גם השבוע לא הגיע לידינו עיתון ‘כל ישראל’, אבל במקום זה יש לנו הפתעה מיוחדת. חכו לסוף.
רמת המאקרו
וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ עֶבֶד ה’: הנושא הראשון שסוקר בהרחבה בעיתוני סוף השבוע, הוא פטירתו של זקן רבני מרוקו הגאון רבי יהושע מאמן זצ”ל. בקהילה והדרך הקדישו לכך את שערי המגזין. בקהילה הגיש לקוראים כתבה משוחזרת מראיון שערכו עם הגר”י בעבר. בהדרך שוחחו עם בנו ועם שניים ממקורביו ודאבל תמונות במוסף התורני. קצת היה חסר דיווח מהלוויה. ביום ליום, הקדישו לכך גם 6 מעמודי החדשות, שכללו סיקור מהלוויה וביוגרפיה וטורים אישיים מנכדיו וגם את שער המוסף התורני, שם גם כן שוחזר ראיון ישן עם הרב וכן עמודי תמונות במגזין. בעיתון משפחה הסתפקו בעמוד וחצי בחדשות, ושורה בשער המגזין שהפנתה לפינתו הקבועה של שוקי לרר שכתב בקצרה על הרב. לא מכובד.
מהודו ועד כוש: ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בהודו סוקר בראש הכותרות בתקשורת ההודית, אבל גם בתקשורת החרדית זה יצר עניין, כאשר מטבע הדברים, הביקור בבית חב”ד יחד עם מוישי הולצברג שניצול מהטבח שם, בולט. במשפחה הקדישו לכך צמד עמודים שניתחו את היחסים הכלכליים בין המדינות. בבקהילה נתנו עמוד למוישי ודאבל הקבוע של פלדמן. ביום ליום הוקדש לכך הטור המדיני וגם כתבת מגזין. בהדרך הסתפקו רק באיזכור בטורו של אשר מדינה, שלא פספס הזדמנות לעוף שוב על נתניהו.
יחרב מנהרתך: בזירה המדינית-ביטחונית עסקו כתבינו ופרשנינו, מצד אחד בפיצוץ עוד מנהרת טרור בגבול רצועת עזה, ומאידך בנאומו המופרע של יו”ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. במשפחה הסתפקו בטורים של שולמן ויוסקוביץ. בבקהילה הרחיבו על הנאום ומשמעויותיו, בין היתר בעזרת הפרשן של יום ליום, ד”ר מוטי קידר. במערכת האשדודית כנראה מאוד אוהבים את קידר, ותמונתו הופיעה השבוע פעמיים בעמודי החדשות. ביום ליום, העיסוק נכלל גם הוא בטורי הפרשנות השונים, בהם גם של קידר, ובהדרך חילקו בין כתבה על המנהרה והנאום קיבל במה בטור הפרשנות, שניהם אגב חתומים על ידי בני גרנות.
הקלטה תקציבית: תקציב המדינה לשנת 2019 אושר בממשלה בליל שישי הקודם ובמהלך השבוע כבר החלו מריבות הקרדיטים בין נציגינו המוכשרים. הדבר נכרך גם הוא בתוך סערת ה”קלטת הלוהטת” גרסת מוישה גפני. במשפחה כרגיל ברייטקופף הציג בעיקר את גרסת גפני, וניסה לסנגר על ההקלטה. בבקהילה, ריבלין הרים יותר את המסך ומאחרי הקלעים של ליל התקציב, במהלכו גפני ניתק קשר עם לשכת ראש הממשלה. ריבלין גם סיפר על ה”אחות בבית המלך”, המתגוררת בבני ברק שנשלחה לביתו של גפני, אם ממש הסתקרנתם מדובר ברבקה פאלוך. בהדרך הקדישו לכך את הכותרת הראשית, עם ציטוט של דרעי שמדובר בהישג. בביטאון הש”סי לא שכחו לגפני את לקיחת הקרדיט, וצנזרו את שמו מהידיעה. ביום ליום הסתפקו במסגרת קטנה, שכללה בעיקר את ההודעה לתקשורת שפורסמה ביום שישי בבוקר, אלא שבעיתון היא יוחסה גם לגפני, ובפועל היא יצאה רק על ידי ליצמן ודרעי.
עומד אחר כותלנו: משפחה ובקהילה הקדישו כתבות נרחבות לדיון בבג”ץ על הכותל הרפורמי. בקהילה וחיים פרידלנדר שלדברי הכותרת בילה “חמש שעות” בבית המשפט, לוקח עם תיאור הצבע. מוזר מאוד שבהדרך וביום ליום התעלמו מכך.
בהיפוך, הדרך ויום ליום הקדישו כתבות לרגל הילולת הבבא סאלי, כשבהדרך מוקדש לכך עמוד השער של המוסף התורני שכלל ראיון עם בנו רבי ברוך אבוחצירא וגם עמוד בחדשות על ההכנות, וביום ליום כתבה במוסף התורני עם “הרב האשכנזי” של בבא סאלי. בעיתונים ה”אשכנזים” בקהילה ומשפחה כנראה לא שמעו השנה על ההילולא.
רמת המיקרו
משפחה
למשפחה יש נטייה מוזרה למסגור מוקצן בנושאי דת ומדינה, מה שכבר הגיע בעבר לכותרות התקשורת החילונית. גם השבוע הכותרת הראשית זעקה “מלחמת דת”, וסיפרה על מאבקי השבת. הכותרות אומנם נתנה תחושה שמדובר בסיקור ארצי, אבל בפועל הכתבה התמקדה באשדוד.
כתבה נוספת עסקה בנושא סערת ההשגחה בפתח תקווה. כזכור, בבקהילה הקדישו לכך כתבה נרחבת כבר בשבוע שעבר.
תאמינו או לא, אבל עד כמה שדפדפנו בעמודי משפחה, לא מצאנו את המכון החרדי למחקרי מדיניות, או את המשנה ניצה קלינר קסיר. טלטלה.
ועכשיו, לדובדבן שבקצפת. או שמא יש לומר: לדגל שבראש התורן. השער והכתבה במגזין משפחה, על אברהם רובינשטיין. נתחיל מהשער, שכלל תמונה של רובינשטיין במבט נחוש צופה פני עתיד, המתחרה רק בתמונה המפורסמת – להבדיל – של הרצל על המרפסת, עד שלרגע חשבנו שהוא בכלל מתמודד לנשיאות ארה”ב, ולא לראשות “העיר המורכבת בעולם”. וואלה, גם כאן היינו יכולים לחשוב על כמה ערים טיפ-טיפה יותר מורכבות.
הכתבה עצמה שמאלצית וכוללת תיאורים משתפכים ומרוגשים, משל לא מדובר בשני מראיינים קשוחים וציניים ביומיום, אלא בגרופיות. בא נאמר רק, שליחצנים שמורחים כתבות יח”צ מוגזמות על לקוחותיהם יש עוד מה ללמוד. הטענות נגד רובינשטיין מוזכרות בשאלה אחת קצרה בסוף הכתבה.
אבל אם לא די בכך, בסוף השבוע התחוללה סערה ברנז’אית חביבה סביב הראיון. כזכור, ההוראה הרשמית בדגל התורה היא לא לעסוק בבחירות המקומיות עד לאחר פסח, ההוראה שנאכפת בערך כמו חוק המרכולים. האיש והתגובה נגד כל ראיון ב”שבועונים” רח”ל, מוטקה בלוי, מיהר להגיב משהו עם איש ופיש. קבוצות הוואטסאפ רעשו, ואנשי רובינשטיין מיהרו להוציא הודעה כי הגר”ח קנייבסקי הוא זה שהכריע על הכתבה ועל מיקומה. לא פחות. אומנם בביקורת עיתונים עסקינן, ולא בביקורת יחצנים, אבל הודעה מביכה כזאת לא זכורה לנו זמן רב.
כתבה נוספת עסקה בהרחבה בדמותו של המחנך הרב לויכטר זצ”ל. כתיבה מעניינת ומשובחת של ישראל גרובייס, פלוס טור אישי של מנחם פינס, שאנחנו כידוע מאוד מצטערים על כך שטורו הקבוע הצטמצם לאחרונה לפינה קטנה.
בפינת הקירוב, יהודה רוסט סקר פעילות קירוב מעניינות של אברכים חסידיים וספרדים. יפה. וכמובן, שמחנו גם לקרוא את טורו של אריה ארליך, וגם להתעדכן על השקעתו הכספית לכבודה של שבת בזכות חוק המרכולים. אריה מוקיר שבת.
בקהילה
בקהילה הוא עיתון סוף השבוע היחיד שהכניס את הכתבה הממומנת נגד עיריית ביתר עילית, שהתפרסמה גם במקומוני רשת קו עיתונות עם אות הקוד “מ” (מודעה).
משום מה רק השבוע נזכרו בעיתון לדווח על נושא שינוי השם של אלעד ל”איילת השחר”, וגם זה במסגרת הקומוניקטים של “קהילות הקודש”.
העורך הראשי שלמה קוק פרסם טור חשוב על נושא הכשרות בפתח תקווה, בו תקף בחריפות את המשגיחים המתנגדים לרפורמה הכל כך נדרשת. התגובה לא איחרה לבוא, ובקרב המשגיחים הפיצו הודעה עם מספרו של קוק בצירוף קריאה להתקשר ולמחות על כבודם. לא כשר, כן מסריח.
במגזין, פלדמן כתב על הרב לויכטר. מפלדמן אנחנו מצפים ליותר. אפרופו פלדמן, שמחנו לראות שהוא היחיד שנעץ סיכה בבלון ה”גיוס בנות”, שנופח משום מה ללא כל סיבה אמיתית.
הדרך
עמודי החדשות קצת “הרזו”, חבל. בעיתון פרסמו גרסה מותאמת לביטאון ספרדי של הידיעה שפורסמה בשלושת היומונים, במהלך השבוע בנושא גיוס בנות.
נושא התקציב סוקר כמובן מהזווית של דרעי, אבל קשה היה לפספס את העקיצה עם אזכור רק של ליצמן ומחיקת גפני. תגובת נגד להתרברבות השבתית של גפני שניכס לעצמו את הקרדיט.
במגזין, שתי כתבות הוקדשו לגר”י מאמן, כתבה נוספת התייחסה לרצח הרב רזיאל שבח הי”ד, אבל עסקה רק במאחז בו התגורר, חוות גלעד, ובנימה שהזכירה עיתוני שמאל.
יום ליום
כפי שדווח בסוף השבוע שעבר בפאשקעוויל, למערכת העיתון צורפו שני עיתונאים שהחלו לכתוב כבר השבוע. למדורים הקבועים והחדשים עוצב גריד חדש. לא נפלנו. המדורים זכו גם לשמות מסודרים כמו שצריך.
אחרי שתהינו בשבוע שעבר מי כותב את המדור המוניציפאלי, השבוע התנוסס עליו שמו של חיים בוזגלו, שם העט של עורך החדשות בעיתון יוחאי דנינו, שגם הוא שם עט. המדור גם גדל לדאבל שלם.
כאמור, מדורים חדשים נוספו. הפרשן הצבאי חגי הוברמן שהצטרף לעיתון החל לכתוב מדור בשם ‘על הכוונת’. הכתב הנוסף שהצטרף, שמואל בן צבי, החל לפרסם מדור בשם ‘בתפוצות’, חדשות מהעולם היהודי, כחודש לאחר שמדור דומה החל להופיע במתחרה ‘הדרך’. בסך הכל נראה שביום ליום משתדלים לגדול ולהתמקצע.
במגזין, פורסמה כתבה על דמותו של הרב שבח. מרגלית אבוטבול, פרסמה כתבה במה שנראה כמו מדור חדש ‘טכנולוגיה ויזמות’. כתבת השער עסקה באיום הרחפנים, שעלה לכותרות לפני כמה שבועות בעקבות דו”ח המבקר. קצת באיחור.
קהלא
והבטחנו הפתעה לסיום. ובכן, גורמים כאלו ואחרים הקשורים בקשרים כאלו ואחרים עם הביטאון החדש יחסית של חלק מאנשי העדה החרדית, ‘קהלא קדישא’, שהתפלגו מהביטאון הוותיק ‘העדה’, שיגרו למערכת פאשקעוויל את גיליון חודש שבט, תוך בקשה שגם הוא ייכנס למדור. כחלק מתמיכתנו חסרת הפשרות בביצור החומות ובמערכה הקדושה נגד שלטון הכופרים, נענו באופן חד פעמי לבקשה.
ובכן, למי שלא מכיר, מדובר למעשה בירחון, כך שבגיליון החדשות מתפרסמות “חדשות” טריות מלפני כשלושים יום, כמו למשל שחרורו של שלום מרדכי רובשקין, לצד ידיעות מחצרות הקודש ומשבתות התאחדות של החסידויות השונות השוכנות באזורי מאה שערים ורמה א’ בבית שמש. ישנה כמובן ביקורת חריפה נגד המפלגות החרדיות, כשבמוקד הפעם יעקב ליצמן וחזרתו למשרד הבריאות. איך אפשר גם בלי חוק הגיוס, ואפילו ציטוט של ציוץ של יעקב ריבלין.
במגזין העונה לשם ‘עטרת’, עסקו בפירות ובמצוות התלויות בארץ לרגל ט”ו בשבט, לצד מאמרים נוקבים נוספים בענייני השעה. אגב, העיצוב די מוקפד ומפתיע, ביחס לפשקווילים עם הגופנים המוכרים.
שבוע טוב.
