מאת: חני וייזר (יח”צ גל אורן bsd)
שימו לב להבדלים בהגדרות:
פרסום הוא אמצעי ליצירת קשר עם קהל יעד באמצעות תקשורת המונים. הפרסום כתהליך הוא פעולת תקשורת מתוכננת, המיועדת להעביר מסר אחד או מספר מסרים מצומצמים לקהלי מטרה רחבים באמצעות ערוצי התקשורת המסחריים.
גרפיקה היא שם כללי לכל עבודת עיצוב, עימוד וסידור של אלמנטים ויזואליים, לרוב דו ממדיים כמו בכרזות פרסומת. הגרפיקה גם היא ענף מתפתח הנלמד במקומות רבים, אם כי היא נתפסת כפחות “אמנותית” מאשר עיצוב ויותר כאמנות שימושית. עיצוב מוצלח מדגיש את הפרטים שהוגדרו כחשובים ביותר, ונמדד בהצלחתו להפנות את תשומת לב המתבונן אל הפרטים האלו.
(ויקיפדיה)
עוד תערוכת גרפיקה ועוד אחת. עבודות מושקעות, עיצוב שחבל על הזמן. רק הכותרת מעיבה על המצברוח. כתוב: “פרסום, עיצוב וקריאייטיב”.
רגע אחרי שנחלצתי מקורס הפרסום מצאתי את עצמי במוקד שיחות בני ברקיות טיפוסיות מלאות התעניינות. מה בדיוק למדתי שם, במכללה העלומה (מבחינתן) הזו בתל אביב וכל זה.
“פרסום” עניתי, מתורגלת, (לא, אין קורס קופירייטינג לחרדים..) החיוכים המבינים קיטלגו אותי מייד בתור גרפיקאית. פעם עוד חשבתי שזו טעות שהציבור נהנה לחזור עליה. עכשיו מסתבר לי שככה מאלצים את הגרפיקאיות לקרוא לעצמן. ערבוב התפקידים פה הוא משהו לא רגיל במוזריותו.
פרסום זו חשיבה שיווקית. פרסום זו התנהלות ארוכה שמתחילה בהבנת הלקוח, באסטרטגיה, בניתוח שוק וקהל יעד. פרסום עובר דרך נורא ארוכה של רעיונאות וגריסה והתיעצות ומי יודע מה עוד- לפני שהוא מגיע אל הגרפיקאית. התפקיד שלה, בעצם, הוא להבין את הבריף ולהוציא את הפרינט מדויק כמו שהארט דיירקטור דמיין אותו בחלום החמישי בלילה אתמל. בהכי מקצועיות שיש, עם כל שלל הידע בתוכנות האדובי שלי אין יד ורגל בהן ולכן לא יקראו לי “גרפיקאית”. זו סתם טעות בכתובת.
בלעדי הגרפיקאית אין מודעה. בלעדיה הרעיונות לא מקבלים צורה וצבע. הם לא יורדים לדפוס. היא חלק בלתי נפרד מהמערכת, אבל אין לה יד ורגל בקופירייטינג או בפלנינג, היא לא “פרסומאית”.
בלי לשים לב, גם דורכים כאן על כל תורת הגרפיקה.
איפשהו על ציר הפרסום ההסטורי, החליט מי שהחליט שלהקרא “גרפיקאית” סתם זה נורא מעליב או נורא נדוש. למה? הגרפיקאית היא גאון העיצוב, למה שחשיבותה תהיה פחותה יותר אם לא יצמידו לה לתואר גם “פרסומאית”? כמו שבלי פלנר לא יהיה משרד, כך גם בלי גרפיקאית לא יהיה משרד. אבל ביום בוא הם יתחלפו בתפקידים גם.. לא יהיה משרד.
המצב בשוק לא משהו. אבל מי אמר שלהחליף לעצמך כותרת יעשה אותך רלוונטי יותר?
או שזו אני שלא הבנתי כאן את האישיו.
14 תגובות
הכותרת צריכה להשתנות ל:
“התרשמותי מתחרות הקריאייטיב האחרונה של ערך מוסף 2”
וד”ל
קודם כל, עצם העובדה שיש לך פוסט מלמדת שהפנמת מהר מאוד את הערכים של גל אורן BSD.
לעצם העניין, את צודקת בכל מילה.
אחרי פוסט כזה
בא לי להיות גרפיקאית…:)
חני,חני
לא נפנה אליך ככה, אל תדאגי.
זו תורת האבולוציה הסמנטית על רגל אחת:
ביצועיסט – גרפיקאי – מעצב גרפי – פרסומאי.
כעת רק ממתינים לשלב הבא…
אולי אח”כ מגיע קופירייטר בעלון פרסום שכונתי
אולי אח”כ מגיע קופירייטר בעלון פרסום שכונתי?
מעולה.
המעצבן הוא שאחרי שאת מסבירה שזה לא גרפיקה אלא המח מאחורי הפרסום,
עוד אומרים לך: אז תראי לי דברים שעיצבת.
אני רוצה להוסיף, גם על הערך גרפיקאית.
גרפיקאית, במושגים של היום זה ביצועיסטית. לא רק את המושג פרסומאי הוזילו, את גם את המושג מעצב. אולי הן יתחילו בכלל לקרוא לעצמן ארט.
מלמדים להשתמש בתוכנה יומיים וחצי, והופ יש לך מעצבת. (או גרפיקאית)
רק במגזרנו עוד משתמשים במילה הזו.
במשרדי הפרסום יש ארט/מעצב ויש ביצועיסט. מה זה גרפיקאי? זה יצור כלאיים שהמציאו בבתי הספר לגרפיקה, שהיא לא ממש ביצועיסטית ולא ממש מעצבת. אולי מעצבנת.
אה כן, והגרפיקאית הזו, היא גם פרסומאית. כמובן. בשביל מה ללמוד 4 שנים עיצוב (או שנה פרסום), בוא נלמד איזה תוכנה חביבה ויאללה. לעבודה!
תחי הגרביצועיספרומאית!
חני, כל מילה נכונה. יש ערבוב תחומים גדול. היטבת להגדיר את הדברים!
תחי הגרביצועיספרומאית!
חזזזזזזזזזזזזק
אכן הבחנה חשובה ומדוייקת,
אלא שרק למען ההגינות, בתערוכת סיעור מוחות שמסתבר שעליה כיוונה המשוררת, לקחו גרפיקאיות (ביצועיסטיות) ולימדו אותם לחשוב לא רק על העיצוב אלה להבין אסטרטגיה,
הביאו מרצים ממשרדי פרסום והנחילו להם את הערכים הנדרשים.
ייתכן מאוד שחלקם אולי לא לגמרי הפנימו את ההבדל, אבל עדיין הרעיון נלמד,
מה שכן אין ספק שיש עוד כמה שנים טובות עד שהמקצועיות של סיעור מוחות תגיע לזו של ACC
ובנתיים תוכלי להרגיש נפלא ליד אותן גרפיקאיות נבערות (-?
תקציבאי מתחיל,
לא דיברתי על שום דבר ספציפית
ואני זו שארגיש נבערת לייד הגרפיקאיות- בתחומן..
יחי ההבדל : )
אם כך קבלי התנצלות, ואכן נכונים דברייך על כך שרבים הטועים וחושבים שכל האוחז במכחול האילוסטרייטור והפוטושופ לפרסומאי ייחשב.
עם על הכבוד לפרסום שכאן,
פרסום הוא לא רק בעיתונות, ולא רק למוצרים.
גרפיקאית שתדע לא רק לחשוב על יופי העיצוב,
אלא גם את מה הוא אמור לשרת.
קצת תדע מהם ערכי מותג, ואיך שומרים עליהם.
היא לא תהפוך לפרסומאית, והיא לא מתכוונת להפוך לכזאת.
אבל, הכריכות שלה יהיו יותר טובות,
הברושורים, הקטלוגים, הפליירים הכרטיסי ביקור, וכו’ וכו’…
די לגאוה העיוורת שסוגרת את עיני הפרסומאים מלראות במעלה של הרחבת האופקים.
אני אולי אחזור על כל הדברים שאמרו מעלי. אבל זו אכן המציאות, כשאני אומרת שלמדתי קופירייטינג, אף אחד אינו מבין את פשר המילה וכשאני מסבירה: פרסום, אז מחייכים ואומרים לי: הא , את גרפיקאית?
ובנקודה זו אני עוברת לשימוש בפירוש העברי למושג: רעיונאות
ואומרת: אני זאת שנותנת את הרעיון למודעה ,.. ואת הטקסט.
–“הא זהו?”…