מילר פוינט
משרד פרסום
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
“יצחק’ל בני. חודשים רבים אני חפץ לכתוב לך, ומתחבט אני בין קירות לבבי ומוחי, הזורקים זה לזה את הטיעונים הטעונים” | נוחעם תופס טרעמפ על חודש התשובה, וכותב לבנו בדם לבו מכתב מרגש שייפתח עוד כמה שנים
NUCHEM
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

“יצחק’ל בני. חודשים רבים אני חפץ לכתוב לך, ומתחבט אני בין קירות לבבי ומוחי, הזורקים זה לזה את הטיעונים הטעונים” | נוחעם תופס טרעמפ על חודש התשובה, וכותב לבנו בדם לבו מכתב מרגש שייפתח עוד כמה שנים

– – –

עיירה פולנית טיפוסית, קור אימים וטיפות גשם שקפאו כנציבים על משקופי החלונות. בין סמטאותיה עמל לו החסיד כל ימיו ביגיעה ובענווה ולא החסיר תו בתורה. כאשר קרבו ימיו להיפרד מהעולם מלא ושבע ימים, עמדו אנשי החברא קדישא ליד מיטתו, וביקשו ממנו להתוודות בעת גסיסתו. חשב החסיד בלבו, להתוודות כהוגן בוודאי לא חשיב מאחר ואחטא בגבהות רוח בכך שתיחשף גדלותי בעיני האנשים הצופים בי מתייחד עם בוראי ביראה, וכך נפרד לעולמים ללא וידוי וקריאת שמע, וחשב שיזכה לאל”ף זעירא בתורה מחמת ענוותנותו.

כאשר סיפרו זאת התלמידים לשרף מקאצק זי”ע, נאחז בחרדה גדולה ואמר, “ברגע זה של ענווה נתפס החסיד בחטא”.

– – –

יצחק’ל בני. חודשים רבים אני חפץ לכתוב לך, ומתחבט אני בין קירות לבבי ומוחי, הזורקים זה לזה את הטיעונים הטעונים. מצד אחד, הרי אף אחד לא באמת יחשוב שאביך מתכוון ברצינות להגה אחת היוצאת ממקלדתו, בלי לחשבן חשבונות יח”צ עצמי כאלה ואחרים. מצד שני, יודע אני היטב כי יבוא יום שתגדל לתפארת, ואני לא אוכל להיסתר ממך, כי רשומותיי הלא הם חרוטים על ניירות וירטואליים, כאות קין המסרב להימחק.

ויהי היום וידיד אמת רשם רשומותיו על דף וירטואלי, הרשומה הייתה נאה מאד, מהנדירים בכתיבה אומנותית מדוקדקת מילה, כצורף סופר ומונה, מאותו זן המכבד את היצירה שבמילה, עד כדי כך שאת מצבתם ירצו לסתת במו ידיהם שלא יקלקלו אחרים אף תו משובש אחד, והיה לפלא בעיניי שבחר הכותב לחתום על עיסתו בעילום שם, הלא דבר הוא שטבע היוצר להטביע חותמו ולזעוק הנני. לא התאפקתי ושאלתיו על פשר הדבר, התשובה הכנה הזדקפה לנגד עיני כאילו מסתכלת היא לשחור שבעין: “אינני רוצה שבניי יראו את אשר אני כותב בדברי חולין, וביותר בתחום הפרסום, בו הנוהג לשחרר חרצובות לשון, והרי יום יבוא ויראה דברי אם אחתום בשמי. מיסטר גוגל יביא את בשתי וכלימתי”.

באותו יום, יצחק’ל, החלטתי לכתוב לך, ודווקא בגלוי, כדי שתמצא מכתב זה בין הררי הדמיון שכתבתי, ואינני שם על לב דברי אחרים, וגם לא איכפת לי על אריכות הדברים. הגם שאנשי תחומי נוהגים לצטט בשם ערל שכתב לבנו “לא היה זמני בעיתותי ולכן הארכתי”, כי אעפ”כ ידוע אדע שבן יקרא את אביו גם בארוכה. וכותב זאת אני לך, כמכתב שייפתח בעוד כמה שנים כשתגדל ותהיה לאיש, מחמת שאינני יודע אם באותם שנים יהיה בי האומץ לשרטט לך לבי. ואם אשתוק מחשש “שמא יאמרו”, הרי הקוצקר ידפוק על לבי בנקישות רועמות כל הימים, אל תתענוו במקום ווידוי.

 

אינסטלטור במשרד פרסום

יצחק’ל, אתה בוודאי מכיר את המשפחה הענייה בשכונה עם 14 האחים, סיפרת לי פעם שבכל יום הם מוציאים שולחן קטן, ועליו מכונה של פטל קר, והילד בן התשע עומד ומוכר לנהגי מוניות שעוברים ברחוב הראשי. אמרת לי אז שזה נראה לך עבודה קשה ומפרכת לעמוד בשמש הקופחת ולמכור. גם דיברנו פעם על אסף הירקן, שסוחב שקי תפוחי אדמה, ומזיע להביא קצת פרנסה. ואמרת לי, אבא, אתה לא סוחב, לא מזיע, ולמה בכל זאת, אתה מגיע הבייתה אחרי העבודה וקורס מיד למיטה. לא מספיק לי היחס בשבת, אני רוצה אבא כל השבוע.

פעמים רבות גם סיפרת לי שבחיידר כל הילדים דיברו על הפרסומת של אבא שלך, ושזה נראה כל כך מבריק מבחוץ, וילדים אפילו מקנאים בך, כי אבא עובד בעבודה עם הילה, כזאת עם תחושות מעומעמות הנעות בין מקצוע גבוה בלתי מושג לבין סוג של ילדי שמנת, וראיתי שאתה מאד מתאמץ לשכנע את עצמך שאבא עושה משהו יותר איכותי מאסף הירקן. לא כ”כ הצלחת.

חשוב לי לגלות לך. ישנם אנשים שדואגים לנפח את המקצוע שבו אני עובד, אנשים שממסדים תחושות אגו לכדי מקצוע, אנשים שמנסים לכסות את תחום הפרסום בנצנצים זוהרים משולבים טבעות זהב ורסיסי יהלום, כאילו מדובר בעולם שכולו טוב, ובכך מגרים דרדקים רבים לכסוף ולהשתלב בתחום הפרסום. האנשים האלה הם לא פחות מאשר אני וחבר מריעי.

אבל האמת היא, שעולם הפרסום זהה בתכלית לעולם חוטבי העצים, אינסטלאטורים, מוכרי פלאפל ומתקני אגזוזים. חשוב שתדע שכולנו קורעים את עצמנו מבוקר עד ערב, בלי יכולת לנשום, עד לכדי כך שאין לנו זמן להנות מיצירת כפינו, כי קללת העבודה בזיעת אפים אינה מאבחנת בין מנקה באשפתות להוגה קמפיינים, וכשם שזה אינו נהנה מהפיכת “צפרדע” ללוע משאית הזבל, כן זה אינו נהנה מיצירת כפיו, ולא משנה הסיבה, אי מחוסר סיפוק, אי משכחה ואי מטפשות. התוצאה זהה.

אני יודע את טענותיך הצודקות שלבטח יצוצו כשתפתח מכתבי זה, אבא, למה כשכל כך רציתי שתשמע אותי בתום יום העבודה נרדמת לי מול העיניים, אבל חשוב לי שתאמר טענותיך בקול, ואפילו ברמקול, כמו זה שמסתובב אצלנו בשכונה כל צהריים “סנדלים בזול סנדלים בזול”, עד שהילד שמוכר את הפטל הקר ישמע וידע שהוא זכה למה שאתה לא. הוא אמנם מוכר פטל, אבל אבא שלו מקשיב לו כל יום, אני לא, כי אמנם בחוץ הכל זוהר, בפנים קורסים על בסיס יומי, ככה זה שגורל מליונים של לקוחות כרוכים סביב הצוואר, ויש צוות שלם שדואג לא להשכיח תליון זה.

 

רץ אלפי פרסאות

ובכל זאת, יצחק’ל, שמע בני, אני חושב עליך כל היום, מדמיין את הנאותיך בחיידר, מתרגש מכל הצלחה שלך, והן רבות וזוהרות, וגם כואב את כאב חסרוני ממך. אך חשוב שתכניס הדברים לפרופורציות. תחום הפרסום אינו זוהר יותר מכל מקצוע אחר שבעולם, במקום לחטוב עצים ולשחרר סתימות אני מביא עבורך שכר לימוד ממקום אחר לא פחות מזיע, ואף בזיעה פנימית קשה הרבה יותר. ובפרט הזה בהחלט יש לך במה לשמוח, בסופו של יום העמל מצמיח מזון וביגוד לך ולכולם..

ולכן בסופו של יום גם אני שמח, שבזכות עמל האינסטלציה אזכה לרכוש עבורך לבר-מצוה תפילין מהודרות יותר, ואולי אפילו יקרות מבית “עטרת-תפילין”, כי זכיתי לקיים את אשר אמרתי בעצמי, “אילו היה נגלה דבר זה, היו רצים אלפי פרסאות להשיג אותו”. כשאחרים ראו בקמפיין הזה גימיק שנהגה תוך כדי גרבוץ רגל על רגל בעולם שכולו טוב מדומה, קיימתי פסוק זה כפשוטו, כאשר לגמתי עוד פרסה ועוד זיעה קרה להביא אוכל בייתה, ולזכות בעוד סברא מתוקה שלך ב’אלו מציאות’ שלפחות אמא שמעה, כי ביקשתי ממנה לחרוג ממנהגי הנשים ולדבר עם הבן בסברא דאביי ורבא, מחמת היותי מורדם ומונשם בדרך קבע.

תיכף יסבירו לך כולם מה האינטרס שלי בכתיבת מכתבי זה, גם יקצינו ש”מכרתי” אותך בשביל טור מלוקק, אך יצחקל, קבל את האמת ממי שאמרו, קח מחט חד, ופוצץ את הבלון המדומה. אוהב אותך מאד, הרבה יותר ממה שאני מצליח לגלות כלפי חוץ. עתה אני עמל ביזע, בכדי שאתה לא. והיה זה שכרי.

מוקירך, אבא.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

47 תגובות

  1. ברוכים הבאים
    ווואוווו נפלא ביותררררררר
    חיזקת אותי!!!
    אשריך!!!!!

  2. פשוט להדפיס למסגר ולשמור. (ולחלק לילדים כשיגדלו!!!!!!!!). ישר כוח.

  3. מה חצקיל עזב את הבית?כי אם לא מה הבעיה לתת לו את המכתב ולחסוך לנו פולמוס שמאדיר אותך וגם מצליח להכניס פרסומת סמויה למפעל תפילין.ואם כבר אתה דואג לחצקל פשוט תדאג שהוא לא יגלוש

  4. יוד כתב:

    מה חצקיל עזב את הבית?כי אם לא מה הבעיה לתת לו את המכתב ולחסוך לנו פולמוס שמאדיר אותך וגם מצליח להכניס פרסומת סמויה למפעל תפילין.ואם כבר אתה דואג לחצקל פשוט תדאג שהוא לא יגלוש

    תגובה לא מובנת.

  5. מצטער בפעם הבאה אני יכניס טקסט עם ניקודאאא כתב:

    יוד כתב:

    מה חצקיל עזב את הבית?כי אם לא מה הבעיה לתת לו את המכתב ולחסוך לנו פולמוס שמאדיר אותך וגם מצליח להכניס פרסומת סמויה למפעל תפילין.ואם כבר אתה דואג לחצקל פשוט תדאג שהוא לא יגלוש

    תגובה לא מובנת.

  6. הילדים,
    הילדים הם בעצם היתוש הזה
    שלא נותן מנוח. ולהנות באמת .

    לא יודעת אם התפילין המהודרות לחצקל, יפצו אותו באמת על חסרונך , חסרון האב.
    אבל לפחות אתה מודע . שזו כבר חצי צרה.

    מזדהה עם כל תחושה.

  7. אם היית מצטער באמת,
    לפחות מכתבך זה היה לא היה עובר דרך עולם הפרסום.

  8. חברה, נוחעם השחיל פה מסר מאד מאד ברור בצורת מכתב לבן שלו! הוא בא לומר במילה אחת, אל תנפחו את עולם הפרסום למימדים מוזרים, זה לא יותר קל ולא יותר מענג מלחטוב עצים, המסר עובר בחדות, ושאפו לו על כך. כל מי שלא הבין פוגע באינטלגנציה שלו.

  9. כ”כ הרבה מילים בשביל תובנה אחת פשוטה.
    מה הפלא שאתה מגיע עייף הביתה.

  10. נחום באמאש׳ך. צריך לירות מטווח אפס במי שמספר לך שזה נורא חשוב לעבוד בפרסומות. אתה לא סלב ותחזיר מהר לגרובייס את הסרט שאתה חי בו. וליצחקל שלום.

  11. אפרופו קנאה ותחרות……

    הבעיה העיקרית היא האתר הזה. ‘פאשקעוויל’.

    אחוז הטוקבקיסטים מתחלק לשניים. אלו המתונים והעניינים, בד”כ מדובר באנשים שעסוקים ואין להם זמן לרמה הרדודה שמסתובבת כאן.
    ואלה שהחליטו שהם פרסומאים/מעצבים. שלא מוצאים את עצמם, מוטרדים, מתוסכלים ומשועממים שכותבים פה דברים הזויים. משתלחים באנשים ברמה אישית וכואבת.

    האמת שלא מעט אשמים אלו שכותבים כאן פוסטים בציניות, על משרדים שונים ומתנשאים על העבודות שלהם.

  12. נוחעם צריך לירות במי…………… ותחזיר לגרובייס את התקליטור. פראפרזה למרוקאי עצבני ודואב. לא הבנתי מדוע אתה מסתתר מאחורי כינוי זה

  13. אבא היקר,
    מכתבך מאוד ריגש אותי ומאוד נגע לליבי, אך דבר אחד יש לי לומר:
    אני דווקא חושב שאיש הפרסום גבוה בכמה דרגות ממוכר הפטל ומפותחן הסתימות, ולכן ויתרתי
    על אבא שמונשם ומורדם במשך השבוע, כי חשוב לי שאבא שלי יהיה דרגה אחת מעל אסף הירקן…
    אבל אם אתה מספר לי שמעמדך כמעמדם אז לא אוותר על אבא בחיי היומיום, וממחר בבוקר קנקן הפטל יחכה לך בחצר מחוץ לבית

    אוהב ומעריך…
    בנך יצחק’ל

  14. @מרוקאי
    באמא’שך, לפי הדיבור’שך על יריות מטווח אפס נראה שאתה הוא זה שחי בסרטים ומסרטים, אח’שלי, צטמצם… ואשרי חלקי שאינני נמנה מיושבי בית מדרשך….

  15. בחשבון פשוט נוחעם אירגן את אסף הירקן מושון האינסטלטור ועוד 17 בעלי מקצוע ששללו אותי. האומנם פוסט זה מיועד למלקקים למינהם. שמנסים להיראות מביני עיניין על ידי הינהון תמידי בראשם עד כדי פריקת עצמות גרונם. הבחור מתלונן שעובד קשה תתפטר. הבחור מתבייש שבנו יראה במה הוא עובד תתפטר. למה בשם כל המשועממים זה מעניין את ציפורני רגלי מה הוא. ציפה שנשאוב השראה לימים נוראים מאדם שעובד מבוקר עד ערב ואין לו דקה ללמוד ושנבין ממנו שבכדי לכסות על בושה בעבודה אפשר לפתור זאת עי רכישת תפילין. האומנם אננני רגיש לנוכח ספר המוסר הנפלא הזה בשם מכתבים לבני חצקל. שעומד להחליף את מסילת ישרים מה לכהן בבית קברות. מה הוא ציפה. מציע לו שימשיך לעבוד קשה וישתוק או שהוא דוגל בשיטה עשית ולא סיפרת לא עשית ולכל מהנהני הפינכה בקצב הזה לא תוכלו לראות את המסך שמסתומה ראשכם יתפס מתי שהוא בזוית דיי בעייתית. וגם אן לייק זה סוג של התייחסות

  16. יוד
    שמעת פעם על לעבוד בשביל להתפרנס? מה זה תתפטר? חוצבי העצים כן יש להם זמן ללמוד עם הבן שלהם במשך השבוע? חסרים שוחטים ובעלי מקצוע אחרים שנוסעים למדינות אחרות וחוזרים רק שבת בחודש? זה בדיוק מה שבא הכותב לומר, מקצוע הפרסום ככל המקצועות, תוציאו את הברק והדמיון שזה שונה, תכספו לזה כמו לאינסטלציה, שניהם קשים ומפרקים את הצורה. ואגב, מותר לכל מי שרוצה להתבטא, כולל כותב המאמר הזה, ומותר גם לך לא להסכים. אבל פליז, זה נהפך לאובססיה אצלך, אחרי הכל זה לא קוצו של יוד.

  17. לא קראתי את המאמר אבל דייייי כבר עם הנוחעם הזה חפרתם לנו ואתם הורסים לכם את האתר ומורידים את הרמה עם הנוחעם שנוחעם הזה. כמה אפשר?! בייייייי

  18. אומרים שמתקפה היא המגננה הכי טובה…
    תפסיקו להתחבא ותעמדו מול האמת זקוף,
    נוחעם הצליח פשוט להוציא אותנו מהתמונה ולהביט מלמעלה מה עניינים, להכניס לפרופורציות, לצאת מהריבוע ולקלוט שלא מלקקים שם דבש, לכל עבודה יש מחיר.
    פשוט, תתחילו להיות אמיתיים כלפי עצמכם, בלי ‘מריחות’
    אה, ואם אפשר להגיב קצת יותר בעדינות….,,,,,

  19. התובנה היא לא רק, שמקצוע בפרסום אינו שונה מיתר המקצועות, אלא אמור לדגדג לכל אחד מאיתנו הנמצא בסיטואציה דומה, להשקיע זמן איכות בילדים שלו, ליצור פניות בראש ולהיות מעורבים בחייהם של הילדים תוך כדי ירידה לפרטי פרטים…
    תודה

  20. איך אמר פה אחד הצקצקנים?
    גם איינלייק זו תגובה.

    והכי סחתיין על הטראפיק שיש פה בגלל הפוסטים ׳המעצבנים׳ האלה .
    לזה התכוון המשורר כשהמציא את פשקוויל.

  21. כמובן שהתכוונתי לאלה שמייללים ומבקרים את נוחעם על פוסטיו.

    נוחעם, אחלה פוסט,
    אמרת מה שהרבה חושבים בשקט !!

  22. @ אהובי:
    יותר מדויק להתנסח: “אמרת בקול מה שהרבה חושבים בשקט…..”
    {או לא חושבים בכלל}

  23. אני פשוט נפעם פעמיים לחסום אותי. חשבתי שזו הבמה לשחרר את דעותי שלפי רוב הטוקבקים אני אינטרסנט יש לי נגיעה אישית וכל המרעין בישין למינהם. ומדוע דעתי על הפוסט הלזה נתפסת בעיני רובכם כחילול הקויידש האמנם על נוחעם נאמר אל תגעו במשיחי מדוע אנני יכול להביע דעה שונה ומבט שבעיני נראה האמת היחידה.לכן רוצה לומר איןלי שום כלום עם נוחעם לא ראיתיו מימיי חוץ מעבודת הפירסום שלו שאני לא נופל מהכיסא ותסלחו לי על זה שאנני נפעם מצטער הוא לא מחדש לא מקורי וצריך ברוב המודעות שלו סוג של מתרגם ובטוח שזה לא מגאוניותו שעוד כמה שנים רק נבין למה התכוון המשורר. לחשוד אותי שיש לי מניעם אישים רוצה לומר שגם אם כותב הפוסט היה נקרא סשה או דימיטרי או כלפא 

  24. זו היית תגובתי. מה כ״כ מיוחד באיש פרסום שכותב מכתב האם ריגושכם היה מרקיע שחקים. אם אסף הירקן היה כותב את מכתב זה. כמובן שאסף לא היה יכול לקנות תפילין של עטרת אבל בטח היה מבטיח לבנו סידור של דמוי עור מה המלל הלזה מה הבנו מכל ביזבוז. הנייר הוירטואלי. האם יש תובנה שתקחו אתכם או שחלק מכם בטח עושים את החשבון אם הוא עובד המון שעות ייש לו לקנות תפילין של עטרת הוא בטח מליונר. לכן תדעו גם לקבל דעה שונה שאולי נראת ונשמעת לא לרוחכם אבל זה בטוח לא מזיז. שלכם ובעיני חלק מכם קוצו של יוד( אחלה רעיון אולי אאמץ לי את השם הזה )
    ולנוחעם 

  25. ככה זה שתותחי היח”צ בקומה הראשונה בתובל עומדים מאחוריך

  26. היקר מאחל לך הצולחה בחינוך חצקל היקר מי יתן והוא לא יתבייש באביו. חילקתי את התגובה שלי לשלוש חלקים. בכדי להקשות על המפרגנים למינהם בוא נראה אותכם שוללים שלוש תגובות

  27. @ יוד:
    לפני שאתה מנסח וכותב ורושם את כל מה שיש לך באריכות או בקיצור בביקורת בונה או ביקורת מחריבה באופן צודק או שלא לפני שאתה מקיא את כל מה שיש לך בפנוכו ומשפריץ את האיכות האנושית שלך לטוב ולמוטב לפני שאתה מתחיל לדבר ולכתוב,
    תלמד,
    פשוט,
    לפסק.

    הרבה הצלחה.

  28. כרגיל, נוחעם נוחעם אויבער חוכעם.
    חשבתי שבבולטון קצת יחזירו את כוכב הלכת הזה למסלול,התבדיתי.

  29. גם אני כתבתי לביתי מכתב דומה שבוע שעבר:

    “רוחל’ה היקרה,
    הרבה פעמים שמעתי אותך משיחה עם חברותייך בהתרגשות ומצביעה עלי בגאוה בעוברי על יד בית ספרך עם המשאית הגדולה הירוקה המובילה את פחי האשפה של העיר. 2 עובדי תברואה הפחותים בדרגתם ממני נתלים מאחור בעוד אני יושב בכיסא הקפיצי הנוח אוחז בגאון בהגה הענק העשוי עור ובידית ההילוכים המרשימה, ומישיר את גבותי החומות לעבר האופק.

    היה זה יום ראשון אלולי השעה 5:00 לפנות בוקר, בעוד אני מהרהר האם מקור הריח העולה באפי הינו השאבעסדיגע טשולנט פרשת כי תבוא או כי תצא, שמעתי קול של אסימון נופל ובאותו הרגע הבנתי שאני חי בבועה – המשרה הזאת מכובדת ככל שתהיה, עדיין איננה תמצית כל כבודו של פועל רם דרג. ישנם אינסטלטורים שעובדים משמרת בוקר וקמים לעבודתם בדיוק כמוני בשעה 6:00 ועושים עבודה לא פחות חשובה ממני וכו’ וכו’ ” השלימו בעצמכם.
    [כאן מקום ששת הנקודות]

    הק’ ירוחמיאל צעפרני

  30. @ יוד:
    בתור מה אתה מגיב,
    בתור אינסטלטור או בתור פרסומאי, או שמא השרברב של פרסום “……”
    לפי “איכות” תגובותיך המדיפות ריח לא נעים,
    זה נראה ברור להיכן אתה משתייך….

  31. @ רמז__דק:
    עבודה טובה למדי,
    לעשות בוכתות כסף בכמה שעות עבודה,
    ואח”כ כל היום פנוי ללימוד תורה לא רע, לא רע.

    איך השגת פרוטקציה?
    (ותאמין לי שצריך…)

    לרוחל’ע תספר שבזכות זה אבא כ”כ זמין (מלבד 5-10 בבוקר)
    ותמיד היא ממתוגת מכף רגל ועד ראש,
    ויותר חשוב אתה כבר משלם את המשכנתא של הדירה של ת”ח שלה…

  32. נוחעם יקירי

    אנחנו חברים טובים

    אפילו מאוד

    אבל, הפעם הגזמת

    הגזמת כי מה אתה מעלה כאן מכתב לבן שלך, אתה מחפש תשומת לב? כבוד? להראות רגש?

    סתם שיעמם לך?

    איך דבר כה טהור כמו מכתב אישי של אב לבנו מגיע כאן לפרסום.

    הפעם טעית

  33. מקסים.
    כולנו אנשי יצירה, סובלים ממצפון גבולי של אהבה למקצוע ואהבה למשפחה,וכשהמקצוע מנצח אנחנו מתגמדים ותוהים למה לנו…

    זוהי קינה נכונה לכל הורה ולכל יצחקל באשר הם שם, ולמי שהתאבקו העיניים
    מכדי לראות זאת, נוחו, זה לא נוחעם שהציק הפעם, כי אם האמת הדקה שנמצאת שם.

  34. בדקתי בין כל חברי נוחעם ולא מצאתי ביניהם עיחל…
    אח. כמה טוב שיש “חברים טובים כאלה”. איחל, תמשיך לשמור על כל חבריך שלא יבקשו צ’ומי… ובנימה אישית. יש תמימים ו”איחל”ים שאסור להם לקרוא טורים מושחזים. זה יכול להיות מסוכן להם.

  35. שמע אחי, נוחעם.
    אני שוקל להעלות פוסט חדש, אם אתה מבטיח שגם אחרי הפוסט הזה תשיב בפוסט משלך…

    מסר יפה ונכון, עטוף במילים מוקפדות, הנקראים בלע”ז פוסט (איזה צליל זר!)

    מתוק מדבש, חד מסכין, ואמת לאמיתה.
    אהבתי עד מאוד.

  36. מרגש, ומיוחד
    ודייייייייייי לכל הל’לא מפרגנים’
    אני חושבת שאם תגידו לא תקבלו בדווקא 10 כן.
    נוחעם. שאפו.

    נ.ב. אם לא היה חתום השם “נוחעם” התגובות היו… (ריקות)… חחח
    תראה לאן הגעת. איזה רוח אתה עושה כשאתה עובר! זרם של אויר.
    מליון הצלחה
    רותי

  37. יש משהו מטריד בכרוניקה הזו של הפוסטים של נוחעם.

    זה דפוס קבוע שחוזר על עצמו.
    מכיוון שזה עדיין קורה אחרי כל-כך הרבה זמן, מעוררת מאליה השאלה המהותית: מה הקטע?

    בגדול זה הולך ככה:
    הפוסט
    נוחעם מנפיק פוסט בטווח של 1,000 – 1,500 מילה.
    הפוסט נסוב סביב הגיג מפולפל קלות ומבושל חלקית.
    סגנון הכתיבה מליצי ומלא פאתוס ושזור פנינים וחידודי לשון ואם להודות על האמת, די מעייף ומשרה תחושת לאות כללית.
    הפוסט מדגיש בטוב טעם את אישיותו האדירה של הכותב ואת יכולותיו הפנומינאליות – כמובן תוך שמירה על צניעות וענוותנות מופלגים.

    ההסתייגות
    בקרב כל מיני אנשים בעלי רמת משכל סבירה, מתעוררת סלידה קלה מפולחן האישיות הציבורי הזה.
    הם חשים חוסר נעימות נוכח מה שנתפס בעיניהם כחריגה מגבולות הטעם הטוב.
    הם מביעים את הסתייגותם על ידי כתיבת תגובות עוקצניות.

    המגוננים
    כמה אנשים אחרים אשר בעיניהם הפוסט הוא לא פחות מיצירה ספרותית בקנה מידה עולמי, נחלצים בחירוף נפש להגנה על נוחעם ועל נפשו העדינה.
    מעל דפי פשקעוויל, הם לוחמים בגבורה בכוחות הרשע וצרות העין ומשיבים לו את כבודו תוך טפיחה נמרצת על שכמו הרחב.


    “וכאן הבן שואל” (נדוש אה)
    מה הקטע?

    האם הקטע הוא שנוחעם הוא מזוכיסט שמחכה לספוג עלבונות?
    או שמא הוא בעצם זקוק לחיזוקים מלהקת המעודדים?
    האם נוחעם כל כך חסר מודעות עצמית, שהוא לא רואה את הגיחוך שבעניין, או שמא הוא רואה גם רואה, אך לא שולט בזה ופולט את הפוסטים האלה לפי מחזוריות מסויימת הקבועה בטבע?

    מה שבטוח זה שאחד המרוויחים הגדולים מכל העניין הוא פאשקוויל בכבודו ובעצמו.

  38. אשר יגורתי. כמה נקודות שאולי יעזרו לך בניתוח. נוחעם כתב בשנה האחרונה פוסט אחד בלבד. על איזה מחזוריות אתה מדבר. ישב לו אדם אשר יגור., מלא פאתוס ופנינים, ובחר לנתח בכשרונו את המזוכסטיות של נחעם במקום את המרמור שלו.
    נראה לי כדאי לך לשחרר קיטור על ידי פוסט משלך. יש לך פאתוס. פנינים. עייפות. מזוכסטיות וטיפת פסיכולוגיה. כל הנתונים הנצרכים להיהפך למזוכיסט בעצמך. וכך לא תמצא את עצמך כותב תגןבה באורך של פוסט.

  39. @ גלשן:

    שלום לך ידידי הגלשן.

    מהרישא של דבריך נוצר אצלי רושם שאתה רוצה לעזור לי. – הבטחת \”כמה נקודות שאולי יעזרו לך\”.
    על נכונות זו לעזור, נתונה לך תודתי. באותה עת, אציין שלא ממש עזרת לי.
    אמנם הצלחת לאשש את דברי ולהמחיש אותם באופן יוצא מן הכלל.
    כחבר כבוד בקבוצת \”המגוננים\” הפגנת תצוגה מרשימה של איבוד עשותונות, שבמסגרתו הקלדת גבב טקסטואלי מגושם, אשר בעיקרו עומדת האבחנה שאני סובל ממרמור בחיי האישיים.

    אני שונא להרוס לאנשים את הכיף שיש במשחקי ניחושים, לכן לא אנסה לאשש או להפריך את הטענה הזו.

    אבל אם כבר ניסית לעזור לי, אולי תצליח לתת תשובה סבירה לשאלה ששאלתי בתגובה הקודמת: מה הקטע?

    מה הקטע לכתוב ערימות מלל עצומות כאלה, סביב הדמות הזו, אשר שמה נוחעם, לפרסם אותם באמצע הפרהסיה?

    אני מודה שהמניע נשגב מבינתי.

  40. אשר יגורתי/מקארתור/הרשלה

    שאלת מליון הדולר: ומה הקטע שלך?

    (איך זה הולך, מדגישים את זה?:p)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן