באתי בזאת להתנצל ולהעמיד דברים על דיוקם, אך קודם לכן אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות מקרב לב לעורכי העיתונים, המפיקים והכתבים שיצרו קשר עם מערכת פאשקעוויל כדי לפרגן על הביקורת הדו-שנתית שלי. אתם, שביקשתם מחוצניק לבקש ממני את הביקורת מדי שבוע, חיממתם את לבי.
וכעת, לעניין לשמו התכנסנו בפוסט נוסף.
אמש פרסמתי באכסניה זו את ביקורת עיתוני החג, בתקווה לשתף את עורכי העיתונים בהגיגי לבי, מאחר וידוע לי שהם קוראים זאת בשקיקה רבה ואף משתדלים להסיק מסקנות ולהפיק לקחים. שעות אחדות לאחר מכן, החלו להגיע שיחות טלפון לחוצניק בעל האכסניה, הודעות טקסט, מברקים ואף יונות דואר. “רואים שהגונז האלמוני (אם זה לא אתה) לא קרא את העיתון”, הטיחו בפניו גולשים רבים.
סליחה, טעינו
ובכן, כאשר דיווחנו על כתבת השער של ‘משפחה’ – הפרופיל על האדמו”ר מויז’ניץ – ערבבנו מעט בינה לבין כתבת השער הדומה שהתפרסמה בעיתון המתחרה.
כתבתו של הרב יעקב ב. (הפעם זה ב.) פרידמן בעיתון בקהילה, עוסקת בסיפורים ותיאורים על האדמו”ר החדש מויז’ניץ, אך נכתבה באופן כללי יותר, ובלי לרדת לפרטים באמצעות תחקיר אמיתי.
לעומתו, כותב כתבת הפרופיל על האדמו”ר בעיתון משפחה, אריה ארליך, נכנס לדקויות הפרופיל המדויק על דמותו של האדמו”ר, שוחח עם זקני החסידים ועוד דמויות מוכרות בויז’ניץ, ועשה עבודה ראויה לשמה.
וזאת למודעי, כי בשל הדמיון בין הכתבות, ביקרנו בשוגג את כתבתו של ארליך, כביכול היא נכתבה בעיקר על האדמו”רים הקודמים ולא זה החדש, הגר”י הגר, למרות שנעשתה בה עבודה מקצועית על דמותו של האדמו”ר החדש לבית ויז’ניץ.
והוא רחום יכפר עוון.
5 תגובות
נכון מאד
וכל הכבוד על ההתנצלות.
ציינתי את זה גם בהערתי על הפוסט האמור.
ואפילו שבשאר הדברים העדפתי את בקהילה.
כך שאי אפשר להאשים אותי בקשר לאחד מהעיתונים.
בקיצור הלחץ של ארליך אתמול עבד
ובהקשר לכתבה גועל נפש שלוקחים אדמו”ר ומורחים עליו כתבות ועוד לא מתביישים אחרי זה להתבכיין, זו תעודת עניות לשבועונים למיניהם
מי שישמע 😉
מי שיודע כמה שעות ישב ארליך עם חסידים וצדיקים, שמשים ובנים, ואפילו במחיצת וכו’ על הכתבה שיעקב בי”ת רק ישב להגג מזכרונותיו ( שמי יודע אם אינם מהולים בדמיונותיו) יכול להבין עד כמה ההתנצלות הזו הייתה כנה, ובעיקר נחוצה.
מה גם, שלא מן הנמנע שאחד מהשבועונים שמע כי למתחרהו שער על האדמו”ר מויז’ניץ ומיהר לחקות בצורה עלובה (עם הכותב הטוב ביותר שלו, ושל המגזר. יש כבוד ל’המחנך’ ה’יועץ’ ‘הרב’ יעקב בי”ת).
שלשה איזכורים בבקהילה, בפסח זה, שניים מהם בכתבתו של המחנך הנ”ל, המעודדות בעקיפין שלשה דברים: ספר (ללא הסכמה) משוקץ ומתועב; תכניות מחשב פסולות (אתרי תועבה); ובסיפורו של חיים גרינבוים (רק בחג אני קורא שבועונים, והסיפור לכשעצמו מתרומם לאט אבל בטוח) על חרדי מודרני עם מה שהוא מכנה ‘טלפון לא-כשר-בעליל’.
זאת לצד העידוד ליציאה לעבודה לאורכו של הסיפור כעולה מן התקציר.
דבר אחד ברור: אם משפחה לא היה מעסיק ועדות רוחניות בשכר מלא הביקורת הזו היתה מופנית גם כלפיו. את השינוי הם עשו שם רק לאחרונה, ובעבר לא היו נקיים.
כמה חבל שיתד לא שלח את טלפי השקפתו הטהורה גם על בקהילה או אז סולת נקייה הייתה מוגשת למי שאינם נמנים על אתרי אינטרנט למיניהם (כולל פשקוויל) ומתרחקים מהם ומשכמותם
טוב, תחקיר ראשון של אריה ארליך זה בכלל חגיגה…