פוסט אורח מאת: נתי טוקר
תגובה לכתבתו של חיים גיל (כאן) ולכתבתו של שי הורוויץ (כאן)
תפקידו של העיתונאי כיום, מספרת הבדיחה הידועה, הוא למלא את החלל שבין הפרסומות. זו אולי עובדה מציקה. אבל היא מחריפה ביתר שאת כאשר החלל שבין הפרסומות הופך גם הוא לפרסומת, תחת ידיו הנגועות של העיתונאי.
אין כאן המקום להאריך על מצבה של העיתונות החרדית בהקשר זה (למעט יחידי סגולה). מי שרק הכניס את קצה רגלו לביצה העכורה הזאת יודע היטב עד כמה ריח באושים עולה ממנה. אבל, אם יורשה לי, כשאחרים חושפים טפח – במטרה לטפוח על פני – אחשוף אני טפחיים.
במה דברים אמורים?
לפני כשבועיים כתבתי בעיתון TheMarker ידיעה על המהלך השיווקי של בירה קרלסברג במגזר החרדי: החברה הפיצה בעיתון “יום ליום” לוח שנה שהמוטיב העיקרי בו היה תמונות ענק של הרב עובדיה יוסף. כן, בירה, אלכוהול והרב עובדיה יוסף.
הניצול הציני שעורכים אנשי פרסום בדמותם של הרבנים כבר נהפך לדבר שבשגרה: ביומון הליטאי נראים מנהלי מותג הטיטולים מוצי מקבלים את ברכתו של רב פלוני, ובשבועון המשפחתי נראה איש השיווק המבוהל של הבנק הכאילו-חרדי מטפס על הפערנצ’ס הרעועים כדי לקבל את ברכתו של אדמו”ר אלמוני (או שמא יש לומר – מצטלם כשהוא מקבל את ברכתו של האדמו”ר).
אבל שימוש בדמותו של מנהיג תורני נערץ כדי לפרסם מוצר שכל מהותו הוללות ושכרות? זה עוד לא ראינו. אינני נמצא בד’ אמות של הלכה, אבל כל מי שמוקיר, ולו במעט, את חכמי התורה – אמור להזדעק.
לא רק דתיים הרימו גבה על לוח השנה החריג. מכיוון שלא זכיתי להיות מנוי על העיתון המשובח ולא נחשפתי ללוח, היה זה דווקא עורך בכיר ב-TheMarker שהפנה את תשומת לבי לעניין והטיל עלי לסקר את הפרשה. הוא, כמו אנשים חילוניים אחרים שנחשפו לעניין, הזדעזעו.
אבל אולי רק אני סובל מרגישות יתר. ליתר ביטחון הרמתי טלפון לכמה אנשי פרסום ותקשורת חרדים. “בושה וחרפה, זה מזעזע”, אמר לי איש פרסום חרדי בכיר מאוד מאוד, שבעצמו עשה לא פעם ולא פעמיים שימוש בדמותם של רבנים כדי להכשיר מוצרים שונים. וכמוהו אנשים נוספים מהתעשייה.
פניתי לאיש הפרסום שעמד מאחורי המהלך. הוא, ברוב שמחה וששון, הביע עניין רב בפרסום ידיעה בעניין. הוא אף שיגר לי באמצעות המייל מידע נוסף כיצד רותמת בירה קלסברג את הרב עובדיה יוסף לצרכים שיווקיים. כי הרי ברור – החשיפה התקשורתית ב-TheMarker של המהלך השיווקי “הנועז” תעשה למשרד הפרסום שלו רק טוב, ונראה שהוא די זקוק לזה.
הידיעה פורסמה, והמסר שעלה ממנה היה ברור: אינטרסים עסקיים של גורמים שונים עשו יד אחת כדי להוציא לפועל את המהלך שביזה את הרב עובדיה יוסף. ימים לאחר מכן, בידיעות “פולו” בתקשורת התגלה לכאורה כי הקשר בין החברה לגורמים שפועלים במסגרת תנועת ש”ס עשוי להיות בעייתי הרבה יותר, עד כדי כך שכמה חברי כנסת וארגונים סביבתיים דרשו מחברי הכנסת של ש”ס להימנע בהצבעה על חוק הפיקדון (מישהו שמע בתקשורת החרדית – מעריצת בניזרי ודומיו – על המושג טוהר המידות?).
ברוב תומי, הייתי בטוח שהעיתונות החרדית תגנה בכל פה את המהלך הבעייתי של פרסומאי קרלסברג. אבל למרבה התמיהה, השבוע דווקא עיתונאי חרדי יוצא בנחרצות להגנת החברה: “אין לנו שום מילה רעה לומר על קרלסברג, ההיפך הוא הנכון. חברה מסחרית שזיהתה צורך אצל המגזר וסיפקה אותו ברוחב לב”, כתב חיים גיל במדורו השבוע בעיתון “ביזנס” מבית קו עיתונות חרדית.
ובכן, לפרסומאי החרדי של קרלסברג – שכנראה נפגע מהביקורתיות בידיעה – אין לי מה להגיד. הוא אמנם ניסה להטיל רפש ולטעון שאני “שועל המחבל בכרם”, אבל הוא נגוע בעניין עד עמקי נשמתו. הוא הרי חייב להמשיך לגזור את אחוזי העמלה גם על הדפסת הלוח של תשע”א. בשביל זה הוא אפילו שכר עורך דין, במטרה לאיים עלי ולפגוע בי.
אבל חיים היקר, האם אכן הידיעה שלי היא זו שהיתה “כלי לניגוח הציבור החרדי”, או שמא לוח השנה המביש הוא זה אשר ניגח מבפנים? האם עיתונאי חרדי כמוך לא אמור להיות הראשון שמגן על רבותיו מפני שימוש ציני שעושים בהם לקדם מכירות של משקה אלכוהולי?
אני שמח לבשר לך, חיים, שאני לא נמצא “בין הפטיש לסדן ונקרע בין מקום עבודתו להשקפתו”. למרבה שמחתי, עיתון TheMarker מאפשר לעיתונאים שלו לומר את האמת, ורק את האמת. זה עיתון שמייצג את האנשים שנמצאים בצד הלא הנכון, כפי שמגדיר זאת העורך הראשי, גיא רולניק. באינספור מקרים ופרשיות מוביל TheMarker את סדר היום הציבורי עם עמדה ברורה ונחושה לטובת הציבור, בלי להתעוור מהכסף. אני אישית עסקתי רבות בפרשיות כלכליות במגזר החרדי במטרה להציף בעיות ולהגן על חסכונותיו של הציבור.
אין זה אומר שכאדם חרדי אני מסכים עם כל השקפת עולם המוזכרת מעל דפי העיתון. אבל אני גאה להיות שייך לעיתון שבו עיתונאים הם עיתונאים, ולא משרתיהם של האדונים.
28 תגובות
כמו שחשבתי, נתי לא נשאר חייב. אני גאה להיות שייך לעולם בו יש עדיין עיתון שבו עיתונאים הם עיתונאים, ולא משרתיהם של האדונים.
נתי היקר, לומר על מוסד כלכלי שהוא נקי מכול פניות כלכליות וללא אינטרסים זה אפילו לא מצחיק , זה מבזה אותך להציג אותם בצורה זו , הם לא מתיימרים להראות ככה . אבל כמשרתם וכיוצק מים על רגליהם והדוב התורן שרוקד אז אתה עושה עבודתך נאמנה .
וכעת למנה העיקרית!!
שי הורוויץ עשה עבודה טובה מקצועית זו הסביבה בה הוא פועל ושמה הוא חייב לעשות את המירב מבחינתו , להשמיץ אותו על מה??? על זה שהצליח להשיק קמפיין מוצלח נקי ומכובד
במי הוא פגע??? ברב עובדיה , הרב עובדיה נוסע במסוק בכול הארץ ולא רואה בזה פגיעה אז מה הבעיה שהוא מופיע על לוח שנה , מה עדיף מכוניות או איזה סלוגן שחוק של שנה טובה
אתה שמחשיב את עצמך כחלוץ לפני המחנה בעולם הפרסום החרדי , צריך להסיר את הכובע בפני שי הורוויץ על פעילות קד”ם אדירה וחשיפה ארצית!!! כן , זה פרסום זה שיווק אז לפני שאתה מספיד אותו תדע להתנהג במקצועיות ובהגינות ותן כבוד!!!
אני חילוני ואני חייב להגיד שזו בושה שהרב פירסם את הבירה
ראיתי את הלוח שנה וזה ביזיון…..איך אתם רוצים להיראות? האפיפיור יפרסם בירה?
הלו???? זה רב, אם אתם בציבור שלכם עושים זילות במעמד שלו אז אחרי זה אתם צועקים עלינו שאנחנו צוחקים עליו.
לעולם יהיה זה כתם על החברה החרדית
הי חברים,
כמה פשוט כמה צודק! העיתון המשובח? נעלים. חבל רק שקומץ מהגולשים כאן לא מבין שביקורת בונה ואם היה שכל בקודקודו של שי הוא היה שמח על הפולו אפ שהפרסום שלו עשה (זרמון גולדמן) וכן כולנו צריכים לדעת לקבל ביקורת גם משרדים פומפוזיים – קטנים וגם משרדים גדולים. ואם מישו תוקף כאן את השטיבל אתם ממש ממש לא צריכים להזדעק.
נתי, חבל שאת מה שכתבת ב – TheMarker כתבת בחול המועד לא חבל?
למה נתי לא צודק
אני בטוח נתי שתבוא לרב עובדיה ותראה לו את הדה מרקר מחד ואת הלוח שנה מאידך הוא ייקח את הלוח יהפוך אותו מכל צדדיו. וכשיגיע לכשרות בד”ץ בית יוסף יאורו עיניו. ואז הוא ייקח את הדא מרקר שלך יעיין מעט, ויתן לך שתי צ’פחות על הפנים שיצרבו לך עוד הרבה שנים.
נתי תפסיק להתחכם הכל פוליטיקה בגרוש כולם יודעים שקלאסברג טועה שלוקחת את כשרות בית יוסף כשרות מגזרית, ולא כשרות המקובלת על כולם. וכדי להצדיק את זה ראשי בית יוסף יעשו הכל ואפי’ ימכרו את רבם בשביל חבית עדשים.
ולמה נתי כן צודק
לאחרונה מתגבר השימוש בגדולי ישראל בכל המישורים במודעות פוטושופ ענק הפרוסים ברחובה של עיר נהפכו רבותינו למציגים ולמתרימים, לשנוררים ולמתפללי קברים.
ומי יודע אם לא בקרוב מרן הרב שטיינמן יהיה פרוס על נתיבי איילון כמו . . .
“ומי יודע אם לא בקרוב מרן הרב שטיינמן יהיה פרוס על נתיבי איילון כמו . . .”
יש בעיה הלכתית לראות גדול בגדול?
טוקבק מאת: מאיר גל
על פוסט אורח מאת: נתי טוקר
כתגובה לכתבתו של חיים גיל
על לכתבתו של שי הורוויץ על האייטם של נתי,
🙂
עם כל הכבוד לשי נראה לי התערבב לו קצת המילקשייק,
כפירסומאים תפקידנו לדחוף מוצרים ושירותים ולעשות עסקים טובים עבור הלקוחות שלנו, אבל יש הבדל גדול בין זה לבין לחנך ולהטיף, לנו ולאחרים. אתה מבין? אתה לא יכול גם להסביר לנו שהעיתונות החילונית כל מטרתה הוא להשמיד את מסורת ישראל סבא
ווגם לדחוף לו בקבוק בירה ביד כדי לחלחל מסר ש”סבא אמר לשתות”…
זה לא עובד ככה.
אתה לא יכול ביד אחת “לחנך” אותנו ל”תרבות שתיה” של בירה, מוצר שבמהותו הוא אפילו לא חילוני אלא גויי, חוליגני, כדורגל, וביד השניה להקים ארגון שישמור על תדמיתו של ישראל סבא…
תחליט מה אתה.
מצחיק איך זה התהפך פה,
הרי אם היתה מופיעה כתבה ביתד או המודיע ברוח הדברים שכתב נתי, נגד התופעה של שימוש בגדולי הדור למטרות מסחריות זה היה נראה טבעי ולגיטימי ואתה כאיש מקצוע היית מסביר למה זה בסדר, אז מה לא בסדר? שזה היה בדמרקר ולא במבשר?
חוצמיזה, עשית [או שיצא לך] ספין נחמד, תיצמד אליו, תהנה ממנו. למה סתם לירוק חזרה?
ונתי, גם לך קצת התערבב,
חיים גיל והמדור שלו הם לא “העיתונות החרדית” למושג הזה יש קונוטציה של “היומונים” וטורי מערכת. זה מדור פרסום בקו עיתונות והאמת שהוא גם קצת צודק, מה יש לנו מקרלסברג? מה הם מבינים? הם מבינים בלייצר בירה ולמכור אותה לחילונים. וזה בסדר גמור. כדי למכור אותה לחרדים, הם לקחו אחד שמבין, פירסומאי חרדי. אבל הוא כניראה היה עסוק מידי בלחלק ציונים לשועלים הקטנים, התערבב לו. כניראה מהבירה.
בתכל’ס יחד עם כל זאת מי שמוביל בגאון את סנסציית השימוש בגדולי הדור בגאון ומלמד את כולנו שאפשר הם דווקא כל הקופות והמגביות וד”ל..
וגילוי נאות וסקופון קטן שלא יצא עד היום לסיום,
קרלסברג היו לקוחות שלנו תקופה לא ארוכה.
וזה בדיוק מה שהם רצו שנעשה.
אני באופן אישי ישבתי והסברתי למנהל בכיר מאד מאד מאד במב”י [מבשלות בירה ישראל]
למה לדעתי זו טעות. הם לא קיבלו את דעתנו ואנחנו לא האמנו בדרכם
אז נפרדנו בחברות.
ואז באו השועלים הקטנים שהסכימו לשים לרב עובדיה בקבוק בירה ביד.
אני עם נתי במקרה הזה,
ומאד מאד לא אהבתי את התגובה של שי. תגובה ילדותית במיוחד.
מה גם שבמקרה הזה הוא מוביל את קרלסברג לכביש ללא מוצא. כי הוא החדיר להם לראש שאי אפשר לפרסם לחרדים בירה ומאז רק בקדמי”ם וכדו’ הוא מפעיל אותם.
וואי כמה רוח אתם עושים!
בצדק אם הכוונה היתה נכונה.
השאלה שלי היא האם קלסברג השתמשה ברב לשם קידום מכירות?
או שרצתה לספח כפרסומת לוח שנה ובלוח שנה יש תמונות של רבנים כמו לוחות אחרים וטובים!
אני לא יודע ואני חושב שיותר מידי אנשים פה לא יודעים!
מה מכילים שאר החודשים של הלוח יספרו לנו אם כל העמודים בתמונות של גדולים או רק נטו קידום מכירות של שחקנים שמוכרים בירה.
אולי מישהו יחכים אותנו מעט!
מאיר, האם מי שלא נפרד מלקוחות בגלל שאלו “לא מאמינים בדרך של המשרד”, נחשב לשועל קטן בעיניך? האם כישלון בהידברות בין הצדדים תמיד מסתיימת בחוסר “אמונה בדרך” ופרידה בידידות? ושוב אותה שאלה… האם כל מי שלוקח תקציב של לקוח שנפרד ממך בידידות הופך ללא מקצועי, ולבן אדם בלי עקרונות? אתמהה. אני לא מצדיק את הצעד של שי, אבל גם לא את תגובתך. כי אני לא רואה בעיה בזה שהוא מפרסם את קרלסברג ובאותה מידה מקים ארגון לדוברות ולשמירה על צביון היהודי על פי מסורת ישראל סבא. יכול להיות שהיום הבירה מזוהה עם כדורגל, אבל בתקופת הרמב”ם המשקה הזה שימש כשתיה בריאה. אז כשהקונסט של הרמב”ם יוחדר למגזר, כבר לא תהיה בעיה לצלם את הרב עובדיה עם בירה, כמו שאין בעיה לצלם את גדולי הדור האשכנזים עם קופות צדקה. כי כן, הרמב”ם היה ספרדי.
פשוט אוולות!
תתחיל לחשוב האם זה יהיה בסדר שחברת טיטולים (אולי אפי’ חברת טיטולים למבוגרים) תשתמש בתמונות של זקן האדמורים / הרבנים בלוח השנה שלה?!
פירסינג ממש אבל ממש לא,
תבדוק אותי.
חפש מילת ביקורת אחת שלי על מתחרים ולא תמצא.
לא על קריאייטיב שלהם, לא על אסטרטגיות שלהם. כלום.
גם לא על לקוחות שעברו משרד ולא על המשרד שאליהם עברו.
ניסיתי להגיד שכדי לכתוב על מישו שועל קטן אתה צריך לפחות להיות איזה אריה בינוני
או לפחות שועל גדול.
ואם בחרתי לראשונה כן להעביר ביקורת, ותחת שמי האמיתי והמלא
נסה למצוא את החלק של האמת במה שאני מציע כאפשרות ולא איפה אני מסובב,
חוצמיזה הוספת המון מילים לטקסט שלי, לא כל ויכוח עם כל לקוח גורר פרידה
עובדה שחלק מהלקוחות אצלנו במשרד למעלה מ 15 שנה [!!!] אבל יש את הגבול של האמת המקצועית. כמו שלא נפרסם מפלגה שמאלנית, סיגריות, וחברות פורקס [סחר במטח],לא ניקח מאות אלפי שקלים מלקוח ונעבוד שנה בשביל אסטרטגיה שלדעתנו תזיק אנושות למותג שלו.
צ’אבס.
ושוב מונפקות לנו טקסטים מרהיבים באמצעות ההכרח והלחץ וקצת אמוציות….
אז מה יש לנו כאן מר עלה תאנה כנגד מר רקדן מה-יפית-ניק סוער ומר אנטי אתיקה שקפץ לו הגל והתטקבק לו גול עצמי ביח”צ.
בחירה קשה….
ומבזק תזכורות:
מרן הרבובדיה קידם בעבר את קוקהקולה שלא ע”י שליח, בשדורי הלווין, וי”א שהיה נוהג לומר “טעם החיים”, למען דר וסוחרת או משו
קרלסברג מבחינה מגזרית לא טועה, כי הבירה היא לבנה לא שחורה, המגזר ששותה אותה יותר בארץ הוא בסדר ההפוך,
הפכתם נמלה לפיל. בסך הכל מדובר בלוח שנה עם תמונות של רבנים. שתהיו בריאים.
אולי תשתו קצת בירה קרה.
יצאתם לגמרי מפרופרוציה.
ואגב: הנה הפרופיל של נתי טוקר כפי שמופיע ב”דה מרקר”
” שם פרטי: נתי שם משפחה: טוקר מין: גבר גיל: 29 מצב אישי: נשוי/אה
מיקום: ישראל, תל אביב וגוש דן, בני ברק (שימו לב לסדר)
תחומי עניין: אוכל ויין אינטרנט ומחשבים מוסיקה ספורט פרסום ומדיה תקשורת והייטק תרבות
על עצמי: גר בבני ברק, חי את תל אביב.” סוף ציטוט.
נראה לי, אגב, גם שלנתי טוקר יש תסביך עם כל הנושא של ש”ס:
http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=3&itmID=2210
בזמנו גם יום ליום מאוד כעסו עליו שלא הכניס אותם לנתוני הפרסום. לא פלא שהוא מצא עצמו בעיתון הארץ, כמאמר חז”ל לא הלך הזרזיר אצל העורב אלא כי מצא את מינו.
ולדעתך לוח שנה עם תמונות של הרב עובדיה יוסף (הוא לא נראה בשום תמונה עם בקבוק בירה ביד) הזיק אנושות למותג? הציבור החילוני נפגע מהתעוזה של הרב עובדיה כפרזנטור ויעשה חרם צרכנים? הציבור החרדי (אשכנזי) יעלב ויפסיק לשתות? (מתי הוא התחיל?) אלו שקיבלו את הלוח (מעריצים של…) יתלו אותו במרכז הסלון ויציגו אותו לראווה כל פעם שאורח ייכנס לביתם? לדעתי כן, בתוספת בקבוק בירה, או מאלט בריאה. סברתי לתומי כמו נתי טוקר עד שהתעמקתי ועכשיו אני חושב שנתי טוקר נשכר על ידי שי הורוויץ. 😉
והנה לסיום, כמה העורך של נתי טוקר והעיתון שלו “אוהבים” את הרב עובדיה. הרי כל הכתבה עם הכותרת הלעגנית, המבזה והדוחה “שהרב עובדיה הפך פרזנטור (דוגמן) של הבירה”, מעיד יותר מכל כי לא כבודו של הרב עניין את העיתון, אלא ביזויו של הרב עובדיה יוסף. אז הנה ההוכחה משיטוט מהיר באתר דה מרקר:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090726_1102783
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090810_1106381
ואתם גם מוזמנים לבדוק איזה תגובות אתר דה מרקר מאשר לפרסם: כל התגובות האנטי חרדיות, המגעילות ביותר. תנסו לפרסם תגובה אחרת ותראו שהיא ללא תתפרסם. אז בבקשה טוקר הסר את מסיכת הצביעות ותודה על האמת: העורך ביקש שאני יכתוב (בחול המועד סוכות) כתבה נגד לוח שנה עם הרב עובדיה ועכשיו אתה צריך להצדיק מעשה שאתה לא שלם עימו.
הכי דוחה כאן היא תגובתו של מאיר גל (“נפרדו דרכינו” חיחיחי) בדיחה באמת טובה.
כדאי להרים טלפון לשי הורוביץ ולברר אתו מה יש לטוקר נגדו (יש ויש) ולמה קרלסברג לא עובדים עם גל (יש סיבה וזה לא מה שגל ציין). ובניגוד לאלו שמגיבים פה בסברות כרס אני דיברתי עם הורוביץ בנשא.מעניין מאוד לשמוע את מה שעומד אחרי כל הסיפור הזה.
הכי הכי מקומם זה המשפט שנתי טוקר “הצדיק” שמגלה “רגישות יתר” לכבודו של הרב עובדיה כותב בעיתון החילוני לקוראים החילונים השמאלנים של דה מרקר כי
“נמסר, כי הרב עובדיה יוסף לא קיבל תשלום ישיר על כך”.
עכשיו למי יש טישו לנגב את דמעות התנין של הצבועים פה.
מיסטר גל היקר, אני בהחלט יכול להבין ביקורת על המהלך של הורוביץ, אני אפילו נוטה לצדד בביקורת . אבל אני לא חושב (וסליחה על התמימות) שאתה כעמית למקצוע אמור להטיח ביקורת פומבית ונוקבת על קולגה (גם אם היא נכונה..), זה לא אתי בעליל ולא הוגן , מחר זה יכול לקרות גם לך.. חבל.
הגדרה מדוייקת של אותו כתב לענייני חרדים במהות התפקיד:
“הדגים, אם מישהו עדיין לא הבין, הם אנחנו – המגזר החרדי. כל כלי תקשורת מנסה לדוג סיפורים עסיסיים על בני המגזר. זה תמיד מעניין, תמיד צבעוני, ותמיד מושך תגובות אמוציונליות מהקוראים או מהצופים – ואמוציות, כידוע, הן הערך העליון בעיתונות של ימינו.”
http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=3&itmID=2210
…הודאת הדייג כמאה דגים דמי
דמיינו את הקמפיין הבא: רדבול נותנת לך כנפיים, עם תמונות ענק של הרבי מילובביץ’…
מילים כדורבנות נתי.
חבר’ה, התגובות שלכם ממש לא לעניין.
נתי טוקר צודק, כי זה באמת לא ראוי לפרסם רב למותג בירה, וגם אם הוא לא מחזיק בירה ביד או כן, זה ממש לא רלוונטי, כבוד התורה הוא זה שאמור להנחות בעניין הזה, וזה בהחלט זלזול להוציא לוח שנה פרסומי עם תמונות של רב. מילא לוגו קטן או משו, אבל לא ממש פרסום.. זה קצת בוטה, קצת מזלזל…
מאיר גל, שהוא איש מקצוע מהשורה הראשונה, לא העביר פה שום ביקורת לא עניינית, וכן, מותר להעביר ביקורת גם על קולגה, כל עוד זה ענייני ובגבול הטעם הטוב והמועיל, מה שבהחלט קורה כאן.
אז חבר’ה, אל תשמיצו סתם או תלגלגו, כי במקרה האמור, זה באמת לא היה ראוי מה שהיה, וכן, משרד הפרסום של קרלסברג גם יכול להתנצל, זו לא בושהץ
אורן כדאי להרים טלפון למשה קטן ולא לשי הורוויץ,
איציק יקר,
האמת שאתה צודק, ולכן מעולם לא עשיתי זאת אבל ברגע שהקולגה הופך את הדיון לפומבי
גם התגובות פומביות. ואני מודה, חורה לי ההתנשאות הזו. שי ידע להינות מנתי כשהיה לו נוח ועכשיו הוא ממנה את עצמו לשומר הכרם ומחלק ציונים לשועלים הקטנים..
נתי לא קיבל כלום מתנה מאף אחד, בשתי ידיים הוא מטפס יפה וחתום על פריצות דרך בתחום שלנו. ואני עומד מאחורי כל מילה שלי גם אם זה מעצבן מישו.
ובקשר למחר כשזה ייקרה לי, אל תדאג, הקולגות שלי יגיבו גם יגיבו עלי בפומבי,
הם פשוט יעשו אתזה דרך ניקים, ולא תחת שמם.
צ’אבס.
בע”ה אתייחס במהלך השבוע הקרוב לדברים שנכתבו פה. חבל שיש אנשים שמביעים דעה, בלי ידיעת מלוא הפרטים