האיש מאחורי הפצת ההודעות בבחירות מדבר על דיוור ועל ספאם להמונים

ויהי אחר הבחירות, אנחנו יושבים לכוס קפה עם שלומי קקון, בעלים של חברת MeserGo להפצת הודעות בכמויות מסחריות. בחודשים האחרונים הוא היה עסוק בניהול קמפיינים פוליטיים ובתפעול מערכת טכנולוגית דרכה נשלחו עשרות מיליוני הודעות.

בשנה האחרונה, כך הוא מציג בפנינו, שלח עשרות מיליוני סמסים וסיפק שירותים דיגיטליים למפלגות רבות, חלקן באופן ישיר וחלקן באמצעות מתווכים כמקובל בענף. על פי הערכות של חברות הסלולר, ביום הבחירות נשלחו 340 מיליון הודעות סמס בישראל. לשם השוואה, ביום רגיל נשלחות כ-10 מיליון הודעות.

אנשים עדיין שולחים סמסים?

כן, אלו הודעות שאתה מקבל מהבנק, מקופת החולים וממאות מועדוני לקוחות שונים, בנוסף להודעות ‘אני לא יכול לדבר עכשיו. אתקשר מאוחר יותר’ או ‘אני בפגישה’. אבל בתקופת הבחירות בכלל וביום הבחירות בפרט – המספרים אחרים לגמרי.

מה הסיבה?

מפלגות מבצעות סקרים באמצעות סמסים. זו השיטה הזולה והמהירה ביותר לאיסוף נתונים. יש רשימות דיוור מפולחות של מיליוני מספרים וכל מפלגה מביאה את הדאטה שלה. מספיק שמנהל קמפיין שולח חצי מיליון הודעות עם סקר ומקבל משוב של אחוזים בודדים כדי לבחון מגמות בזמן אמת.

מי מספק את רשימות הדיוור?

אנחנו לא מספקים ולא מוכרים מאגרי מידע. באחריות הלקוח להביא רשימות של מספרי טלפון ומיילים. המאגרים נרכשים או נאספים על ידי הלקוחות, המפלגות במקרה הזה. יש לשים לב כי אחזקת מאגרי מידע דורשת הבנה וידע משפטי ולפעמים גם דורשת רישיון לתחזוקה של מאגרי מידע.

איך זה עובד בפועל?

הלקוח מעלה למערכת MeserGo או כל מערכת דיוור אחרת את קובץ הנתונים (אקסל או גיליון נתונים אחר), בוחר את סוג ההפצה (מייל, סמס או הודעה קולית), מנסח את ההודעה, בוחר מאיזה מספר (או שם באנגלית) ההודעה תצא ומתזמן את השליחה לשעה הרצויה, ואת קצב השליחה הרצוי.

קצב שליחה?

כן. מטרת קצב השליחה היא לאפשר שליטה על הנמענים ולא ליצור צוואר בקבוק ועומס על מוקדי תגובה (חזרה למוקד טלפוני וכדו’). אפשר לנסח משהו כמו “יש מבצע תתקשרו למוקד” ולתזמן שבכל 4 שניות תישלח הודעה, או טפטוף לפי קצב מסוים. 

ניתן כמובן להכניס מידע פרסונלי, מותאם אישית, כמו שם הלקוח, תאריך יום הולדת לשליחה אוטומטית וכדו’. אצלנו במערכת MeserGo יש שירות ייחודי מותאם למגזר החרדי: חסימה של מערכת ההפצה בשבתות ובמועדי ישראל. גם אם תזמנת שליחת הודעות לשנה קדימה עם מבצעים לימי הולדת וכו’, בימים האלה לא יישלחו הודעות.

התאמה למגזר החרדי זה מאסט. חבל שאי אפשר לשלוח הודעות למספרים כשרים

אתה מתפרץ לדלת פתוחה. עוד מוצר ייחודי שיש לנו במערכת זה תרגום אוטומטי של הודעות טקסט להודעות קוליות ושליחה למספרים כשרים ונייחים. המערכת מזהה אוטומטית מספר כשר או נייח, ובמקום לשלוח את הסמס, מחייגת ללקוח ומשמיעה הודעה מוקלטת, כולל המידע הפרסונלי אם ישנו. זה עדיין בחיתולים, הקול הוא מתכתי, אבל עושה את העבודה כמו שצריך.

זה פיתוח לחרדים בלבד?

לא בהכרח. זה בעקבות תיקון של ח”כ מלכיאלי ופולקמן לחוק להגנת הצרכן, המחייב את החברות לעדכן את הצרכנים באמצעות מסרון (או הודעה קולית לכשרים או נייחים) על סיום התקשרות או שינוי חבילה.

מה האופי של המסרים בדיוורים הפוליטיים?

בשל העובדה כי מדובר בהודעת סמס, המסרים חייבים להיות חדים וברורים. לא מומלץ לשלוח מסרים ארוכים. בדרך כלל, בצירוף למסר הקצר יהיה לינק להרחבה או פרטים נוספים. במערכת MeserGo שילבנו יכולת לבנות דפי נחיתה וצירוף לינק בתוך הסמס. בבחירות, אופי ההודעות היו בעיקר סקרים, לינקים לסרטונים בפלטפורמות חיצוניות כמו יוטיוב ופייסבוק וביום הבחירות ההודעות שימשו את קמפיין הגעוואלד של כל המפלגות והכיל נתונים מותאמים לקהלי היעד.

כמה אינטראקציות יש בהפצות כאלה?

בדרך כלל יש תגובות של כ-20-30% מהנמענים במקרה שזו הודעה ראשונה ממקור בלתי מזוהה יש כ-10%”הסר” והשאר מגיבים.

מזל שאפשר לבקש “הסר”

לא תמיד. יש שני סוגים של הודעות: הודעות סקר שהשולח מצפה לקבל תשובה כלשהי והודעה עם מסר שהלקוח לא מצפה לתגובה. הודעה מהסוג השני נשלחת לעתים על ידי שם השולח (אותיות באנגלית בלבד) ולא ממספר טלפון. במקרה כזה אין אפשרות להשיב להודעה, בשליחה של הודעה מסחרית יש חובה חוקית להוסיף יכולת הסרה ולכן שילבנו במערכת יכולת לצרף לינק להסרה מיידית ממאגר הנתונים גם כאשר שם השולח הוא שם באנגלית ולא מספר טלפון.

ולפוליטיקאים יש חסינות מספאם?

החוק חל אך ורק על פרסומת מסחרית, אשר מטרתה לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאה כספים בדרך אחרת. לדוגמה, החוק לא חל על תעמולת בחירות.

כמה פייק-ניוז אפשר לשלוח!

טכנית אפשר לשלוח, אבל השופט מלצר הנחה את המערכת הפוליטית שיש חובה להזדהות בשליחת הודעות. ביום הבחירות הקודמות קיבלנו צווים מוועדת הבחירות שעות ספורות אחרי שלקוחות שלנו שלחו מסרים לא מזוהים (פייק ניוז) והתבקשנו לחשוף מי השולח. המפלגות נקנסו על כך.

אומרים שזה חלק מעלויות הקמפיין

ישנו שיקול מסחרי הנובע מכמות התביעות בתחום. כיום בישראל אחוז התביעות הוא נמוך ויתכן ששליחה למאות אלפי מספרים ולקבל תביעות בודדות הינו עסק משתלם. נניח העסק שולח לכחצי מיליון נמענים הודעות, מתוכם יש אחוז מסויים (תלוי בסוג השירות) שהופכים להיות לקוחות, אז העניין משתלם גם אם יש תביעות בודדות.

אם אני רוצה להסיר את עצמי, מה עליי לעשות?

יש כמה סוגים של הסרה מרשימות תפוצה.

הראשונה: הסרה טוטאלית על ידי חברת הסלולר (בפנייה לחברת הסלולר היא מחוייבת להכניס אותך לרשימת החסומים ולא תקבל אף סמס עסקי חוץ מהודעות חירום של פיקוד העורף וכדו’. חשוב לזכור – לא תקבל הודעות מהבנק!)

השניה: הסרה מול חברת השליחה (למשל: MeserGo). ההסרה תקפה רק כלפי השולח הספציפי. אם חברה אחרת תשלח למספר שלך הודעה פרסומית – היא תגיע. ההסרה היא תמיד רק מול העסק ששלח, ולא מול חברת ההפצה.

השלישית: סימון הודעה כספאם במערכת הסמסים בטלפון שלך. כשאתה פותח את ההודעה, יש אפשרות בתפריט לסמן אותה כספאם.

לפני סיום, תן כמה טיפים לאנשים ששולחים מיילים או סמסים ללקוחותיהם.

מקדו מסר קצר. חד וברור הכולל את עיקרי ההטבה כבר בהודעה. 

ציינו בצורה ברורה את שם השולח וסיבת השליחה (לדוגמה: ראינו שפנית אלינו בעבר).

אל ‘תספימו’ את הלקוחות שלכם. “שריפת” מאגר הלקוחות הוא מאוד קל. שלחו בתדירות סבירה.

במעבר בין מערכות שליחה, יש לזכור להעביר גם את אלו שביקשו חסימה, אחרת אתם חשופים לתביעות.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה עסקית מוצלחת, ותכינו את האצבעות למבול הודעות “שנה טובה” ב-SMS מאנשים שלא שמעתם מהם לפחות שנה 🙂