כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
מילר פוינט
משרד פרסום
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
חובה לכל יזם ומנהל: מנכ”ל חברת Fiver העולמית הציג בפנינו את עקרונות הניהול המובילים בעולם היזמות. תיהנו!
Screenshot_4
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מיוחד: זיו אלול שוטח את תפיסתו הניהולית בריאיון אינטימי ומרגש 1

בשבוע שעבר התארח במרכז ההייטק והחדשנות ‘אמפרסנד’ בבני ברק זיו אלול, מבכירי ההייטק הישראלי ומנכ”ל חברת האד-טק הגרמנית ‘פייבר’, לשיחה על הייטק ויזמות, שהפכה עד מהרה לשיחה בענייני אמונה. במהלך ההרצאה נראה היה כי עקרונות הניהול המובילים בעולם היזמות רלוונטיים במיוחד גם לחברות ומשרדים בעסקי השיווק והפרסום. למרבה המזל, הצלחנו לשבת איתו לשיחה אישית ולהביא לקוראי פאשקעוויל את דבריו.

תסביר לקוראים שלנו שלא מכירים, מה המוצר שלך?

היום המוצר של פייבר עוזר ליצרני אפליקציות להגדיל את שטחי הפרסום באפליקציה שלהם דרך טכנולוגיה שפיתחנו שיודעת להזניק את הפרסום שיניב את התוצאה הגבוהה ביותר ליצרן. כיצרן, אני צריך להחליט מי גורם הפרסום שיניב לי הכי הרבה. אני לא יודע אם זה גוגל או אין מובי וכדו’, ולכן האתגר גדול. התפקיד שלנו זה לעזור, באמצעות הטכנולוגיה, לבחור בזמן אמת את הפרסום שיניב הכי הרבה. אנחנו בעצם משרתים את יצרני האפליקציות ומעניקים להם פלטפורמה לניהול שטחי פרסום.

מי נמצא בין הלקוחות שלכם? זה פונה לאפליקציות מתחום מסוים?

יש לנו לקוחות מכל הסוגים. יש אפליקציות של תוכן כמו abc news, יש סושיאל כמו מיט מי, אפליקציות כמו אייהנדי ויש גם את גיימלופט או אטארי של משחקי הוידאו. אנחנו תומכים ברוב הסוגים של האפליקציות החינמיות, כאלו שעושות את הרווח שלהן מפרסום בלבד.

סיפרת בהרצאה שאתה לא מגיע מהרקע האידיאלי ליזם. אני חושבת שהסיפור שלך יכול לעניין דווקא חרדים שיכולים להזדהות עם זה.

זה נכון, הרקע שלי באמת לא שגרתי בתחום. קודם כל, גדלתי בקריות ולא במדינת תל אביב וזה חשוב ומשמעותי, כי פעמים רבות החסם גורם לאנשים לא לרצות לצאת מהמעגל שהם נמצאים בו. חשוב לי להגיד לאנשים כאלו: תקרת הזכוכית הזאת היא רק בראש שלכם!

זה המשיך בזה ששירתתי בצבא עד גיל 30 ביחידה טכנולוגית לוגיסטית בחיל הטכנולוגיה והאחזקה (מה שנקרא אז חיל החימוש), לא באתי מ-8200 ולא מממר”ם, מה שמוכיח שאפשר בהחלט לצאת מהמעגלים שאתה נמצא בהם, וגם מי שלא בא מהרקע האולטימטיבי למסלול של יזמות, יכול להצליח בזה מאוד.

מיוחד: זיו אלול שוטח את תפיסתו הניהולית בריאיון אינטימי ומרגש 2

איך הגעת לעולם היזמות?

מה שעזר לי לקבל את ההחלטה לעזוב את הצבא ולצאת לעולם היזמות היה פרויקט הגמר שלי בתואר השני באוניברסיטה העברית. דווקא הלימודים היו אלו שהובילו אותי להצלחה הזו. הרבה פעמים אני שומע צעירים שלא מבינים למה צריך ללמוד, חושבים שאפשר להצליח בלי לימודים ונותנים דוגמאות מיוחדות כמו צוקרברג. חשוב להבין, המקרים האלו נדירים. אין הרבה צמתים בחיים שיכולים לעזור לך לחשוב בצורה יצירתית, והלימודים הם ארגז כלים משמעותי שחושף אנשים לעולם, מפתח את החשיבה ולפעמים אפילו מוביל לרעיון עצמו.

למדתי לתואר ראשון ושני במנהל עסקים תוך כדי הצבא, המסלול היה אקזקיוטיב MBA. שכר הלימוד נע בין 80,000-100,000 שקלים. אחי הגדול הלווה לי במתנה 40,000 שקלים רק בכדי לממן תואר מנהלים, כי רציתי במיוחד להיפתח למנכ”לים ולאוכלוסייה מהסוג הזה. הרגשתי כמו מהגר, רציתי להוכיח שגם מישהו מהצבא יכול להבין את העולם העסקי. חייב לומר לך שהשקעתי מאוד בלימודים וסיימתי אותם בהצטיינות וזה משהו שליווה אותי לאורך כל תקופת הלימודים, דווקא בתור אאוטסיידר.

אז אתה מאמין שאפשר להצליח גם כנטע זר?

בוודאי, אסור לפחד מזה. רואים את זה היום אצל חרדים שנכנסים למעגלי העבודה, רבים מהם מצטיינים במיוחד. גם בצבא, בכל מקום הם מצטיינים. החבר’ה רוצים להראות שהם סופר-סטארים, הם רוצים להוביל. אני אוהב לקרוא לזה ‘דרייב המהגרים’ או ‘דרייב המיעוט’. כשאתה בא ורוצה להוכיח שאתה מסוגל, אתה משקיע כדי להוכיח. רואים את זה גם בארה”ב עם המהגרים הסינים, שמעלים את רמת התחרות הלימודית בבתי הספר.

ספר על השתלשלות הרעיון שלך

לצורך פרויקט הגמר שהיה עליי להגיש בלימודים התייעצתי עם עופר יהודאי, שהיה בטכניון באותו הזמן. הייתי מייעץ לו בפיתוח עסקי תוך כדי ריצות שלנו בים. הכרנו בצבא באורח טרגי למדי, כשעופר עזר לי להפיק סרט לחבר שלנו רס”ן מור יהודה אלרז ז”ל שנהרג בפעילות מבצעית. עופר היה מכין סרטונים לימי הולדת בכדי לממן את הבילויים שלו, וכך התוודענו אחד לשני. כשהוא סיפר לי על תחום העיסוק שלו, חשבנו על הרעיון לקחת את אותו הדבר ולעשות את זה במובייל. באותו הזמן לא היו בכלל תכני וידאו בסלולר, היו רק טלפונים קטנים כאלו של נוקיה, בטח לבחורה מהדור שלך אין מושג על מה אני מדבר.

*מוציאה מהכיס בחצי חיוך את הנוקיה C2 הכשר שלי*. כזה?

*צוחק*. עוד פחות משוכלל מזה.

רק אז התחיל עידן המדיה במובייל ואמרנו בוא ניקח את הרעיון לתוך העולם הזה, ובאמת פרויקט הגמר שלי עסק בשילוב תכני וידאו בסלולר. ככה זה בעצם התחיל. נפגשנו עם חברות הסלולר ועם שחקנים בעולמות האלו שעסקו עם חידושים באינטרנט והצענו להם את הרעיון שלנו. פרופ’ אברהם משולח מהאוניברסיטה העברית עזר לנו הרבה, וכשראינו שיש לפרויקט שלנו ולידציה, החלטנו ללכת על זה בכל הכוח.

עופר עזב את הלימודים ואני את הצבא ופנינו לסלקום. הם אהבו את הרעיון והתחלנו לפתח. השתמשתי בכל כספי הפיצויים שלי מהצבא ועופר מכר את הרכב שלו בשביל לממן את הפיתוח הראשוני. ככה הכל התחיל.

אמרת בהרצאה שהסוד הוא לבחור שותף שאין לו אגו. אני חושבת שבלי אגו לא היינו משיגים אף הישג. האגו הוא הדרייב שלנו להצלחה, לא? מה לדעתך גרם לכם להצליח, או מה בכללי גורם לבנאדם להצליח?

כמו כל מידה – צריך שיהיה גם אגו במידה. שיהיה שיעור נכון. גם בתורה ובכל מקום לא אומרים ‘לא’ לאגו, רק מציינים את הנושא של המידתיות. אחד היזמים שהשתתף הערב בהרצאה סיפר לי שהסטארטאפ שלו נפל רק בגלל עודף אגו אצל אחד השותפים. צריך להיזהר מזה.

מיוחד: זיו אלול שוטח את תפיסתו הניהולית בריאיון אינטימי ומרגש 3

ולגבי התכונות המובילות להצלחה, לדעתי יש להבדיל בין יזמות לניהול.

רוצים להצטיין?

אחת התכונות הכי נחוצות למנהל בעיני זו אמביציה ושאפתנות, הוא צריך לרצות להצליח ולהצטיין. הרצון להצליח הוא אחד הדברים שמלווים אותי עד היום. אפשר להבחין בתכונה הזו כבר אצל ילדים קטנים, יש את אלו שנורא רוצים להצליח ולהוביל ויש כאלו שפחות, וזו תכונה קריטית.

תהיו בני אדם

חייבים להישאר בני אדם. זו אמירה מאד כללית, ואני אסביר. הרבה פעמים אומרים על מישהו מסוים: זה, יש לו סגמ”ת (מושג צבאי המתאר אדם שעלה לגדולה ולא יודע איך להתנהג עם זה, ולכן מפעיל סמכות במקומות לא נכונים. מלש’ סגן משנה). להישאר בנאדם זה לדעת שגם כשאתה מתקדם וגם כשאתה מתפתח, זה לא צריך לשנות אותך. יש לשמור על ערך הצניעות ולהבין שהעובדה שהתקדמת לאיזושהי נקודה לא הופכת אותך לאדם טוב יותר. אומנם עברת כברת דרך וצברת ניסיון שיעזור לך לקבל פרספקטיבה לגבי הדבר הבא שצריך להיעשות, אבל זה לא הופך אותך לאדם אחר.

תאמינו

בדבר ההצלחה של יזמים וחברות, זו קודם כל אמונה. אמונה של האדם בעצמו, אמונה בחברה ובעיקר אמונה בקב”ה שנותנת המון כוח. אני מאד מאמין בזה, באמונה. זה לווה אותי עוד לפני שחזרתי בתשובה. לאנשים בלי אמונה קשה להישען על משהו, ואין להם מה שנותן את הכוח. לא אכפת לי באיזו אמונה האדם יבחר, אם בודהיזם ממלא אותו אמונה וכוח – בכיף. מנהל שלא מאמין בעובדים, במשקיעים, בטכנולוגיה או בשותף – אין לו סיכוי להצליח. זה הדבר הכי מחבר ומקשר.

יש לכם חזון?

הויז’ן חשוב במיוחד. חזון זה משהו מהותי. כל אחד צריך לצייר לעצמו איפה הוא רוצה להיות עוד עשר שנים. נכון, אתה לא יכול תמיד לדעת לאן החיים ילכו ומה הדרך שהטוו לך, אבל תעשה את ההשתדלות לדעת מה אתה רוצה להיות. זה יכול להיות חלום על איש משפחה למופת, בעל חברה או כל דבר אחר, העיקר לכוון למטרה. זו כמובן מטרה שניתנת לשינוי ולתזוזה, כי אנחנו מתכווננים בהתאם למצבנו בחיים, אבל יש כיוון ויש דרך וכך הרבה יותר קל בחיים. הרב יגאל כהן אומר שהאדם נמצא במקום בו כיוון להיות, כי התודעה משפיעה. זה נכון. נקודה. לא רק בקטע הדתי.

מי האנשים שלצידכם?

אחת ההבנות החשובות במיוחד היא הידיעה שאתה לא לבד, שיש פה עבודת צוות ושהאנשים שנמצאים סביבך הם חלק מהסיבה שאתה נמצא היכן שאתה. עצם הידיעה הזו עוזרת להצליח, כי אי אפשר לבד. שתדעי שלאורך כל הפעילות שלנו בחברה היה לי חשוב להביא את האנשים הטובים ביותר, לא רק ברמה המקצועית אלא אנשים שהם טובים כבני אדם, כאלו שמתאימים ל-D.N.A של החברה. חבר טוב שלי שהוא CTO של איירון סורס ונשוי לאחת העובדות שלנו, נכנס למשרדי החברה לפני שבוע ואמר: “איזה וייב יש פה”. הבחירה באנשים טובים שבנויים מאותו חומר תלווה את כל חיי החברה. יש חברות שאתה נכנס בדלת ומרגיש את זה, כי יצרו שם DNA.

יש תובנה נוספת בהקשר הזה, היא טיפה כואבת אבל חייבים להבין שלא כל האנשים שהיו נוכחים בשלב מסוים, בהכרח מתאימים לשלב אחר. לדעת לבחור אחרים במקומם זה גם טוב. תחשבי על חברה כמו על הר, יש תקופות שצריך מישהו שידחוף מלמטה, ויש שלבים שחייבים דווקא מישהו שכבר היה בפסגה וימשוך את האחרים אל הרמה שלו. יש הבדל נורא מהותי בין לדחוף לבין למשוך, וצריך להיות גם הבדל באנשים. כאלו שהם יותר מוצלחים ממך, יביאו אותך עד אליהם. לא תמיד מנהלים יודעים לעשות את התהליך הזה, צריך לדעת להיפרד או להתאים את הארגון לשלבים של החברה. לא תמיד יש אומץ ורצון להתעמת עם זה. החברה צריכה כאלו שיש להם יכולת לגדול איתה, וכאלו שיעזרו בקיצורי דרך.

המטרה: להכניס כסף

תבנו את החברה שלכם בסטייט אוף מיינד של חברה שצריכה להכניס כסף, ולא רק חברה שבאה לתקן עולם. המטרה היא לעשות משהו שבאמת מייצר הכנסה וערך אמיתי לאורך זמן. אי אפשר לדעת מתי יהיו עננים ומתי ירד גשם, ואתם לא רוצים להיות בסיטואציה הזו. החברה חייבת להיות ערוכה ליום כזה.

וטכנולוגיה

אחד הדברים שלמדתי על בשרי, זו העובדה שחברה שרוצה להצליח לאורך זמן, צריכה להשקיע בטכנולוגיה. כל חברה שאין בה חדשנות, קשה לה להתקיים לאורך זמן.

תרשה לי לומר משהו בנימה אישית. הופתעתי לראות את הכיפה על ראשך, ובמהלך שיחתנו הבנתי שזה חלק ממי שאתה

כן, אני בעל תשובה וכיום אני דתי לאומי. יש לי הרבה שיחות עם אנשים שאומרים שהם מקנאים באמונה שלי. חשוב לי לומר קודם כל, אני לא מאמין בפנאטיות. יש הרבה שחזרו בתשובה ונהיו פנאטיים. לפעמים אנשים רואים אותי עם כיפה ושואלים אותי אם מת לי מישהו, רגילים לקשור חזרה בתשובה למקום של משברים. אצלי זה היה תהליך, קיצוניות זה דבר לא בריא. אני מאמין בתהליך ובדרך, וזה חייב לבוא מבפנים.

הייתי בבית חב”ד בתאילנד בתקופת החגים (חובה לנסוע! זו חוויה מדהימה!) קירוב הלבבות והמשפחתיות שראיתי שם, זה לא משהו שמצליחים להתעלם ממנו. עד היום יש לי בראש תמונות משם. *זיו מתרגש*. יש לי צמרמורת כשאני נזכר, זה דברים שאתה רואה ואומר וואו.

ממש כמו שאומרים, הלכת רחוק כדי למצוא את הדבר הקרוב ביותר

בדיוק שמעתי את הנאום של אדם נוימן מנכ”ל WeWrok. הוא דיבר על כך שבישראל תופסים חרדים ודת בצורה שלילית: הם לא עובדים, הם ככה והם ככה. התפיסה כל כך נגטיבית. ופתאום בחו”ל אתה מזדהה עם היהדות בצורה אחרת ושונה מאיך שראית אותה דווקא בישראל. הנאום של נוימן נורא ריגש אותי, הרגשתי בדיוק אותו דבר. כשהייתי בתאילנד היה חיבור הרבה יותר עמוק. גדלתי בבית מסורתי, אני צאצא למשפחת עראמה (רבי יצחק עראמה שכתב את ‘עקידת יצחק’. שהיום אנו עמלים יחד עם ‘עוז והדר’ להוסיף ביאורים לכל הספרות שלו).

המקום הזה של בית חב”ד נגע בי מאד והתחלתי להניח תפילין. אחרי שבועיים הכרתי את אשתי לימים, ולאחר שנישאנו התחלתי ללכת בשישי לבית הכנסת עם חמי ששמר שבת. ואז הבת שלי נולדה פגה, ראיתי אותה באינקובטור והחלטתי לשמור שבת. זה לא היה תהליך של 0 או 100, אלא תהליך בריא ואיטי של הבשלה. שמירת השבת הייתה סגירת מעגל ההתחזקות שלי.

ציצית זה אפוד מגן מבחינתי. תשמעי משהו, ביום שהבן שלי לא לבש ציצית בגן, חבר דחף אותו בלי כוונה. זה היה לפני שלוש שנים ועד היום יש לו סימן ליד העין. זה היה נס, בקלות יכול היה להידחף לו לתוך העין, וזה קרה ביום היחיד שהיה בלי ציצית. אני מרגיש שהציצית נותנת לי את השמירה. ההסתכלות שלי היא ממקום כזה.

גשר בין המגזרים?

בהחלט. אחד הדברים שמאוד מעניינים אותי זה לחבר בין העולמות. אנשים היום לא מכירים את היהדות מהמקום של העומק והידע שלה ומה שיש בה, ולפעמים ההסתכלות דיכוטומית. אני אישית יותר מזדהה עם שילוב של תורה ועבודה באינטגרציה. אני מאמין בזה. גם הציווי של ה’ היה שנשלב בין העולמות, ואני חושב שהמקום שלי בעולם הוא לנסות לשלב ולהראות את העומק שיש בדת ובדתיים.

יש שאומרים על הדתיים: הם רק לומדים, מה הם יודעים על עסקים? כמו אנשי צבא, חושבים שהם לא יודעים מה יש בעולם. אבל אנשי צבא יודעים לנהל ויש להם משמעת וחריצות, אז גם לדתיים יש את הדברים המיוחדים שלהם, הם יודעים המון. הם למדו תורה וגמרא שיש בהם אין סוף עומק וידע וספרות עשירה. אנחנו עם הספר. זה מקום של עומק, ידע, חכמה, מסורת של 3,000 שנה. איך אפשר לזלזל בידע הזה?

אני חושב שאם העולמות הללו ינסו להבין אחד את השני ויבינו שלכל אחד יש מה לתרום – זה ‘עם ישראל חי’ בעיני. ההבנה שהשילוב יהפוך אותנו לאחד. זה מזכיר לי את הברכה האחרונה: “וחסרונן על כל מה שבראת”. תמיד שופטים אנשים על החסרונות שלהם. צריך להבין שבזכות החיסרון של כל אחד ואחד, נוצר השלם. אם נבין שהשני יודע משהו שאני לא יודע, יהיה לנו יותר קל לחיות פה.

לסיום, ספר משהו מעניין ממעשיך בימים אלו

בין היתר, אני כותב ספר יחד עם יניב פוגל ורוני קרביץ. יניב, חבר טוב והמנכ”ל הלוגיסטי של וולפסון, מביא את המגזר הציבורי, אני מביא את ההייטק ורוני מביא את הצד התורני. יחד אנחנו מנגישים את עולם הניהול מזווית יהודית. מטרת הספר היא להבין את ערך השילוב. אנחנו יכולים להראות מצד אחד איך זיו אבירם ממובילאיי מסתכל על סוגיות ניהוליות, ומצד שני איך הרמב”ם ראה את זה. בסופו של דבר ליהדות יש כזה עומק ועקרונות ניהול ואנחנו רוצים להנגיש את זה בצורה אותנטית לעולם, ולהראות שהעולמות באמת מתחברים.

תחושת שליחות?

בדיוק. אני מנסה מהעולם הצנוע והקטן שלי להנגיש את הזוויות האלו של היהדות לעולם ממקום קצת אחר.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

4 תגובות

  1. אין הגהה לשונית באתר?

    משפחת ארמא במקום עראמה
    “היו מתעסקים” “הייתי עוזר לו”…

  2. היי שמואל, תודה על תגובתך. אנחנו משתדלים להגיה ולערוך את הטקסטים המתפרסמים כאן, אך כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לאתר תוכן בלא שגיאות. ולה’ הישועה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן