חלקכם אולי מכירים מגזין בשם ‘Fine’ – עיצובים וסטייל לציבור הדתי-חרדי, וחלקכם לא מכירים. לא, לא, אתם לא מכירים.
גיליתי מגזין לא-חדש שמיועד לציבור הדתי-חרדי, והתפלאתי, איך זה שמעודי לא נחשפתי אליו. אחרי שעברתי ברפרוף על פני 100 עמודיו המושקעים (גיליון תשרי תש”ע), הבנתי מדוע. תשאלו מה הסיבה, אצטט את עורכת המגזין, שלהבת חסדיאל, בראיון ל-nrg והכול יבוא על מקומו בשלום.
“אני מודעת לרגישויות”, היא אומרת, “ואני לא אחלק את זה בתפוצת נאט”ו כדי לא לנקר עיניים למשפחות מעוטות יכולת. אנחנו מכוונים רק לבעלי הכנסה גבוהה וזה יחולק רק במרכזי המגורים שלהם ובמלונות יוקרתיים לציבור החרדי. למבקרים אני מסבירה, שהכול נעשה בגבול הטעם הטוב. למי שיש כסף והוא רוצה לביתו הוא עושה את זה ממילא. יש מספיק חרדים עשירים שרוצים לקנות ולראות מה מציע העולם”.
תכל’ס, מה אני חושב על המגזין? יפהפה, מושקע מאוד ומעוצב להפליא. התכנים מיועדים כנראה לאלפיון העליון (לא לי), ואותם בודאי מעניין לראות איך משפחה ירושלמית עיצבה את הבית היוקרתי שלה, או איך הרב דניאל ביטון שומר על האימפריה התורנית שלו באמצעות עולם העסקים במקום לעשות ‘שנור’.
בין שאר הדברים, שמנכר רק את עיניהם של אלו שיש להם אפשרות לרצות יותר, אפשר למצוא במגזין גם דברים אחרים: תערוכות, שו”ת הלכתי עם הרב דוד לאו (רבה של מודיעין), איכות חיים, טיפוח, רכב, גורמה, טרנדים וחו”ל. מיד עם תום הרפרוף הראשוני, התפניתי לקרוא את הכתבה על חו”ל: “פריז בצעדים קטנים”. מה יש לומר? מתגעגע לאותם צעדים קטנים…
אם היינו שואלים את הרב לאו, הוא בודאי היה פוסק כי, “אסור לעשות מנוי למגזין מכספי מעשר”. אם אין לכם כסף בכלל, כמוני, תוכלו תמיד לעבוד כשכירים כמה שעות ביום, כדי לכסות את העלות האפסית למנוי השנתי של המגזין המומלץ: 49,90 שקלים.
באתר שלהם תוכלו להרשם לניוזלטר, וכאן תוכלו לראות אותו.
9 תגובות
אחלה מגזין.הייתי מוסיף קצת תוכן אבל כל הכבוד לך שלהבת!
נחשפתי לא מכבר למגזין, הוא יפה מושקע ומעניין.
כפי שכתב חוצניק הוא אכן מתאים יותר לאנשים אמידים פלוס (אני מעדן את דבריו)
אבל ס”ה הוא מגוון מעניין ותופס נישה ייחודית שעד כה לא הייתה במגזר.
וזאת מבלי להזכיר את העובדה שמאחורי הפרויקט עומדת הגב’ שלהבת חסדיאל אשת תקשורת מעניינת בזכות עצמה.
א. מגזין יפה
אם כי טיפהל’ה רדוד.
ב. לא ידעתי שקרית הרצוג שבבני ברק מקוטלגת כמקום לבעלי הכנסה גבוהה או כבמלונות יוקרתיים לציבור החרדי.
ג. לא חבל לכתוב על מגזין מחיר מפולפל ולחלקו חינם?
ד. אחרי הכל, סעו ברכה…
ממממ….
מגזין נחמד שיוצא פעם ב….
חסר תוכן!
אין הרבה מה לקרוא חבל כי ניתן יותר להשקיע בתוכן.
חוצמיזה ששלהבת מביאה המון חברות שמפרסמות במגזין שלא מפרסמות במגזר החרדי.
האתר מסורבל מאוד והתכנים מוכפלים (או שאני לא יודע איפה צריך ללחוץ). בנוגע לתוכן, לא ראיתי בעיה אלא להיפך, מעניין וכתוב בצורה צבעונית (לא קראתי הרבה) למרות שחסרות תמונות בכתבות. לתשומת ליבכם.
לקהל היעד המדובר אין צורך במגזין הזה
יש לו מגזינים משלו ומקורות מידע אחרים
פשוטי העם כמו שרבים כאן אמרו, לא ממש מתחברים לקונספט הרהבתני
ובקיצור,
אוקי, נו שויין.
מה שלא ידעתי עד עתה, זה שנובו רישיות אינה רק מצב צבירה חברתי,
אלא גם תנועה תוססת עם עיתון משלה.
נו שויין, הנח להם לישראל..
מגזין באמת שפיץ ההשקעה במחוזותינו
ממש בלי קשר לאלפיון
רק מגזין שיפוצים סטנדרטי וקצת לייףסטייל
אהבתי דווקא את המגזין זו פעם שניה שנפל לידיי. מי זה הרצל קוסאשוילי שכותב שם? אותו אחד מכיכר השבת והמסעדות שלו? מצחיק אותי מאוד.