מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
motagim
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

דינקיס השקיע וכתב פוסט על ועדות צדקה. אני לא מתכוון להשקיע בפוסט נוסף, כשיש משרד בשם ‘מותגים’ שהשקיע מחשבה רבה בגימיק נהדר לעמותת ‘אהל שרה’. עלון התרמה מחופש לספרון מתוך קולקציית ‘ספריית מחניים’. אודה ולא אבוש, אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא קראתי שום עלון צדקה (מלבד העלון של קופת העיר עם המבצע של התפילה הרצופה בכותל, שחשובה יותר מתפילתו של משה רבנו כשביקש להיכנס לארץ ישראל), התפנתי לקרוא את הסיפורים של ‘אהל שרה’. אני מאמין שגם אתם ראיתם והתפעלתם. כאן בפאשקעוויל, אתם יכולים לפרגן תגובה. אל תתביישו, כולנו עדיין ילדים באיזשהו מקום.

motagim

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

13 תגובות

  1. הרעיון, אדיר וכביר.
    הביצוע, כמה חבל, פשוט פספוס.
    העטיפה אכן גורמת לכולם לעצור ולהתחיל לקרוא, אבל הטקסט עצמו כשמתחילים לקרוא אותו, פשוט משעמם. לא חראם?
    אם כבר גרמת לאנשים לעצור ולקרוא, למה לא לתת לו סיבה להמשיך?!

  2. טוב. נפרגן. איך לא? בפרט אם דינקיס מבקש. אכן שינוי מרענן שברור שיזכה לשלל חיקויים, חכו ותראו. אך שאלה קטנה מנקרת במוחי. האם נטלו יוזמי הרעיון את אישורם של המו”לים לבית משפחת בורקיס (בעלי ספריית מחניים)?

    אני מאוד רוצה להאמין שכן.

  3. חיים, זה חוצניק מבקש, לא דינקיס.
    בגב החוברת (שנצרף את ה-PDF בהמשך) מצויין: “באדיבות ובהשראת מחניים”.
    באדיבות משמע ברשות.

  4. אני גם חושבת שיש כאן פספוס אדיר הכריכה מעולה אבל בפנים זה כבר לא היה כל כך דומה אני לא ממש זוכרת אם הגודל של האותיות נהיה קטן יותר או שזה פשוט היה לא מעניין בכל אופן החוברת אפילו לא זכתה להכנס לבית שלי והיא שוכנת אחר כבוד בפח בכניסה לבניין
    ועכשיו יש לי שאלה:
    כמה ממכם באמת תרמו לארגון הזה בעקבות החוברת שאמנם הגימיק נחמד אבל הוא היה עובד מעולה אם התורמים היו ילדים בכתה ד’ …
    נכון אנחנו כל הזמןמחפשים קריאיטיב אבל האם כאן הקריאיטיב הזה עובד??
    נכון זה תפס לנו את העין לשניה ( מה שראוי לצלש בפני עצמו) אבל השאלה היא אםהכנסתם את היד לכיס, שלפתם פלאפון בשביל להקריא את מספר כרטיס האשראי שלכם?
    האם הוצאתם שטר והכנסתם למעטפה כדי לשלוח בהזדמנות הראשונה שתעברו ליד תיבת הדואר?
    אני לחלוטין מודעת שיש הצפה בכל מה שנוגע לתרומות תורמים התרמות וכל מה שבשורש תרם אבל השאלה שלי היא עד כמה סוג כזה של פרסום אכן עובד. 

  5. עדכון: הקובץ צורף. כדי לצפות בחוברת הקליקו על המילים “עלון התרמה מחופש” בגוף הפוסט.

  6. אכן פספוס.חברה בפרסום צריך להיות מקצוענים!!!!!!!!

  7. בחוץ – מדליק לגמרי
    בפנים – על הפנים

    לראשונה מזה שנים העליתי עלון צדקה, ואפילו ניסיתי לקרוא.
    אולי בפעם הבאה גם אתרום…

  8. רינה, בפעם הבאה כבר אפילו לא תעלי את העלון. וזה בדיוק מה שחבל כאן.

  9. מסכימה במאה אחוז עם דבריה של Looooona. הספרון החמוד הזה, ולא פחות ממנו הפרסום הקודם של אוהל שרה- במחברת הסיפורים שהופיעה בתיבת הדואר שלי, הם באמת משהו משהו. קריאייטיב במיטבו.
    אבל צר לי, זה פרסום טוב למותגים, הרבה פחות ללקוח שלהם. כל העסק היפה הזה לא מתחבר עם הבקשה הנואשת לגיוס משאבים. מה אעשה, ואין לי חשק לממן את החוברת הקריאייטיבית הבאה?

  10. אני מוריד את הכובע על היצירתיות.

    אבל צודקים חבריי שבפנים זה רחוק מאד מסטייל מחניים. וחבל היה אפשר להשקיע ולהגיע לתוצאות טובים.

  11. הלוגו של אוהל שרה, מזכיר לי לוגו של מישהו אחר, מישהו זוכר אולי?
    אולי בוני עולם או משהו כזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן