WebDuck
בניית אתרים
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
לפני שנתיים, סמוך ונראה לפורים, יוסי צלניקר פרסם במדור “זירת פרסום” (ז”ל) מבית “קו עיתונות” חמישה צעדים אפשריים עבור מנהלי משרדי הפרסום להתמודד עם קריסה בדו”ח יפעת • האפשרות הראשונה: להתקשר לעיתונאי נחמד ולהגחיך את הדירוג • טור אקטואלי ומחויך, אל תחמיצו! כנסו
5
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

5זה קורה לכל אחד בתחילת השנה האזרחית. הטלפונים מתחילים לצלצל, שרת הדוא”ל עובד שעות נוספות והכל סביב שאלה אחת ויחידה אך נחוצה: יש מידע מה קורה עם יפעת?

אחרי כמה שבועות הבשורה המרה נוחתת באחת. ירדת בדירוג, או לחילופין, גם השנה לא נכנסת לדירוג, והכי גרוע – נפלטת מהדירוג. א’ברוך. מה עושים?

להלן חמשת האפשרויות שיאפשרו לך לחזור הביתה בשלום ולצאת גדול מכל העניין. באדיבות מומחי ‘זירת פרסום’.

אפשרות ראשונה: להתקשר לעיתונאי החביב עליך, לשאול אותו מה נשמע, מה קורה, מה מזג האוויר, מה שלום הילדים, מה הוא חושב על הקמפיין הגרוע של המתחרה ומתי הוא בא לבקר, וכי מזמן (שבוע וחצי) לא שתיתם קפה יחד.

כשהוא מפסיק את הסחרחרה ושואל בעדינות מה דעתך על יפעת, תזייף צחוק ארוך ומשכנע ותאמר בזה הלשון: “יפעת? פחחח. לא שמחנו כשהצלחנו שם, ואנו לא עצובים כשהפסדנו שם”. מיד כשאתה מסיים את המשפט, תוסיף את משפט המחץ “ואתה יודע שזו האמת”. עיתונאי חרדי ממוצע שלמד כמה ספרי מוסר בחייו, יהיה עדין. הוא לא יזכיר לך איך בשנה שעברה, כשהצלחת לשמור על המקום שלך, שלחת באנרים לכולם, דוא”ל בתפוצת נאט”ו וכמעט העלית מסוק משולט למתחם הבורסה.

אפשרות שניה: להרים טלפון לחברת יפעת ולבטל את המנוי. תסביר למזכירה שבמקרה גילית שהם לא יודעים לספור, אז חבל על הכסף. גם אם לא תצליח לסגור ‘דיל’ על שנה הבאה, תקבל הנחה. זה גם משהו. בכסף שאתה עתיד לחסוך כמנוי שנה קדימה, אתה נוסע לסופשבוע בגליל. שוכח מהכל וחוזר כמו חדש.

אפשרות שלישית: להסתגר במשרד, לשתות ארבע כוסות קפה. לזרוק על הרצפה בעצבים את המתנה האחרונה מפורום מנהלים. לגלות שזה מפלסטיק (חסכו עליך), לעשן בשרשרת ואז לצאת מהמשרד. אתה יוצא למסדרון מחויך. כל העובדים, שלא מפסיקים לזמזם כמו עדת דבורים משתתקים, ואז אתה מורח על שפתיך את החיוך הכי מזעזע ואומר בטון מקפיא: “לפי נתוני יפעת אנחנו קטנו השנה. הווי אומר שצריך להצטמצם בעובדים, אז בבקשה, אני מתחיל לראות מי נטל על המערכת. כולם לעבודה, להתחיל לטקבק תגובות”.

אפשרות רביעית: תתראיין לעיתונאי החצר שלך ותסביר לו עד כמה יפעת היא לא מדד לשום דבר. אל תוותר על ארטילריה. תזכיר את המכוונים (פרסמת 10 בשנה האחרונה), אל תשכח את מודעות הרחוב (במקרה השנה לא תלית), הדיוור הישיר (פתחת מועדון למכולת שכונתית) והמקומון בדימונה שלא סופרים ביפעת. כשזה לא יעבוד תזכיר את תקציבי הריטיינר (ותתעלם מזה שלך יש רק תקציבים כאלה). לסיום, תזכיר שפעם הגישו נגד יפעת תביעה במגזר הכללי, ותקנח במשפט: “אחד משני המשרדים הגדולים במגזר רצה להתאחד איתי. כשפתחנו את הדו”חות הכספיים, הייתי בהלם שאני יותר גדול ממנו” (כן בטח).

אפשרות חמישית: שלח שדכנים לבדוק אם אתה יכול לשדך בין קרובי משפחה שלך ושל נתי יעקובי. אם השידוך עולה יפה, תפעיל את קשריך להכניס את המשותף כעובד בבקרת הפרסום. כעת באמת מגיע לך מזל טוב.

(פורסם במדור “זירת פרסום” ז”ל ב”קו עיתונות”)

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן