מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
WebDuck
בניית אתרים
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
כשהיינו קטנים ידענו בדיוק מה זאת שנאת חינם: אסור לנשוך אסור למשוך בשערות וגם לא להעליב, הזמן עבר והאינטרנט נכנס לנו לחיים • גילינו את אומנות הטיקבוק וכבר התחלנו לשכוח מה זה שנאת חינם, שכחנו שאסור לנשוך, להעליב ולמשוך בשערות • נכון, עולם הפרסום הוא לא מהנקיים במיוחד, אבל אם אנחנו שונים אז בואו נעשה את זה עד הסוף • פורסם לפני שנתיים, לקראת תשעה באב
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת: אורה מאיר

במבצר אנטיפטרוס המפואר ברומא ישב לו הקיסר נובליאטס ירום הודו ולגם מהיין המשובח, היה זה עוד יום קייצי ומשמים. על גלימתו האדומה היה מונח הלפטופ הכסוף של “אמפריה”, טריאנוס היה איתו במסנג’ר, מעלה איתו חוויות מתוצאות הקרב האחרון בגליל. הענב החמישי היה בדרך לפיו בדיוק כשטריאנוס נאלץ להתנתק בדרך לעוד ישיבת קבינט ביטחונית. הוא העיף את זר העלים מראשו הקרח ונאנח משעמום. הרכילויות בווינאט היו יבשות להחריד וגם חדשות הכלכלה חזרו על עצמם. ביוטיוב לא עלה משו חדש וקרב השוורים נדחה למחר. הוא המשיך לזפזפ באדישות, מחפש אתרים מעניינים, אך לא מצא משהו מיוחד, הכל אותו דבר.

רגע לפני טריקת הלפטופ והתכנסות למצב שינה, צדה את עינו לינק כחלחל שהגיע בדואר זבל ישן מתאודור היחצן המיתולוגי שלו. שני הקלקות על עכבר הזהב ונפתח לו דף צהבהב. “אספקלריא – בלוג פרסום יהודי”. חחח גיחך לעצמו נובליאטס, וכרסו השמנה התנדנדה הלוך ושוב. מתי הם יבינו שהפרסום המגזרי ודל התקציב שלהם לא מעניין אף אחד?… הכותרת של אחד הפוסטים נראתה מבטיחה: “בר קמצא יוצאים עם קמפיין חדש לחרסתא”. נובליאטס עיין בפרינט המצורף. מה שעניין אותו בעיקר היו כמות התגובות. נראה שהעניין דיי הסעיר את היהודונים.

(אתם מוזמנים לעבור לקרוא את הטוקבקים ולאחמ”כ לחזור ולהמשיך מכאן)

נובילאטס התענג מכל מילה, אחח איזה אקשן.

היהודונים האלו מבינים עניין. מזימות, תככים, חיסול חשבונות פנימי. הטוקבקים שלהם יכולים לספק תחמושת לגדוד שלם. מזל שהפסיק את המנוי למועדון קרב השוורים, העסק בבלוג הזה נראה לו הרבה יותר מעניין. תוך כדי הוספה למועדפים הבהב על המסך חלון המסנג’ר:

-“עוד שם”?
-כן, טריאנוס, עדיין. יש חדש?
-צ’מע, הרגע סיימנו ישיבת קבינט, קיבלנו החלטה לפרק ליהודים את המקדש. הם מבשלים משו, אולי מרד. לא ברור
-רגע, למי לפרק מקדש?
-לסוס שלי, נו טריאנוס, ממתי הפכת לסנילי? אני מדבר על היהודים! אומרים שהמקום הזה הוא משו. בסיס שלהם, מחבר אותם.
-חחח. בסיס? החבר’ה מפורקים גם ככה, מה שהולך שם אתה לא תאמין, מי בלבל לך את השכל על חיבור? אה? איזה מקורות יש לך שמה?
ובכלל, נראה שהם דיי אוהבים אקשן…
-אז מה? שנעלה לשם?
-כן, למה לא, יאללה, לכו על זה. שיהיה לי קצת יח”צ אצלהם שם בבלוג. אולי אפילו יתנו לי לכתוב שם פוסט.
-רגע וטריאנוס
-כן, מה?
-אל תשכח לעלות ליוטיוב.
-סגור אחי.

“לא חרבה ירושלים אלא על שנאת חינם”

כשהיינו קטנים ידענו בדיוק מה זאת שנאת חינם: אסור לנשוך אסור למשוך בשערות וגם לא להעליב, הזמן עבר והאינטרנט נכנס לנו לחיים. גילנו את אומנות הטיקבוק וכבר התחלנו לשכוח מה זה שנאת חינם, שכחנו שאסור לנשוך, להעליב ולמשוך בשערות. נכון, עולם הפרסום הוא לא מהנקיים במיוחד, אבל אם אנחנו שונים אז בואו נעשה את זה עד הסוף.

תשעת הימים זה הזמן, לעצור קצת. לחשוב. להשחיז את הלב שנייה לפני שאנחנו משחיזים דברים אחרים. הרי בסופו של דבר מאחורי כל פוסט/פרינט/תערוכה עומד בן אנוש פגיע, בין אם הוא וותיק ובין אם הוא טרי בשוק.

בואו לא נהיה גלדיאטורים, בואו לא נחריב לעצמינו דברים. חבל שבגלל כמה טוקבקים פוגעניים נפספס את קורבן חגיגה…

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

37 תגובות

  1. פחחחחח. איזה רמה,
    אני לא מבין אין צנזורה בבלוג?

  2. לא משו בכלל. מה קורה לחבר’ה בבר קמצא,
    הבנתי שחרסתא עזבו אותם..

  3. עיצוב נוראי, חוצמזה,
    לא רק חרסתא עזבו, הבנתי ממקורות שגם רמוס בדרך החוצה..

  4. אחלה קמפיין!
    וקמצא, אפרופו צנזורה, אולי תתחיל לצנזר משפטים של עצמך?
    לא הניסוח ולא התוכן מתאימים לרמה של הבלוג

  5. חבר’ה, עזבו את העיצוב אין כאן קריאייטיב בגרוש, ככה זה שהקופי לא לומד
    בקרטא

  6. זנב חמור יקירי, כשתתחיל לדבר מהראש ולא מהזנב, נתייחס לתגובות שלך

  7. קמצא, קשה להיות במשרד מתחרה ולראות את השני מצליח, אה?

  8. הקריאייטיב לא רע בכלל, הבעיה שלי זה העיצוב המחריד, מי נתן להם רישיון?

  9. קשה לראות משרד מתחרה מצליח, אבל תנסו להתגבר.

  10. מתבן וזנב חמור, כמה משלמים לכם? אה?

  11. אני מסתכל על המודעה הזאת פעמיים ולא מבין למה השור שלי לא יכול לעשות את אותו דבר

  12. התקציבאים בבר קמצא יכולים למכור לגלידאוטורים דם, כל הכבוד!
    איך הצליחו למכור ללקוח כזה קמפיין גרוע?
    ושיורידו את הבס”ד ,סתם עושים פאדיחות.

  13. לכל המובטלים הקטנוניים שמסתובבים כאן, עצה קטנה:
    תנסו לשלוח קורות חיים ולבזבז את הידיים על משהו מועיל….

  14. who’s talking…

    תוגבה 16:
    ואי ואי איך אהבתי את עניין הטוקבקים המובנים
    אכן, ענק!

  15. היי, מכל הטוקבקים שלכם לא השארתם לי מה לכתוב…

    (האמת שאני לא אוהב הכאות פומביות על חטא אבל זה כתוב טוב)

  16. ברומא התנהג כרומאי…

    אהבתי את המסר, הוא נכון!!
    אשריך,אורה.
    🙂

    לא יזיק חשבון נפש לכל החבר’ה פה..:)

  17. קמצא או לא קמצא, הפוסט הזה חרטא בארטא ומתאים לקישקשתא.

  18. תגובה רצינית בהחלט:

    הפוסט פשוט כתוב בצורה לא יפה,
    כדי להעביר את המסר היה אפשר לכתוב פוסט הרבה הרבה יותר טוב.

    לא היה שווה בשביל זה לשגע את הבלוג יומיים.
    אגב, יום אחד ראיתי כן בטוקבקים פוסט קמצא, כשנכנסתי הוא רשם לי שגיאה משו.

  19. הרעיון חזק ועוצמתי! שאפו!!! סחטיין!!!!

  20. הקטע פשוט מגניב!!!!
    אני מפרגנת מכל הלב

  21. שאפווווווווווווווווווו!!!! אני מוריד תכובע!!

  22. מקסימום : בכל מקסימום יש מום ! והתגובה שלך היא כולה מום!

  23. העלתם על פני חיוך מדכא של ת”ב..

    חיילך לחייכותא..

    זה הקטע של 7 דנחמתא?

    רגע.. רגע.. אני חושב עם המקלדת..

    אולי נעשה פה תחרות ליצור פרינט על שבעא דנחמתא????
    חוצניק!!
    דינקיס!!

  24. מדהים לחלוטין

    אמיתי עוד יותר

    נוגע ללב אמיתי

    ופוגע בלב מוכה ושקר

  25. חברה רק בשביל הפוסט הזה , היה שווה כל “פשקוויל”……….

  26. אני אומר: שמכאן, מהפוסט הזה מתחיל פשקוויל………………………..

  27. מטריף!! מדליק !!, למה את פסגת הנחת אתם שומרים דווקא לט”ב,
    לא מחודש אבל תמיד סולחים לדברים מוטרפים….
    בכל מקרה אם קצת תשפצו יש לכם תסריט להיסטוריה המוטרפת של העולם חלק ב’ באדיבות מל ברוקס הקשיש המטורף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן