האגו הטבוע בי אינו מאפשר לעטי לייצר פוסט בהחלטה של רגע. תמיד אמרתי לעצמי, אשר פוסט פרי-ידי מחויב לעמוד בסטנדרט מתחדש כדרך קבע, עם פס גיהוץ מהודק, סיפורת קטנה בתחילתו, השחזה ארסית באמצעו, ופאנץ’ מלוטש בסופו. לא כן הפוסט הנוכחי, כאשר דמי הרותח בקרבי מאיץ בי לרשום מילים ללא ציעצוע מילולי אחד.
לפני שנה ומחצה לא נהגתי כן, ובאגירת כל האנרגיה, השלילי והחיובי שבי, השחזתי העט ויצאתי למלחמה נגד בתי-הספר לפרסום במגזר החרדי, בטענה שלקחו בידם מנהג שטיבלאי לערבב צ’ולנט עם ‘מעדני-שלמה’, והא לך קורס של הכל מהכל.
לא העליתי על דעתי שיום יבוא ותטלטל נפשי כאשר יציגו מול עיני נתונים של תלמידות שמנפנפות באותו פוסט, לאמר שאנשי המגזר מצדיקים את הלימודים במגמות ללימודי פרסום במגזר הכללי. היום הזה הגיע, ולמען האמת, לא מצאתי כל דרך אחרת לומר את דברי, אלא מעל אותה הבמה בו אמרתי אולי ההיפך, אך לפני 18 חודשים.
יכולתי לעדן ולומר שלא הבינו את כוונתי, ולא באתי לפתוח פתח החוצה, אלא לייצר מגמות טובות יותר פנימה. טיעון שהוא בוודאי נכון. אך אני בוחר להבהיר ולומר ברורות, וימחלו לי מורי האהובים עלי מאד ממגמת הקריאיטיב בבצפר, הדברים שלי מכוונים פנימה, ואינם אמורים לקלקל את האהבה העמוקה ביננו:
הנזק של אלו היוצאים ללמוד במגזר הכללי, גדול ועצום הוא, מעל כל רווח עתידי. אם במגמות אחרות, כמשפטים, תקשורת ופסיכולוגיה יוכלו לקיים דיונים ומרתונים פנימיים בתוככי המגזר, ויש שיטענו בכה – להצדיק היציאה לעבודה בשוק הפתוח המתאפשר עם תואר המצריך לימודים אוניברסיטאיים (שגם לזה ישנם היום פתרונות), ויש שיטענו בכה – שפותח דבר זה פתח לטומאה ואבדון, ויתכן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, הרי במגמת הפרסום הדבר ברור לחלוטין שהנזק גדול יותר מהרווח, מחמת שהפרסומאי מהעולם הגדול גאוותו בקרבו דווקא בכך שהוא נועז, שאינו חושש להביא את הדבר הנמוך ביותר לגבהים המופלגים ביותר. ככל שתעז יותר לנבל, לקלל, לקרוע, לתסכל, כך תלך ותינשא כתר מלכותך בעיני הברנז’ה והעם.
ולכן, כתוצאה מכך, גם תכניית הלימודים במגמות הפרסום במגזר הכללי סובבת והולכת מסביב לבריפים מהזן הנמוך ביותר, והלא המה כתובים באתרי המגמות והמזבלות למיניהם, האם ירצה אב שבתו תתעסק עם בריף למוצר זוהמה, תדוש בכך שבועיים, תתגבש על זה עם קבוצות מפוצלות בקורס, ותגיש על כך פרזנטציה? אני כאחד שכן עשיתי את הדרך הזו, אתן על כך את הדין, ומיותר להוסיף שלא אשלח לשם לא את בני ולא את בנותיי.
חובה להפריד בין מגמות שכלתניות, שם השכל קובע, ובהחלט ניתן לסמוך ולבטוח בשכלם של כל אלו המתרצים לעבור את הגדר ללמוד ולהשכיל, שידעו להעמיד גבולות שכלתניות. שונה מכך בתכלית הם המגמות שבבסיסם שלושה דברים מרכזיים: רגש, יצירתיות, ושוב רגש. כמגמת הפרסום בכלל והקריאייטיב בפרט, שם השכל ממלא תפקיד מינימלי הנצרך להפעלת הרגש. ולכן תחום הפרסום הוא אמוציונאלי יותר, נקמני יותר ואכזרי יותר מכל תחום אחר, כי האנשים השרויים בבוץ הזה מונעים מהרגש, פחות מהשכל.
במחילה מכבודכם יושבי הבית הזה, אני את הווידוי האישי שלי אבחר לעשות במקומות הרלוונטיים ולא אשתף אתכם בתענוג הזה. אך אנא אל תיקחו אותי כחיקוי, ואם אתה או את חושבים ללכת ללמוד פרסום מחוץ למגזר, עשו חסד עם עצמכם, והכניסו לשקלול הזה את הסיכונים הבועטים יותר שיש במגמות הללו במגזר הכללי. התום העכשווי עלול להימחק, הטוהר להיכתם, והעתיד להתערער. עתה כשהכל פרוס לנגד עיניכם, עשו את ההחלטה הנכונה לכם, ובהצלחה.
ואם יורשה לי הבהרה קטנה. אם נשלב את הטיעונים של אז והטיעונים של היום, אולי תבוא הישועה מצד מנהלי מגמות הפרסום במגזר, שייזמו סוף סוף מגמות נפרדות ואיכותיות לכל מקצוע ומקצוע בעולם הפרסום. קורס השכלה קר ומחושב של פלנינג, קורס בועט ונועז של קריאייטיב, וקורס חברמנים ומאכערים של יח”צ.
היום הזה יהיה חייב לבוא בכדי שהשיקול של כל איש ואשה המעוניינים באיכות המגמות, לא ימצא כל תירוץ או אמתלה לעשות את הטעות שאני עשיתי. אסור שכל אחד אחר יוכל להשתמש בטענה ש”מכיון שהפרסום חיי, הקריאייטיב עצם מעצמיי, והפלנינג גיד מגידיי, לכן אני חייב מגמה אמתית ולא מזויפת”. טענה שעלולה להיות נכונה נכון לשעה זו.
הגם שהעמדתי עצמי כאן למשיסה, אבקש להתייחס לגופם של דברים, מחמת שגופי מלא בליסטראות ואין עוד מקום לפגע.
—
קליק לפוסט שהביא את הפורענות.
48 תגובות
מדהים כמה הבחור מוכן לעשות הכל כדי לייצר עוד פוסט עם המוני תגובות זועמות. מדהים.
חולה עליך, נוחעם.
אחד מהיחידים בתחום שפיו וליבו שווים. רק בגלל הפוסט הזה הייתי מגיע אליך בתור לקוח…
נוחעם
מסכים עם כל מילה. הפוסט הזה היה אמור להתפרסם כבר אז. מאד כעסתי על הפוסט ההוא.
קיבלת את התקציב של הבצפר?
הכנות עושה את שלה, והמסר שרצית להעביר הועבר בצורה ברורה.
נשאר לי אלא להעריך את המהלך!
כשאין לקוחות ואף אחד גם לא גולש באתר “נוחעם” אז יש זמן בלי סוף להעלות פוסטים של סליחות על פוסטים קודמים וחוזר חלילה.
יאללה נוחעם לך לעבוד קצת.
@ קולו-רבי:
זה לא להאמין איזה תגובה, ואיזה סוג אנשים מסתובבים כאן.
מצפון מפותח
אשריך !
@ קולורבי
העולם ללא אנשים כמוך יכול היה להיות הרבה יותר טוב.
איזה כיף לשנוא אותך, מי שרק לא תהיה.
נוחעם אציל ואינטליגנט.
אני לא יודע עוד כמה אנשים מוכנים לכתוב ככה בגלוי.
כל התגובות הפוגעניות, הן כך רק משום שהן מסתתרות מאחורי קולורבי.
נוחעם יודע כל,מבין,רגיש,מצפוני,מוכשר,מקצועי,אינטלגנט ושאר ירקות.
עכשיו כולם רגועים?
חבורת פאתטים…
מגיע בן אדם שעוד לא עשה כלום בחייו המקצועיים שופך את מררתו בפוסטים שנועדו לפגוע במי שכן עשה ומצפה שכולם יריעו ל”כוכב” החדש.
קולו-רבי כתב:
כחרדי שלמד ולומד במגמות הקרייאטיב והפלנינג בבצפר המשוקץ בנמל תל-אביב, אני לא ממש מסכים עם נוחעם.
מי שטובל במים הזידונים חבוש במסיכות גז בכוונה לשמור על אורחות חייו – ולא לזוז כמלא נימה מעקרונותיו, יכול לצלוח את המקום הזה ולצאת כפי שהוא נכנס, ואפילו מחוזק.
נכון הוא שהמוח מקבל מושגים בנושאים אשר לא ידעום ולא שיערום אבותינו. עברנו את פרעה, נעבור גם את עופרוני, את אבי קורנס, אורית גניס, דור פולס, ערן גרינברג…
יש להעריך את איתן דובקין וורד בטש שלא מייצרים קורסים לקרייאטיב ופלנינג שלא יצא מהם כלום בגלל אי-ביקוש לעבודה – והרבה יותר קל לנופף במקצות אלו ולברך שככה לו בעולמו
פוסט נכון מאוד ועינינו הרואות בעיקר בימים אלו (וד”ל) לאן מידרדר הפרסום בציבור הכללי מעשי ידיהם להתפאר של בוגרי ACC והבצפר המשוקץ
צריך לומר את האמת, אמרת ושאפו {גם אם יתברר שיש לך אינטרס כזה או אחר}
מוסתר בשל דירוג נמוך הקלק/י כדי לראות.
מעודי תמהתי על כל עורכי הפוסטים למיניהם, היכן מצאו את הזמן היקר הזה לעריכת פוסטים, כתיבת סטטוסים או אפילו תגובות פה ושם. אין להם מה לעשות בזמן הזה?
אז נכון שכדי להיות מעודכנת, אני מרפרפת מידי בוקר על כותרות האתרים החדשותיים, ואפילו פה ושם קופצת לרשת החברתית…, אבל מכאן ועד לערוך את דעתך עלי גליון?…
בינינו, את מישהו מעניין מה אתה באמת חושב?, אם אתה מאמין בדעותיך תלך איתם עד הסוף, מקסימום, כשמישהו בא להתייעץ איתך, תשמיע באוזניו עצה הוגנת. אבל הזמן, אוי הזמן, חבל על כל רגע, הרי כולנו נופלים מהרגליים מעומס עבודה ב”ה, אז מה לנו ולשטויות האלו??
תאמינו לי, שאני אישית הייתי משלמת על עוד כמה שעות ביממה…
לא התכוונתי למישהו אישית, רק לעורר את העניין…
נוחעם
אני מחזיק לך את האצבעות.
כאחד שכמעט טובע ברפש הזה, בהחלט לא ארצה שבני ובנותי ילכו בדרך הזה.
פוסט מופלא.
לפתע, דמעתי.
בחיים שלי לא ראיתי פוסט באורך 500 מילה או יותר או פחות שלא שלא אומר כלום ומיותר כ״כ .אבל חברי לא ימים נוראים קרבים ובאים בכדי להיזכר בחטאינו ואו או מה שנצטרך להזכר אלא פשוט נוחעם עושה פרסום סמוי לאלא שמפרסמים אחרי הסדר וכו וכו . ובתובנה אישית גם נוחעם לא מאמין למה שהוא כתב פשוט החגים קרבים ומישהו היה צריך לממן את צרכי החג או הטיסות עם שייייייייינפל
@ rachel:
מילא, אם היו מזמינים אותך לחופש באילת והיית אומרת שאין לך זמן, ניחא, אבל אין לך זמן למחשבות ומסקנות? יש דבר כזה?
אדם שאין לו זמן למחשבות, מסקנות, ווידויים, דעות וכנות אישית, איפה הוא יהיה עוד חמישים שנה?
(וסוד קטן: האיש שתבוא ותשאל אותו – תוכל רגע לעזור לי? והוא יענה – אני מזה עסוק, תדע, שיש לו פוול זמן, והאיש עם המיליון עיניינים, שתבוא ותשאל אותו – תוכל רגע לעזור לי? והוא יענה בוודאי! תדע שהוא באמת עסוק!)
“שלושה דברים מרכזיים: רגש, יצירתיות, ושוב רגש. כמגמת הפרסום בכלל והקריאייטיב בפרט” (ציטוט)
אילו זה היה נשאר בזה דיינו, אך אלו שלושה דברים מרכזיים: רגש, יצירתיות, ויצריות,
“אל תאמין בעצמך” זה לא מכתם של שנות ה2000 מפי אחד הרבנים – והוא הוכיח עצמו יפה יפה.
לאלו שטוענים שיש להם חומות וכיפת ברזל, במסננת ניתן להשליך את החצץ הצידה, איך אתכם משליכים מתוככם את החצץ שנכנס?
יפה כתב נוחעם טוב מאוחר מלא כלום.
הי נוחעם היקר
האם בתאריך זה עוד שנה נראה כאן חרטה על הראיון המטופש עם אדון קורנס?
כמו תמיד, אלו שכל חייהם סובבים סביב ציר האינטרס, מאשימים גם את הזולת באינטרס. אלו שיודעים גם לצאת ממסגרת האינטרס הצר, ידעו גם להבין משהו נטול אינטרס.
אגב, איתן, מה נסגר עם התקציב? לא עשיתי די?
יצטרפו לאמירת על חטא ווידוי אלו שהתפתו (כמוני) והלכו שבי אחר המפרסמים אודות קורסים בהם מבטיחים הרי אלפים והימלאיה: אתה תהיה פרסומאי, אתה תהפוך לעורך ראשי בעיתון החרדי המוביל ביותר, ראש הממשלה יקחך לדוברו, חברות הפרסום מהגדולות בעולם יקודו בפניך שתאות לעבוד איתם. מחר אתה היחצ”ן הראשי של בנק מספר אחת. תדע לנהל משברים. בעתיד גם תוכל לפתוח רשת בתי ספר למגמות פרסום, יחצנו”ת, עיתונאות, בלוף, תקשורת, הן אלקטרונית והן כתובה והן מה שעדיין לא נברא.
ברגע שנלכדת ברשת, מלעיטים אותך כי רק אתה נבחרת בפינצטה יפנית מיוחדת להיות בין אלו שילמדו את הקורס ולא את כל מאן דבעי לקחו.
לאחר חודשים של תקוה ושאיפה החלום מתנפץ וחוזרים לקרקע המציאות.
וכל זה מבלי לפרט את מה שמלמדים ובעיקר את מה שלא מלמדים…
התבלבלתי.
אין בתי ספר מקצועיים חרדיים, אבל גם אסור ללכת החוצה?
מאיפה יגיעו מקצוענים אמיתיים למשרדים המגזריים?
מה זה שונה מרפואה, מכונאות רכב, קבלני בניין, מהנדסים, שיש מקצוענים חרדים שלמדו במגמות כלליות, בגלל היצריות המתפרצת בפרסום?
מי שלא יודע לשמור על עצמו בקורסים הכלליים, לא ידע לשמור על עצמו גם בתוך המשרדים החרדים, זה לא כולל ברסלב. אולי זה עצוב, אבל אחד כזה המקום שלו לא בתחום.
אוי נוחעם נוחעם 😉
@ אורן:
למה הפירסום החרדי ממש מקצועי
בושה לפתוח את עיתוני סופ”ש איזה מודעות יצאו תחת ידי משרדים חרדים
כל הכבוד לך
ולדעתי, גם אם יתברר שיש לך אינטרס עיסקי כלשהו לכתוב את מה שכתבת, עדיין אני מעריך ומצדיע
מרוב חשיבות העניין.
בכל מקרה תעוזתך ליחצן את עצמך ראוי לשבח
שלומפער כתב:
לברסלבים יש מסורת בעניין הזה (קלמן נוחעם אברהם).
כנראה ‘רבינו’ שומר עליהם.
(תגובה שניה בפוסט)
@ חטאתינו הוא ימחול:א .אני מקווה שאתה יודע את מאמר חז”ל אין אפוטרופוס לעריות והיה דברים בגו כבר וכתוב הרואה סוטה בקילקולה יזיר עצמו מן היין
יש היום בתי ספר ללימוד פרסום למגזר חרדי א”כ איכא דרכא אחרינא וזה לא המלצה אלא צווי
ולעיניננו נוחעם עשה מעשה נועז וחכם ויש להעריך אותו על כך
ואני הקטן יסיים שדיייייי לכל ההיתנצחיות האלו והקב”ה יעשה שלום עלינו
לא מספיק ללקק וליחצ”ן את עצמו
אני נוהג להיכנס לאתר בתור תחביב ותו לא, אין לי קשר לעולם הפרסום ואחרי ה”פירגונים” פה, אני חושב שטוב שכך.
גם בפוסט הזה, וגם בראיון עם מר קרונס, אני רואה שכשזה מגיע לאמוציות נשכחות כל אסטרטגיות הלמידה מאחוריכם.
לא ראיתי כאן תגובות (חוץ מאחת) שניכר מהם איזה שהיא מקצועיות שאותה למדתם באיזה שהיא מגמה מובחרת בעולם החיצון, אז איפה כן למדתם….???
לאחר קריאת הטוקבקים כאן, נפל לי סוף סוף האסימון מפני מה נבחר השם המוזר הזה ‘פשקוויל’….
שאפו על הוידוי האמיץ.
ובאותה נשימה – לגבי מגמות הפרסום החרדיות:
הדברים דלהלן נאמרים מתוך הערכה גבוהה למגמות שקמו בציבור החרדי ביזע ובעמל; מתוך הבנה לחיוניותן – ההשקפתית והמעשית; ובהתבסס על הנחת היסוד שצורך הוא הזדמנות. ההזדמנות לתת לצרכן את מה שאף אחד עוד לא נתן לו – ולפרוץ.
והמגמות הללו אכן קוראות לייעול.
מדוייק יותר: להתאמה לסביבת השוק החדשה.
מגמות הפרסום החרדיות הכלליות הושקו לפני 2-5 שנים בסביבת שוק שונה לחלוטין מזו בה אנו חיים כיום.
בשנים הללו עולם הפרסום החרדי הספיק להתבגר, להבשיל, ולפתח בקרב קהלי היעד הרלוונטיים, את המודעות לצורך בפרסום איכותי, מוכֵר ובועט. באיטיות אומנם, אך באהבה ועם כל האמוציות שהמקצוע הזה מייצר.
לאט אך בזרם מטפטף וגובר מפנימים במגזר העסקי והארגוני שלנו את חיוניותם של אסטרטגיה טובה וקופי מניע – להישרדות. ההבנה מחלחלת אף משכבות הביניים ומטה, ומצרפת מידי שבוע לקוחות קטנים וגדולים למעגל הביקוש. מסייעים בכך המעצבים/ות החרדיים/ות שמפנימים במהירות בשנה וחצי האחרונות – שאם הם רוצים מודעה ‘מוכרת’ ולקוח חוזר, מומלץ להם לא לעגל פינות, ולשלוח את הלקוח לאיש מקצוע אמיתי.
וכל אותם מפרסמים שבקושי שורדים את עלות המדיה החודשית, ואין להם להפריש ריטיינר דשן בן 5 ספרות, מבקשים פרילנסרים. פלנר פרילנס, קופירייטר פרילנס, כמו שהם הולכים למעצב פרילנס. הם לא ילכו למשרד פרסום, והם זקוקים לאנשי פרסום ממוקדים לתחומם, שיתנו להם את השרות במחיר סביר לכיסם.
הם צריכים איש מקצוע שלמד את התחום הספציפי שלו על בוריו מלמעלה עד למטה, ולא רק כחלק מ’סל מקצועות הפרסום’; אחד שנבחן ו’היה לו את זה’ עוד לפני שהתקבל ללימודים, היו לו הכישורים המתאימים למקצוע:.נכון, לעולם תישאר בתוקפה המשוואה האומרת, כי פרסום שווה יצירתיות. אבל כשמגיעים ליישום בשטח, צריכים עוד. אם מדובר באסטרטגיה – זו חדות אנליטית, ובקופי – הכתיבה הקוהרנטית.
ומגמות הפרסום במתכונתן הנוכחית, עם כל הרצון ההשקעה והלב, מייצרות לנו כלבוינקים – שלמדו קצת מכל אחד ממקצועות הפרסום, ובהתאמה רמת התנסויות המעבדה שלהן. מה שמשפיע בשטח ויוצר:
א. קושי ביישום הנלמד
ואז מה נשאר לבוגרים שלנו לעשות עם הידע שצברו ועליו שילמו? לחפש עבודה כתקציבאים. איפה?
ב. רק במשרדי הפרסום – זהו המקום הכמעט יחיד אליו דוחפות המגמות הנוכחיות את התלמידים מעשית ומוראלית. לשוק הצר והרווי הזה.
אם מסתמכים נטו על משרדי הפרסום כשוק, אכן מיותר לפתוח מגמות ממוקדות מקצוע. ומנהלי המגמות אכן צודקים בטענה, שהם אינם מעוניינים לפתוח מגמות חסרות ביקוש לתחומי הפלנינג והקופי. שהלוא כמה פלנרים וקופירייטרים נדרשים ל-40 משרדי הפרסום החרדיים?
אלא שתמונת המבט צריכה להשתנות.
כי באמת א”א לסמוך על 40 משרדים, עבור עשרות הבוגרים הנפלטים מידי סמסטר לשוק העבודה. והתפקיד שלנו הוא להכשיר אותם בראיה רחבה – שיוכלו לעבוד בשוק גם אולי בעיקר כעצמאים, ביזנס טו קונסיומרס. לבד, וממש לא רק במשרד פרסום. במשרדי הפרסום – זה אומנם נוצץ יותר. אבל בשוק הפרטי – זה עשוי לפרנס קצת יותר. כפלנרים וקופירייטרים פרילנסרים, 2 המקצועות המפתחים ביקוש גבוה בשוק (ושוב חזרנו לצורך, שפותח דלת להזדמנויות).
זה ידרוש כמובן השקעה במיקוד המגמות, ועוד יותר מכך: בתוך המגמות החדשות – שינוי הסיליבוסים מן המודולות המקובלות, והתאמתם לצורכי השוק החרדי. כי למשל, מי בנמל ת”א צריך את כתיבת העלונים המאוסה? כאשר אצלנו – תאהבו או לא, קופירייטר, וודאי עצמאי, נדרש לעשות זאת מידי פעם. ואולי גם ידרש קצת שינוי תפיסה באשר למה נחשב זוהר ונחשק בעולם הפרסום הבינלאומי (מלל מגולח למישעי, קריאייטיב זוכה קליאו…) לעומת צורכי השטח.
תגידו ובצדק, שכדי לעבוד היטב – לא מספיק ללמוד. גם אם הקורס ממוקד וכולל התנסויות. קשה מאוד לרכוש את המקצוע בלי לעבוד במשרד פרסום. נכון. יתכן שהתשובה היחידה היא סטאז’. כן, חינמי. כמו שעושים במשרדי רואי חשבון ובענפים נוספים. כמו שמקובל בבתי ספר מהודקים לפרסום ושיווק. עבודת סטאז’ של 3 חודשים, ורק אח”כ תעודה. עם כל הכאב על זמנם של הבוגרים המשוועים למשכורת הראשונה, זה ודאי עדיף על השממון הנוכחי של חלק מהם, וגם פותח חלון להצגת יכולות ויצירת קשרים.
השינויים האלה נדרשים ומתבקשים.
כדי שנדע שהבוגרים שלנו יודעים לעבוד.
ושיש להם יותר אופציות לעבודה.
לסיכום: שלושת המילים הראשונות של הפוסט.
תמצית ההוויה הפרסומאית.
ועל זה נאמר: בעעע
@רחל טרייסמן
שאפו על ההשקעה..
@ רחל טרייסמן:
על איזה 40 משרדי פרסום את מדברת?
על 15 משרדים שכוח אדם בהם משתנה כמו משחק כיסאות?
נכון שיש עוד כמה משרדי פרסום, אבל בד”כ הם מורכבים מחברמ’ן שמחזיק איזו ביצועיסטית וחצי קופירייטר בפרילנס..
אני חושבת שהתינוק הזה ששמו “לימודי קופי חרדיים” מבשיל ומתבגר. הוא עבר את שלבי הזחילה-ישיבה-הליכת ברווז ועכשיו הזמן בשל להתפתחות נוספת. מאמינה שהרגע יגיע ויתפתחו מגמות מקצועיות נפרדות לכל תחום. כל ענף מתפתח סובל מכאבי גדילה שעושים לו רק טוב. שאלת המיליון דולר – איזה בית ספר ישכיל לבנות את התוכנית המצליחה והמקיפה לכל אחת מתחומי האסטרטגיה – קופי – קריאייטיב? ומי ישתלט על דעת הקהל שרק הוא מוציא אנשי מקצוע אמיתיים.
אני כופרת ברעיון ש”יש מספיק אנשי מקצוע”. לדעתי, כל איש מקצוע ש”יש לו את זה”, יכול להמציא את העבודה שלו ולבנות משהו חדש בתחום שאף פעם עוד לא היה. גם בתחום שלי – רפואה משלימה – זעקו כבר לפני עשור – יש מספיק מטפלים, אין עבודה לכולם, והמציאות הוכיחה שמטפל “טוב” תמיד מצליח לבנות לעצמו נישה חדשה שעוד לא היתה! קל וחומר במקצוע יצירתי כמו פרסום לענפיו, איש פרסום “טוב” חייב לדעת ליצור לעצמו נישה חדשה שעוד לא היתה! ואם לעצמו הוא לא יצירתי, איך הוא רוצה למכור את עצמו כאיש פרסום יצירתי?
למה שזה מגיע לתוכחה או לגילוי האמת זה הופך לאינטרס צר. אבל אם נוחעם הגיב למה שכתבתי סימן שחלק או הכל הפריע לו במצפון ואם לפרוט את זה לפרוטות אזי ברגע שהוא מתוודה על חטאיו אולי שיתוודה גם על הדרך על קומביניותיו. ובינינו אין לי שום דבר אישי עם נוחעם חוץ מזה שאני מחכה בכיליון עיניים להוצאת ספרו החשוב פירושי נוחעם לפירסומות. עד היום לא הבנתי אפילו בגרוש פירסומת שלו על זה נאמר יותר מזל מפרסומאי
דני, מקווה שזכרת לנגב את שאריות הרוק שניתזו לך מהפה כשסיננת בחירוק שפתיים את ההודעה שלך…
לא יאומן, כמה אפשר להפוך לפתאטי ולעלוב נפש כאשר מגיע לתחרות עסקית. אז מה נוחעם עומד לך מול העיניים ומצליח לייצר פירסומות שעובדות ומייצרות באזז שאתה יכול רק לחלום עליו.
מכאן ועד למשפט: ובינינו אין לי שום דבר אישי נגד נוחעם, הדרך ארוכההה…
דני כתב:
אז זהו, שהפרינטים של נוחעם תפסו לך את העין ולא הבנת. האחרים כלל לא תפסו לך ת’עין.
כמה “דנים וקולורבים” מסתובבים להם בעולמינו.
החכמה היא לקטלג אותם בארכיון של המקנאים.
נוחעם, תמשיך להצליח!
עד שיש איזה “דני” או “קולורבי” שכותבים את האמת על נוחעם האויבער חוכעם מגיעים מעריציו השוטים ותוקפים בזעם.
הכרתי כבר חכמולוגים כמוהו בעבר כגון “שרייבר תדמיות” “פרסום נכון” “מותגים” “אפי שקד” ועוד ועוד מאוגנדה ועד אג’נדה רובם המוחלט כבר ממזמן בפח האשפה של הסטוריית משרדי הפרסום.
רק עבודה קשה עם צניעות לאורך כל הדרך תביא להצלחתו,בטח ובטח לא שחצנות גועלית ונסיונות חוזרים ונשנים לגמד את כל הטובים ממנו עשרות מונים.
לא כל גרפיקאי בינוני מינוס בדימוס יכול להיות פרסומאי אולי מקסימום “פרסומאכער”.
אייבי כתב:
ואני לתומי חשבתי שאייבי יש רק אחד
אברימי כתב:
לא מבין?
נו, זה לא חידוש.
נוחעם, תמשיך להצליח!
כל החטאתי הזה מטרתו לומר נוחעם נוחעם נוחעם
קודם תתפתח ותהיה מישהו שיכול בכלל להביע דעה. יש לך עתיד, אבל אתה בתחילת הדרך
משהו כאן לא מסתדר לי.
כותבים כאן רשימה לא מובטלת של אישים כאלה ואחרים – פוסטים כאלה ואחרים, ובאף אחד מהפוסטים לא רואים כזו רמת שנאה ונמיכות מורעלת מצד הטוקבקיסטים.
נוחעם רק פותח ת’פה שלו, והמקהלה פוצחת בשירה.
נוחעם. תעשה טובה. תביא לנו עוד ועוד. תמשיך עם האמת שלך ואל תביט אחורה למתוסכלים זוועתיים ועלומי שם מצורעים.
כמי שהשתתף בקורב פרסו במגזר לא נראה לי כי יש בעיה אמתית במקצועיות (ובפרט אם יש תחרות בין …..) כל הבעיה היא בהשמה שלא מעניינת (או אין להם יכולת) לפחות חלק ממארגני הקרוסים מה שמביא לגוויעה בתחום.
אני מחפש רק עוד שני לקקנים ביום ו הבת שלי היא אימא של שבת ואמרו לי להביא 32 ממתקים אז תארגנו עוד שני פרסומאים שלא קראו את הספר המלך עירום ואז יהיה ובלי 32 לקקנים(סוכריות על מקל בעברית צחה) וכן זכותי לכתוב את מה שאני חושב שהרי לכך נוצרה האפשרות הוסף תגובה בין אם אתם אוהבים או שונאים לאה