מאת גולש פאשקעוויל: פיקצר
הרב פסח סלקומוביץ’, הרב יונה אורנגביץ’, הרב זלמן בזקוביץ’, הרב זליג מירסקוביץ’ והרב זרח פלאפונוביץ’ היו ישובים כבר שעה מסביב ל’שולחן החסות’ הצבוע בצבעי הקשת, על השולחן היו כוסות נפולות, שלוליות קטנות שנוצרו משפיכת כוס אגב יד שהונפה וסלולאריים משלל גווני החברות.
הרב זליג מירסקוביץ’ היה חוזר ודולה את זעתו ממצחו, הוא היה לחוץ.
לראשונה מזה כמה שנים שהסטארט-אפ שלו רועד.
הוא זוכר טוב את ההתחלה, הוא יצא עם המצאה גאונית, ‘החותמת’.
אז הוא עוד קרא לה ‘ר’ זליג חותמות’, הוא שכר לעצמו חדר קטן בבנין נידח, העסיק איש שיווק טוב ויצא לדרך.
היה לו רעיון כביר, חותמת שתוחתם על מוצרי תקשורת ותהוה הכשר שאותו מוצר נקי וישר לציבור החרדי.
וכן, היו לו שני רבנים שהוא הכיר טוב מתוקף היותו איש ציבור בין השאר, הם נרתמו אחר הסברים ארוכים לשליחות.
הוא רצה להתחיל בגדול וזה הצליח, הוא התקשר עם חברה סלולארית ידועה שחיפשה דרכה לציבור החרדי ‘ונדלקה’ על הרעיון שלו.
דמים רבים עלו לו אותן כתבות יח”צ בעד ונגד ‘החותמת’, אבל המוצר הלך והתהוה.
וכמו שאומרים, ‘או שאתה עולה עד למעלה או שאתה נופל עד למטה’, אחרי חודשים ספורים הוא התחיל לקבל טלפונים ממשרדי פרסום שונים אשר לקוחותיהם בין השאר, הן חברות סלולאריות שונות.
הם ישלחו רב מצידם, ישלמו לו לכעין שותפות והחותמת תצא לאור.
ר’ זליג חשב יום-יומיים וענה בחיוב.
מיני אז ועד היום הצטרפו בזו אחר זו חברות תקשורת שונות אשר רצון עז מפעם בליבם לחדור לליבו של המגזר המוזר אשר מבדיל את עצמו מן הכלל, פסי יצור עתיקים קמו לתחיה ותחת המכונות נוצרו מכשירים מוזאוניים אשר גם מתכנת בכיר לא יוכל לשנות את תוכנם הכשר והדל, בסוף כל טור מכונות הועמדה מכונת חריטה קלה אשר אמונה על חריטת ‘החותמת’ (ולא אמונה על מיקומה המדויק,)’וחותם ההכשר אין להשיב’.
גם חברות טלפונים ואינטרנט שונות התדפקו על דלתו נואשות והתקבלו אחר ‘איחור אופנתי’ למעגל ה’מוכ(ח)תמים’.
זה נהנה וזה נהנה וכו’..
ר’ זליג לא טיפש, הוא מכיר את מגזרו ודרכי נהירתו, הוא רואה ש’ועדה’ נהפכה מסתם יושבי-בטל מלומדים למותג רוחני בציבור החרדי, כמובן שהרבנים החשובים שהצטרפו אליו מייצרים גירוי יותר גדול אצל החברות באשר הן ומחברת סטארט-אפ עם שם צנוע של ‘ר’ זליג חותמות’ זה הופך ל’ועדת הרבנים לענייני תקשורת’. חד משמעי!
עד אתמול היה הכול טוב.
אתמול הוא ישב בישיבת-הכשר שבועית ור’ זרח פלאפונוביץ’ ‘הקפיץ’ לו את השעמום.
ר’ זרח קבל באוזניו ובאוזני שאר המשתתפים על הריק הגדול בחודשים האחרונים, כבר כמה חודשים טובים שאנחנו לא מתקדמים, אנחנו לא בכותרות, לא בפרסומים, ‘עוד פעם אורנג’ עם מכשיר חדש והסטארט-אפ שלנו עליו? די, זה נדוש!’ ספק תהה ספק קבע ר’ זרח וזכה לעיניים עצבניות מצד ר’ יונה.
אצל ר’ זליג זה פגע בול, הוא אכן הרגיש שהעסק נהפך לחוזר על עצמו בחודשים האחרונים אבל היה חסר לו מישהו שיאמר לו את זה.
הם קבעו פגישה להיום.
עכשיו הם יושבים, הרבנים החשובים, סביב השולחן ומנסים ליצור יש מאין.
רעיונות עולים ויורדים, דרכי פיתוי נבדקות, בינתיים הם עדיין ישובים והישועה רחוקה.
‘החותמת’ ממלמל לעצמו ר’ זליג , ‘מה יהיה עליה?’ תוהה הוא.
מצידו השמאלי של השולחן עולה קולו העצבני של ר’ יונה ‘חברים, אני ניסיתי את מוחי והוא ריק מרעיונות, אני חייב לזוז.’
‘שב!’ פוקד עליו ר’ זליג בפה שוצף, עיניים חודרות ומוח דולף. ‘אתה לא זז מפה ואף אחד אחר לא זז מפה עד שיש לנו רעיון מציאותי כלשהו!’.
הייאוש שולט בכל עד ששנייה לפני מגיעה הישועה.
ישועה מכיוון לא צפוי, דווקא ר’ זלמן, העדין שבחבורה מעלה רעיון מעניין.
‘הטלכרט’.
היה היה פעם כרטיס מסוג פלסטיק כלשהו אשר היה משמש לאותם טלפונים אשר היו עומדים ברחובות הערים. באותו טלפון היה חריץ אשר בו היה מוכנס הכרטיס והמדבר היה יכול לדבר עם בן שיחו מהצד השני עד אשר היה מנותק אוטומטית עם תום כמות השיחות אשר היו רשומות על אותו כרטיס.
קראו לו ‘טלכרט’.
‘הבה נחיה אותו’ מייעץ ר’ זלמן לחבריו, שימושו אכן לא רווח אבל בכ”ז ישנם ישיבע’-בוחרים ועוד כל מיני תמוהים אשר ישמחו להדר ולקנות את ה’טלכרט הכשר’. כמובן שנצא בפרסום מאסיבי ומודעות הקוראות למגזרנו הקדוש להדר ולקנות את הכרטיס עם ההכשר.
מילות תודה נרגשות מורעפות על ר’ זלמן על רעיונו המקורי והנוכחים מתפזרים מאושרים לבתיהם, ממהרים הם לעלות על יצועם, הן מחכה להם עבודה רבה על הרצתו של הכרטיס הישן, הם צריכים לפנות לחברה ולשטוף את מוחה על רעיונם המוזר, הם צריכים גם לאיים, יש להם כוח. הם צריכים לעורר את אותן מכונות חלודות המייצרות את הפלסטיקים השברים מרבצן, הם צריכים להיפגש עם נציגי התקציבאים ויחצני”ם של אותה חברה, שגם הם ‘ידפקו’ את המוח על איך להחדיר את החומרה החדשה לעיתונות ולמגזר. בקיצור, הם חייבים לישון.
31 תגובות
אני כועס ומוחה בתוקף!!!
אכן רעיון כרטיס הטלכרד תמוה, בעידן הסלולריים והבזקרד.
אבל לעשות צחוק מועדת רבנים, כאילו וענין הסלולרי הכשר,( שתבוא ברכה על יוזמהו,) הינו גחמה שיווקית. פסול מעיקרו וגורם לקרירות. (ויבוא עמלק)
דומני שכל עוד ומעל השטיבל מתנוסס המילה חרדי, אין הוא מהווה מקום לצחוק על דברים שרבני הציבור החרדי עומדים מתחתיו, ויהיו הם אשר יהיו.
גם אני מצטרף למוחים. לא בשביל זה קם פאשקוויל. יש לנו את בחדרי חרדים, ודי לנו בזבל שיש שם.
עזבו את הביקורת על הרבנים, זה עוד איכשהו יכול לעבור, אבל הבעיה שלי זה מהקשקשת המקושקש במיוחד.
רעיון הטלכרט הכשר הוא רעיון ע-נ-ק. ולא אינני קשור לשום משרד פרסום ולמשו שדומה לזה. פשוט ראיתי את הפרסום, והתלהבתי מהרעיון הגאוני. שמטיב עם בחורי הישבות למען רוגע ההורים.
כבר מזמן לא ראיתי קשקוש כה ארוך, וחבל.
אני בהלם
בשביל זה או מחוברים לפשקוויל?
גם פה מזלזלים ברבנים?
אל נא אחי תרעו.
מילא לצחוק על רבנים. (מילא???)
מילא לזלזל בסלולארי הכשר.
מילא להיראות כשונא דת מהגרועים.
אבל לכתוב בכזו רמה נמוכה של תחביר וסגנון?
צדקנים/אוהבי התורה ולומדיה/יראי ה’/בעלי תובנות יקרים.
על הלבנת פנים שמעתם?
כנראה שלא, או שכן והעדפתם לעבור הלאה, בלי לחשוב.
בערך כמו מה שעשיתם עכשיו.
תנסו פעם לשתוק.לסתום.לשמור את האצבעות,ולנשוך תשפתיים.
זה לא יזיק.
מישהו הוציא את הקרביים פה ומסתבר שהוא לא עץ.
דינקס ושו’ת-
אפילו בטאבולה לא ניתן להגיב.
תנסו את זה.
תרגיע!
אל תשווה בין
הלבנת פנים של אדם רגיל – לזלזול בכבוד ת”ח.
[שזה גם סוג של הלבנת פנים אע”פ שזה לא בפניו]
ו”אני” תעשה טובה, אם לא מפריע לך זלזול ברבנים הצעתי לך לשתוק!!!
נ.ב. כמובן שאני מצטרף למוחים!
גם זה מכתבו של האדם שלא קיים ‘הרב’ נקש?
אולי הלבנת פנים, אבל הוכח תוכיח חייבים.
רציתי להגיד מילה על הרעיון של הטלכרט, אבל לא.
אני לא יחזק מי שכותב נגד אלו שהצילו אותי/אותנו ואת ילדינו מעברי פי פחת.
פשקוויל, תתעשתו. וכמה שיותר מהר יותר טוב.
גם אם מלפפונים, אבל אין סיבה שהם יהיו רקובים.
והנה שני הוכחות שניתן לכתוב בהומור בלי לזלזל ח”ו בדברים קדושים.
טוקר בפוסט על משרדי פרסום עוד כמה שנים
https://pashkevil.co.il/568
פרדס בתרחיש על פורום יש
https://pashkevil.co.il/1419
אגב, בלי קשר,
למה לחיצה על תגית פוסט אורח מניבה רק 3 פוסטים?
טפוי.
נראה שמערכת פאשקוויל מעדיפה להעלים עין.
חבל, אם עד היום פאשקוויל היה אתר נחמד ומהנה, מהיום הוא אתר עם קונטציה שלילית, לא עושה לי חשק להכנס. חבל מאד.
באמת היינו צריכים להוסיף –
“זהו כמובן תרחיש דמיוני, וכל קשר בינו לבין המציאות הוא על אחריות הקורא בלבד”.
מערכת פאשקעוויל לא מעדיפה להעלים עין. נהפוך הוא. יש לנו עניין גדול בדיונים פוריים ומהנים על נושאים שנמצאים ברומו של פאשקעוויל…
יש לציין שתגובות בסגנון: אני מוחה / שאט נפש / אנטישמים וכ’ו וכדו’ הן מאוד בוגרות ואיטליגנטיות.
יש איזה באג במערכת- אתה יכול ללחוץ על שם הניק – פוסט אורח ושם תוכל למצוא את שלל הפוסטים האורחים שלנו בבלוג.
אגב, אתם מוזמנים תמיד לשלוח לנו פוסטים, רעיונות, הגיגים ועוד.
דינקיס,
אכן כך בסוף מצאתי את מבוקשי.
הן מאוד מאוד פאשקוויליות…
ציטטות:
הוא יצא עם המצאה גאונית, ‘החותמת’.
היו לו שני רבנים שהוא הכיר טוב מתוקף היותו איש ציבור בין השאר, הם נרתמו אחר הסברים ארוכים לשליחות.
ומחברת סטארט-אפ עם שם צנוע של ‘ר’ זליג חותמות’ זה הופך ל’ועדת הרבנים לענייני תקשורת’. חד משמעי!
הוא רואה ש’ועדה’ נהפכה מסתם יושבי-בטל מלומדים למותג רוחני בציבור החרדי.
ועוד ועוד אי אלו ציטטות.
באמת ,לא ניתן היה להעביר את אותו מסר, בלא שינויים מרחיקי לכת, עם קצת פחות לעג לרבנים ולתיקון שהם עושים.
אנא מערכת יקרה, אל נא תהפכי לצהובון זול, ומצאי נושאים שנויים במחלוקת העומדים ברומו של עולם ולא רק של פאשקוויל, ע”מ ליצור דיונים פוריים, אבל שלא יפגעו בציפור נפשנו.
.
ואני הקטן אציע אלטרנטיבה, לא מופרכת, לא מצוצה, ולא פוגעת ח”ו בקודשי ישראל, גדולי ישראל, ענקי הדור, משמשיהן ועסקניהן ועסקני עסקניהן המכרכרים ומבזים שם שמיים. והנה:
יושב לו פרסומאי. יועץ תקשורת, יח”צן קונדס. קורא מאזנים. מגלה קיצוץ בתקציב מכאן, וגילוח בתער ל”ע בתקציב משם, וחופר, ומחפש, ומגשש, אן יפנה, מעין יביא עזר למשרדו.
והופ, הוא נזכר בטיק הישן והטוב, שמלחיץ כל לקוח, מרעיד אותו וגורם לו לכאבי בטן ושיניים.
“יש לי רעיון גאוני” הוא אומר לו.
“תעשה כשר! תעשה כשר!” הוא לוחש על אוזנו.
“זה יעשה לך טוב. זה יעשה לך נעים במגזר. תעשה כשר. תעשה כבר מהודר!”
ואותו הלקוח, אוי, ממשבר וחרם חושש, מתכשר לו, מתהדר לו, מתעטף בכסות לא לו.
וזה יוצא, מפעם לפעם, יותר מצחיק ועצוב ומגוחך. מחלל את קדושת רצון הציבור להתהדר באמת בענווה, בצניעות, בהידור אמיתי של מצוות. ומכניס לחיי החולין חותמות, ואישורים, וחרמות ונידויים, על נייר טואלט, וארגזי קרטון, וקורסים לריקמה, והתקהלויות שירה, ומכשירי חשמל ותקשורת, ובשמים בהידור, ולבוש כהלכה, ולטוס בבד”צ, ולשבת ב”חוג”, ולערבב בין קודש לחול… די.
יש גזירות שהציבור גוזר על עצמו. ויש כאלו שמקבל באהבה ממורי הדור, ויש גזירות שהציבור אינו יכול להן, ולאט לאט, מתוך ההגזמה וההפרזה וההתפרעות חסרת ההגיון הבסיסי, יש יותר ויותר גזירות שלציבור פשוט לא בא עליהן.
ויפה שעה אחת קודם.
.
בוקר טוב
אני שמח ש-15/16 תגובות הם תגובות יהודיות של אנשים השמחים לקבל מרות מרבנים שמעליהם ללא האזנה ליצה”ר המפזז ומכרכר סביבינו להוציאנו מדרך הישר ואשר לפעמים עושה זאת רק על ידי קרירות וליצנות בהסוואה של תוכן שיווקי.
אשריך ישראל.
אולי זה הדבר היחיד הטוב שיצא מהפוסט העמלקי הזה.
ראה בניך כמה טובים הם.
למה למען ה’ קמו עלינו כל הגיחזים האלה
שבשם הרבנים מוכנים למכור את השטן עם חותמת כשר
איזה בחור יש בנמצא שרוצה להתכשר לכל מיני שיחות לא עלינו ילך ויקנה טלכרט כשר
בא ונאמר שפלאפון עוד יש איזה יכולת מעקב של ההורים/מחנכים אבל טלכרט
בחיים אבא שלי לא קנה לי טלכרט אני קניתי לבד
מה שכן יפה להם לאפיקים שפרגנו לבחורים מפונוביז משקפיים מאופטיקנה
הרי זה הקהל יעד לא?
מפתיע שמ’ מאשרת דבר כזה… בכלל כל הקו של בזק במגזר נראה מיושן ולא רלבנטי. אבל זה כולה מגזר. who cares… ממילא המתחרים לא יכולים לפרסם… לא הוט – עם הכבלים, ולא קווי זהב עם האינטרנט הטרף וכו’.. אז בינתיים אנחנו ממילא מונופול…
ועל זה אמרו חז”ל.. חכו חכו…
ואני אהיה אולי הרשע (צדיק) בסדום, אבל מאד מאד אהבתי !!!
כתוב יפה, בשפה קולחת, ומכוון כחץ למרכז המטרה ששמה ועדת הרבנים לענייני תקשורת שנחשפה בקלונה בשבועיים האחרונים בסיפור הsms. משם התברר כי לוועדה אין כל קשר (כשר) לרבנים..
אני לא רואה כאן זלזול ברבנים כי אם זלזול והוקעה של שרלטנים החושבים שהציבור החרדי הינו התמים שבחבורה וניתן למכור לכל חרדי כל שטות עם בס”ד ופסוק כלשהו..
כל הכבוד על הפוסט האמיץ. courageous, כמו שהיה אומר סר המפרי זצ”ל
די.. חפרתם!!
אינטרנט מביא סרטן
אההה
פוסט חזק ונכון לחלוטין. בוועדת “הרבנים” יושבים שני גערערס שגורפים הון מההמצאה שלהם.
על הכסא המסתובב מול המחשב, יושב דינקיס ומשפשף את ידיו זו בזו בשביעות רצון.
נראה שכותב הפוסט הזמין לפה את כל העמלקים שהוא מכיר לעזרתו.
חבר’ה שיושבים על האינטרנט הפתוח, בכלל לא מבינים על מה המהומה, קדושה וטהרה זה בכלל לא משהו אקטואלי, בטח לא משהו ששוה להתאמץ בשבילו.
את הסיפורים על עשרות בני נוער שנשרו בגלל הסלולארי ובגלל הSMS, ושהיו עתידים לנשור במאותיהם כשהיה מגיע ‘הדור השלישי’, הם לא שמעו בכלל. וגם אם הם שמעו, ‘אז מה’?
מבחינתם, מה נשאר? ברור שהכל חתיכת ביזנס! מה עוד יכול להיות?
שווה הפוסט הזה רק בשביל לקרוא את כל התגובות הנזעמות…חחח
וכנראה אני לא מבינה בדקדוק תחביר ולשון- ע”ע נטע נינארי.
ואני עדיין חושבת שחבורת עסקנים המציאה את הכשר.
אני אהבתי את הפוסט כתוב בצורה שנונה וטובה .לא פוגע בשום רב, פוגע אולי בגורפי ההון למינהם שעובדים פה על כולם.
טוב שלא הוציאו אסימון כשר, זה היה יכול להיות להיט, פלוס זה שהחותמת היתה נראית טוב על זה.
נחמד לראות איך כולם פתאום קופצים להגן על רבנים שמי יודע אם הם בכלל קיימים.
רעיון הפוסט חמוד בהחלט ויש לי רעיון גם להמשך הסטארט-אפ..
אחרי האם-פונדקאית שהותרה השבוע – אולי וועדת רבנים לענייני אמהות (ו – שרוקה)
ותיהיה לנו חותמת-קעקוע של וועדת הרבנים בבטן 🙂
וואי וואי כמה תגובות לפוסט שצריך להגיב לו באיפוק…
איפה “יפעת בקרת פרסום” כשצריך אותם?
את צוחקת???
ראיתי איזה ילד שיש לו קעקוע של וועדת הרבנים לענייני תקשורת
מאוש
נולד באמצעות (או למרות) טלפון כשר תמים…
אוקי.ראשית לא לזלזל ברבנים כמובן בלי להכנס לעומק הדברים הנקראים ‘ועדת הרבנים לעניני תקשורת’.אבל הזדהתי עם כל מילה(כמעט….)ולענ’ד צריך לקום ועדת רבנים דחופה ביותר שתקבע ותחליט על הפסקת הקמתן של ‘ועדות רבנים לכל ענין וענין’………אחרת מחר בבוקר לכולל או לעבודה נצטרך לעבור דרך ‘בית הוועד’ בכדי לעבור בדיקת כשרות יומית וכמובן שגברים יעברו מצד ימין של הרחוב לבית ועד הגברים” ונשים בצד שמאל ל’בית ועד הנשים”…………
וועדת הרבנים לענייני תקשורת לא אישרה את האסימונים עקב חוסר מקום על פני האסימון להטבעת חותמת הוועדה.
לכן, לא ניתן להשיג בינתיים אסימונים מאושרים.
בס”ד
צדקת, ידידי!