רועי רמון, בחור צנוע בשנות השלושים לחייו אם לשפוט על פי מראהו החיצוני ובשנות התשעים אם לשפוט על פי הרקורד המקצועי שצבר בתחום ההייטק – מנהל קרן השקעות. ככה פשוט. אין צורך לציין את שם הקרן או להרבות בסופרלטיבים.
כשאני שואל אותו אם הוא מנהל קרן בחברת אינטל קפיטל הוא משיב בשלילה ורומז שאני לא מעודכן. מה יהיה על התוצאות של גוגל, אני מתגונן. צריך לעדכן אותן מפעם לפעם, לא? הוא מחייך ומסביר כי לא פשוט לדחוק מוניטין שבנה במשך 14 שנים ולא זאת אף זאת, אין לו עניין לפרסם את עצמו. לקוחותיו מגיעים אליו מפה לאוזן ואפילו הלינקדאין שלו לא לגמרי מעודכן.
אני מבקש קו”ח בקצרה והוא משיב במשפטים קצרים.
“הייתי מנהל השקעות באינטל קפיטל הקרן של אינטל, הקמתי את תוכנית הסטארטאפים. הייתי אחראי על אינוביישן באינטל מובייל, רשמתי כמה עשרות פטנטים, פרסמתי כמה אלגוריתמים, הקמתי כמה סטארטאפים”.
אוקיי, נראה לי שזה מספיק. בוא נדבר קצת על קמא-טק.
“היום אני עובד עם הרבה סטארטאפים…”
על קמא-טק, רועי. בוא נדבר על קמא-טק.
רועי מחייך. “אני מכיר את קמא-טק כבר כמה שנים”.
בקיצור, אתה איתם מההתחלה.
“לפני ההתחלה. פגשתי את מוישי (פרידמן) בברצלונה דרך יוסי ורדי. לא קראו לזה אז קמא-טק. זו הייתה ההתחלה של ההתחלה. מאוד התרשמתי מזה שיש חרדים שרוצים לעבוד בתעשייה ולא מצליחים. התחלתי ללמוד על כל החסמים שחרדי צריך לעמוד מולם, שהרבה מאוד אנשים לא חרדים לא צריכים לעמוד מולם, וגם נדבקתי בתשוקה ולמה שהם אומרים. גיליתי שיש אנשים מאוד חכמים בתעשייה הזאת ויש להם נקודת ראייה אחרת, פרספקטיבה שונה על רעיונות ומיזמים. אני לא אומר שהרעיונות תמיד יותר טובים, אבל הם מאוד שונים ובתעשיית ההייטק שונה זה דבר חיובי”.
עכשיו סיימת לבחון כמה עשרות סטארטאפים חדשים. מה השתנה מהאקסלרטור הראשון?
“הדבר המדהים הוא שבגלל שאני מכיר אותם אני יכול לומר לך שגרף השיפור והאיכות של החברות שאני פוגש הוא מדהים. אני נפעם לנוכח אקוסיסטם בני ברקי שצמח כאן. רק לפני ארבע שנים בקושי הצליחו להביא יזמים מן היקב ומן הגורן ופתאום אתה רואה את הצמיחה האדירה ואת מאות הסטארטאפיסטים החרדים עם רעיונות החדשנים, תמיד שומעים כאן על מיזמים שלא פוגשים במקומות אחרים”.
נשמע פנטסטי
“וזה אכן כך. אני נותר פעור פה כשאני רואה נשים עם שבעה או תשעה ילדים שמקימות חברות מדהימות ומצליחות להגיע להספקים מטורפים”.
כיף לשמוע רק מילים טובות
“אני מגלה אנשים שלמרות שההשכלה שלהם לא טובה, הם מתאמצים ועושים כל מה שביכולתם על מנת להדביק את הפער”.
סופסוף קצת ביקורת
“הרבה מהיזמים המוצלחים שאני רואה בסביבה החרדית הם יזמים שלמדו חלק מהזמן מחוץ לישראל. משהו בחינוך החרדי בארץ ‘לא מפרגן’ לצעירים ללמוד תחומים אחרים ולשאוף לתחומים אחרים שהם לא תורניים”.
ובכל זאת יש הצלחות מדהימות
“אני פוגש יזמים שאתה לא מבין איך הם מצליחים להדביק את הידע ועושים יש מאין, הרבה גם בזכות הסיוע של הקהילה שצמחה פה”.
סייעתא דשמיא, כמובן
“הסיוע שאנשים מקבלים בקמא-טק הוא סיוע מדהים. בסופו של דבר יש אנשים שמגשימים את הייעוד שלהם בעזרת זה שלומדים גמרא ומתפלפלים ודנים בסוגיות ויש אנשים שמגשימים בזה שממציאים סטארטאפ שמציל אנשים ופותר מחלות”.
אני ה’ רופאך
“אתה רואה שאנשים פה חדים וזה דבר מעורר התפעלות. יש נאיביות כזאת שאתה לא רואה מחוץ לאקוסיסטם החרדי. מרגש לראות איך הם נותנים הכל לתוך המיזם, אני לא רוצה להשתמש במילה מתאבדים על המיזם אבל זה מה שהם עושים”.
מנסים להוכיח משהו אחרי שיצאו מארבע אמות של הלכה. לא לחינם יצאנו.
“אנשים שמגיעים מהחברה החרדית צריכים להוכיח את עצמם יותר. לעצמם. לסביבה”.
איפה אתה רואה את השיפור בגרף הזה שציינת קודם?
“באיכות של הרעיונות, החיבור שלהם למציאות, ההבנה של העולם הזה – אלו הנקודות המרכזיות שראיתי בהן שיפור משמעותי”.
מאיזה רעיון הכי התרשמת הפעם?
“אני לא אוהב לציין מיזמים ספציפיים, אבל אני כן יכול לומר לך שלא ראיתי דברים לא טובים”.
עכשיו אני צריך טיפ או עצה ממך ליזם המתחיל
“כאשר יזם בא ומסתכל על איזו בעיה הוא רוצה לפתור, הוא באמת צריך לרצות לפתור אותה. צריך לדעת שכאשר נכנסים למסלול של יזמות, זה רכבת הרים. לפעמים דברים מצליחים ולפעמים לא וצריך לדעת לאזן את הדברים האלה ולא להתייאש. מקבלים הרבה מאוד לא בתהליך הזה. מצד שני צריך להיות מפוכח ולראות איפה אתה נמצא”.
ואיפה האיזון? מתי להתעקש ומתי לוותר?
“כשאתה יושב עם אנשים ואומרים לך לא – להבין למה, לנתח את הטיעונים ולתקן. זה להסתכל על זה כמו שאתה מתדיין בסוגיה: תשמע ותקשיב את הצד השני. זה כל הזמן זז וצריך להיות גמיש עם הרעיון כדי לייצר לו תוכן ולתמרן בין הלא הזה והלא האחר ולזקק לכן שנמצא שם איפשהו באמצע הדרך”.
ומתי להפסיק לחלום שיום אחד תצליח מאוד עם הרעיון הזה שאף אחד לא רוצה לקנות?
“אם אתה הולך לאנשים שאתה מעריך את דעתם, והיא חשובה וקובעת, והם אומרים לך שזה לא רלוונטי ולא טוב, זו הנקודה שאתה צריך לעצור”.
מתי אתה ממליץ לאנשים שמתייעצים איתך איפה לעצור?
“אני מבקש מהם בתחילת התהליך להגדיר את תנאי העצירה”.
קל
“זה רק נשמע ככה”.
