מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מילר פוינט
משרד פרסום
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת: עמי גרינוולד, קופירייטר ב’אגס – מיתוג ופרסום’

האם באמת שקדי המרק של “אסם” הם המוצלחים, הפריכים והמותאמים ביותר למרק?
האם “במבה אסם” היא אכן הבמבה הטעימה ביותר?
האם מרדכי בן דוד הוא הזמר החרדי הטוב ביותר?
האם הקולה של “קוקה-קולה” לא רואה בעיניים את כל האחרות?
ישנם כאלו שמוכנים להישבע בפרינט האחרון שלהם שאכן זה כך. המוגלגים בנושאי פרסום מוכנים להישבע על כך גם בקדוש וביקר להם (שעוני האומגה, חולצות הפולו והקרוקס מקורי).
ואני עומד ושואל: איך לרפיח זה קרה? איך זה הסתדר כרונולוגית כל כך יפה, שבדיוק הבמבה הראשונה והקולה הראשון יצאו טובים, וכל השאר רק נראים “כמו” – סתם איזה נוזל שחור בתוספת גזים ועיסת תירס שהדביקו עליה חמאת בוטנים בכוח…
כל החכמים וכל הנבונים וכל המשכילים וכל הגאדג’טאים למיניהם עומדים פעורי שכל ולא מצליחים לחקות אותם או לשחזר הצלחה ברמה הזו??? נו באמת…
נשמעים מדי פעם קולות ענות חלושות אחרות. פעם בכמה שנים, קם איזה אמיץ מתוך הקהל ואומר בלי להסמיק: “אני אוהב יותר RC, זה הרבה יותר טעים” אבל ה’קולות’ הללו מושתקים לאלתר ע”י קהל משולהב במקהלה: “על מה אתה מדבר? אין כמו קוקה קולה!”
יהיו שיגידו, כמו החבר שלי, זה שיושב כאן לצידי ומפריע לי לכתוב “זו מציאות, על מציאות לא מתווכחים!” ואני אומר לו: טוב, את “מבחן הזיהוי” הקדום עם כוסות הקולה, אין לי כח לערוך לך, מה גם שחמישים אחוז שתקלע בינגו ואז תגיד לי “ת’רואה…” ואם לא תצליח לזהות באיזה כוס ה”קוקה קולה”? הרי תפעיל את כל כישוריך הדמגוגיים שכשמזגתי את הנוזל ברחו להם כמה גזים, והארסי היה יותר קר, וזה לא הוגן כי אמרת במפורש שאחד מהם הוא “קוקה קולה” (למקרה ששמתי בכוס אחת “סופר דרינק” ובשניה “פפסי” ומיודענו אמר על ה”סופר-דרינק” שזה ה”קוקה קולה”. מה שבאמת קרה)
דמיינו זמר כמו מרדכי בן דוד (סליחה ממך) מגיע היום ונעמד לשיר, מישהו היה מסתכל לכיוון שלו? מישהו היה מעתיק את השירים שלו לנגן? מישהו היה מחפש אותו ביוטיוב?
מישהו כן. בואו לא נגזים, הוא לא היה נתפס כאפס מוחלט אבל ודאי ובודאי שלא ה MBD האלילי שאנחנו מכירים, אלא “עוד זמר” חביב ונחמד מאוד.
התשובה היא אצלכם הטוקבקיסטים אם גם אתם כמו כולם תגידו “מה עשטויות שלו?” מציאות ש”אין כמו במבה אוסם”, או שתסכימו איתי שיש כאלו שהתמזל מזלם להיות ראשונים. הם פשוט היו שם קודם.
והקרוקס המקורי.. נו באמת? תראו בעצמכם איך הם נשחקים הרבה יותר מהר מכל הזיופים האחרים… רק מה? אנשים פשוט מ-פ-ח-ד-י-ם לדבר על זה, זה לא נעים. הם שילמו מאתיים שקל…
ולא. בן גוריון, לדעתי, לא היה הרוה”מ הטוב ביותר. אולמרט אם היה “אז” היה עושה את זה טוב לא פחות.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

22 תגובות

  1. אני המגיב הראשון בפוסט הזה!

    מבחינתי הפוסט נכתב על ידי עמי גרינוולד, הקופירייטר הראשון באגס.

    תודה לך על הפוסט המגניב.

    אם יורשה לי שדרוג לכותרת: “אל תהיה חכם, תהיה ראשון”.

  2. כמו תמיד האמת באמצע חייבים גם פרסום והכי חשוב זה איכות החוכמה היא לגלות את האיכות שנסתרת מהציבור!

  3. אני כבר שבועיים סטודנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב וכבר אני כותבת מאמרים על איך זה להיות עורכת דין מהשורה הראשונה

  4. בגלל זה כמובן הערוץ הראשון (!) הוא מוביל מבין ערוצי הברודקאסט…

    המאמר הזה ממש עדי אשכנזי, או בעברית פשוטה “מה זה השטויות אלה?”
    לא חסרות דוגמאות של ראשונים שנהיו אחרונים (-במקרה הטוב. או במקרה הרע פשטו רגל).
    בשביל מובילות שוק מותג חייב לתחזק את עצמו. והוא חייב לעשות את זה לא ‘טוב’, אלא טוב מאוד. לפעמים זה פרסום, לפעמים זה יח”צ, לפעמים זה לייצר באזז ועוד מליארד ורבע דברים שביחד נקראים שיווק!!
    טוב, אולי הערוץ הראשון הוא לא דוגמא ממש טובה, אבל לא חסרים כאלה. קחו למשל את ‘פלאפון’ שהשם שלה הפך כמעט שם גנרי למכשירי סלולאר בישראל ואף פעם לא הצליחה לנכס לעצמה מזה משהו שיתרום לשיווק ולמכירות. במשך שנים היא היתה בירידה (מי אמר צניחה?). לא חושב שיש עוד חברה בישראל שהחליפה לוגואים ומיתגה את עצמה לדעת כ”כ הרבה פעמים בכ”כ מעט שנים.

    לסיכום, זכות ראשונים היא גם (!) ערך שיווקי. לא הרבה מעבר. ובשביל להיות ראשון צריל להשקיע הרבה מאוד (קוקה קולה היא דוגמא מצויינת להשקעה רבה).

  5. לצערי אני נוטה להסכים עם נועם, לא מצאתי מילה אחת במאמר שאוכל להסכים איתה. וארחיב.

    בעניין המותגים הראשוניים – ראשוניות היא רק הזדמנות. לא פחות ולא יותר. יתרון הראשוניות נמחק, כאשר מתחרה אחר מציע USP חזק יותר (מישהו זוכר שפורד המציאו את הרכב?), כאשר יש לו עוצמה פרסומית ותמיכה שיווקית טובה יותר (פלאפון המציאו את הגלגל… עד שבאו אורנג’ ועשו לכולם בית ספר למיתוג), כאשר יש לו יותר כסף או כאשר המותג הישן נמחק. נכון, יש מותגים ישנים וטובים שעוד מחזיקים (שוקולד השחר) אבל הם מעטים ויוצאי דופן.

    רוב המותגים שהיו ראשונים, הורישו לעולם את שמם הג’נרי ונגררו אי שם לתחתית הקטגוריה. ודי אם נזכיר את פלאפון, פרידג’ידר, ג’יפ, וספה, אי.בי.אם, אמה, טיפקס ארטיק ועוד רבים וטובים שהיו פעם יחידים, בלעדיים, ראשונים ומובילים בקטגוריה ואיפה הם היום?

    קוקה קולה.
    זוהי הדוגמא מס’ 1 בעולם, לכוחו של פרסום. שום ראשוניות ושום בטיח. רק מיתוג מופלא.
    ידוע המחקר האמריקאי שבטעימה עיוורת הרוב מעדיף פפסי לעומת נתח השוק ההפוך במציאות. מה שמוכיח שאנשים שותים את התווית האדומה ולא המשקה השחור. (שאגב, היה במקורו תרופה מגעילה מקוקאין, ועיין גוגל שם שם).

    מחקר נוירולוגי (עם MRI!!) שעשה מרטין לינדסטרום (http://www.martinlindstrom.com/) הוכיח כי המח, “מדליק” אזור מסויים של הנאה מהטעם של הפפסי, כל עוד היו עיניו של הנבדק עצומות. אך ברגע כשהורידו את כיסוי העיניים, נדלק אזור אחר במוח שאמר לו “לא!! לא!! זה יותר טעים!! אני רוצה את האדום האדום הזה!!” וזה יוצר את ההעדפה באופן בלתי מודע. עד כדי כך חזקה השפעת המיתוג על מוחנו. עד כדי כך שאנחנו חושבים שזה באמת יותר טעים.

    שאלו את עצמכם, האם באמת הייתם קונים מהמדף משקה שחור בבקבוק פלסטיק שקוף, עם קילו סוכר בפנים, חומצה זרחנית, צבעי מאכל ושאר רעלים שיש בתוך המשקה הזה, לולא היה לו תווית אדומה?

    ולגבי מרדכי בן דוד. אי אפשר להשוות את האיכות הווקאלית שיש לבן דוד ולזמרי הדור הזה. ויסלחו לי הזמרים הצעירים… בן דוד ופריד הם מותגים לא רק בגלל ראשוניותם והעובדה שרוב המוסיקה החסידית בדור השני שלה מחקה אותם אלא בגלל היכולות הווקאליות שלהם שהלכו והתפתחו עם השנים לעומת הבוסריות של רוב הזמרים החדשים.

    לגבי במבה. אפילו הבן שלי במבחן טעימה עיוור יבדיל בין המקורי לבין החיקויים המזעזעים. זה לא שאי אפשר לייצר חיקוי איכותי, פשוט אף אחד עוד לא הצליח. אגב, יש סיפור מעניין איך הומצאה הבמבה בטעות כשניסו לייצר משהו אחר בכלל.

    והכי שעשעה אותי ההשוואה בין אולמרט לבן גוריון. מפאת כבודו של הכותב לא אשאל את ידיעתו בהיסטוריה של עם ישראל, ומהלכיו ותרומתו של בן גוריון לאומה לעומת תרומתו של אולמרט (ולשכתו) לאומה. רק אסתפק בשאלה השולית האם מר אולמרט היקר, היה עומד באו”ם (אום-שמום כלשונו של בן גוריון) מול כול אומות העולם שהיו נגדנו, מול 4 מדינות ערב שרצו להשמידנו, ללא צבא שיגן עלינו, ואומר בגב זקוף “תחי מדינת ישראל?” נו שוין.

    זה מותג אמיתי. מותג עם ערכים שקשה לחקות.

  6. אופס יצא לי תגובה ארוכה יותר מהפוסט המקורי : ))

  7. נעם וגיזמו
    נראה שלקחתם אותו רציני מדי. מי חולק על זה שהבחור הלז כתב שטויות לשם שטויות כך נראה מרוח דבריו.
    הוא לא באמת התכוון לומר שאם “פרסום גל” הם ראשונים, הם הכי טובים (מי אמר בולטון?)
    ועוד שלל דוגמאות שהזכרתם בארוכה, אבל בהחלט הוא הביא פן מעניין ומוסיף צבע לחיים

  8. ברפרוף ראשון אני מסכים עם נועם וגיזמו:
    הדוגמא המובהקת ביותר היא דנונה שנדחתה קצת אחורה ע”י תרגיל פרסומי ושיווקי מעולה של יופלה.
    במבט שני יש ספר מעולה אשר מדבר בדיוק את מה שאתה מתאר,
    הספר הגאוני “פרה סגולה” (אשר לוויתי אותו לפני כשנה מחבר טוב ואני עוד צריך להחזיר לו) מתאר את כל ההתחלות הטובות – אך מוכיח כי אם אתה שוקט על שמריך במהרה אתה נדחק אחורה.
    או בקיצור – זכות הראשונים היא יתרון פתיחה ענק – אך יש לתחזק את המותג ולשים לב טוב טוב למגמות השוק.
    בברכת
    אל תהיה ראשון – תהיה חכם
    (עמי הייתי חייב – אל תיקח את זה אישי)

  9. כמו שכתבו, הראשוניות היא מעלה של כמות מצטברת ולא יותר, זה מעלה אם מצליחים לשמור עליה,
    יש שחייבים את זה כמו קוקה קולה למשל אם תשנה משהוא קטן, הלך עליה לגמרי, אין לה חוץ מזה כלום, ולכן לא שינו פחיות לתצורת רדבול. מצד שני וודקה אבסולוט שברו מיתוג כזה והצליחו.
    הרבה חיקויים לא עשים בגלל שיקולי מחיר, ופניה לפלח שוק אחר. מה שטבע עושה לכל תרופה קיימת בעולם (רוב גנבי ישראל…), כל כימאי יוכל לעשות לבמבה ולקוקה קולה

    ברגע זה חברות ראשוניות כמוטורולה נוקיה ופאלם קורסות אל אבק ההיסטוריה
    ויש חברות שהיו ראשוניות כמו מקינטוש הבכורה של מיקרוסופט שעברה תהפוכות מטורפות העפת מנכל והחזרתו, וכו’ וכו’ והצליחה לחזור ולהעפיל עד למיתוג הנחשק בעולם. רררררר…

    אפשר להקצין עוד יותר אם נסתכל על זה שיש מגזרים שראשוניות היא סיבה למיושנות ולדחיה, וצריך להתחדש כל הזמן להפיג זאת. כמו חברות אינטרנט ושירותים וירטואלים.

    בברכת תהיה חכם הראשון ותמיד….

  10. מסכים גם עם נועם וגימזו.
    “קשה לבנות מותג, הרבה יותר קשה לשמור עליו”
    (מתוך הפרסומת של אורנג’ במדד המותגים)

  11. מסכים עם נועם וגיזמו.
    קצת לא מקורי בנוף התגובות פה, אך מה לעשות שתגובותיהם מוצאות חן בעיני יותר מהפוסט עצמו.
    עמי, אולי כדאי שתתתמקד בקופי 🙂

  12. 19 פעמים עברתי בהצלחה את הטסט של טעימת קוקה-פפסי-RC-דרינק, ותמיד המשכתי לטעון שאין כמו…

    פפסי!

    עמי, הפוסט טובבבב. הכתיבה, מעולה!! והתוכן? תמיד יהיה מי שיחלוק עליך. אבל אתה היית הראשון לכתוב…!!

    שוש…

  13. כולם שנונים כולם מענינים כולם צודקים.

    או בשתי מילים אל תהיה ראשון וישן- היה ראשון וחדשן
    אל תהיה שני וחקיין- היה שני ורענן

    שניכם תנצחו.

    נ.ב. ACC צריך לדעתי לעשות מפגשים דו חודשיים, ללוות את הבוגרים, להצילם משליפות מביכות, מנפילות מבישות ועוד.

  14. עמי, כתוב יפה, איך לא?!
    אממה. מה יהיה על הפרנסה של אגס?!
    חוץ מ’שבתא’ שהולכים להשאיר את חותמם גם אחרי שיקומו מתחרים,
    לא נראה לי שתטפלו רק ב’ראשונים’…

  15. נו באמת.
    אי אפשר להנות מקטע הומוריסטי כתוב טוב, בלי שאיזה טרחן יגיב תגובה באורך של פוסט על “מבוא למיתוג חלק א” במקום לומר בפשטות שהוא לא הבין את הפואנטה?
    איך הרשלה היה מרגיש אם היית מסביר את הבדיחות שלו?
    לא צריך להלאות אותנו בדיני מיתוג והמסתעף. אם היית משקיע את השניה האחת שלוקח להעתיק את המידע הזה מויקי, בחשיבה, היית מבין שאנחנו כבר יודעים אותו.
    חבל שלא הכנסת את הסיפור על הבמבה. ככה לפחות היינו חושבים שיש לך פואנטה.

  16. אל תקחו קשה ורדו מהבן אדם
    הוא בסה”כ רצה לעלות חיוך על פניכם

  17. א.ב. בפרסום, זה שקהל היעד יבין את המסר.
    אם כולנו מטומטמים ולא הבנו את המסר…. וד”ל

  18. אולי תסבירו מה אתם רוצים ממנו?
    הוא לא אמר שום דבר שונה ממכם. הוא רק הביא עוד כיוון חשיבה שאומר שלא כל מותג מנצח הוא באמת מנצח. יש כל מיני סיבות צדדיות (כגון להיות ראשון…) שיכולות לגרום למותג להיראות טוב יותר ממתחריו

  19. זה מה שמצאתי כשגיגלתי את השם עמי גרינוולד אחרי התוצאה של התערוכה והתג בפאשקוויל. שווה לקרוא מה הוא כותב על עצמו https://pashkevil.co.il/acc/ami
    לעצם הפוסט הזה אני מסכים עם הלא מסכימים, בתור תאוריה זה לא נכון אבל בתור פוסט קליל והומוריסטי זה מצויין במיוחד אחרי הרבה זמן שלא היה פוסט אורח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן