כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
מילר פוינט
משרד פרסום
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
המערכת מאבדת נתונים: הביקורות על בחירתה של רחל גנות להדלקת משואה הן שילוב של בורות וטהרנות / דעה
software-developer
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת: יהונתן אלוני

בעקבות בחירתה של הגברת רחל גנות להדליק משואה ביום העצמאות על פועלה לשילוב נשים חרדיות בהייטק, נשמעות ביממה האחרונה טענות רבות על כך שמאחורי המילים הנוצצות מסתתר שוק נצלני ומתעמר. המבקרים השונים עמדו על כך שבלי קשר לפועלה החשוב של הגברת גנות, השוק כשלעצמו מתאפיין בהעסקה בתת תנאים של העובדות החרדיות, הכוללת משכורות רעב, חוזים דרקוניים ועוד.

מהעבר השני נשמעות טענות על כך שהשילוב המדובר לא מהווה בשורה אלא להפך, מאחר ותודות למדיניות של הסמינרים העובדות החרדיות נזרקות לשוק עם תעודות הנדסאי בלבד וללא תארים.

כך או כך, המבקרים טוענים שתעסוקת הנשים החרדיות בהייטק היא למעשה סיפור עצוב ומכמיר לב על עוול ועושק מתמשכים, כזה שאין למדינה מה להתגאות בו.

אנסה, ברשותכם, לכתוב כמה דברים להגנתו של השוק המושמץ

1. בניגוד להרבה ענפי תעסוקה אחרים, בשוק ההייטק אין אפליה מובנת כלפי נשים חרדיות. אשה חרדית שמגיעה לעבוד בחברה רגילה זוכה לאותם תנאים כמו כל עובד/ת אחר/ת בסטטוס זהה.

2. בניגוד להרבה ענפי תעסוקה אחרים, הסכנות הרוחניות בעבודה בחברה חילונית מצומצמות ביותר. הסיבה: ראשית, העבודה כשלעצמה נטולת קונפליקטים דתיים/ערכיים. היא נעה סביב פעולות טכניות פרופר שמסתכמות ע”פ רוב בכתיבת קודים. ללא חומרי למידה ותאוריות ניפיצות כמו בפסיכולוגיה, ללא אינטרקציות רגישות כמו באחיות/רפואה וללא – אם יורשה לי – ההיררכיות הממלכדות המצויות בענפי המדיה, הפרסום ויתר העבודות המשרדיות לסוגיהן. וד”ל.

שנית, בשל הנוכחות המאסיבית של נשים חרדיות, החברות החילוניות מודעות לניואנסים הבסיסיים של הנשים החרדיות ופועלות לפיהן. שזה אומר: קיובקים נפרדים, פעילויות חברה ייעודיות ואפילו אינטרנט מסונן ככל שקיימת דרישה כזאת. זו הסיבה שבאזור המרכז ובאזור ירושלים נשים חרדיות עובדות בעיקר בחברות חילוניות.

3. הדגשה חשובה: כשאני מדבר על “נשים חרדיות” אני מדבר על המודל הכי קלאסי שיש: בוגרות סמינרים שנשואות לאברכים.

4. בהמשך ל3, מהסיבה הזאת סוגיית התעודה/תואר היא שולית מאוד. לא מדובר פה בנשים שמונעות מתוך רצון לפתח קריירה לשם קריירה, אלא בנשים שמעוניינות לעבוד בעבודה מכובדת ומתגמלת. במובן הזה ההייטק עונה לחלוטין על הצרכים. אמנם תעודה נחשבת לנקודת פתיחה בעייתית ביחס לתואר, אבל רק כדי לסבר את האוזן: ההשלכה המעשית של זה היא בעיקר במשכורות הראשוניות (וגם אז מדובר בפער די זניח). מאחר והשוק הזה, תודה לאל, מתנהל בצורה בריאה, הרי שהניסיון שוה הרבה מאוד והפער הזה נמחק בפרקי זמן מצחיקים של חודשים. במקרים חריגים שנים ספורות.

5. ועכשיו לסוגיית מטריקס: חברת הענק הבינ”ל שהקימה שלוחה לנשים חרדיות במודיעין עילית סופגת את מרב האש ביממה האחרונה. כמה תשובות בענין. ראשית, חשוב להעמיד דברים על דיוקם: גם אם השכר בחברה זעום ביחס למקובל בשוק, הרי שחוקי העבודה, כולל הפרשות וכו, מתקיימים שם עד האחרון. הלוואי על הנשים החרדיות שמנוצלות באמת להיות מנוצלות באופן הזה. שנית, השכר שם אמנם נמוך משמעותית ביחס למקובל בשוק, אבל בתנאים רגילים לא היה שוה לחברה להקים מרכז במקום עם פי 10 חופשות לידה, נניח. בנוסף, בכל מה שקשור להתחשבות בלו”ז החרדי (חגים, חופשות שנתיות של הילדים וכו), העבודות שם זוכות לתנאים שאין בשום מקום אחר. במילים אחרות: התפוקה של השלוחה הזו נמוכה משמעותית ביחס לשלוחות האחרות ויש מחיר לדבר הזה. שלישית, בכל מקרה הרוב צוברות שם ניסיון ששווה הרבה מאוד כסף וממשיכות הלאה. רביעית, וזה סוג של פיל בחדר שראוי לדבר עליו, המשכורות הנמוכות הן גם פרי המלצה מפורשת של רבני העיר מטעמי מה שהם תופסים כציביון הבית.

בכל מקרה אסור לשכוח שלבנות שעובדות שם יש אלטרנטיבה אמיתית בדמות עבודה בחברות כלליות במרחק 5 דקות (מודיעין) עד חצי שעה (גוש דן) נסיעה מהבית. מרחק שרוב העובדים בישראל גומעים מידי יום. לא מדובר פה על בחירה בין עבודה בסדנת יזע מתחת לבית לעבודה סבירה מעבר להרי החושך, אלא על בחירה בין עבודה עם שכר זעום יחסית מתחת לבית, בתוספת תנאים ולו”ז שנתפרו עבורן, לעבודה במרחק סביר בתמורה לתנאי השוק הרגילים.

כמו שציינתי לעיל, גם הטענה כאילו עבודה במקום חילוני כרוכה בהקרבה דתית גדולה אינה מדוייקת בלשון המעטה. עובדת חרדית רשאית כמובן שלא להסתפק בסביבת העבודה שמארגנים לבנות החרדיות בכל חברה ולהתעקש על מרחב נשי למהדרין בנוסח מטריקס, אבל, כאמור, יש לזה מחיר.

6. בהערת אגב, מצחיק שאנשי תקשורת שעובדים בענף שזכויות עובדים בו הם אפילו לא המלצה (ושיגידו תודה שהם זכו להיות עובדים ולא פרילנסרים, כן?), שמחבקים ומטפחים על בסיס יומיומי ברוני חינוך נטולי מצפון, מרגישים נוח להטיף מוסר לחברה בינ”ל שפועלת בהתאם לחוק ורואה בהענקת תנאים שווים לעובדות בשלוחה לא שיוויונית משום הפסד.

7. ואחרי שכתבתי את כל זה, אין ספק שגם בענף ההייטק קיימים קינים של ההעסקה פוגענית ולא שיוויונית. ועדיין, לא זה המצב בשדרה המרכזית של “תעסוקת הנשים החרדיות בהייטק” המהווה מודל מוצלח, שהלוואי ויועתק יום אחד גם לענפים האחרים.

8. לסיכום: חבל מאוד שעד שקיים ענף שמצד עצמו מהווה פתרון אידיאלי – חומרית וערכית – לאשה החרדית אם רק תרצה בכך, הוא משמש יעד לחיצי ביקורת שמקורם בחוסר ידע במקרה הטוב, חוסר מודעות במקרה הרע וטהרנות לשמה במקרה הגרוע.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

4 תגובות

  1. אישה חרדית לא יכולה לעבוד במקום אחר מאז שמטריקס ורייצ’יפ הפכו לסטנדרט הם האיכא דרכא אחרינא של ההייטק, ואישה חרדית שמעוניינת ללכת בתלם כפויה בעבודה במטריקס ודומיה.

    ואת הכורח הזה (שהבעל/הרב לא ירשה לאישה לעבור למקום אחר) מטריקס ורייציפ מנצלות בכל הכוח.

    בעלי עובד במקום חילוני, אני נאלצת לעבוד ברייצ’יפ הייד.

  2. בסמינרים החרדיים מתייעצים תמיד רק עם החברות האלו שמנצלות את הבנות והם מציעים להם את עצת האחיתופל להכשיר עוד ועוד בנות להיות עגלוניות ולכתוב קוד של שנות ה-80, ואז יש להם יש תחרות פרועה על מליון בודקות תוכנה וכותבות קוד מיושנות שלא תהיה להן עבודה אלא ברייציפ ויכולת המיקוח של הבת החרדית כמובן יורדת בהדרגה והיא לא יכולה לעמוד על שלה בדרישה לשכר נורמלי

  3. אשתי עבדה במטריקס כמה שנים בשכר מינימום, אבל לא יכלה לעבור לחברת הייטק רגילה בגלל שהנסיון שלה היה על דברים שאין להם מקום בפיתוח בהייטק בחברות הנורמליות. אחרי כמה שנים הבנו שכל הזמן כיוונו אותה לכתוב קוד בשפות מיושנות מאד רק כדי שהיא לא תוכל לצאת החוצה. כמו פרעה במצרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן