בהחלטת ביניים שניתנה אתמול בביהמ”ש המחוזי בת”א, המליץ ביהמ”ש לעיריית בני ברק למנוע אפליה של הפלס במסגרת רשימת העיתונים שניתן להעביר להם פרסומים בענייני תכנון ובניה, ובמקביל לבצע הליך מכרזי לגבי כלל הפרסומים העירוניים, בו ייכלל הפלס ככל עיתון אחר.
בשנה האחרונה החל עיתון הפלס בהליכים משפטיים נגד גופים ממשלתיים ועירוניים, שהחליטו לסייע למלחמה האינטנסיבית המתנהלת ע”י גורמים אינטרסנטיים נגד הפלס וציבור קוראיו. מדובר בניסיונות התנכלות מתמשכים המתנהלים מאז יומו הראשון של העיתון, מתוך כוונה לקבע מגמה של סתימת פיות ולפגוע בביטאון עולם התורה, בין היתר באמצעות ‘חרם מודעות’ שהוטל עליו.
הצעדים המשפטיים נעשו באמצעות משרד עו”ד אדלשטין-ברמן, שבדק את הנושא בצורה יסודית והעריך כי קיימת עילה מבוססת לעתירות מינהליות ותביעות משפטיות, שכן ה”חרם” המדובר הינו תופעה חריגה וחסרת תקדים שמהווה הפרה גלויה של החוק.
החלטת ביניים: אין להפלות את עיתון הפלס
העתירה נגד עיריית בני ברק הוגשה לפני כחמישה חודשים לביהמ”ש המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים. לפני כשבועיים נמסרה לביהמ”ש תשובת העירייה ע”י בא כוחה עו”ד לייבוביץ, ובעקבותיה נמסרה תגובת הפלס שפרכה אחת לאחת את כל טענות ב”כ העירייה.
אתמול התקיים דיון קצר בו הציגו באי הכח של הפלס, עו”ד אורי אדלשטיין ועו”ד יונתן ברמן, את עמדת העיתון, והשיבו לטיעוניו של עו”ד לייבוביץ שייצג את עיריית ב”ב.
בסיום הדיון הוציאה השופטת מיכל אגמון-גונן החלטת ביניים המבהירה כי אין להפלות את עיתון הפלס וציבור קוראיו.
העתירה עסקה בשני נושאים. ראשית, הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק קבעה רשימה של עיתונים יומיים, שבהם יכולים מי שמבקשים היתר לשימוש חורג או הקלות לפי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה לפרסם הודעות לציבור. ברשימה זו מופיעים כל העיתונים היומיים במגזר החרדי למעט עיתון “הפלס”. בנוסף, העירייה נמנעת באופן קבוע וגורף מפרסום מודעות מטעמה בעיתון הפלס (על העתירה – ראה בהמשך).
בהחלטה שניתנה אתמול נאמר כי בית המשפט ממליץ לעיריית בני ברק “כי העתירה תתקבל במובן זה שלגבי פרסומים מכוח סעיף 149 לחוק התכנון והבניה – או שרשימת העיתונים תכלול את כל העיתונים המתפרסמים הן בתפוצה ארצית והן במגזר החרדי, או לחלופין שייאמר כי הפרסום יבוצע בעיתונים הנפוצים בארץ ובעיתונים הנפוצים במגזר החרדי, מבלי לנקוב בשמות של עיתונים כלשהם”.
אשר לפרסומים של העירייה עצמה נקבע בהחלטה כי בוהמ”ש ממליץ שהעירייה תנקוט בהליך מכרזי לגבי פרסום בעיתונים, “שאז יהיה עליה לפנות, ככל שמדובר בפרסומים למגזר החרדי, לכלל העיתונים במגזר החרדי, לרבות העיתון של העותרת”. העיריה תוכל לכלול בהליך המכרזי תנאים שונים – “אולם, תנאים אלה כמובן יחולו על כל הניגשים למכרז ויעמדו ככאלה בביקורת שיפוטית”.
“העירייה תודיע את עמדתה לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום ובאשר לפרסומי העירייה – ככל שהעירייה תקבל את עמדת ביהמ”ש, יהיה עליה להתחיל בהליך מכרזי באופן מיידי ולא יאוחר מתוך 14 ימים נוספים לגבי פרסומים עתידיים של העירייה” – נכתב בהחלטה.
ככל שהעירייה לא תקבל את הצעת בית המשפט, תינתן לה האפשרות להגיש כתב תשובה בתוך 14 ימים נוספים, ואזי תינתן החלטה על סיכומים בכתב.
יצוין כי חלק מרכזי בתשובתה של עיריית ב”ב לעתירה עסק בטענה לפיה העירייה רשאית להדיר את עיתון הפלס מפרסומים רשמיים בשל חקירות שנעשו ע”י המשטרה בנוגע לחשדות פליליים כביכול – טיעון שהתבסס במידה מסוימת על חוות הדעת של המשנה ליועה”מ לממשלה.
הדברים עלו ע”י ב”כ העירייה גם במהלך הדיון והשופטת התייחסה לכך בע”פ באומרה כי אינה רואה כיצד טענה זו רלוונטית לדיון וכיצד יש בה כדי להצדיק התנהלות שיש בה אפליה של העיתון.
העתירה נגד עיריית בני ברק
לפני כחמישה חודשים הוגשה עתירה נגד עיריית בני ברק לבית המשפט המחוזי בת”א, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. משרד עו”ד אדלשטין-ברמן, בא כוחו של ‘הפלס’, שטח ב-133 סעיפי העתירה את בקשת הפלס מביהמ”ש לקבוע כי סירובה של עיריית בני ברק לפרסם מודעות בעיתון הפלס, מהווה הפרה של חובותיה מכוח דיני המשפט המינהלי ומכוח חוק איסור הפליה.
כן נתבעה העיריה לשנות את הנוהל הקיים בוועדה המקומית לתכנון ולבניה, לפיו בקשות של תושבים להקלה או שימוש חורג ייעשו רק בשלושת היומונים החרדיים האחרים, תוך הדרת עיתון הפלס מרשימת העיתונים. גם התנהלות זו, טען ב”כ הפלס, אינה חוקית ומהווה הפליה ברורה.
בעתירה נאמר כי עיריית בני ברק נמנעת מפרסום מודעות בעיתון הפלס, למרות שהיקף תפוצתו של העיתון אינו נופל, ואף עולה, על היקף התפוצה של עיתונים אחרים במגזר החרדי, שבהם מפרסמת העירייה. “ברקע הדברים עומד חרם שהטילו גורמים אחרים במגזר החרדי על עיתון הפלס בשל יריבות דתית, אידיאולוגית ופוליטית-מפלגתית, כמערכה שהוכרזה ע”י עיתון יריב המבקש לחסל מתחרה עסקי”.
העתירה הציגה נתונים שהופקו על ידי חברת ‘יפעת’ אודות היקף הפרסומים של עיריית בני ברק בעיתונות החרדית. ע”פ הנתונים, במשך כארבע שנים פירסמה עיריית בני ברק 2027 מודעות בעיתונות החרדית בשלל נושאים שיש להם חשיבות רבה לתושבי העיר, אך אף לא אחת מהן פורסמה בעיתון הפלס.
על כך נכתב בעתירה כי “ההפליה של עיתון הפלס ושל קוראיו מהווה הפליה על בסיס שייכות לקבוצה דתית, השקפה והשתייכות מפלגתית, כמשמען בחוק איסור הפליה. ההימנעות מפרסום בעיתון הפלס נובעת גם ממניעים פוליטיים פסולים, כעיתון המזוהה עם מפלגת ‘בני תורה’, שהיא מפלגת האופוזיציה היחידה במועצת עיריית בני ברק. מדובר בשימוש פוליטי בכספי ציבור, האמורים לשרת את כלל אוכלוסיית בני ברק, תהא השקפתם הפוליטית והשתייכותם המפלגתית אשר תהא”.
העתירה הטיחה האשמות קשות כלפי עיריית ב”ב. בין היתר נטען כי היא “מנצלת את שליטתה בכספי ציבור כדי להפלות את עיתון הפלס ואת קוראיו. הפליה זו היא חלק מחרם על העיתון, ומבקשת לסייע לניסיון פסול של גורמים כלכליים ופוליטיים המנסים ליצור דה-לגיטימציה של העיתון ושל ציבור קוראיו”.
“עיריית ב”ב עושה שימוש בסמכותה כדי ‘לחסל חשבונות’ עם מי שנתפס בעיניה כיריב פוליטי ואידיאולוגי, ולשם כך אינה מהססת לעשות שימוש בכספי הציבור, שהיא מחזיקה בנאמנות לטובת כלל תושבי בני ברק. לכך יש לשים סוף”.
העתירה מתארת את שורשיו של חרם המודעות. “מאז הקמת עיתון הפלס מנהל העיתון יתד נאמן מסע אגרסיבי נגד הפלס, בניסיון לחסל את העיתון ולהשיג בלעדיות ומונופול בשוק העיתונות המיועד למגזר החרדי-ליטאי. מאז הקמת הפלס מתנהל נגדו מסע שיסוי על ידי תומכי יתד נאמן, הכולל, כפי שנראה, איומים, חרמות ואף תקיפה אלימה של עורך עיתון הפלס.
“בכלל זה פורסמה בעיתון יתד נאמן קריאה להחרים את עיתון הפלס ובה אף נקראו משרדי פרסום, חברות מסחריות וגורמים נוספים להימנע מכל פרסום בעיתון. אנשי הפלג המזוהה עם יתד נאמן אף מאיימים על גופים מסחריים ומשרדי פרסום, כי הם עלולים להיפגע אם יפרסמו בעיתון הפלס”.
העתירה המשתרעת על פני כ-200 עמודים הכוללים את טענות העתירה והנספחים, הצביעה על עדויות רבות להתנכלות מתמשכת ממנה סובל הציבור המזוהה עם הפלס. בשל כך, טען עו”ד ברמן, יש לראות את החרמת העיתון בהקשרה המלא. “אין מדובר רק בחרם על גוף עסקי. חרם המודעות הוא חלק מסכסוך רחב יותר על רקע אידיאולוגי, דתי ומפלגתי בין קבוצות שונות בתוך הציבור החרדי הליטאי, והוא חלק מהתנכלות סדרתית ומתמשכת כלפי הציבור הנמנה על קוראי הפלס. החרם הוא אפוא חלק ממסע רחב יותר של הסתה נגד ציבור זה, רדיפתו והתנכלות לו”.
עו”ד ברמן הצביע על שלל מובאות ואסמכתאות משפטיות המוכיחות, כי ההימנעות מפרסום בעיתון הפלס מהווה הפרה גלויה של החובות המוטלות על עיריית בני ברק מכוח המשפט המינהלי, לפי חוק איסור הפליה ומכוח חוק יסוד חופש העיסוק.
בין היתר מצוטט תקדים עקרוני שבו קבע הבג”ץ כי “בעת חלוקת משאבי הציבור מחויבת הרשות לפעול באופן שישרת נאמנה את הציבור כולו. על הקצאת משאבים ציבוריים ברשויות מקומיות להתבצע לאור עקרונות של סבירות ומידתיות, ועל פי קריטריונים הוגנים, שוויוניים, ענייניים וגלויים”.
כן מצוטטת קביעה נוספת של בית המשפט העליון בהחלטה שהתקבלה לאחרונה, לפיה “חרם נושא מאפיינים דומים להפליה פסולה. כך, גם החרם וגם ההפליה, מובילים לצמצום קשרים כלכליים ואחרים עם בני אדם, על בסיס אינטרס שעלול להיחשב כבלתי לגיטימי”.
