כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מילר פוינט
משרד פרסום
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מרכז העניינים
חינמון ארצי
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת גולש פאשקעוויל: איש

כמי שעוסק כבר לא מעט זמן בעולם היח”צ והפרסום, אני חש חוב קדוש להזים איזו עלילה מרושעת המתגלגלת בלשונם של רבים. היא נשמעת בעיקר בבר מצוות עמוסות משתתפים ובאירועים שונים אשר המשותף להם זוהי המודעות הנמוכה מול הביטחון העצמי המופרז של משתתפיהם ועורכיהם.

עולם הזוהר!

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.

ישנם אנשים, פגשתי אותם, שבטוחים שבכל בוקר כשדלת משרד הפרסום נפתחת, נופת של צופים משתפכת פנימה, רוויה בעליצות וחדווה השמורים לאביב קסום, וכל מה שאנחנו עושים שם זה להתענג על הרגע, לחוות את הקסם ולמצות את טעם החיים.

טעות.

לעניות דעתי, האנשים שעובדים במשרד פרסום, אוהבים את מה שהם עושים. אם הם / אנחנו לא היינו אוהבים את זה, לא היינו מחזיקים מעמד ולו לשנייה אחת. עם זאת, תחושת החוויה שאופפת את אלו שמביטים עליה מהצד, מקורה בטעות שמשרישים האנשים שעובדים איתנו, לפחות חלקם.

זה נכון שהעבודה במשרד פרסום היא מעניינת, מאתגרת, מסעירת מוחות ומהנה, אבל אנשים שוכחים לספר שזו עבודה סיזיפית, קשה, הנמשכת אל תוך השעות הקטנות של הלילה ולא תמיד זוכה לכבוד הראוי לה. ידועה מזה זמן זמנים טובא המשוואה של הפרסומאי המתחיל בין עבודתו לעבודת רופא או רואה חשבון ועו”ד שמקבלים את דבריהם ללא עוררין. במה אגרע, שואל עצמו הפרסומאי, ואט אט מתחיל להבין שכל אבן שתיפול מהשמיים תימצא בסמיכות של לא יותר מעשרה מטרים משלושה אנשים שבטוחים שהם מבינים יותר טוב ממנו. בדרך כלל הם חנוטים בחליפות וישובים בצד של הלקוח.

פעמים שאני שב לביתי והסובבת אותי לא מצליחה להבין ממה לעזאזל אני מותש כל כך. תאמינו לי שזה לא מלזרז את הסטודיו. הלחץ, הלו”ז הצפוף בדרך כלל והתסכול שמתקבל כשעבודתך בשעות או בימים האחרונים נפסלת באבחת מייל, היא קשה.

אז נכון שאני מת על העבודה שלי. היא מביאה אותי לסיפוק וריגושים מטורפים שלא בטוח שאמצא במקומות אחרים, מעולם לא ניסיתי. ולא תאמינו, יש לקוחות שאני אפילו אוהב. מאוד. גם אם הם מתווכחים על העבודה, הם מדברים דברי טעם, הם יודעים מה הם רוצים. לעומתם, אני נתקל באנשים שמזכירים לי את המשפט: “יש שני דברים אינסופיים, היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי היקום…”

ולעניינינו, לפעמים פוגשים אנשים שבטוחים שאתה נמצא בעולם מבריק, זוהר וקל, ואתה פשוט מרחם עליהם ומנסה לחסוך מהם את תחושות התיסכול שהם לא שם. אפשר למצוא את הסיבה לכך בראיונות או כתבות של אנשי פרסום. בדרך כלל הם גם יודעים שהלקוחות קוראים את מה שהם אמרו, כך שאני מצליח להבין למה אסור להם לומר באמת את מה שהם חושבים. אני בטוח שהם יודעים, ולא בסתר ליבם, שלא הכל כל-כך ורוד וזוהר.

יאללה לעבודה!

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

8 תגובות

  1. סוף סוף מישהו מסתכל לזוהר בעיניים (בלי להסתנוור).

  2. עולם הזוהר הקדוש… והנוצץ…

    תנסו להתקרב לבילבורד… ראיתם עד כמה הוא מפוקסל?

  3. עדיין, עבודה מתישה אבל כשיוצא משהו טוב הסיפוק גבוה.. והזוהר נפתח לעולם אחר!

  4. אחחחחחח, אילו דברי טעם.
    לפעמים הלקוחות כ”כ סתומים שפשוט.. אין מילים.

  5. כל הבורח… וכל הרודף…. זה בדיוק מתאים לעולם הפרסום,
    אלו שאוהבית את המקצוע עובדים קשה אבל מקבלים סיפוק וסביבם יש כאלו שרק “מתערבבים” ויוצרים את תחושת עולם הזוהר

  6. אם אתה פטיש,
    אל תתפלא שכל מה שאתה רואה זה מסמרים.

  7. מאיר,

    לא כל כך הבנתי את המשל ובטח שלא את פשרו, בקושי את הכיוון הכללי. אבל אם אתה כבר כאן, כמה מילים:

    אתה אחד הגורמים לסיטואציה הזו. זוהי לא האשמה, זו מציאות שיש לה גם צדדים יפים.

    מהיכרותי הלא מעמיקה אותך, אני יודע שאתה אדם נחמד. לראות / לשמוע / לקרוא ראיון איתך זה תמיד תענוג. כמו להתענג על חלומות ורודים לזכיה בפיס. איכשהו הכל אצלך דבש (אני מקנא! מאוד!…) אני ועוד כמה מהגולשים פה, יודעים שזה לא נכון. שזה לא הגיוני, שבטוח גם לך יש לקוחות שמשגעים אותך עד שהם מאשרים קריאייטיב במקרה הטוב או תקציב במקרה הגרוע. בטוח שיש כמה שמוציאים לך את הנשמה.

    איך אתה מסביר את העובדה שתמיד אתה מתפאר בהרמוניה שאין לה אח ורע? אני הצבתי סולם שאומר שהסיבה לכך טמונה בסיכון שהלקוח יקרא את מה שאמרת. אם זה נכון, גם פה אתה לא יכול לענות כמתבקש…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן