מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
WebDuck
בניית אתרים
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
מרכז העניינים
חינמון ארצי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
בהשראת ימי בין המצרים, בוגרת קורס פרסום פונה לעמיתיה ומבקשת: היזהרו בדבריכם!
monkey
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

ברגע שהתחלת ללמוד פרסום, שלא מרצונך, אתה הופך להיות סוג של מבקר.

מקורביך עטים עליך עם כל פרסומת חדשה וממתינים שאתה, במלוא המקצועיות, תחרוץ גורלה לטוב או למוטב.

אתה נבוך קלות, ומסמיק, לא רוצה לספר להם שבסך הכל לפני חודש התחלת ללמוד. מושגיך המקצועיים מבוססים על ארבעה שיעורים (שלמים! לא פספסת דקה) ואז אתה מוכיח את יכולותיך הווירטואוזיות בביקורת.

הכי קל לבקר! גם אם לצורך כך השתמשת במילים שהקשר בינן לבין המציאות מקרי בלבד, ומקורביך פתחו עיניים גדולות לשמע המילים הלועזיות המרשימות שדפקת להם. “תראו, יש להם בעיה בפלנדום העיצובי”, אתה לוחש לאחר קימוט מצח והתבוננות מעמיקה. “כל המיקרולציה כאן לא מתוכננת נכון. הם שכחו את כללי הדפיביטציה, כלל בסיס בעיצוב פרסומת”. אמא שלך כבר על סף התעלפות מהבן הגאון, מהנהנת בחוסר הבנה).

אחר כך אתה מקבל מייל.

חבר שלך פתח עסק ורוצה שאתה תכתוב לו תוכן שיווקי. בחינם, אלא מה? לא מספיק הוא נותן לך סטאז’?

כאן אתה נבהל ומנסה להסביר לו שידיעותיך בקופי זהה לידיעות שלו. עדיין לא הגעתם לנושא הזה בקורס.

אבל זה לא משנה. מבחינתו אתה כבר מוברג שם עמוק בפנים וכל מילה שתכתוב – פנינה.

בלית ברירה אתה כותב, מרגיש מגוחך לאימה, משתדל להשתמש במירב המילים המקצועיות. מחפש באינטרנט מה צריך שיהיה בתוכן שיווקי ומחרבש משהו. “בושות. אל תגלה לאף אחד שזה אני”, אתה מתנה בענווה של מתחילים…

עוד אחד מתייעץ איתך לגבי לוגו.

שוב אולצת לחוות דעה מבלי הידע המקצועי הנדרש. בדיוק כמו דעה של אדם מהשורה.

לאט לאט אתה תופס גובה, מבין שהמילה שלך שווה משהו.

אתה מתחיל לזרוק הערות פה שם. “אה, הפרסומת של פלוניתה לא מקצועית בעליל! מה הם חושבים שמשחק מילים יעשה את העבודה? ככה בלי תחקירי עומק, בלי להבין את הציבור, בלי אסטרטגיה ברורה…”.

ככל שאתה צובר ביטחון, האמון בך גובר. אנשים תולים עיניים מעריצות למול הביקורת המופלאה שאתה משליך לכל עבר. ואם יש פרגון נדיר, פששש… כנראה זה משהו מיוחד.

ואם יום אחד מישהו ישאל אותך איפה אתה עובד, בלית ברירה תאמר: “תראה, הייתי בכמה ראיונות, הם דווקא מאד רצו אותי אבל זה קטן עלי, אני מחפש משהו יותר רציני… בינתיים אני עובד כקופאי במכולת”.

• • •

תכל’ס לא משנה מה אתה עושה, האם אתה בכיר בענף או יושב על ענף כרות. העיקר שתעשה טוב!

וגם אם לא, מלשון-הרע מעולם לא יצא דבר טוב, מלבד הנאה רגעית וטיפשית של האומר או הכותב.

אז, יאללה בואו נתחיל לפרגן ולחפש מתחת לאדמה (או מעליה) רק דברים טובים.

עין טובה, תחזיר לכולם רק פלשים של טוב.

כל טוב.


הכותבת סיימה לימודי פרסום ומחפשת להשתלב בענף. יתרון: עין טובה.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

4 תגובות

  1. בתור אחד שלא אוהב לפרגן, אני נאלץ להוריד את הכובע אחלה כתבה לאיזה משרד את בוחרת…

  2. אז, יאללה בואו נתחיל לפרגן ולחפש מתחת לאדמה (או לאד”מ) רק דברים טובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן