חברי קבוצת הווטסאפ של פאשקעוויל שיתפו אותנו במודעות יפות שהתפרסמו בארצות הברית לפני פורים. שאלנו למה רק בארצות הברית יש קריאייטיב בפרסום החרדי, ולא קיבלנו תשובה. מה דעתכם? למה לא רואים מודעות כאלה בישראל?
קרדיט: gcny marketing
כל הזכויות שמורות © פאשקעוויל בע"מ
8 תגובות
בארץ אנשים קצרי רוח, עדיף להם לדחוף עוד לקוח שלא מבין ולמרוח אותו עם שחור זהב
קריאייטיב דורש ‘זמן‘.
כי בישראל אתה מפרסם ש”כל גדולי ישראל” קונים את היין/אתרוג/גמרא שלנו, או ש”גדוילי הדור” ציוו/חייבו/אסרו.
מקסימום תפרסם ש”כ-ו-ל-ם” עושים כך, או שיהיה לך תואר “גביר”.
תן חסות לאדמורי”ם ותתחנף קצת לעיתונאים והם כבר ידאגו שכל העדר יבזבזו את כספם אצלך.
בקיצור, לצערי, עדר, רדוד, ללא עומק, ללא יצירה וללא ערכים ומשמעות.
אהבתי מאוד את הראשון.
השאר נחמד…
יפה מאוד!!!
אהבתי את הראשון והאחרון במיוחד.
מודעות מטרפות תשלחו פליז עוד
מקסים מקסים מקסים!!!!!!!!!!
@ מנדי:
נכון מאוד. הראשונה מקורית מאוד ומדייקת במסירת המסר, וניתן ללמוד ממנה.
השנייה אמריקאית סטנדרטית. העצמת מוצר בהשוואה לאנשים, מצוי שם בהרבה בעבודות. אגב, המודעה לא הייתה מכבדת שום משרד פרסום ישראלי.
השלישית לקוחה ממשקה האנרגיה BLUE (בלו) שם יוצאת להבת אש בדמות אדם רוקד מפי הפחית. אך הביצוע די טוב.
קרייאטיב שנוצר על ידי תמונה מעניינת, משונה ובלתי מציאותית, מסיטה את תשומת הלב (לפחות לישראלים) מהמסר של המודעה אל שבח ההברקה השנונה, או האומנותית.
בישראל לדעתי טוב יותר לדבר ברור ובלי תחכמונים, והקראייטיב המוצלח באמת מסתתר איפה שקורא המודעה המצוי אפילו לא רואה אותה, והיא המושכת אותו אל המודעה ואל המסר מבלי שירגיש.