון הפך לשק חבטות ולחיסול חשבונות אישי על המראיין? לפלטפורמה של ניתוח כל הקמפיינים שלו מאז בריאת העולם?
מה בדיוק הקשר?
ובנימה אישית לנוחעם, תמשיך להביא לנו חומר טוב, כאילו לא פתחת משרד, (באמת לפעמים משעמם פה מאז שעזבת את השטח)
אבל מה שבטוח, אין אין, רק נוחעם יכול להחזיר לנו את הריתחא דאורייתא לבלוג הזה שהתיימר פעם להיות חתרני חצוף ובועט.
אם זה אומר שהוא גם יכול לפתוח משרד רווחי? זה כבר עניין אחר.
אין לי מושג מאיפה הוא מביא את האמירות שלו על מחלקות הפלנינג של משרדי הפרסום הגדולים.
אני אומר ומודה שאיני מכיר את הפלנינג בכל ארבעת המשרדים, אבל אין ספק כי בחלקם עובדים צוותים מוכשרים מאוד, מנוסים, מיומנים ועם רקע והשכלה שלא היו מביישים אף אחד מחמשת משרדי הפרסום הגדולים בישראל.
משרדי הפרסום החרדיים מייצרים עבור לקוחותיהם פריצות דרך מזה שנים. לפעמים למביט מהצד, פריצות דרך אלה נראות טריוויאליות ומובנות מאליהן אבל המכיר והמבין מבית, יוכל להבין מהי המשמעות של השקת מוצר חדש ב(כמעט) כל תחום – בפיננסים, במזון, במוצרי צריכה וכו’ וכו’.
אבל זוהי פפוליסטיות זולה של לתקוף אנשים שאתה לא מכיר, לא יודע מה הם עושים כל יום ובעיקר עם אלה אתגרים הם צריכים להתמודד חדשות לבקרים והכי חשוב – יכולים להם!
כמה דם רע,
איך נפל הנוחעם בין הפטישים לסדנים,
ובין הקורנסים לסדיסטים.
אתם, תמשיכו להשמיץ.
ואתה, תמשיך להרביץ.
בוקר טוב,
כמידי בוקר כך הבוקר נכנסתי לבלוג, ומה רבה היתה פליאתי, 43 תגובות! אמרתי לעצמי, נוחעם שיחקת אותה. וכל זה למה? כי בדרך כלל, משרד פרסום שמעלה לאתר איזה מאמר או סתם מודעת יח”צ מטעמה זוכה מקסימום ל10 תגובות וכל אותן התגובות הם בד”כ של העובדים במשרד.
והנה נוחעם האגדי מכה שוב. בראיון נטול כפפות, ללא מורא וללא חת, הוא מצליף שאלות ומקבל תשובות פי כמה וכמה, אינני נכנס לביקורתיות של האנשים כאן, המסתתרים מאחורי ניקים שונים ומשונים במטרה אחת, להוכיח לנוחעם כמה הוא דביל, טיפש, חסר בינה.
אדרבה, אם אתם מחבבים אותו ורוצים בהצלחתו, תנהלו דיון עניני ופורה, ולא בהפרכת סיסמאות לחלל הבלוג בלי יכולת להתגונן, זה מראה על רדידות של אנשים שרואים בו מתחרה.
אני בניגוד לאחרים, כותב בשמי ובחתימתי המלאה. ומצדיע לנוחעם על העבודה הנפלאה שעשה, על השאלות הביקורתיות ועל התשובות שהוא קיבל ולא פחד להעלותם עלי בלוג.
תצליח תמיד! ואל ייבוש מפני המלעיגים עליו.
נוחעם ואבי קורנס מכובדיי, בואו נשים את הכל על השולחן, מגיע פרסומאי חרדי עם לקוח ופיפציג שעושה בשבילם עבודה בינונית במקרה הטוב, רואה את דו”ח יפעת שממקם אותו מעבר להררי החושך כי מה לעשות וזהו המצב ומחליט לנסות להתבלט דרך “תובנה” חדשה של זילות משרדי הפרסום שאותם הוא רואה ממקומו הנמוך והמרוחק דרך משקפת רבת עוצמה.
אליו מצטרף אבי קורנס כשלונר סדרתי שהיה בצוות שריסק את מקאן לגורמים במגזר החרדי והפך אותה לבדיחה עלובה וזה עוד כשהוא בעמדת פתיחה ויתרון חלומי שבגבו מקאן החילונית שהיא משרד הפרסום הגדול בישראל.
בקיצור שתי עורבים שצווחים קרע קרע מעל נבלת עצמם.
אריאל, אתה יכול לדאוג לעוד כמה ארוחות בגחלים ונכריז על תחרות התגובה המכסחת ביותר? התחרות תהיה קשה, זה ברור.
לגופם של דברים, ברור מעבר לכל ספק שהייתי על תקן המראיין, ואין בדברים שנאמרו על ידי המרואיין כל קשר לדעותיי האישיות, ולכבוד ולהערכה שאני חש לרבים וטובים במשרדי הפרסום הגדולים.
לשאר הביקורות הנהדרות שהועלו כאן על ידי אנשים טובים, אני לא אמור להתנצל על כך שהמכירות של מקסי-הלט גדלו במשך 8 חודשי פרסום בלבד בלמעלה מ-400 אחוז, והמגמה החודשית בעלייה מתמדת ומפתיעה במכירות, בצמידות לקמפיין החודשי. אתם אמורים להתנצל על כך שאתם יודעים היטב לבטא “מקסי-הלט” ו”קידימקס”, ביטוי חדש שלא ידע הגייה לפני הפרסום למרות שהיה קיים בבתי הטבע בישראל למעלה מ 15 שנה. והתנצלות קטנה על כך שאתם עוקבים באדיקות אחרי כל פרסום ואיור “טפשי” “לא מקצועי” ו”מפגר” של מקסי-הלט, זה מעודד בהחלט ונותן כוח להמשיך הלאה, המשיכו לעקוב ולא לשכוח לעדכן את רמת הטפשות השבועית שבפרינטים.
נ.ב. הפוסט עודכן בסופו עם רשימת הראיונות על הפרענצעס בשטיבל, קריא(ע)ה מהנה.
@ מוישי הלר:
תתעסק בגרפיקה
אני אוהב להגיב אחרי כולם , מנסה ללמוד את המגיבים . אפרוס בפניכם את דעתי ותובנותי. 1.כל אחד עושה את העבודה שלו נוחעם כמראיין שואל את השאלות של מראיין קשות ככל שיהיו ואין לזה שום קשר למשרד שלו אולי נחייב חוק צינון לנוחעם לפני שהוא פותח משרד 2. אני מבין את ההרגשה של חלק מהמגיבים שנוחעם בהחלט ‘מסתלבט’ כאילו הוא פורץ דרך “חושב מחוץ לקופסא” הוא אסטרטג ,זה נכון שהוא מנסה להיות טוב , אבל ליצור אסטרטגיה זה לא בעיה צריך שהיא תהיה נכונה (דבר עם כל פרסומאי “מבין”הקמפיין של מקסי הלט הוא חובבני ולא ממוקד במטרה כל שהיא נטו תקציב מנופח) לפתוח אתר צבעוני וכתום גם אני יכול (אגב אני תומך לא קטן של נוחעם על אף הביקורת ) 3.יש את המגזר הנחיתי שלא מסכים שחילונים יגדו עליו ביקורת , מותר לכול איש מקצוע להביע את דעתו 4. הקריאטיב והאסטרטגיה של מימד אני חושב שהוא מטורף וענק ,למשרדים הגדולים יש ניסיון מטורף שאין לאף אחד
לצערי נסחפת, מה רצית לומר פה בדיוק? שאתה ורק אתה מבין אסטרטגיה ופלנינג? נראה לך שחברות ענק כמו שטראוס קוקה קולה סנו וכדו’ מטומטמים? הם לא יודעים מה שאתה יודע ובכל זאת נצמדים למשרדי הפרסום בעבותות?
לכלכת ונכנעת ליצרים הכי קטנוניים שיש באדם.חבל.
@ מוטי:
סוף סוף מישהו נותן פה חשיבה נוספת וראויה באמת לדיון סוער
מסקנה: צריך החלטות אסטרטגיות עמוקות ופילוח נתוני קהל יעד הקוראים, לפני כל ראיון שהוא…
ולעניין טוב הלב שניתז פה כקצף בתגובות כלפי המראיין (שימו לב – מראיין! לא זה שענה והתסיס והרתיח) – אין ספק שדף האינטרנט הזה יקרב את המשיח. כמה אהבת חינם, כמה פרגון. נחת.
@ דודי:
סליחה שהתערבתי, אם אסור לי להביע דעה בנידון, אני חוזר בי. אך בניגוד אליך אני כותב כאן בשמי. קל מאוד מאוד לתקוף, לנפץ לשלול להרוס לחבל לפגוע בהתתרות מאחורי ניק בדוי ולא מחייב.
אבל כפי שציינה אחרון הכותובות בינתיים, שדף זה אכן יקרב את המשיח מהר מאוד. כמות האהבת חינם שראיתי כאן אין למצוא באף מקום.
תגובה שניה
השנה 2014 נוחעם נמצא בעשירייה הראשונה , מה שהתחיל כמשרד קטנטן בבית שמש פרץ דרך ועקף רבים וטובים. זקני השבט עוד זוכרים את הכניסה האגרסיבית שלו אי שם באמצע 2011.
השנה 2014 נוחעעם כבר מזמן סגר את המשרד . כמו רבים וטובים שלא שרדו. זקני השבט צוחקים בהלצה איך נוחעעם היה מתערבב על כל מיני פרסומות אילגות שלו.
ומאחורי השורות נוחעעם נוקט פה בשיטה אגרסיבית העיקר שתשמעו את השם נוחעם כמה שיותר פעמים . לדעתו זה השיטה להצליח. האם באמת יצליח ימים יגידו.
בא לכם להיתרשע , לא רואים את ה’ ממטר?
אין בעיה רק תגידו דברים עם טעם.
לבוא ולהשמיץ משרד פרסום על מחדלים שקיימים רק לא אצלו
זהו לעג לרש.
נוחעם,
הדובים משתוללים הם בפאניקה, לך זה אמור רק להחמיא!
בהצלחות!
תגובה שנייה ; קורנס צודק רעיונית מקאן בראשותו לא היה משרד ענק על אף ששלוחה חרדית אמור להיות משרד ענק אפחד לא התלהב או מתלהב כיום ממקאן. העיקרון המנחה את החברות הגדולות הוא לא לפרנס את בריסק רווח ואורן או שטרן , לפי מיטב ידיעתי הקו המנחה אותם הוא להרוויח כסף ולא רק זה אלא כמה שיותר כסף, ואני חושב שאם אצל נוחעם היה אפשר להרוויח יותר הם היו עוברים אליו (אגב אני אוחז מנוחעם אש) לא להיסחף רבותי בבקשה . בעניין אחר ; נוחעם הביא מקודם שהמכירות של מקסי הלט עלו ב400 אחוז במקרה שהם. מכרו עד היום ויטמין אחד לחודש (וזה מה שהיה באמת) והיום הם מוכרים 400 ויטמינים לחודש אז הוא עלה ב 400 אחוז אבל זה שום דבר בקיצור אין מה להתרגש מ400 אחוז . זה שמימד העלה בחודש האחרון את המודעות של מזרחי טפחות ב 80אחוז זה טירוף אודות לקמפיין האסטרטגי המטורף שלהם ,
@ מצליח:
באמת נשמע שההצלחה מדברת מגרונך…
תגובה שלישית
ציפי, תודה,חן חן
סליחה אבל ברגע שאתה מוכר 400 ויטמינים לאחר שמכרת רק ויטמין אחד זה נקרא 4000%
400% זה ויטמין שהוא המאה הקיים כפול ארבע פעמים שווה ל 400%
תקן אותי במידה ואני טועה מוטי כתב:
ישי
אתה טועה.
מויטמין אחד, למכור ארבע מאות, זו עלייה של 40,000%.
@ מוישי הלר</b
אני מאוד מעריך את עבודתך,אאאאאאאאאאבל תתעסק בדברים שאתה מבין
לגופו של נוחעם, יש הבדל בין ראיון שיעשה לדוגמה מוטי רובינשטיין או אריאל לבין בחור שמנסה לעשות למשרדו הבנת?
ותפסיקו אם הקטע הזה של להגיב בשם המפורש, אם היינו עסוקים בלקק ולהחמיא הכל היה דבש,
בא בחור והטיל רפש החברים נכנסים בו ובמי שהתסיס אותו ואתה ממש מצפה שכולנו נקנה 2 אויבים חדשים?
צודק לגמרי האפס האחרון נעלם לי נטע נינארי כתב:
יו, איך הגענו מדיבורים גבוהים על אסטרטגיות ופריצות דרך למגזר שמרני למקסי העלט וצבע האתר של נוחעם.
המצחיק הוא, שכל החבר’ה הטובים מפעם פעם של בחדרי הלכו לפרסום ויחסי ציבור, אבל משום מה רוב האנשים שמגיבים פה מריחים כמו בחדרי של היום.
נוחעם נוחעם, אופיר הנהג קורא לך הביתה.
חבר אתה פשוט לא צודק הפירסום בציבור החרדי הוכיח לא אחת שאתה יכול לשנות בהחלט הרגלי צריכה
קורנס.
אין עלייך.
כדי שיהיה 66 תגובות.
התגובות יותר מעניינות מהראיון 🙂
@ פסיכולוגית בהתנדבות:
ככה אם אתה לא יודע מה היה במקאו בחדרי חדרים בבקשה אל תדבר כי אם היתה יודע היתה טופח טפיחה חמה על הגב של אבי קורנס
ועוד דבר מה שאבי אמר אם נוריד את כל הקליפות והאינטרסים של כולם .כולם יסכימו עם הדברים, הצורה היתה בעיתית ואולי גם מהיכן זה הגיע אבל צריך בסופו של דבר מישהו שיבוא ויאומר מכיון שכולם צריכים לעשות חשבון נפש מעמיק על על כל מה שקורה בעולם הפרסום החרדי ועל זה כולם מסכימים
ועוד דבר לסיכום משרדי הפרסום עושים עבודה מדהימה מי פחות ומי יותר אבלללללללללל אנחנו כחרדים שצריכים להיסתכל באמת לטובת הלוקח לפחות כמו שמסתכלים ונלחמים על גובה התקציב
זה לצערי הרב לא קורה באותו מידה ותסכימו איתי כוללללם שאת ההיסתכלות היתה שווה כולללם היו יוצאים מורווחים ובענק