לפני כמה שנים (והכמה הוא בהחלט כמה) אחד ממנועי הצמיחה של העיתונות החרדית היה הנדל”ן. בית שמש מול אלעד, מודיעין עילית מול ביתר עילית, אשדוד זינבה אחריהן וכך גם ירושלים.
הימים טרום משבר הדיור, ההיצע היה מכובד והביקוש היה מלך. כך יצאו מבצעים, קנה קבל, שתיים שהם ארבע, דירות ענק נמכרו במחירים שהיום מתחשק לבכות עליהם.
מאז, מים רבים הסריחו בקישון והנדל”ן נמחק. למה צריך להשקיע בקמפיין אם כל דירה שנבנית אנשים עומדים בתור? המחירים, אגב, לא עמדו אלא המריאו בעליל.
רק הפרויקטים היוקרתיים בירושלים והסביבה הצילו מעט את המצב. כדורי מול קרסו יחד עם אלי קליין ושאר האנשים מלאו כמה עמודים בדרך לעוד לקוח אמריקאי מרוצה או ישראלי שהפך לנובוריש ומוכן להתגורר בבניין חדש ויוקרתי עם 30 דירות לפני פיצולים, עשרות דירות מחסן ומאות ילדים בבניין. כמה כיף.
אבל לאחרונה, וזה עדיין ניצוץ קטן שלא ברור שמבשר את הגאולה, ניתן לראות את האור בקצה המנהרה האפילה הזו: אם העיתון הוא מדד מסוים, אז אולי אנחנו בדרך לפתרון. יש כבר מודעות על שאר ערי הארץ ויש גם מבצעים לרוכשים.
הנה כמה מודעות שפורסמו בשבוע שעבר. זה לא הכל, אבל זה כנראה מהווה עידוד למי שממתין לירידות השערים במדד הדיור. מי ייתן.
תגובה אחת
צוקר אני מעריך אותך אבל מה לעשות כנראה שנדלן זה הצד הפחות חזק שלך, המודעות שהצגת אינן מבשרות את בוא האביב אולי רק את האביב הערבי.