ביקורת פרסומות // יוחנן בלייך (לא פרסומאי)

אני אוהב מאד פרסום.

אני מתאר לעצמי שהמשפט הזה נשמע קלישאה אפילו כשהדובר הוא איש פרסום ותיק, אך יודגש: כלל אינני פרסומאי. לא למדתי שיווק, קופירייטינג או יח”צ, אבל אני אוהב מאד פרסום.

כשאני קונה חבילת עיתונים לשבת, אני רץ כמו ילד אל הפרסומות. מנסה להרגיש מה מגרה אותי, מה דוחה אותי ומה ככה-ככה. וואלה, מי יודע, אולי דווקא דעתי ונקודת המבט הנראית לעין הבלתי-מזוינת היא זו שתספק פרספקטיבה מעניינת.

אז ‘בקהילה’ פרשת משפטים, Here we go:

1. תנובה – הזכייה של הבית

מבצע שזוכה לעמודים 2-3 במגזין, ולקטלוג נרחב נוסח מכירה סינית, בשיטת איסוף עטיפות (לא כולל העטיפות של…). הקמפיין (של גל אורן) מכיל פרסים יוקרתיים המוגשים בחן רב אך משום מה על רקע ירוק-צהוב, שלי אישית מזכיר מקומונים שהספיקו לראות כמה סופות חול. בואו נסכם שהקמפיין הזה הוא לא מה שיגרום לי לקנות יותר תנובה; הטעם של תנובה הוא בהחלט פקטור חזק יותר בעניין.

2. רמות 360 – מכל המעלות שבעולם

אני נמשך מאד למינימליזם, אבל את הפרסום העמוס הזה (של פרונט) דווקא אהבתי. דבר ראשון, את רוב המודעה תופסת תמונת פנורמה לילית מרהיבה שמורכבת חלקית מהדמיה מדוקדקת. יש לציין כי לאותה הדמיה לא שכחו להוסיף את הרכבת הקלה המתוכננת באזור הפרויקט. הקו העיצובי כולל נקודות צבעוניות ושלל גוונים עליזים. בנוסף, במקום לדחוס מאות מילים לתוך חצי עמוד A4, ישנה פריסה יעילה מאד של מידע ובקיצור ממש התלהבתי. למישהו יש הלוואה?

3. הסודה של טמפו – כל בועה בועה

אמר מי שאמר: מינימליזם אינו חוסר במשהו; הוא פשוט הכמות המדויקת של אותו משהו. האד הזה הוא ההוכחה הניצחת ליעילות השיטה: רק מלהביט בו אני מרגיש בועות בגרון. עם צבע ירוק-ליים, המון בעבוע ולא יותר מדי מלל, הפרסום הזה של גל אורן הצליח להאהיב עלי סודה, ואני לא איש שאוהב סודה (יש לי עוד 20 שנה). גם הפונט הוא נקי וצעיר, ולסיום אציין כי הסלוגן “כל בועה בועה” הוא אמנם נחמד לחלוטין, אך אהבתי יותר את הגרסה שלו שהופיעה בשלטי החוצות (עיי”ש).

4. קפה עלית – יש ‘מצב’, תתעורר

הקו הפרסומי של עלית הקורץ לציבור הישיבתי מצליח איכשהו, כבר כמה שנים, לשלב בין האדום העז לבין המסרים הצ’יקאבריים. גם במקרה זה, אני לא ממש חסיד של קפה אבל בולטון מצליח לכפות עלי לפחות את הניחוח.

5. מעולה בתחפושת

אמרת כפייה, אמרת מודעות טרום-פורימיות. השמחה המזויפת הניבטת מפניהם של הליצנים שחשוב להם מאד הכלל “משנכנס אדר מרבין במבצעים”, מרגיזה אותי בכל מודעה כזו מחדש. שמישהו יסביר לי את הרציונל מאחורי הדברים האלו, פליז.

ספויילר: המוצר “סקוסוק” התפכח מיינו ומעתה ייקרא שמו בישראל “קוסקוס”.