גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
WebDuck
בניית אתרים
מודעה תמימה שפורסמה במקומון אשדודי עוררה סערה זוטא • מוישה צוקר חושב שמדובר בהסרת המסווה • מה דעתכם?
MITROMEM
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

לקטע הבא יכולים להיות שני סוגי פתיחה. ברשותכם, הבה וננסה את שניהם.

אמר הפירסומאי:

”וואו, פדיחות, ה’ ירחם, ככה זה כשלא משלמים לי ועושים מה שחושבים. בשביל יש מבקר אם לא בשביל רגעים כאלו? בושה של רמה, מאז בנגיי בארון (ומעל דפי יתד נאמן) לא היה כדבר הזה”.

הפרסומאי לא עוצר. הוא שולח את המודעה הבאה לחבריו בווטסאפ, בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם ובסנאפצ’אט, אם הוא מספיק מקושר אפילו יזרוק כמה מילים לאלכס כץ (מזל טוב, אלכסנדר!), ואולי אפילו להתראיין לאיזו תוכנית בידור קלה ולעשות על זה סיבוב.

אמר הקורא החרדי הממוצע:

”הילד יכול להתרומם? להיות יותר ערכי? מצוין. גם ככה הוא ירא שמיים ברוך ה’, מתפלל בכוונה, מקפיד על זמן קריאת שמע ומתרחק מן הכיעור והדומה לו, אבל איך אמר הרבי מקוצק? הבעל שם טוב לא השביע אף אחד שלא יגיע למדרגתו. בוודאי שאני רוצה ילד שמתרומם ולא סובל מבעיות רגשיות. ילד בריא בנפשו יוכל להתרומם בתורה, להתרומם ביראה, להיות חברותי יותר. אני רוצה ילד מרומם שיגדל לתפארת ויקשיב לרבותיו ולא לרחוב הטמא”.

המבקר נרדם בשמירה? וגם: אמור לי מה זה "ילד מתרומם" ואומר לך מי אתה 1

המודעה הזו פורסמה במקומונים החרדיים באשדוד. חד עין אחד קרא וחייך, צילם והעלה לאוויר וכולם מתרגשים.

תיתי לו, ל’מבקר’ העיתון – נציג רבני הקריות – על כך שהוא לא הבחין שלמילה מתרומם יש ברחוב החילוני והחולני משמעות מבחילה ולא נעימה. שמבחינתם המילה הזו אסורה לשימוש ביום יום, כמו מילים נוספות ואותיות שונות. אבל, והאבל הוא גדול: האם זה מחייב אותנו? האם בשיח שלנו, שיח יהודי, צריך לחפש מילים נרדפות? לא בטוח.

ולסיום, טיפ לאבא מאושר: צא לרחוב ותזרוק את אותה המילה באוויר. מי שמחייך – תדע שהוא כבר עמוק בבוץ, אל תיקח אותו כחתן.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

6 תגובות

  1. מחילה. אבל עצם הדיבור על כך והעסק הם בושה.

    “חרדית” היא בהחלט שפה נפרדת בה מילים מסוימות נותרות בקונוטציה שלהן ולא הופכות להיות מגונות בהתאם לקונוטציות שלהן במגזרים אחרים.

    אם למפרסם ולקהל היעד זה בסדר. שיגחך הפרסומאי.
    (כנ”ל ביטויים רבים נוספים)

  2. בחיי שהאבא המאושר הנ”ל לא ייקח אותי לחתן, אבל אין שום הקשר “בעולם בחוץ” (שהכותב מתגאה בהכרותו על בוריו ורזיו) על המילה מתרומם בנידון.

  3. הפוסט הזה מיותר כמו השימוש בביטוי הנחות הזה.

    אני באמת לא מצליח להבין מה הנחיתות החרדית הזו שחייבת להראות “אני מכיר ביטויים מ”העולם הגדול”. די כבר להיות המושק’ה שרוקד בפני הפריץ… די לילדותיות הרדודה הזו.

    וחלאס עם ניחוח המתירנות החרדית הילדותית הזו, של פרסומאים, עיתונאים שכל דבר חדש שיש בחוץ חייבים להכניס פנימה בהתלהבות של חרדי שראה אישיות חשובה (סלב בסלנג החילוני הרדוד), די זה לא מוסיף לכם כבוד בעיני השומעים כיון שהדבר מעיד על “התלהבותך הנחיתית” וגם לא מוסיף כבוד לערכים היהודיים והמכובדים שגדלנו בהם.

  4. אני מוכרח לומר ש90% מסדר יומי אני בתל אביב, ועד לרגע זה לא הבנתי מה הבעיה במודעה הזו. לא שמעתי מעולם את המילה מתרומם בהקשר שלילי.

  5. לא לכל מילה שיש לו משמעיות​ מיוחדות ברחוב החילוני אמורה​ להשפיע על השיח אצלינו יש עוד דוגמאות בשפע איך השפה החילונית שיבשה את המשמעויות האמיתיות של מילים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן