ציטוט: “השבוע נפתחה ההרשמה לקורס האקדמי לגרפיקה והפרסום האקדמי של ביה”ס הגבוה לעיצוב ופרסום…, …משוויצים בתעודת הכשר שהנפיקו להם רבנים ומחנכים”. בחדרי חרדים.
קבלו איזה סופרלטיבים: “האקדמיה לעיצוב ופרסום” “ביה”ס הגבוה לעיצוב ופרסום” ועל כל זאת יש בנוסף הכשר! לא להאמין כמה קורסים אקדמאים צריכים לעבור אנשי השיווק, כדי להגיע לתובנה הפשוטה שקורס גרפיקה למגזר החרדי אמור לנפנף בתעודת כשרות של ועדת רבנים המאשרת כי – האקדמיה, ביה”ס הגבוה והקורס האקדמי לעיצוב ופרסום, כשרים למהדרין.
15 תגובות
יפה.
אתה מצליח להשחיל את ACC בכל מקום!
אם זה בראשי תיבות, ואם בא”ת ב”ש..או בדילוגי מילים..
(-:
אוי, מלפפונים בכמויות.
וברצינות, אולי כדאי לשלוח את הבוגרות הטריות של ACC, לקבל הכשר לטוזלו ולשאר הירקות ולא רק למלפפונים. שה’ יעזור לנו.
ומה שהכי מצחיק, עם יד על הלב, את הגולם הזה אנחנו בנינו. החטא ועונשו.
פעם ראשונה אני פה.. וכבר יש לי הערה קטנה.. בחיוך.
לנופף… לא לנפנף..
תעודת הכשרות היא לא לבית הספר או לאדם. תעודת הכשרות הינה תעודת עשירות לציבור החרדי! הנה, גם מתוכינו ישנם אנשים אשר “למרות” ה”כשרות” וה”קושרות” הינם עומדים בכל פרמטר מקצועי כזה או אחר!
אשריכם ישראל, לפני מי אתם מ ת ר פ ס י ם!
הכשר לכל דבר זה מעולה.
גם על התגובה שלי יש הכשר.
ומה עם ההכשר המקצועי? למה אין אנשי מקצוע שחותמים על המקום הזה?
כבר למעלה מעשור במקצוע, ועדיין אני לא מבין למה מביאים הכשר לפני שיש מוצר… מישהו חושב שזה באמת פקטור שמציל כל מוצר, בין אם הוא טוב, וקו”ח עם לאו?!
.
זהו, מעכשיו אנחנו מככבות בכל תגובה שלך? : )
וינברגר, בחיוך, באמת בחיוך: מתוכנו… לא מתוכינו…
וטוב שיש כאן עוד מישהו שאכפת לו מן השפה העברית, לשון קודשנו.
אתם יודעים, שפה כשרה…
היה כתוב “אקדמיה”,מסתבר שיש כשרות מקצועית..
קולה: ה”מתוכנו” היה עם מבטא ולכן אומרים “מתוכיינו”
דרך אגב השפה העיברית ממש לא לשון קדושה,
ממש טמאה.. חלק גדול ממנה.
לשון הקודש שהייתה נהוגה כמו במקרא – זו לשון קודש!!!
תלמדי משהו… ותדייקי. בחיוך וקצת עצבים על העיוות המחשבתי שנכנס בציבור החרדי. (-:
לשון זה החלק הפנימי של הפה, ניבים הם החלקים המאיימים יותר, שלמרות חיצוניותם הינם מחפים על הלשון, אלו ואלו מוסתרים ע”י השפה = שפתיים, ומן השפה ולחוץ זו היא העברית.. אך כל זאת תחת הכותרת “פה”.
שבוע טוב…
עשו לי טובה, אשתי לומדת בסיעור מוחות, יותר כשר ממקצועי וגם הכשר לא משהו.
לגברת שרביט המאוד מוכשרת כשלעצמה יש עוד המון מה לשפר בבית ספרה,
נכון שהיא מורה מעולה לגרפיקה אבל מכאן עד בי”ס הגבוה לעיצוב ופרסום המקום רחוק,
אבל בשביל זה יש מחזורים ראשונים לא? בשביל לעשות עליהם סטאז’
היום התעטשתי בלי הכשר, ישנתי בלי השגחה ונעבאח גלשתי באינטרנעט הטמא רח”ל. תתעוררו רבותי, לפני שיהיה מאוחר. (והנה, תגובה אחת בלי הבוגרות הטריות) 🙂
נ.ב. מאנשים שעוסקים במקצוע המבוסס על קוגנציה, הייתי מצפה להבין דבר מתוך דבר.
אה, שכחתי, הם/הן חייבים/ות לשאול את המשגיח.
הכשר! פששש! יואו! כולי עקצוצים של התרגשות!
אולי שהמגזר הזה יתחיל להתעשת? כל דבר צריך הכשר? אי אפשר לעשות משהו מקצועי נטו? נטול חותמות המכערות את המודעה… למה גרפיקאים צריכים הכשר? למה פרסומאים צריכים הכשר? אם אין להם את היכולת להבחין מה ראוי למגזר אליו הם פונים ומה לא, אין להם את המינימום הנדרש כדי לעסוק בתחום הזה.
הם הרי לא הולכים לעבוד במקומות בהן יש הפרדה בין גברים לנשים. הלקוחות שלהם יורכבו משני המינים והשטח האפור ההולך ומתרחב ביניהם… אז יאללה, שילכו לבצפר ויכניסו כאן עבודה כמו שצריך!
עכשיו תשמיצו כל מה שהוא לא ACC
כל הכבוד שלמדת שם
וואו, לרגע שכחתי שצריך גם הכשר על הבלוג… מה, לא?! האם הבלוג אינו שווה ערך לכל מקומון עלוב המתהדר בהשגחת וועדת הרבנים??
או אולי בעצם כולנו מוכשרים. בכשרויות / כשרונות אלו ואחרים… תחשבו על זה.
באמת יש בגאוה הזאת משהו מבחיל,