WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
מילר פוינט
משרד פרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
בכולל ‘תורת חסד’ אמונים על הניסים. עוד ועוד סיפורים מעוררי השתאות של משפחות שאספו מנין עשרה אברכים עבור הבת המתבגרת, וזכו לשמחה גדולה ועצומה, סמוך ונראה למועד שבו התקיים ‘יום של תורה’
pic-03
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

חמש שנים היא מחכה. חמש שנים שהיא דומעת בכל תפילת שמונה-עשרה, שהיא מקפידה יותר ויותר לשמח כלות אחרות, שהיא בודקת ומפשפשת במעשיה לראות האם יתכן שמישהו מקפיד עליה אי שם. חמש שנים שהיא נוסעת שנה-שנה אל עמוקה, ובין עשרות הברכות שהיא מקבלת שם, סמוקה מבושה ומצער, היא בטוחה שהפעם הזו היא הפעם האחרונה. בשנה הבאה היא תהיה נשואה כבר, והיא לעולם – לעולם- לעולם לא תברך אף בחורה מתבגרת, בטח לא בנוכחות אחרים, ב”בקרוב אצלך”.

חמש שנים. חמש שנים שהוריה שומעים הצעות, מבררים אצל חצי עולם, מוצאים קצות-חוטים, דנים בעניין, מעלים-מורידים, ומבשרים לה שהנה, הפעם, נמצאה ההצעה הגואלת. שבע שנים שהם לא מתייאשים, ואולי בזכות שהם לא מתייאשים – גם היא לא מרשה לעצמה להתייאש.

חמש שנים.

אבל השנה יהיה הכל אחרת.

השנה, כשכפות המאזניים שלה יתנדנדו לכאן ולשם, ושאלת השידוך המיוחל תרחף בחלל העולם, השנה – יקרה משהו שלא קרה מעולם.

כי הפעם היא עומדת, ובעיניים טרוטות מבכי, בקול סדוק מדמעות, היא אומרת: “השם אלוקים, עשרה אברכים אני מחזיקה. עשרה אברכים שיושבים ולומדים ברצינות, עשרה אברכים שלומדים בימים שאילולי הייתי מחזיקה בהם – הם לא היו לומדים בהתלהבות, בתענית דיבור, בטהרה. עשרה ימים של תורה, כפול עשרה אברכים. ובתמורה לכך אני מבקשת את האברך האחד והיחיד ‘שלי’, את האברך שאותו אוכל להחזיק לא רק בימים מיוחדים בשנה, אלא כל השנה כולה. אברך אחד ויחיד אני מבקשת ממך רבונו של עולם, אברך שיאיר את עולמי ואת העולם שלך גם יחד, והתורה שלו, שלו ושלך – תהיה שלי, תהיה בזכותי – – – – ”

ואין מצב שתפילה כזאת לא תתקבל. אין מצב שנערה, שזוכה להחזיק מכספה עשרה אברכים, וזוכה לימים שלמים שכולם תורה, זוכה להאיר את העולם בתורה עוד קודם – לא תזכה שתפילתה תתקיים, והיא תזכה לא רק לשידוך הגואל, אלא לתלמיד חכם אמיתי…

בכולל ‘תורת חסד’ אמונים על הניסים. עוד ועוד סיפורים מתגלגלים אל שולחן המערכת. עוד ועוד סיפורים מעוררי השתאות של משפחות שאספו מנין עשרה אברכים עבור הבת המתבגרת, וזכו לשמחה גדולה ועצומה, סמוך ונראה למועד שבו התקיים ‘יום של תורה’, בו למדו עשרת האברכים לזכותה.

עוד ועוד סיפורים של מורות שאספו עבור מורה בחדר מורות, של הורים לילדי גן שאספו עבור הגננת, של עובדות במשרד שאספו עבור אחת מהן. של בנות משפחה, אפילו משפחה נרחבת ומרוחקת, שלא התעייפו למצוא זו את זו, עד שכל-כל-כל בנות המשפחה נטלו חלק, והביאו את הישועה.

הרבה סגולות יש בעם ישראל. וענין ‘עשרה אברכים’ מבית ‘תורת חסד’ – אינו נמנה על אחד מהם. סגולה? כאן אין סגולה, אלא עם סגולה. כאן התורה בעצמה עומדת ותובעת את שמחתה של הנערה, שלזכותה באו עוד ועוד ועוד ‘ימים’ של תורה לעולם. כאן מתמלא העולם תורה ואורה, והאור בעצמו, השפע בעצמו, מושך את הבשורות הטובות.

לא פלא הוא, שמרשימת הנערות שזוכות שיתפללו עליהן במעמדות התפילה המיוחדים על קברו של התנא האלוקי רבי יהונתן בן עוזיאל בעמוקה , באותו ‘יום של תורה’ – לא פלא הוא שמהרשימה הזו נושרות כל פעם מחדש עשרות שמות… כל פעם מחדש! מכל רשימה מתארסות עשרות! ולפעמים אפילו הן בעצמן אינן יודעות איך הגיעה הישועה…

היום הקרוב, בו ייערך ‘יום של תורה’ – הוא בט”ו באב. חמישה עשר באב, שלא היו ימים טובים לישראל יותר ממנו. חמישה עשר באב, על כל ייחודיותו, יהיה הרקע ל’יום של תורה’, יום בעיצומו של בין הזמנים, ובו היכלות התורה ימלאו לומדים. בזכות מי?

בזכות אותן נערות המחכות לישועה!

עשרה אברכים, זכות אדירה של תורה. הבשורות הטובות אחר כך – מובנות מאליהן…

וכמה גדולות הבשורות שאנחנו שומעים!! כמה גדולות הישועות, כמה משמחות, כמה אור הן מביאות לשיירה שלמה של בתים…

בבית אחד התארסה נערה בת עשרים ושבע, בת בכורה, נכדה בכורה, נינה בכורה! כמה שנים חיכו הוריה, וחיכו הסבא והסבתא, וחיכתה אפילו הסבתא-רבתא. כמה דמעות שפכו, על כמה גחלי אש הלכה הנערה הזאת, בבואה לכל שמחה, בה צעירות ממנה מתארסות, מתחתנות, מוליכות ילדים לחיידר ולגן, והיא בשערות ראשה. כמה דמעות נשפכו שם, בשעת האירוסין…

ומן האירוסין ההם יצאה הבשורה הלאה. חברתה, שיחד אתה חלקה את שנות ההמתנה הארוכות, שמעה ממנה מה הביא את הזכות: עשרה אברכים. יום תורה לעשרה אברכים. וגם משפחתה של החברה הרימה את הדגל, וגם הם זכו, זמן לא רב אחר כך, לעמוד במסיבת האירוסין ולדמוע…

“אז למה לא סיפרתם זאת עד עכשו?” הם שואלים, וזוכרים את חבילות הטישו שהתרוקנו בזו אחר זו. האמא, הסבתא… האחיות הצעירות יותר שהתארסו והתחתנו מתוך כאב עצום לדלג את אחותן… “למה לא אמרתם שיש דרך בדוקה ומנוסה, שיש זכות שבוקעת את כל הרקיעים, שיש מה לעשות כדי להפר את הגזרות הנחרצות ביותר?”

אז הנה, אנחנו אומרים! יש מה לעשות.

אל תאמינו לנו, האמינו לתורה הקדושה. זכות אחזקת עשרה אברכים – מנין אברכים – ליום שכולו תורה, בדיבוק חברים, בתענית דיבור, בקדושה ובטהרה. יום שכולו תורה, שהמשכו הוא יום שכולו תפילה. מעמדות של קדושה ושגב. מי יכול לעמוד מול כוח כביר כזה?

הלא את עוצם ענין ה’מנין’ כולנו יודעים, כל דרדק יודע. מנין – הוא כוח עצום שבעצומים, הרבה יותר מאשר עשרה לחוד, אחד לאחד. מנין הוא כוח כביר. התורה עצמה, תורה בטהרתה, בלי רקחות וטבחות, התורה בעצם היותה -היא המצווה הגדולה מכולם, ותלמוד תורה כנגד כולם… תורה בעצמה, במנין של אברכים – מי יוכל לשער ולתאר את הכוח העצום הזה?

אז אין פלא הוא, שהישועות באות. אין פלא הוא – שהבשורות הטובות באות. זיווגים הגונים, זרע של קיימא, רפואה שלמה, פרנסה ברווח, דירה נאה, כל מה אתם זקוקים לו, כדי לעבוד את השם בשמחה ובאהבה, בהתרגשות ובחדווה, באור ובשפע.

בקשו מהשם יתברך! יש לו כל… הוא יכול לתת הכל… הוא רוצה לתת הכל! פתחו את צינורות הישועה, ואין כמו כוח כבירים של מנין אברכים שלמדו יום שלם תורה בטהרה – לפרוץ את מעיינות הישועה, ולהזרים שפע אינסופי עליכם ועל היקרים לכם.

אין ערוך לזכויות עצומות כאלה של תורה ותפילה…

עשרה אברכים, ביום ט”ו אב, ואחר כך, במעמד תפילה מרטיט , על קברו של התנא האלוקי רבי יהונתן בן עוזיאל בעמוקה , מעמדות בהם נערכים התפילות על פי הסדר שהתווה מרן רבי יעקב אידלשטיין זצוק”ל במיוחד למעמדות כאלה. עשרה אברכים ומעמדות של תפילה, אור עצום של תורה ותפילה – והישועות באות…

עכשו הזמן. חמישה עשר באב זה עכשו, ממש עכשו.

את מחכה כבר תקופה? תני לעצמך את הזכות הזאת. הזכות הזאת תעמוד לך, ללא ספק, לכל ברכה שהיא! שידוך..זרש”ק …רפו”ש ..פרנסה.. ונחת ! זכות תורה של עשרה אברכים!

הבת שלכם מחכה? האחיינית? החברה? המורה מהצוות? הידידה? תנו לה את הזכות להיות גם היא נשואה באושר, ומעמידה בית של תורה – – – אל תעמדו מנגד. אל תחשו. אל תסתפקו בהנהונים של צער, קומו ועשו מעשה!

ואת, שזוכה לתרום עשרה אברכים, מנין של תורה – לכי לבורא עולם. לכי אליו, בכי את אליו, כי יפה תפילת החולה על עצמו יותר מכל התפילות שסביבו. בעל הדבר, הוא זה שתפילתו מתקבלת יותר מכולם. לכי אל השם, בכי אליו, אמרי לו: אני החזקתי עשרה אברכים, ואתה ברחמיך אנא תן לי אברך אחד ויחיד, אברך שתורתו אומנותו, אנא תן לי לתת לך ולעולם עוד ימים רבים רבים של תורה – – –

הרימי אליו עיניים, שאי אליו כפיים – וראי כי קרבה ישועתך לבוא!!!

למסירת שמות למעמדות התפילה התקשרו עכשיו! “תורת חסד” 1700-555-013

או בלינק הזה

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן